המחלקה לפיזיקה אוניברסיטת בר-אילן

🚀 חושבים שאתם טובים בפיזיקה? בואו נראה אתכם בזירה הבינלאומית. 🌍⚛️

המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן מרכיבה את הנבחרת שתייצג את האוניברסיטה ואת ישראל ב-International Physicists’ Tournament 2027 🏆

וזה ממש לא עוד קורס רגיל.

במהלך השנה תתמודדו עם בעיות פיזיקליות אמיתיות ופתוחות – כאלה שאין להן פתרון מוכן בסוף הספר.
תצטרכו לחקור, לחשוב מחוץ לקופסה, לבנות ניסויים, לפתח מודלים, להציג את הפתרונות שלכם – וגם לדעת להגן עליהם בדיון מדעי.

🔬 מחקר אמיתי
🧠 אתגרים שדורשים יצירתיות וחשיבה אחרת
🤝 עבודה כחלק מנבחרת
🎤 הצגה ודיון מדעי
🌍 חוויה בינלאומית
✈️ והזדמנות לייצג את בר-אילן ואת ישראל בתחרות באיטליה!

אז מי יכול להצטרף?

אנחנו מחפשים 6–10 סטודנטים וסטודנטיות מצטיינים, סקרנים ובעלי מוטיבציה מהמחלקה לפיזיקה:

🎓 שנה ג' או ד' לתואר ראשון
📊 ממוצע מומלץ: 85 ומעלה
🎂 גיל 18 לפחות עד יוני 2027

עד 6 מחברי הנבחרת ייבחרו לנסוע לתחרות באיטליה ב-2027, בהתאם לביצועים במהלך השנה, לאיכות ההצגות וליכולת להגן על הפתרונות שיפותחו בקורס.

📌 קורס 86-767
🗓️ ימי שלישי | 16:00–18:00

אם אתם רוצים לחקור, להתנסות, להתווכח על פיזיקה, לאתגר את עצמכם ואולי גם לייצג את ישראל על במה בינלאומית – אנחנו רוצים אתכם בנבחרת. ⚛️🔥

אולי אתם תהיו אלה שיעלו על הבמה באיטליה...

👉 רוצים להיות חלק מהנבחרת? הירשמו עכשיו:

https://forms.cloud.microsoft/Pages/ResponsePage.aspx?id=FE4jYYdbZ0usGY_qqLqPEtP-iVCb_z9OvoLFc9Q7umJURDVCSUVZT0IwUFRLM0cwN1NNVzJWUk1HNi4u

⏰ הזדמנות אחרונה להגיע ליום הפתוח לקראת הלימודים באוקטובר הקרוב!

מתלבטים מה ללמוד? זה הזמן להגיע, לשאול, להכיר ולהחליט 🎓
📅 7.9 | יום פתוח אחרון
🕔 החל מ־17:00 | אוניברסיטת בר־אילן

מחכים לכם בקמפוס 💚

🎓 מה לוקחים מתואר בפיזיקה לעולם של בינה מלאכותית? הרבה יותר מנוסחאות.

בעידן שבו בינה מלאכותית יכולה לספק תשובות בתוך שניות, היכולת לשאול את השאלות הנכונות הופכת לחשובה מתמיד.

מאיה בן אהרן, בוגרת תואר ראשון במסלול פיזיקה חד חוגי בבר-אילן וכיום Incident Manager ב-Imperva-Thales, כותבת על אחד הדברים המשמעותיים שלקחה איתה מלימודי הפיזיקה: לאו דווקא נוסחה או חוק מסוים, אלא דרך חשיבה - לשאול שאלות, לחפש את המנגנון שמאחורי התופעה, לבדוק הנחות ולא להסתפק בתשובה הראשונה רק מפני שהיא נשמעת משכנעת.

דווקא בעידן ה-AI, מאיה מזכירה עד כמה החשיבה המדעית חשובה: היכולת לבחון ראיות, להתמודד עם אי־ודאות, לפרק בעיות מורכבות ולשאול איך אנחנו יודעים שזו באמת התשובה?

כפי שהיא כותבת:
"אני לא משתמשת ביום-יום ברוב הנוסחאות שלמדתי בתואר בפיזיקה. אבל אני משתמשת כל הזמן בסקרנות שהפיזיקה חידדה בי."

דוגמה נהדרת לאופן שבו הכלים ודרך החשיבה שנרכשים בלימודי הפיזיקה ממשיכים עם הבוגרות והבוגרים שלנו גם אל עולמות הטכנולוגיה, החדשנות וה-AI.

לכתבה המלאה 👇

בעידן הבינה המלאכותית, כולנו צריכים לחשוב כמו פיזיקאים הבינה המלאכותית יכולה לקצר את הדרך לתשובה, אבל החשיבה המדעית היא מה שהופך תשובה להבנה ולערך עסקי אמיתי

ד"ר יוסי בן־ציון מהמחלקה לפיזיקה שותף לפיתוח חדש ומסקרן: במקום למנוע מסטודנטים שימוש בבינה מלאכותית, מאפשרים להם שימוש ב-AI, ובמקביל מוודאים שהלמידה מלווה בהבנה עמוקה של החומר.
מוזמנים לקרוא את הכתבה המלאה שפורסמה במאקו 👇
https://www.mako.co.il/nexter-news/Article-ae972a9d1f1df91026.htm?fbclid=IwY2xjawTnmeVwZG9mAWV4dG4DYWVtAjEwAGJyaWQRMVJURVlNU3psYnNQMUlSS2JzcnRjBmFwcF9pZBAyMjIwMzkxNzg4MjAwODkyAAEeuj5CcYKsZa3PLKugp8iTTgFKTb7jjq57lJ2CjXgpEJgOFfA8k7U7JU2RtZA_aem_apERzj6iz9CMhjrKPQai1w

איך רותמים את הבינה המלאכותית לשפר את תהליך הלמידה במחלקה למדעי המחשב?

כשסטודנטים מקבלים 100 במטלת תכנות ויש לנו כלי AI בשטח- רצינו לוודא שהם באמת מבינים את החומר.
במקום להילחם בטכנולוגיה, החלטנו לעשות מעשה: פרופ׳ דודי סרנה, דר׳ יוסי בן ציון ושחר שגיא פיתחו בוחן AI חדשני שבודק את מה שבאמת חשוב – האם הסטודנטים באמת מבינים את מה שהם כתבו

איך זה עובד בפועל?
הסטודנטים שמגישים מטלת תכנות מגיעים לחדר וירטואלי ייעודי, עוברים "שיחה" ממוקדת של כ-16 דקות מול בוחן מבוסס AI ששואל שאלות עומק על הקוד. בסוף התהליך, סוכני AI משקללים את הציון (75% על הבנה ושליטה, 25% על איכות הקוד).

הרעיון הוא לא למנוע מסטודנטים להשתמש ב-AI, אלא לוודא שהם משתמשים בו בצורה חכמה ומפתחים הבנה אמיתית.
למרות ההתנגדות הראשונית, רבים מהסטודנטים מודים שההכנה והמבחן עצמו גרמו להם להבין את החומר לעומק ולחבר את כל הקצוות.
בקרוב נרחיב את הפיילוט גם לקורסים נוספים !

קישור לכתבה המלאה מאתר מאקו- בתגובה הראשונה>>
אוניברסיטת בר-אילן

🎓🔬 איך הופכים ידע בפיזיקה לחדשנות שמשנה את העולם?

בשבוע שעבר קיימנו את ערב הפוסטרים המסכם של הקורס "חדשנות בתעשייה הפיזיקלית בישראל" – ערב שהמחיש בצורה מרשימה את החיבור שבין האקדמיה לתעשייה.

במהלך הקורס נחשפו הסטודנטים למגוון רחב של תחומים חדשניים, בהם אלקטרואופטיקה, ננוטכנולוגיה, חומרים מתקדמים, אנרגיה וקיימות ועוד, ולמדו כיצד הידע והמחקר הנרכשים באקדמיה מתורגמים לפיתוח מוצרים וטכנולוגיות המשפיעים על התעשייה והחברה.

אחד ההיבטים המיוחדים בקורס הוא שהמרצים הם בוגרות ובוגרי המחלקה לפיזיקה, המשתלבים כיום בתפקידי מפתח בתעשיות המובילות בישראל. הם חלקו עם הסטודנטים מניסיונם המקצועי, הציגו את האתגרים שבחזית החדשנות, והעניקו הצצה מרתקת לעולם שמחכה להם לאחר התואר.

את הקורס חתמו הסטודנטים בהצגת עבודותיהם בערב פוסטרים חגיגי, אליו הגיעו גם בוגרי המחלקה שהרצו לאורך הסמסטר. המפגש יצר שיח מקצועי, החלפת רעיונות והזדמנות מצוינת לחבר בין הלמידה האקדמית לבין העולם שמחוץ לכיתה.

👏 תודה גדולה לד"ר אלישבע ששון, שניהלה את הקורס והובילה אותו במסירות ובהצלחה.

ותודה מיוחדת לבוגרי המחלקה שהתנדבו מזמנם והעשירו את הסטודנטים מניסיונם המקצועי:
ד"ר חגי כפיר, ד"ר יעקוב שקד, ד"ר אמיר גולדנטל, ד"ר יעל פריד, ד"ר אנה קרמן, ד"ר שי וייסברג, ד"ר אריאל איזנבך, ד"ר איגור רידלייר, ד"ר מירי שדה, ד"ר דורון בראנס, ד"ר אמיתי כהן וד"ר אלון מנור.

אין לנו ספק שהחיבור בין האקדמיה לתעשייה הוא אחד המפתחות להכשרת דור העתיד של הפיזיקאיות והפיזיקאים – ואנחנו כבר מחכים למחזור הבא של הקורס! 🚀

🧠 מחקר חדש של פרופ' עדו קנטר מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן

כיצד ניתן לשפר מודלי בינה מלאכותית לעיבוד שפה (NLP), כמו המודלים שמאחורי ChatGPT ומערכות AI מתקדמות אחרות?

במאמר חדש מראה פרופ' עדו קנטר כי גודל המודל אינו בהכרח הגורם החשוב ביותר להצלחתו. המחקר מצביע על כך שגם לאחר הסרה של חלק גדול מהפרמטרים במודל, ניתן לשמור על ביצועיו. במקום זאת, נמצא שהמדד המשמעותי יותר הוא כמות יכולת הלמידה הזמינה לכל משימת סיווג (Capacity per Label) .

הממצאים מציעים כי כדי לשפר את יכולות הלמידה של מודלי שפה, עדיף להשקיע באימון על מאגרי נתונים גדולים ועשירים יותר, ולאו דווקא בהגדלת הארכיטקטורה של המודל.

המחקר פותח כיוון חדש להבנת האופן שבו מודלי שפה לומדים, ועשוי לתרום לפיתוח מערכות בינה מלאכותית יעילות וחסכוניות יותר.

📖 לקריאת המאמר המלא:
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0378437126005911

🎥 לסרטון :
https://www.youtube.com/watch?v=0YmEgywvONQ

אין מרגש יותר מלראות את הסטודנטים שלנו מגיעים לחזית המחקר העולמית! 🌍✨
אמיר גליק, סטודנט במסלול פיזיקה מדעי המחשב, נבחר לתוכנית הסטודנטים היוקרתית של CERN – המעבדה המובילה בעולם לפיזיקת חלקיקים.
גאים באמיר ומאחלים לו הצלחה רבה בהמשך הדרך 🤩❤

תארו לעצמכם שאתם צריכים לנהל מידע שנוצר מהתנגשויות חלקיקים במהירות האור. נשמע כמו תסריט של סרט מדע בדיוני? עבור אמיר גליק מהמחלקה למדעי המחשב ובינה מלאכותית, המחלקה לפיזיקה ותוכנית אילנות, זו פשוט העבודה שלו בבוקר.

אמיר נבחר להשתתף בתוכנית הסטודנטים היוקרתית של המעבדה הגדולה בעולם לפיזיקת חלקיקים - CERN שבשוויץ. כל שנה נבחר מספר מצומצם של סטודנטים מכל העולם להשתתף בפרויקטים, ואמיר השתלב בצוות תשתיות הנתונים, שם הוא עומד בפני אתגר טכנולוגי עצום: לקראת הגדלה פי 10 של קצב התנגשויות החלקיקים במאיץ המפורסם של המעבדה, הפרויקט של אמיר בודק האם התשתיות של CERN יעמדו בעומס הנתונים העתידי, ויוכלו לעבד אותו במהירות וביעילות.

בהצלחה, אמיר, ותייצג אותנו בכבוד!

מדעי המחשב בר אילן
המחלקה לפיזיקה אוניברסיטת בר-אילן

🔍 דרוש/ה מ״מ למזכירות המחלקה לפיזיקה.

מחפשים עבודה עם אווירה נעימה וצוות חם ותומך?
הזדמנות מעולה להצטרף למחלקה לפיזיקה (מילוי מקום).
*המשרה בימים א׳-ה׳, בין השעות 8-16*

מה התפקיד כולל?
📌 ליווי סטודנטים לתואר ראשון- רישום, טיפול בציונים, קביעת מועדי בחינות ועוד
📌 מענה לפניות של סגל אקדמי ומינהלי
📌 עבודה מול מדורי האוניברסיטה השונים
📌 ניהול שוטף של משימות משרדיות (טלפון, זום, Outlook)

מה אנחנו מחפשים?
✨ מישהי/ו שירותי/ת, אדיב/ה, מדויק/ת ואחראי/ת
✨ בעל/ת תואר ראשון
✨ניסיון בעבודה במחלקה אקדמית ומערכות ממוחשבות - יתרון
✨ שליטה מצוינת בעברית
✨ אנגלית ברמה סבירה

📧 לשליחת קורות חיים ולפרטים נוספים:
[email protected]

גאים ביוסי שלנו, מרצה מצטיין (מתמיד) וחדשן!
ובחן מרדכי המתרגלת האחת והיחידה!

גאווה גדולה למחלקה ♥️💐

תעשו הרבה כבוד למרצות והמרצים המצטיינים של שנת תשפ"ו!
הסטודנטים שלנו הצביעו ובחרו את המרצים מעוררי ההשראה, שאתגרו את המחשבה והעניקו ליווי ויחס אישי. המרצים שמראים בכל שיעור מחדש את השאיפה למצויינות של בר-אילן.

קבלו אותם!
ד"ר יוסי בן-ציון (המחלקה לפיזיקה)
פרופ' ברוך ברזל (המחלקה למתמטיקה)
ד"ר איילת ששון (היחידה לאנגלית כשפה זרה)
ד"ר אבי בר-איתן (המחלקה למוזיקה)
ד"ר טלי גזית (המחלקה למדעי המידע ויישומי בינה מלאכותית)
ד"ר תמר טראובה (המחלקה לכימיה)
ד"ר ליהיא פלד אברון (המחלקה לפסיכולוגיה)
ד"ר לימור מעודד דנון (הפקולטה לרפואה)
ד"ר תאיר קרזי-פרסלר (התוכנית ללימודי מגדר)
ד"ר ורד חלמיש (הפקולטה לחינוך)
גב' חן מרדכי (המחלקה לפיזיקה)
ד"ר אהרן בוזגלו (הפקולטה לחינוך)
ד"ר אביב וידן (הפקולטה לרפואה)
ד"ר מעין גלר חיניץ (הפקולטה לרפואה)
ד"ר טיילור ג'ונסטון-לוי (המחלקה לבלשנות וספרות אנגלית)

הפקולטה לרפואה בגליל - אוניברסיטת בר-אילן
המחלקה לפסיכולוגיה אוניברסיטת בר אילן
המחלקה למתמטיקה - אוניברסיטת בר-אילן
המחלקה לפיזיקה אוניברסיטת בר-אילן
המחלקה למוזיקה - אוניברסיטת בר-אילן
הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן
התוכנית ללימודי מגדר - אוניברסיטת בר-אילן
המחלקה למדעי המידע ויישומי בינה מלאכותית - אוניברסיטת בר אילן
המחלקה לכימיה בר אילן Chemistry Department Bar-Ilan University
Department of English Literature and Linguistics - Bar Ilan University

🌍🎓 גאים בסטודנט שלנו לתואר השני, יוסף פרג (Yosef F***j), שייצג את המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן בבית הספר הבין-לאומי היוקרתי לפיזיקה ע"ש אנריקו פרמי (Enrico Fermi International School of Physics), שהתקיים בין התאריכים 1–10 ביולי בצפון איטליה.

בית הספר, שאורגן על ידי האגודה האיטלקית לפיזיקה בשיתוף קרן סימונס, התמקד בחזית המחקר של פיזיקת החומרים הקוונטיים, עם הרצאות של חוקרים מובילים בעולם בנושאים כגון פיזיקת מואירה, טופולוגיה מגנטית, מוליכות-על בחומרים דו-ממדיים ובחומרים נפחיים, ומערכות קגומה.

במסגרת האירוע הציג יוסף פוסטר על המחקר שהוא מבצע יחד עם ד"ר אברהם קליין, העוסק בהשפעת פונונים על מוליכי-על. המחקר בוחן כיצד האינטראקציה בין תנודות הסריג האטומי (פונונים) לבין האלקטרונים עשויה לשנות את מצב המוליכות-העל, ובכך להשפיע על התכונות הקוונטיות של החומר.

בנוסף להרצאות ולסמינרים, בית הספר היווה הזדמנות למפגש עם חוקרים וסטודנטים מאוניברסיטאות וממכוני מחקר מובילים ברחבי העולם, ולהחלפת רעיונות ושיתופי פעולה בתחומי המחקר העדכניים ביותר.

אנו מברכים את יוסף על ההשתתפות ועל הייצוג המכובד של המחלקה, ומאחלים לו הצלחה רבה בהמשך דרכו המחקרית! 👏