A Curate

שחור לבן מלא חיים בתערוכה חדשה שתפתח מחר, באוצרות אודית לורן בלקין, בוגרת #אוצרותתשע

התערוכה "החיים בשחור לבן" התגבשה מתוך כ-1,500 צילומים שתיעד יצחק ירושלמי בין השנים 1973-1963 בשכונת מורשה ברמת השרון. 

כותרת התערוכה לוכדת בו זמנית את הפן האומנותי – טכניקת הצילום בשחור-לבן שבאמצעותה הנציח ירושלמי את סביבתו  
ואת המורכבות החברתית של התקופה שחווה על בשרו כתושב שכונת העולים וכילד חוץ בקיבוץ חוקוק. אך למרות קשיי היומיום הללו, אין בעדותו הצילומית שמץ של מבוכה או התנצלות. דווקא מתוך פשטותם ניכרות בהם אותנטיות, אנושיות ושמחת חיים.
 
אוצרות: ענת טננבום / אודית לורן בלקין
 
פתיחה: יום רביעי, 12.8.26, 18:30. גלריית חוצות הנביאים, פארק הנביאים פינת רחוב שבטי ישראל, רמת השרון

בשישי האחרון נפתחה בביתן הבולאות במוזיאון ארץ ישראל תערוכת בוגרים יוצאת דופן. האוצרות בוגרות התכנית מיכל שפירא ומיכל קרסני (שפועלות יחד בשם mnm presents ) חברו למכון לאמנויות תל חי, שעבר טלטלות קשות בשנים האחרונות בשל המלחמה המתמשכת בצפון. ולמרות כל זאת, זכתה התערוכה לשם מלא תקווה: חי.

השנה יציגו 21 בוגרות ובוגרים מוכשרים ממחלקות אמנות הפלסטית, צורפות וקרמיקה את פרויקטי הגמר שלהם במוזיאון ארץ ישראל (מוז״א) בתל אביב. בזכות ההתמדה, הנחישות והמחויבות ליצירה – הם מגיעים אל רגע השיא. התערוכה תוצג במסגרת תערוכות החממה של בוגרים ובוגרות כחלק מהביאנלה, עד 21.12. 

"תפיסת העבודה שמציע הסיודוס בפואמה "מעשים וימים", שבהשראתה מוצגת הביאנלה השנה,  רואה בעמל לא רק פעולה פיזית, אלא דרך התנהלות והישרדות בעולם," כתבו האוצרות. "תפיסה זו נוכחת בעוצמה גם בתהליך יצירה אמנותי, המבוסס על חיפוש, ניסוי והתהוות. התערוכה אינה מסמנת רק סיכום של שנות לימוד שבהן התגבשה שפה אישית ונרקם קשר עמוק עם החומר, אלא מהווה עדות לנחישות וביטוי לחוויות אישיות שנצטברו ונחרטו על רקע מציאות מטלטלת. העיסוק בעשייה היצירתית מקבל משמעות קיומית ומחזק את מסרו של הסיודוס, כי ייעודו של האדם הוא למצוא את מקומו, דווקא מתוך העבודה הנדרשת והמחויבות ליצירה.
עבור הבוגרים, תל־חי איננה רק המקום שבו התעצבה דרכם כאמנים, אלא נקודת מוצא להדהד את כוחם של החיים עצמם. זוהי התעקשות מוחלטת להמשיך ליצור גם כשהמציאות משתבשת, מתוך הבנה שהיצירה אינה מתקיימת לצד החיים, אלא צומחת מתוכם."

התערוכה הזו ממשיכה, במידה רבה, את פעולותיה בשנת הלימודים הקודמת של נגה חדד, בוגרת התכנית ומי שעומדת בראש המחלקה לצורפות בתל חי. במהלך לימודיה בתכנית אצרה נגה כמה תערוכות שביקשו להנכיח את הסגל והסטודנטים בשדה היצירתי המקומי בימי המלחמה ולאורך תקופת הפינוי. כולנו תקווה שעם התערוכה הנוכחית, יזכה המכון לאמנויות בתל חי לימים של שקט, תקווה, שלום ועשייה יצירתית מתחדשת. בהצלחה לבוגרות ולבוגרים.

העבודות המצולמות מאת: שירז אלאוהב, יובל נמשיץ, אליהו בוקסר, פאדי יאקוב. צילומים: רוני כנעני.

הגלריה בספיר נפתחת מחדש, ובתערוכה הראשונה בסדרה מתארחת כאוצרת אביגיל ריינר, בוגרת #אוצרותשבע ♡

התערוכה מרחבי הספר חושבת ומדמיינת מחדש את חלל הגלריה, הספרייה והספר. נקודת המוצא היא שאלה מרחבים שבהם ידע, זיכרון ודמיון מקבלים צורה. איסוף, מיון, סידור וארגון עומדים בבסיס האובייקט המדופדף שכאן הופך לחלל הגלריסטי עצמו. לצד היותה מרחב של ידע וארגון, הספרייה נושאת גם ממד טקסי: זהו מרחב טעון, המזמן התכנסות, השתהות והתמסרות. הספרייה והספר הם אלמנטים מוסדיים, ועם זאת גם אינטימיים. 

ריינר מארחת בתערוכה את האמניות והאמנים הילה עמרם ושחר קורנבליט, טל דותן, יהונתן ריינר, דרור היבש, איתמר חפץ, תומר ספיר וגיא גולדשטיין. העבודות שלהם מתייחסות אל מרחב הספרייה/גלריה כאלמנט ממשי ורעיוני, דרך העיסוק בידע חדש, בקדושה, בעטיפה וכריכה, במבנה, בשימור, בהשראה ובמקצב.  

על תכנית התערוכות החדשה אמונה האוצרת לאה אביר. התערוכה הפותחת היא ראשונה בסדרת התערוכות מעטפות, שתאפשר שיתופי פעולה בין יוצרים המדמיינים מחדש את מרחב הגלריה. 

מעטפה I: מרחבי הספר
אביגיל ריינר מארחת את הילה עמרם ושחר קורנבליט, דרור היבש, טל דותן, תומר ספיר, גיא גולדשטיין, יהונתן ריינר ואיתמר חפץ
פתיחה: יום ראשון, 26.7, 14:00
הגלריה לאמנות במכללת ספיר, בניין 3 
אוצרת הגלריה: לאה אביר

העבודות המוצגות לפי הסדר: יהונתן ריינר, תומר ספיר, הילה עמרם ושחר קורנבליט, דרור היבש, טל דותן.

"זו פעולה קטנה שמתחילה ממחווה לטרטקובר, במלאת שנה למותו. המילה 'שלום' כל כך נעלמה, אז אנחנו מתחילים ללחוש אותה מחדש, רוצים להחזיר אותה לדיבור, רוצים לגרום לאנשים לחשוב. כל אחד יקח את הגלויה שמתאימה לו, מי שמתחבר לעבודות הדיסטופיות יותר ומי לאופטימיות".

הילה שאלתיאלי, בוגרת התכנית לאוצרות, מעצבת ומרצה בכירה במחלקה לתקשורת חזותית, בראיון לנעמה ריבה שהתפרסם היום בהארץ לרגל תערוכה שאמרה ותוצג בפסטיבל ישראל בשבוע הבא.

"ב–1977 הגיע אנואר סאדאת לארץ, ואיתו התקווה להסכם שלום בין ישראל למצרים. לציון הרגע הזה עיצב דוד טרטקובר את גלויית "דרישת שלום", שנשלחה לראש הממשלה מנחן בגין, לנשיא אפרים קציר, ל–120 חברי הכנסת ולכל המשפחות הנושאות את שם המשפחה שלום בתל אביב. בהמשך גם נתלו ברחובות תל אביב שלטי חוצות ענקיים עם הכיתוב "דרישת שלום" בעברית, ו"סלאמתכ" בערבית, כדי לברך את הנשיא סאדאת.

בישראל של 2026, המילה "שלום" נהפכה למילת גנאי, שגם אנשי שמאל בקושי משתמשים בה. במסגרת פסטיבל ישראל, שייפתח מחר (שלישי), הזמינה המעצבת והאוצרת הילה שאלתיאלי 11 מעצבים ואמנים ו–11 כותבים להגיב לגלויה המקורית של טרטקובר. התוצרים יוצגו ב–4 עד 7 באוגוסט בוויטרינה בחלל הכניסה של תיאטרון ירושלים, ולצידם יונחו גם גלויות ריקות, שהקהל יוזמן לכתוב עליהן ולשלוח לקרוב משפחה, איש ציבור או לכל מי שיחפוץ." (נעמה ריבה, מתוך הכתבה).

לנקות, לסדר, לאוורר, לשפשף, לנער ✹ התערוכה "מה שלא נשטף" באוצרות ענת לוסטינגר חברת #אוצרותעשר, מבקשת לבחון את הפעולה היומיומית של מטלות הבית הסיזיפיות שמתרחשות כמעט תמיד מאחורי הקלעים מבלי לקבל הכרה או תגמול. 

זוהי התערוכה הראשונה במסגרת שיתוף הפעולה בין גלריה ארטורה לבין התכנית לאוצרות עיצוב בשנקר, ופותחת שנה של תערוכות מקוריות שאוצרות בוגרות התכנית, בהזמנת הגלריה. תודה לקרן קרפ הנהדרת על ההזמנה ♡

בתערוכה עבודות שבוחנות את הגבול השקוף המפריד בין המנקה לחברה, ומייצרות היפוך תפקידים שמאדיר את מטלות היומיום.

הניקיון נבחן כאן לא רק עניין היגייני או פונקציונלי, הוא גם מנגנון להדיפת חרדה. בתקופה שבה המציאות בחוץ קורסת, כשהמלחמה והקשיים מציפים את התודעה, המים והסבון באים לעזרה. אנו מנקים כדי להרחיק את האיום, מנסים להחזיר לעצמנו אשליה של שליטה, סדר ונרמול. גם כשאנחנו יודעים שחלק מהכתמים יישארו לתמיד.

בהשתתפות: אליה בלוך, אסתר צלישר, ורד ניסים, מורג'אן אבו דיבה, מורן אסרף, מיה ניומן, מיכל שרייבר, נדר שטורמן, נעמי צוקר, קובי פרץ, שירה סילברסטון, שרון ברויאר, תמי ורדי, תמר לדרברג, תמר ניסים.

איפה ומתי? ←

📍גלריה ארטורה, קמפוס רופין, עמק חפר | פתיחה בשישי הקרוב, 3.7.26 | שעות פתיחה: ימים א' ג' ה' שישבת 10:00-14:00

ארטורה | אמנות.עיצוב.חוויה
Anat Lustinger
Abo Deba  
Sharon Breuer
Ester Tsalisher

Shira Silverston

Elia Bloch
Tamar Nissim
Mia Newman
Moran Asraf
Vered Nissim
Tamar Lederberg 
vardi

״למדתי מה כוללת עבודת האוצרות בנוסף למה שלמדנו במהלך הקורס. ראיתי כיצד הדברים נעשים בשטח, כיצד מוציאים לפועל את מלוא התיאוריה שנלמדה. לקחתי חלק בתהליכים מרתקים של שלבים שונים בעבודה ובעיקר הבנתי שהאוצרת בעצם ידה בכל. ״

התמחויות ✹ מעין נחליאלי, לקחה חלק פעיל בתערוכה מרי שק בשיח נעילת התערוכה "אומללות נשגבת", ומוצגת במוזיאון פתח תקווה לאמנות.

על החוויה, מה למדה ומה לוקחת איתה הלאה - בפוסט חדש
כחלק מתכנית הלימודים, הסטודנטיות משלימות התמחות מעשית בת 90 שעות לפחות, במסגרתה מצטרפים לאוצרות בכירות בפרויקט מעשי.

תמונות לאורך ההתמחות. צילומים: באדיבות מעיין נחליאלי

בספר תהילים אין התגלות שיורדת מהשמיים אל האדם, אלא אדם הפונה אל הנשגב. פנייה ישירה, מילולית, חשופה בה השירה אינה רק תיאולוגיה ותפילה ✹ התערוכה ״שפתי תפתח: תהילים היום״ באוצרותו של עלי קפלן וילדמן, בוגר #אוצרותשמונה, מבקשת להתבונן מחדש באחד הספרים העתיקים, הנפוצים והאישיים ביותר בתרבות היהודית - לא רק כטקסט, אלא כפעולה אנושית של פנייה, תקווה וחיפוש משמעות.

אנחנו פוגשים את התהילים ברגעים של קצה: באולמות שמחה ובצדי מיטות חולים; בעמידה מול קברים ובשתיקה של בדידות; בזעקה לנוכח עוול או בפני פלא טבע שאנו נותרים חסרי מילים למולו. 150 המזמורים שנכתבו כאן בירושלים בימי דוד המלך חלחלו אל כל התרבויות והפכו לשפה של הלב האנושי לאורך הדורות.

התערוכה מבקשת להאזין לרגע שבו האדם נדרש לפתוח את שפתיו. היא נבנתה מתוך המניעים הפנימיים המביאים אותנו אל הספר, מהודיה, שמחה ופליאה ועד פחד, כעס, וכיסופים.

דרך וידאו, איור, שירה ומיצב, התהילים מוצגים בתערוכה לא רק כטקסט עתיק, אלא כחלק פועם מחיינו – כאובייקט, כריטואל וכשירה.

איפה ומתי? ←
📍התערוכה “שפתי תפתח: תהילים היום” (המוצגת במסגרת הביאנלה של ירושלים) מוצגת בימים אלה בגלריה “קול האות” במתחם חוצות היוצר בירושלים
ותהיה פתוחה עד נובמבר 26 🕓

משתתפים:













צילום - יעל הרמן

מה הופך ציפורניים למרחב של כוח, זהות והבעה? ומה אפשר ללמוד על חברה דרך שכבת לק? 💅🏼 יובל קומם בוגרת #אוצרותשע אצרה את התערוכה ״NAILS״, מחקר אמנותי־חזותי הבוחן את מקומה של תרבות לק הג׳ל בחברה הישראלית ואת האופן שבו היא משפיעה - ומושפעת - מהתרבות המקומית.

הציפורניים נתפסות לעיתים כאביזר אופנתי או כאמצעי לביטוי אישי, אך בתערוכה הן הופכות לנקודת מוצא לדיון רחב יותר. בין הגנה להעצמה, בין אסתטיקה לנורמות חברתיות, הן חושפות שאלות על מגדר, מעמד, כוח ושליטה - ועל הקשרים המורכבים שבין הגוף הפרטי למרחב הציבורי.

התערוכה מפגישה אמני ואמניות ציפורניים לצד אמנים פלסטיים, ויוצרת מרחב מחקרי־אסתטי שבו הציפורן הופכת לאובייקט תרבותי טעון. דרך עבודות העוסקות ביופי, אופנה, זהות ותרבות חזותית, נבחנת התופעה המקומית של לק הג׳ל כזירה שבה נפגשים רצון אישי, קודים חברתיים ודימויים עכשוויים.

בין המשתתפים בתערוכה: ליבי פודוליץ׳, מיכל שץ, מיכל ארכנגורודסקי, זוהר שורק, קארן יוסף, מאיה קלופמן, אפי קישון, תום פימה, שקד טרוק, אור שרון, סתיו פורגס, עמית פידל, גאי ספרן לולאי, BAAL ZVOOV – FLY COSMETICS ואליטה ווינטור בעיצוב לגל דה פז עבור הקליפ Long Nails.

איפה ומתי? ← התערוכה ״NAILS״ מוצגת ב־שחם מעבדת תרבות (Shaham Culture Lab) בירושלים ותיפתח ב- 11.06 ותוצג למשך שבוע בלבד עד ה 17.06

📍 רח׳ מאיר שחם 5, ירושלים (סמוך לגן העצמאות)
🕓 שעות פעילות: 16:00–20:00






manoli