הפקולטה למשפטים אוניברסיטת בר-אילן

חוקרות וחוקרי הפקולטה למשפטים זכו השנה בשורה מרשימה של פרסים ומענקי מחקר יוקרתיים 🏆

ההישגים של חברות וחברי הסגל שלנו משקפים את העשייה המחקרית הענפה בפקולטה, את המצוינות האקדמית ואת ההשפעה של המחקר הנעשה בה על המשפט והחברה בישראל ובעולם.

ברכות חמות לכל הזוכות והזוכים! 💚
גאווה גדולה לפקולטה.

⁨ ברכות חמות לזוכה ולזוכים 🥇⁩

פרופ' אורי אהרונסון ופרופ' איתי בר-סימן-טוב (יחד עם ד"ר נועה קברטץ-אברהם מהמכללה האקדמית ספיר ופרופ' רננה קידר מהאוניברסיטה העברית): ניתוח באמצעות כלי בינה מלאכותית של התפתחותה של לשון החוק משלב הצעת החוק ועד לחוק הסופי.

ד"ר דניאל חיים: טשטוש הגבולות בין שווקים פרטיים לשווקים ציבוריים.

פרופ' עדי ליבזון: דרכים לצמצום המחלוקות הפוליטיות בעניין קידום על ידי חברות עסקיות של מטרות חברתיות וסביבתיות (ESG).

פרופ' יובל פרוקצ'יה (יחד עם פרופ' איל וינטר מהאוניברסיטה העברית): עילת הסבירות בראי תורת המשחקים.

פרופ' שי שטרן: ההשפעה של השתייכויות משפחתיות, קהילתיות ומסחריות על עיצוב הזכות לקניין ועל מימושה.

יישר כוח.

🕯

בשורות טובות!
המדינה הודיעה כי היא מסכימה לממן לדנה בניית ממ"ד בביתה ביישוב מתת (הנמצא פחות מ-1 ק"מ מהגבול הצפוני), ודנה תוכל לשוב לביתה.
נזכיר כי דנה היא אישה עם אוטיזם, שיתוק מוחין ומתניידת בכסא גלגלים, והיא ומשפחתה פונו מביתם במתת באוקטובר 2023. משפחתה של דנה שבה לביתם בינואר 2025, אך דנה לא יכלה לשוב, כיון שאין ממ"ד נגיש בבית.
המדינה מכירה בחשיבות המיגון לתושבי הגבול הצפוני, ולכן יצאה בפרויקט "מגן הצפון", במסגרתו היא מממנת בניית ממ"דים לבתים, בתנאי - שאין בהם מרחבים מוגנים. במשך שנה וחצי משרד הביטחון סרב לכלול את ביתה של דנה בפרויקט, בטענה כי בביתה יש מקלט. הטענה כי המקלט אינו נגיש לדנה (שכן 26 מדרגות מובילות לפתחו) לא הואילה.
כעת, בעקבות בג"ץ שהגישה הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות באוניברסיטת בר-אילן, הודיעה המדינה כי משיקולים "פרקטיים והומניטריים" הם יממנו את בניית הממ"ד. דנה תוכל לשוב לביתה.
אנחנו יודעים כי יש מקרים נוספים כמו של דנה, ומקווים שגם בהם משרד הביטחון יאות כעת להפעיל את אותם השיקולים (בלי שיוגשו עתירות נוספות), כך שכולם יהיו מוגנים בביתם.

צילום אילוסטרציה

חוקר העתיד, רועי צזנה, כותב - לא נגענו:

הגעתי לבר-אילן כדי להרצות לסטודנטים למשפטים על הדרך בה תעצב הבינה המלאכותית את המקצוע שלהם מחדש. או במילים פשוטות יותר - אם תהיה להם עבודה, ואיזו.

באתי מוכן לספר להם על קלוד קוד, קודקס, מנועים לג'ינרוט וכל היתר. כי מה סטודנטים למשפטים כבר יודעים על בינה מלאכותית?

לא ידעתי על מי נפלתי.

בשעה לפני ההרצאה דיברתי עם הסטודנטים, ונשארתי בפה פעור. מסתבר שהמרצה בקורס הגדיר להם ש- "מי שישלח את העבודה המיוחדת ביותר - יקבל חמש נקודות בונוס בציון."

והם השתגעו לגמרי.

אחת הראתה לי בגאווה סימולציה שפיתחה מסביב לנושא משפטי מסוים, בה אווטארים של שופטי העליון מנתחים את הנושא מכל צד ומתדיינים ביחד.

אחרת ניתחה נושא לעומק, לרוחב ולאורך, ואז הפכה את כל התובנות שלה לאתר. לא סתם אתר, אלא אינטראקטיבי, עם סרטונים רלוונטיים שמוצגים באתר עצמו, והכל מפורט ומוצג בצורה ברורה ויפהפייה. לקח לה שלושים דקות על השעון לעשות את זה, עם קלוד קוד.

שלישי כבר בכלל לא עם הראש בלימודים. הוא רוצה לפתח סוכן לווטסאפ, אליו אפשר יהיה להעביר כל חוזה עם 'אותיות קטנות', והבוט-עורך-דין יוכל להזהיר את המשתמש מבעיות אפשריות.

בקיצור, אין לסטודנטים למשפטים מה לדאוג. הם כבר מבינים שבשנים הקרובות הבינה המלאכותית עומדת להיכנס עמוק לתחום שלהם, ושמי שרוצה לשגשג - צריך לחשוב מחדש על הדרך בה הוא עובד עם הכלים האלו. ונראה שהמרצים שלהם מכינים אותם בדיוק לשם.

קשה למצוא מילות פרידה מעדנה ארבל. אישה מיוחדת, אצילית ומעוררת השראה, שהמשפט והשירות הציבורי היו שזורים בכל נימי נפשה.

זכיתי להיות מתמחה שלה בשנת כהונתה האחרונה כפרקליטת המדינה, ב-2003, לפני מינויה לבית המשפט העליון. עדנה הייתה משפטנית ציבורית בכל רמ״ח איבריה. המאבק בשחיתות שלטונית וציבורית היה בליבה, והיא פעלה כסנגורית, כפרקליטה וכשופטת מתוך אמונה כי המשפט אינו מערכת יבשה של כללים, אלא מרחב שבו מתקבלות החלטות המשפיעות על חיי אדם.

לצד נחישות וחריצות כמעט בלתי נתפסות, הייתה בה רגישות אנושית נדירה. היא ניהלה דיונים משפטיים מורכבים מתוך קשב, סבלנות וחוכמת חיים; הקשיבה ברצינות לכל מי שבא בפניה — מראשון המומחים ועד אחרון המתמחים — וידעה לשלב בניתוח המשפטי גם חמלה, שכל ישר והבנה של המציאות האנושית שבתוכה המשפט פועל.

אני זוכרת במיוחד את רגישותה יוצאת הדופן לנפגעי עבירה, עוד בתקופה שבה מקומם בהליך הפלילי היה פחות מובן מאליו. בלשכתה נחשפתי לראשונה למורכבות המפגש בין נפגעי עבירה לבין מערכת המשפט: לצורך להישמע, לכאב, לתחושת ההדרה, אך גם לאיזונים מול זכויות חשודים ונאשמים והמחויבות להליך הוגן. במידה רבה, שם נזרעו הזרעים לשאלות שהפכו לימים לחלק מרכזי בעבודתי המחקרית, ועל כך אני חבה לה תודה עמוקה.

עדנה הייתה מנטורית עבורי ועבור דורות רבים של משפטניות ומשפטנים. במסירות, בענווה ובנדיבות היא גרמה לסובבים אותה להרגיש שהם חלק ממשימה גדולה יותר. היא לימדה כי מצוינות משפטית אינה עומדת בניגוד לאנושיות, וכי תבונה ורגישות יכולות לדור יחד.

אבל עדנה המשפטנית, הפרקליטה והשופטת הייתה רק אחת מזהויותיה הרבות. נותרנו בקשר לאורך השנים, וזכיתי להכיר גם את עדנה אשת המשפחה, הרעיה, האם והסבתא; את אוהבת התרבות, המוזיקה, השירה והאמנות; את אשת השיחה החכמה והמעניינת, החברה הטובה והמנטורית. היא ידעה למלא כל כך הרבה עולמות בעשייה עמוקה ומשמעותית, עד שקשה להבין כיצד הספיקה לעשות הכול במלוא הלב.

אני זוכרת שפעם, בתוך לוח זמנים בלתי אפשרי, היא הייתה אמורה לנסוע ליומיים חופשה. למחרת פגשנו אותה שוב בלשכה. כששאלנו מה קרה, היא חייכה ואמרה שכבר מיצתה, ורצתה לחזור לעשייה שהיא אוהבת. הסיפור הקטן הזה מלמד על דמותה: השירות הציבורי לא היה עבורה תפקיד בלבד אלא ייעוד.

לכתה הוא אובדן גדול למשפט הישראלי, לשירות הציבורי, ולכל מי שזכה ללמוד ממנה, לעבוד לצידה או להכיר את דמותה. עבורי, היא תישאר תמיד מורת דרך — משפטנית ואישה עם נשמה יתרה, שלימדה אותי על השילוב בין חוכמה לרגישות.

יהי זכרה ברוך.

פרופ' הדר דנציג-רוזנברג

אייל שחל, המוגדר כאוטיסט לא-מילולי בתפקוד נמוך, קיבל את תואר בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן!
אייל עלה לבמה מלווה בסבתו, ובטקס הוקראו דבריו: "טקס הענקת התארים הוא יום חג לבוגרי הפקולטה למשפטים, אך זהו גם יום חג לאנשים עם מוגבלויות בישראל, משום שכאשר אדם עם מוגבלות מסיים תואר, הוא פורץ דרך לאחרים להעז, ללמוד, לרכוש השכלה ולהגשים את עצמם. בקבלתי ללימודים, בר אילן כנראה קבעה שיא עולם חדש בקטגוריה שלא הייתה קיימת. כאן, ראו את האדם שמעבר למוגבלות. הפקולטה טיפחה ערכי כבוד, סובלנות והכלה, שאפשרו לי להתגבר על מגבלותיי. הפקולטה עודדה אותנו להשתמש בידע שרכשנו כדי לתרום לחברה. כעת נטל ההוכחה עובר אליי, ואני מבטיח להיות ראוי לתואר הזה".

לא מעט רגעים מרגשים היו לנו בטקס הסיום של הפקולטה למשפטים. את הבוגרות והבוגרים, המוסמכות והמוסמכים, בירכה בין היתר הגב' לימור בר שדה, עובדת הפקולטה, ששכלה את בנה עילי, חייל גולני, בשביעי לאוקטובר. הרב אברי ונאוה נוילנדר, הוריו של אלקנה נוילנדר, אשר נפל ברצועת עזה לפני כשנתיים וחצי בהיותו סטודנט בשנת הלימודים השנייה, עלו לקבל תעודת הוקרה ובירכו גם הם את הקהל, בעוד חבריו כיבדו את זכרו בקימה. בוגר הפקולטה בהצטיינות יתרה, דור טיבי, קרא את מזמור ע"ב בתהילים, והקדיש אותו להצלחתם של כל כוחות הביטחון ולרפואתם של כל הפצועים והפצועות. "זהו לכאורה טקס 'שגרתי', אך אין הוא מבטא שכחה או הדחקה של מה שעברנו", הבהירה דקנית הפקולטה, פרופ' מיכל אלברשטיין. "על אף שהקרבות לא תמו, בחרנו למסגר את הטקס הזה ככזה שאחרי מלחמה, ולהניח שפנינו לימים טובים יותר, רגועים ושלוים יותר, בהם ניתן לחגוג סיומו של תואר".

"בשבעה באוקטובר חוותה משפחתי אירוע מטלטל. בת דודתי האהובה, יובל בר-און, וארוסה, משה שובה, נרצחו במסיבת הנובה", סיפרה נציגת הבוגרות והבוגרים, עדי בר און, שסיימה את לימודיה בהצטיינות יתרה. "החזרה ללימודים לאחר האובדן המשפחתי לא הייתה קלה עבורי, אבל בזכות החברים המדהימים שהכרתי כאן בפקולטה, שהתעניינו, דאגו ותמכו לאורך כל הדרך – ההתמודדות הייתה אחרת. והסיפור שלי, הוא רק דוגמה אחת מני רבות. כל אחת ואחד מאיתנו נשאו עמם לאורך התקופה הזו את הסיפור האישי שלהם – סטודנטים ששירתו במילואים תקופה ממושכת, שפונו מבתיהם, כאלה שאיבדו בני משפחה או חברים קרובים. אבל האחווה, הרעות והסביבה המכילה והתומכת שאפיינו את המחזור שלנו, הן אלו שעשו את ההבדל. ודווקא בתואר שנתפס לעיתים כ'תחרותי', גילינו שלשים לב לאחר, להתעניין ולהושיט יד – חשובים יותר מכל ציון".

את הבוגרות והבוגרים בירכו גם סגן דקנית הפקולטה, ד"ר יעקב חבה, וסגן הרקטור, פרופ' אריה רייך – אף הוא חלק מהפקולטה למשפטים. " בפקולטה שלנו שהיא בית לכל חלקי החברה הישראלית – יהודים, ערבים, דתיים, חילוניים, חרדים – למדתם להתבטא ברהיטות ובדייקנות; לחשוב באופן ביקורתי וערכי; להיות מחויבים לשינוי חברתי ולערכים דמוקרטיים; להיות מיומנים בייצוג, במשא ומתן ובאוריינות נתונים; רכשתם ידע בינתחומי ומטען תרבותי רחב ועמוק", אמרה פרופ' אלברשטיין. "אתם כשירים להשתלבות מוצלחת בעולם דינמי ומשתנה, בחברה מגוונת ומרובת תרבויות. נתנו לכם כלים לשגשג, ואני בטוחה שעם כישורים אלה תמשיכו בהנהגה של משפט מאחה ומחבר בין אנשים ותחומים". ואנחנו כמובן מצטרפים לברכות.

לכל התמונות:

https://drive.google.com/drive/folders/1r9as1BE9CMfOBzXYT7lX-vfM7SDRXFce?usp=sharing