גיל אברהם - אימוני הגנה עצמית, טאיקוונדו והפקידו

סוגיית הבריחים באופן כללי ובפרט בהפקידו.
שואלים אותי תלמידים לגבי האפקטיביות שלהם לעומת מכות ידיים ובעיטות. אז ככה, בהפקידו הבריחים מתבצעים לצד מכות ידיים ורגליים. הרי בסופו של דבר אנו רוצים לתת את המכה. אין לנו עניין וזמן לבזבז על בריח איטי, אם ניתן לסיים את התקיפה ולהגן על עצמנו באמצעות מכה שתכריע את הקרב. זהו אחד ההבדלים בין ביצוע בריח של הפקידו שלאחריו יבוא תמיד סיום שהוא מכה (קטלנית), לעומת סגנונות אחרים בהם מתבצעים בריחים אך ללא סיום עם מכה.
לעצם השאלה, רבים הם המצבים בהם בריח הוא חיוני, ואף אם לא חיוני, הוא נמצא ומתבקש ויכול להכריע את העימות. ככלל עקרוני, בריח לא מחפשים ולא מתכוונים אליו. ברירת המחדל היא מכה, ואם הבריח נמצא שם, נבצע אותו ואם לא, אז לא, נמשיך להכות. לא פעם ביקשו ממני (גם מורים מאומנויות אחרות) "תעשה עלי בריח נראה אם עובד". בקשה זו כבר מעידה על כך שהשואל לא מיומן ולא מכיר את נושא הבריחים באופן יעיל ללחימה, אלא רק לשם ביצוע וידע כללי (ברוב המקרים גם זה לא). שוב, בריח עושים בתזמון הנכון, אחרת סביר שלא יעבוד (לעיתים כן יעבוד, אבל לא ניקח צ'אנס). המיומנות והניסיון הם שיכריעו אם הבריח נמצא או לא, ולא הכוונה שלנו לבצעו.
פקפוק ביעילות של הבריחים מראה על עיוורון מסוים למצבים קרביים בהם היה ניתן להכריע את העימות באופן יעיל ומהיר יותר ממכה. שם נבצע. המפקפק, מחוסר ידע ומיומנות, לא שם לב להזדמנות פז לשבור עצם ולנקוע מפרק בשבריר שניה וממשיך לחסום ולהרביץ, לחסום ולהרביץ. עד שבכל הבלאגן של המכות, הוא הופך לברווז במטווח ומנסה לחסום מכות כמו לתפוס להקת יתושים שתוקפת אותו. כמה ייכנסו, והרבה!
אז מתי ובאילו תרחישים הבריחים יעילים יותר ממכות? מתי ובאילו תרחישים מכות יעילות יותר מבריחים? מדוע באימונים מבצעים בריחים ממצבים מוזרים כמו תפיסות ידיים ובגד? הרי בריח לוקח זמן רב יותר ממכה לבצע, אז מדוע אני אומר שבמצבים קרביים בריח מתבצע בשבריר שניה?
נתתי כמה רמזים במאמר זה, ומי שמעוניין להעמיק ולהחכים מוזמן להתאמן איתנו בהוראת מאסטר יעקב בוסני ואנוכי.

עבודת סכין של הקומנדו הקוריאני. 90% שטויות, אבל ביצוע מרשים.
https://www.youtube.com/watch?v=h-tkjtzcAaw

MUSAT knife fight/МУСАТ ножевой бой. Splitting clips on the knife fight, a South Korean marine special forces.Нарезка клипов, по ножевому бою, южно корейского морского спецназа.

שיפו יונתן בלושטיין, ראש האקדמיה לאמנויות לחימה סיניות, מלמד שינג אי צ'ואן ופי גואה ז'אנג.
זהו האתר של האקדמיה
http://www.tianjin.co.il/
שיפו בלושטיין, מורה רציני ביותר, עתיר ידע ויכולת, נוקט בשיטת לימוד חסרת פשרות, כפי שנהוגה אצל מורים ברמה גבוהה בסין. עבודה מאוד מדוייקת ומוקפדת.
בסרטון הוא מדגים עבודת מפרקים של פי גואה, אחת השיטות הנלמדות אצלו.

https://www.youtube.com/watch?v=gr3Ig-Xqy5M

Pigua Zhang Qinna Taulu Yongfa This video illustrates possible applications from a Qinna (joint-locking) form which I teach as part of my Pigua Zhang system. The last move is not contained...

כמה חשובה נשימה נכונה באומנויות לחימה ובחיים בכלל
https://www.youtube.com/watch?v=Y1a91xXn1Ts&feature=youtu.be

HOW BREATHING PROPERLY CAN CHANGE YOUR LIFE - Steve Maxwell on London Real Steve Maxwell on breathwork. FREE FULL EPISODE: https://londonrealacademy.com/episodes/steve-maxwell-breathe/ (Public release Oct-2nd) Steve Maxwell is an Am...

יישום עיקרון ה- 80/20 (יכול להיות גם 90/10 או 70/30 או כל חלוקה אחרת), באומנויות לחימה
לפי עיקרון זה, כ- 80% מהמיומנות או ממיצוי הפוטציאל של האומנות ניתן להגיע ב- 20% מטווח הזמן הכללי של העיסוק בה (בודאי זה יכול להיות מספר אחר, אך רק לשם הדגמה). כדי להגיע ליתר ה- 20%, דרושים יתר 80% מטוווח הזמן הכללי. למשל, אם לאדם מסויים דרושים 30 שנים כדי להגיע למיצוי מלא של הפוטנציאל באומנות מסויימת, אזי כדי להגיע ל- 80% מפוטנציאל זה, דרושים לו 6 שנים בלבד של עבודה קשה. על מנת להשיג את יתר ה- 20%, דרושים עוד 24 שנים של עבודה קשה. ניתן לכנות עיקרון זה בשם 'עקרון התמורה הפוחתת', לפיו ככל שרמת המיומנות עולה, כך דרוש יותר זמן כדי לעבור עוד שלב בהתקדמות. במילים אחרות, ככל שמתקרבים למיצוי הפוטנציאל, ההתקדמות נעשית איטית יותר וקשה יותר.
ייתכן שהפיתרון לכך נמצא באומנות אחרת. אותה מיומנות שקיימת באומנות ספציפית, אך משום שיטות אימון מסויימות (הטבועים באומנות או במורה מסויים) שמקדמות מיומנויות אחרות אותן מדגישה האומנות על פני מיומנות זו, תהיה קשה להשגה. ייתכן שמיומנות זו טריוויאלית ובסיסית באומנות אחרת בה שיטות האימון מקדמות מיומנות זו על פני אחרות, אותן האומנות הראשונה שמה בראש. משום קדימות שונה הנגזרת מדגשים שונים, משיטות אימון שונות וגישות שונות של מורים באומנויות שונות, הקורא בודאי יבין שניתן לקבל את ה- 20% הנותרים באופן קל יותר, בחיסכון של זמן ולרוב גם באיכות טובה יותר מלימוד ותירגול אומנות אחרת.
דוגמה בולטת בשנים האחרונות היא "ההשתלמות" של אומני לחימה רבים בג'וג'יטסו ברזילאי, אומנות לחימה המתמחה בלחימת קרקע, כאשר שתי הרגליים הן לא האיבר היחיד שבא במגע עם הרצפה. אמנם מיומנות של לחימה בקרקע קיימת בהרבה אומנויות אחרות (כמו הפקידו למשל) אך רק לאחר התמחות באומנות (שלוקחת שנים) מגיעים ללמוד ולתרגל מיומנות זו לעומק. וייתכן שאף באיכות פחות טובה מאשר בג'וג'יטסו הברזילאי, אומנות שהעקרונות של לחימת קרקע טבועים בה והם מהותה כבר בשיעור הראשון אליו מגיע כל מתאמן ובאיכות גבוהה ביותר.
לכן לא משנה מה קיים בסגנון בו אתם מתאמנים, אלא על מה אתם מתאמנים בפועל.

מרלין סימס מסביר מה זה קוק סול ומה זו אומנות לחימה הוליסטית שלמה.

https://www.youtube.com/watch?v=IUMPkP0jWvM

Intro to Martial Science w/ Chief Master Sims Master Marlin Sims is President and Founder of United Martial Science Federation, a 9th degree black belt and one of the first three non-Asians to attain mas...

https://www.youtube.com/watch?v=4j6J1QNGBpo

This is Hapkido Jin Jung Kwan Présentation Hapkido Jin Jung Kwan par Maître Raphaël Couet 6e Dan JJK

https://www.youtube.com/watch?v=bulknFvbQ4g

hapkido applications Hapkido Techniken gegen Tritte

https://www.youtube.com/watch?v=1Q5b7Engpu8

HAPKIDO maestro viejito

קריאה לאנשי טאיקוונדו
אומנות הטאיקוונדו מצטיינת ברמה גבוהה של יכולת בעיטה מכל מצב, כמו גם עבודת רגליים המתבטאת במהירות ובזריזות שאין שני לה ברוב אומנויות הלחימה. האומנות יעילה מאוד כאסטרטגיה התקפית במיוחד מול יריב שחסר מיומנות באומנות לחימה אחרת ואינו יכול להתמודד אל מול רצף הבעיטות והמהירות של איש הטאיקוונדו. אמנם קיימות בטאיקוונדו רפרטואר רחב ואף מרשים של טכניקות ידיים, עד כדי שהיכולת הטקטית הפוטנציאלית של שימוש בטכניקות ידיים מתבטאת בצורה בולטת בפומסה (תבנית, סדרת תנועות מסודרות) של הטאיקוונדו. אך זו אינה מקבלת את ביטויה הראוי בקרב, קל וחומר בהגנה העצמית, אלא אם היא משולבת בפתרונות של הפקידו למצבי תקיפה שונים. בכל אופן, מנקודת מבט אסטרטגית, תגובות מתאימות, חסכוניות ויעילות אינן מוטמעות באומנות עצמה.
לעניות דעתי (ואני מניח שגם לדעת רבים), לטאיקוונדו המודרני חסר את היישום הקרבי של עבודת ידיים שכבר מצויה בתוכו, כלים התקפיים נוספים ובמיוחד הגנתיים בארסנל, שיתאימו למצבי תקיפה ריאליים ולהגנה עצמית יעילה. היות והטאיקוונדו יעיל כאומנות התקפית מטווח רחוק יחסית, הרי שעבור הגנה עצמית, רובם המכריע של המצבים מתחיל בטווח הקרוב וגם אם לא, הטווח מצטמצם מהר מאוד לכדי טווח של אגרוף ופחות מכך. מצב זה מנטרל כמעט את כל הבעיטות ומייתר את שימושן. ברוב מצבי התקיפה, התגובה האוטומטית של שימוש בבעיטה כהתגוננות, יכול להיות בעוכרי המתגונן. לכן, דרוש תכנות מחדש של אסטרטגיה אחרת להתמודדות עם מצבים שונים ובמיוחד כאשר מדובר בתוקף חמוש בכלי נשק קר/חם.
אומנות ההפקידו מספקת פיתרון מקיף וכלים אסטרטגיים וטקטיים שיכולים להשלים את היכולת ההתקפית הקטלנית של הטאיקוונדו לכדי יכולת שלמה של הגנה יעילה בלתי מתפשרת ויכולת התקפית מגוונת. כבעלת ארסנל מקיף ומגוון המתאים להתמודדות בטווחים שונים, האומנות מכשירה את התלמיד לניטרול התוקף במהלומות, בעיטות, הטלות, בריחים כנגד כל סוגי התקיפה.