ניצן אלוביץ- מדריכת הורים

"אמא! לא בא לי להתחפש..."

הורים יקרים, מה שלומכם/ן? איך אתם/ן צולחים/ות את הימים.. השבועות שעוברים?
אנחנו בעיצומו של שבוע הפורים... תחפושות, מסכות, חטיפים, הילולות.. אתם/ן מצליחים/ות קצת להנות?

אנחנו משקיעים/ות המון מאמץ, מחשבה והשקעה בבניית התחפושות, וילדים/ות רבים מתגייסים/ות ביחד עם ההורים לתכנון של התחפושת.
אבל יחד איתם/ן, יש גם ילדים/ות שלא ממש מתחברים/ות לחג, לתחפושת או להילולה שיש מסביב. ילדים/ות שלא רוצים/ות להתחפש, לא רוצים/ות כמו כולם/ן, ולפחות לחלקנו, יש צביטה קטנה בלב.

נשאל את עצמנו כהורים, "האם אנו מצפים/ות מהילדים/ות להיות כמו כולם/ן"? האם למישהו מאיתנו עברה המחשבה בראש, אפילו רגעית "למה הוא/היא לא יכול/ה לשים את הכובע כמו כולם/ן, לפחות לתמונה??"

ילדים/ות הם רגישים/ות, הם/ן קולטים/ות מה עובר עלינו ומתנהלים/ות בהתאם. לרוב, לחץ יוצר לחץ שיוצר לחץ ויש לנו נטייה להישאב למערבולת של לחצים וכעסים.. על אחת כמה וכמה בבוקר בזמן ההתארגנות.
ננסה להיזכר בעצמנו כילדים/ות... האם פעם קרה שהכריחו אותנו ללבוש משהו שלא רצינו?? איך הרגשנו באותו הרגע??

הנה כמה הצעות איך להתנהל בשבוע פורים, במידה ויש ילד/ה שלא ממש מתחברים/ות לרעיון.
• ראשית, נשאל אותם/ן איך הם/ן מרגישים/ות בשבוע זה? נוכל להציע להם/ן שמות של רגשות: ציפייה, חשש, התרגשות. כך ילמדו בעתיד לשיים את הרגשות שלהם ולהביע אותם וורבאלית. תיאום ציפיות מסייע מאד לילדים/ות להתארגן מראש, הן מנטלית והן פיזית.
• כמו כל דבר בחיים, תכנון שלפני תמיד מסייע ומקל. אפשר לשבת עם הילד/ה ולתכנן מראש, לפי רצונו/ה איך הם/ן רוצים/ות שהשבוע ייראה. לרוב, המסגרות שולחים לפני את התכנון, כך שיש זמן להתארגן. כך הילד/ה ירגישו שהוא/היא שותף/ה מלא לתכנון ושלא "מפילים" עליו/ה שום דבר. בנוסף, כדאי להכין ערב לפני את האביזר לאותו היום, בבוקר יש נטייה לרוץ ולמהר.
• ננסה לשחרר כמה שניתן מאיתנו, ההורים, את הציפייה מהם/ן. נקיים דיאלוג פנימי עם עצמנו, ונקבל החלטה לשחרר גם אם תהיה תקלה או סירוב. יש סיכוי שאפילו בבוקר הילד/ה יתחרטו וזה ממש ממש בסדר. זה קשה, אני יודעת, אבל ברגע שנשחרר גם הילד/ה ילמדו לשחרר ואולי אפילו להסכים לחבוש את אותו הכובע 😊
• נבהיר להם/ן שאנחנו איתם/ן, למענם/ן, בשבילם/ן. מה שיחליטו בסוף זה מקובל וראוי. ילד/ה שירגישו שההורה בעדו/ה, לא יבחרו מיד באופציה למאבק כוח וירגישו חופשי להביע את רצונו/ה האמיתי.
• לבחור בהנאה, לא משנה איך תיראה התוצאה. בסופו של דבר, זהו חג של שמחה ועליזות, ובידינו בלבד הבחירה כיצד לחגוג אותה עם האנשים האהובים עלינו.

מאחלת חג משפחתי שמח, כמה שרק אפשר!! חג פורים שמח ומבדח!!
ניצן אלוביץ
מדריכת הורים
0524818783

ברוח התקופה, בואו נדבר רגע על בחירות..

אם נחשוב על בחירות, הרי שיש בחירות שמתקיימות בחיינו כמעט בכל רגע נתון כהורים לילדים/ות- החל בבחירות בעלות משקל כבד- היכן נגור כמשפחה, אילו מסגרות חינוכיות, איזה מזון הם/ן יצרכו, וכלה בבחירות יומיומיות כגון אילו חוגים יכולים להתאים להם/ן, מי החברים/ות שנעודד אותם/ן להזמין הביתה וכדומה.

כאשר הם/ן רק נולדים/ות, נראה שהבחירה הבלעדית היא בידינו. אך ככל שהילדים/ות שלנו גדלים/ות, הם/ן מרגישים/ות צורך להביע את דעתם/ן, להרגיש שהם/ן מחליטים/ות ויש להם דעה בעניין. הבחירה בידינו, אם כך, לאפשר גם להם/ן להתחיל לבחור.

חשוב ביותר, אם כך, לתת לילדינו תחושה של מעורבות ובחירה, בתחומים שונים ומגוונים בחיים. קבלת החלטות, עוד מגיל צעיר, תלמד את ילדינו שדעתם/ן חשובה לנו, שהם/ן מספיק בוגרים/ות ואחראים/ות לקבל החלטה כזו או אחרת, ובכך נטמיע בהם/ן את הביטחון והיכולת להסתמך על עצמם/ן ברגע שאנחנו ההורים כבר לא נהיה כל כך קרובים או זמינים.

מרגע שיראו שהם/ן יכולים/ות לבחור עבור עצמם/ן במגוון תחומים, זה ייטע בהם/ן לעתיד את היכולת לסמוך על עצמם/ן, על הרמזור הפנימי שלהם, מתוך הערכים והעקרונות שחינכנו אותם/ן, להבדיל בין טוב ורע, לדעת לבחור מה טוב עבורם/ן, לזהות מצבים של קונפליקט ולקבל החלטות שלא תמיד קלות בחיים...

ננסה להתאים את יכולת הבחירה על פי הגילאים. ילדה בת 2 או 3 תוכל לבחור באיזה צעצוע היא יכולה ורוצה לשחק בשעות אחר הצהריים עם אבא. ילד בן 5 או 6 יוכל לשבת מול רשימת הטלפונים של חבריו לגן ולבחור חבר/ה שיבוא אליו וילד בן 12 יכול לבחור מתוך רשימת החוגים את החוג אשר הכי מתאים לו.

נזכיר כי בנושאים של בטיחות או ביטחון, כמובן שנתווך להם/ן כי הבחירה נתונה בידינו מתוך שמירה על גופם/ן ונפשם/ן. נאמר להם/ן שדעתם/ן מאד חשובה לנו, אבל התפקיד ההורי שלנו לדאוג להם/ן, עד אשר יוכלו לדאוג לעצמם/ן.

לסיכום, כמה טיפים חשובים שכדאי ליישם:

• כאשר אתם/ן מציגים/ות בפניהם/ן אפשרויות, וודאו שהם תואמים לערכים שאתם מסכימים ומחנכים/ות אותם/ן על פיהם.
• עודדו את הילד/ה לחשוב בעצמו/ה ובקול רם ולנמק את ההחלטה שלו/ה- זה יסייע בפיתוח כישורי החשיבה וקבלת החלטות.
• אל תבקרו בחירה שכבר בחר/ה- אפשרו להם/ן להגיע לתובנות לבד ולהתמודד עם ההשלכות. אני יודעת שזה קשה, יש בנו לעיתים את הצורך לגונן ולחסוך מהם/ן את הכאב אך לא נרצה "לשדוד" מהם/ן את הלמידה ובסופה את ההצלחה.
• זיכרו לציין לטובה ולחזק אותן/ה על ההחלטה, בלי קשר לתוצאה. העובדה שבחר לבד הוא ההישג עצמו.

אם נעביר להם/ן מסר שאנחנו סומכים עליהם/ן, הם/ן ילמדו לסמוך על עצמם/ן...
מאחלת בחירות קלות וטובות לכולנו,

ניצן אלוביץ
מדריכת הורים 0524818783

ארוחת ערב- לא מה שחשבתם...

נבחן את עצמנו- מה עולה לי לראש כאשר אני שומע.ת את המילה ארוחה?

בדרך כלל כאשר מגיעה שעת ארוחת הערב, אנחנו מנסים.ות "לתקתק" כמה שיותר מהר את הארוחה כדי להגיע להשכבה. העייפות, חוסר הזמן, שגרת הערב לעיתים נותנות אותותיה.
אבל ארוחת הערב יכולה לגלם בתוכה הזדמנויות קטנות רבות להמון דברים שלעיתים אנחנו מפספסים. יש בה המון יתרונות אם מנהלים אותה באופן שיאפשר אפילו להנות ממנה.

אדגים עכשיו איך זה עובד-
ארוחה משפחתית היא הזדמנות מדהימה לזמן משפחתי איכותי. בארוחה אפשר לדבר או לשתף. אפשר לצחוק, לפרוק או להביע רגשות שונים ואפילו לריב או להתווכח.
אז כצעד ראשון, ננסה לקבוע לעצמנו לפחות פעם בזמן מוגדר שנוח עבורכם.ן ארוחה משפחתית, בה אין מסכים או מסיחין. חשוב מאד שכל בני הבית יהיו נוכחים.ות, כדי שכולם.ן ירגישו שייכים. נבחר לשבת באופן שבו כולם באותו גובה , למשל סביב שולחן.
יתרון משמעותי בארוחה משפחתית היא הישיבה ביחד, ממש כך. ההזדמנות לדבר, באמת, האחד עם השנייה, להביט בעיניים, הרי כמה באמת יוצא לנו להסתכל האחד לשנייה בעיניים במשך היום או השבוע?
אפשר להכין מראש נושאי שיחה או סתם לשאול לשלום כל אחד מבני המשפחה.

שיתוף הוא כלי מעצים ומיוחד שנותן תרומה משמעותית לאווירה המשפחתית.
למשל, שיתוף של "איך עבר היום", שיתוף של רגשות, שיתוף של דילמות. כל אלו יעבירו מודל מצוין לילדיכם.ן על החשיבות בשיתוף. כאשר אני משתף.ת על היום שעבר עליי או על דילמה שיש לי בעבודה, אני מעביר.ה לילדיי את המסר שהם.ן מספיק חשובים.ות עבורי שאשתף ואתייעץ איתם.ן, והדעה שלהם.ן משמעותית עבורי.
בהמשך, כאשר ילדינו ירגישו שהם.ן מתחבטים.ות או מתלבטים.ות במגוון נושאים, הם.ן יידעו לפנות אלינו לעצה או שיתוף הרגשות. כך יווצר מרחב בטוח עבורם.ן להתייעץ.
כלי נוסף וחשוב שיכול לקבל דגש בארוחה משפחתית הוא שיתוף הפעולה. ההכנה למשל, של ארוחת הערב, יכולה להיות נפלאה וחשובה עבור ילדים.ות בכל הגילאים. אנו רוצים.ות לגדל ילדים.ות אחראיים.יות, עצמאיים.יות ובעלי.ות תחושת ערך טובה, וזו בהחלט הזדמנות מופלאה לכך.
כאמור, ניקח לדוגמה את ההכנה של ארוחת הערב. אפשר לחלק לכל בן.ת משפחה תפקיד שהוא או היא יוכלו למלא. כך ארוחת הערב אינה יכולה להתקיים במלואה ללא העזרה ושיתוף הפעולה של כלל בני המשפחה. לכל אחד מבני המשפחה יש תפקיד, משמעות, חשיבות. החל מהכנת האוכל וכלה בפיזור הצלחות והסכו"ם, בהתאם לגיל ויכולת. כל אחד.ת מהווה תרומה באשר היא. כך נטפח בילדינו לאורך זמן תחושת האחריות עבור משימות ביתיות שונות.

אז בין אם בישלתם.ן ארוחת מלכים או הזמנתם.ן פיצה לכולם, קחו יום בשבוע וקבעו עם כל בני המשפחה ארוחה משפחתית נעימה ומגבשת שתיתן ערך מוסף גדול פי כמה ממה שדמיינתם.ן. מאחלת לכולנו ימים שקטים, עם קרבתם.ן של כל האנשים היקרים והאהובים שלכם.ן מסביבכם.ן.

שנדע רק טוב, ניצן
ניצן אלוביץ, מדריכת הורים
0524818783

תיווך המצב- חלק ג'

הורים יקרים, מה שלומכם/ן? איך אתם/ן מטעינים/ות את עצמכם/ן בימים אלו? מה נותן לכם/ן כוח?

הפעם תורם של המתבגרים והמתבגרות שלנו. איך נדע לתווך לנערים והנערות שנראה שכבר יודעים הכול לגבי העולם?

הנערים והנערות של ימינו כבר מדברים/ות ומתנהגים/ות כמו מבוגרים, נראה כי הם/ן כבר מבינים/ות את הכול על העולם שאנחנו חיים. הם/ן הרי מחוברים/ות דרך המדיה בכל רגע נתון ויש להם/ן שפע של משאבים של מידע, שלנו המבוגרים לא תמיד יש.

עם זאת, חשוב לזכור שהם/ן בשלב התפתחותי מאד מבלבל עם שאלות על הזהות העצמית שלהם/ן ושאלות קיומיות על החיים ועל כן הם/ן עדיין זקוקים/ות להכוונה שלנו.
גם אם נראה שהם/ן מיודעים/ות דרך המדיה ויודעים/ות הכול, לעיתים חשיפת יתר למידע שאינו מהימן עלול להיות אפילו מזיק. חשוב שנשים לב לאילו אתרים הם מחוברים/ות, איזה סוג מידע הם צורכים/ות, וכיצד צריכת המידע משפיעה עליהם/ן.
נשאל אותם/ן- האם מה שראיתם/ן בסרטון היה גם בחדשות? האם זה הופיע בעוד אתר? חשוב להסביר להם/ן מהו פייק ניוז, ואיזו השפעה יש להעברת מידע כוזב הלאה... יש כאן הזדמנות מצוינת להדגים חשיבה ביקורתית והטלת ספק במה שאנו רואים בסביבתנו.

ומדי פעם, נעשה "בדיקת דופק"- נרצה לשוחח עם המתבגר/ת ולשאול אותם לשלומם/ן, מה הם/ן רואים/ות בימים אלו, מה הם/ן חושבים/ות על המצב, האם יש להם/ן שאלות...? נשאל אותם/ן מה הם/ן שומעים/ות מהסביבה. האם מדברים על כך בבית הספר? מה החברים/ות שלהם/ן מספרים/ות...
גם אם באותו רגע אין להם/ן שאלות, ואין להם/ן חשק לדבר, המסר הסמוי כאן הוא מאד חשוב, וייתכן ויהיה לו אפקט מתמשך. נרצה להעביר למתבגר/ת כי דעתו/ה חשובה לנו, אנו מתעניינים/ות במה שיש לו/ה להגיד, שמה שהוא/היא חושב/ת או אומר/ת הם בעלי ערך ומשמעות עבורנו ההורים.
נאמר להם/ן כי אנחנו יודעים/ות שזו תקופה מבלבלת, עמוסה וקשה, גם עבורנו. אנחנו רוצים/ות לדעת איך עוברת עליך התקופה האחרונה, מאיפה את/ה שואב/ת כוחות, מה מחזק אתכם/ן.
אפשר לספר להם/ן מה מחזק אותנו ההורים, מה נותן לנו כוח. וכמובן, להזכיר כמה חשוב להישאר אופטימיים/ות, מחוזקים/ות, ולתת המון מקום לדבר הכי חשוב שמחזק ומאחד את כולנו- תקווה.

כמובן שהיה והמתבגר מראה סימנים של התבודדות, חוסר יכולת להתנתק מהמסך, הסתגרות או מניעה, אל תישארו לבד- פנו לצוות החינוכי של בית הספר או לגורם מקצועי להתייעצות.
מאחלת ימים שקטים ובשורות טובות,
ניצן
מדריכת הורים 052-481-8783

כיצד נתווך את המציאות לילדינו- חלק ב

הורים יקרים, מה שלומכם?
בפוסט הקודם כתבתי על החשיבות בשיחה שיש בה מידע מותאם גיל עבור ילדינו. בחלק זה אביא בפניכם/ן כמה טיפים לשיחה עם ילדינו אודות המצב.

בשיחה עם הילדים/ות, אני ממליצה לא להתחיל מיד לדבר ולהציף אלא קודם לבחון את רמת הידע שלהם/ן בנושא. כדאי קודם כל לבדוק- מה הילד/ה יודע/ת על המצב? מה הוא/היא ירצו לדעת? מה שמע/ה מהסביבה שלו/ה? כך הם/ן יוכלו לפתוח בפניכם/ן את עולם הידע שלהם/ן ורמת החשיפה שלהם/ן לנושא.

אשמח לשתף בשיחה עם אב שסיפר לי השבוע על השיחה שקיים עם בנו בן ה7 בהקשר למצב.
אב: "שלום חמוד, אשמח לשוחח איתך עכשיו על המצב. אני מאד מתעניין לדעת מה אתה יודע על המצב היום? מה שמעת מסביבך, זה מסקרן אותי.
ילד: אני יודע על הטילים, ושיש מקום שנקרא עזה. בכיתה דיברו איתנו על כיפת ברזל ומה התפקיד שלה.

אב: הבנתי. אני רוצה לספר לך עוד משהו, שאולי שמעת במקרה באוויר, וגם אם לא, חשוב לי שתדע. עזה היא מקום מאד מרוחק מאיתנו. בין עזה וישראל מפרידה גדר מאד גדולה, שאסור לעבור אותה. לא רחוק מהגדר יש כמה קיבוצים שבו חיים תושבים ישראליים. באותה שבת שבה התחילו הטילים, הרבה אנשים רעים מעזה נכנסו דרך הגדר, למרות שאסור להם, ואמרו
לתושבים שחיים בקיבוצים לבוא איתם. האנשים האלה לא רצו, אבל האנשים הרעים אמרו להם שהם חייבים, אין להם ברירה. אז הם באו איתם, ועכשיו הם נמצאים שם.
חשוב לי שתדע שהצבא והמדינה עושים הכול כדי להחזיר אותם, כי האנשים האלה שייכים למדינת ישראל, והם צריכים לחזור לבתים שלהם. בנוסף, חשוב לי שתדע שכבר אין אנשים רעים שמסתובבים במדינה שלנו, הם חזרו לתוך עזה והצבא שומר על הגדר שלא יפרצו שוב. נכון שאתה לפעמים רואה תמונות תלויות ליד הבית שלנו? אלו אותם אנשים בדיוק.
ילד: אבא, הם נותנים להם אוכל ושתיה? יש שם גם ילדים?
אב: לצערי יש שם גם ילדים, מתוק שלי. אני מאמין שנותנים להם אוכל ויש שם מיטות ועדיין, הם צריכים לאכול בבית שלהם ולישון במיטה שלהם. אני מאמין בלב שלם בצבא שלנו, שהוא הכי חזק בעולם, והוא יחזיר את כל האנשים האלה הביתה למשפחות שלהם."
השיחה הזו מאד מורכבת, ודאי, אך משמעותית ביותר. האב הרחיק את מוקד הפגיעה למקום מרוחק מאד, הוא לא דיבר על לאום הפוגעים אלא על העובדה שהם רעים, ומיד העביר לטון אופטימי ומחזק.

בסופו של דבר, הילדים/ות שלנו זקוקים/ות למקום חיובי ואופטימי, שיחזק אותם/ן גם ברגעים קשים. האב תיווך בצורה מתונה ומחושבת, ללא הרבה מידע מיותר. מעתה, כאשר ילדו ישמע מידע מילדים אחרים או מהסביבה, הוא יידע לעבד את זה ויתחזק מהאמונה המשותפת שלו ושל אביו שיש לנו צבא חזק ואמונה בלב שה "אנשים" הללו יחזרו בשלום.
חשוב לציין כי לא חייבים/ות להשתמש במילים כמו חטופים, טרוריסטים וכדומה, לילדים/ות אין הבנה שלנו יש כמבוגרים/ות, אלא הדגשת הרעיון הסיפורי מאחורי זה. החוויה של הילד היא שהוא קיבל מענה לשאלות שלו, כנות אך מתווכות לרמת ההבנה שלו. זה קשה, אך חיוני. הוא מרגיש כי סמכו עליו לקבל מידע והאמינו בו שהוא יצליח להתמודד עם המידע הקשה הזה, ולא חסכו ממנו או שיקרו לו.

בפוסט הבא אתייחס למתבגרים ומתבגרות,
מאחלת לכולנו שקט וימים יפים,
מוזמנים לשתף ולהתייעץ,
ניצן אלוביץ, מדריכת הורים
052-481-8783

כיצד לתווך עבור ילדינו במציאות הנוכחית? חלק א'.

הורים יקרים/ות, מה שלומכם/ן? איך אתם/ן מחזיקים/ות מעמד בימים האחרונים?
הימים מתעתעים, שגרה בימי חירום, ושום דבר לא נראה או מרגיש שגרתי בכלל...
לאחרונה הרהרתי רבות איך מתווכים מציאות כל כך מוטרפת לילדים שלנו...

טלי ורסנו – אייסמן אמרה "אי אפשר להחביא מלחמה". והיא צודקת כל כך. הילדים/ות שלנו מרגישים/ות את הלך הרוח, המתח, חוסר השקט, גם בתוך השגרה שלהם.
לכן חשובה ההבנה שיש צורך לתווך להם/ן את המצב, בהתאם לגילם/ן ויכולת ההבנה שלהם/ן, כמובן.
הדילמה העיקרית של כולנו כהורים, זו השאלה "אם הם/ן עדיין לא מודעים/ות לדברים, אז אם נשתף ואז רק נעורר עוד חרדה מיותרת...?" שאלה טובה וטבעית.
עם זאת, חשוב שנבין שהילדים/ות קולטים/ות בחושים שלהם/ן את האווירה, לא נוכל לשלוט מה קורה בסביבתנו, אבל כן נוכל לשלוט באופן ההעברה אליהם/ן את המצב. אנחנו ההורים שלהם/ן, כל עולמם/ן, הקשר שלהם/ן לעולם החיצוני, ואיך שנתווך זאת, כך יועבר אליהם/ן. נרצה להיות מקום מוגן, בטוח ומכיל עבורם/ן. בתוך רכבת ההרים הזו, אנחנו הקרקע הבטוחה עבורם/ן.

בהתאמה, כל כך חשוב לא לשקר לילדים/ות שלנו, הם/ן ראויים/ות לכבוד שלנו כאנשים צעירים. לא נאמר להם/ן "זה לא לגילך" או נעבור לדבר אנגלית לידם/ן. הם אמנם נראים/ות עסוקים/ות במשחק, אבל האמינו לי- הם/ן קולטים/ות הרבה. חוסר הידיעה מביאה איתה הרבה יותר חרדה מאשר ידיעת האמת עצמה.
אם כך, חשוב שנזכור שכל גיל מצריך הסבר שונה על המצב. עם ילדים/ות קטנים/ות, שאינם/ן יודעים/ות לבטא במילים, ננסה בצורה אחת: דרך משחק או ציור. רגשות רבים נוכל לזהות דרך המשחק הדמיוני או הציור.

עם ילדים/ות גדולים/ות יותר, אפשר לשבת בנינוחות בגובה העיניים, ולשאול אותם/ן שאלה חשובה: מה את/ה יודע/ת? על פי הנתונים שנקבל מהם/ן, כך נדע מה רמת הידע שלהם/ן בנושא, וכך נדע למה הם כבר היו חשופים/ות ומה עדיין לא. את השיחה מומלץ לקיים פנים מול פנים (ולא באוטו למשל) בשעות ערות, בוקר או אחר הצהריים ולא בערב, לפני השינה.

תוכן השיחה הוא משמעותי ואופן העברתו אפילו יותר. הוא דורש פוסט נפרד.
את המלצותיי לתוכן השיחה אעלה בפוסט הבא.
ועד אז... שימרו על עצמכם/ן ועל הקרובים אליכם/ן.

מוזמנים לפנות בכל שאלה ובקשה,
ניצן אלוביץ, מדריכת הורים
052-481-8783

הימים קשים, כואבים, מבלבלים, מורכבים לכולנו... אני שומעת הורים רבים מדברים על ההשפעה שיש למצב על ההתנהגות של ילדם.
אנחנו כהורים יודעים בדרך כלל איך לעבד ולבטא תחושות שונות, אך גם נזכור שילדים מתנהגים את הרגשות שלהם פעמים רבות, ומנסים להגיד לנו משהו שלא תמיד מצליחים, דרך התנהגויות שונות.
אז מה נעשה אם הילד/ה פתאום צועק/ת יותר, מתפרץ/ת, כועס/ת או מרביץ/ה יותר מהרגיל?
קודם כל ננשום עמוק! נזכור שזה זמני, זה לא תמיד יהיה ככה...
נימנע מלהלחיץ את עצמנו ולחשוב איזה מין ילד/ה הוא/היא יהפכו להיות, מה זה אומר עלי כהורה...

מה כן אפשר? הנה כמה רעיונות לשימושכם/ן:
-לנסות ולחבק, לשאול מה הוא או היא זקוקים באותו רגע,
-לגיטימציה לרגש! מאד חשוב, אפשר להגיד "זה באמת ממש מבאס שהלגו התפרק",
-אפשר לשתף אותם שגם אנחנו מרגישים/ות לפעמים כעס ולספר מה עוזר לנו להירגע, (כוס מים, שיר נחמד שיתנגן וכדומה) כדי ללמד אותו/ה דרכים אחרות להביע את הרגשות, חוץ מלצעוק או להרביץ.
-מאד חשוב לתת שם לרגשות , "עכשיו אני רואה שאתה כועס" או "אני מבין שאת עצובה בגלל.." ככה הם יידעו לקרוא לזה בשם וזה יקל עליהם להתמודד בעתיד.
-חשוב מאד לקיים את השיחה הזו כשהילד/ה כבר מתחילים להראות סימנים של מצוקה או מתח, כדרך מניעה ולא לחכות ש"הסיר יגלוש"... כשהם עצבניים או בוכים הם לא שומעים את המילים שלנו.
-ואם כן יש פתאום הסלמה, מתחילה תקשורת אלימה ויש חשש לפגיעה של אחד מיושבי החדר, כדאי לצאת עם הילד/ה החוצה, לחדר אחר, (לא לבד! הם לא יודעים להירגע לבד עדיין..) זה משנה את האווירה, ואז כאשר הם נרגעים/ות, לדבר ביחד על מה שהיה ואיך אפשר לבחור בדרך התמודדות אחרת בפעם הבאה. זיכרו! להכות בברזל כשהוא קר, הם פנויים יותר להקשבה.

ואסיים בנימה שמלאה בחמלה והבנה- אנחנו נמצאים בימים מוטרפים, אין מילה אחרת לתאר את זה. גם אם צעקת, אם כעסת, אם איבדת את הסבלנות – חמלו על עצמכם/ן וזכרו שכולנו בתקופה מאד מתוחה. כמו שתחבקו את ילדיכם/ן בסוף היום- חבקו את עצמכן/ם ואמרו לעצמכן/ם- אתם עושים/ות את המיטב שאתם יכולים/ות. וזה הרבה. מאד..
שנדע ימים שקטים וטובים,
מוזמנים ליצור קשר ולהתייעץ במגוון נושאים,
ניצן אלוביץ, מדריכת הורים
0524818783

הי לכולם, אני מתרגשת לשתף בעמוד החדש שלי .
נעים מאד, שמי ניצן אלוביץ ואני מדריכת הורים ומנחת קבוצות מוסמכת מטעם מכון אדלר.
עבדתי 13 שנים במשרד החינוך כיועצת חינוכית עד שהבנתי שהשליחות שלי היא בעצם להדריך את ההורים וללוות אותם במשימת החיים הנקראת "הורות".
בנימה אישית, אני נשואה לעופר, אמא למיקה בת ה8 ורותם בת ה5, ולמילקי הכלבה הנאמנה.
אני יודעת שאנחנו נמצאים בתקופה מורכבת שמוציאה מאיתנו פעמים רבות רגשות חזקים ואי וודאות. לעיתים רגשות אלו מביאים לא פעם למתחים בבית.
אני מזמינה אתכם.ן לצאת אתי למסע מרתק, בו נוכל לגלות ביחד את החוזקות שלכם.ן כהורים, ולגלות שיטות חדשות ליצירת אווירה נעימה בבית ויחסים טובים.
מאחלת לכולנו ימים שקטים,
ניצן 💙🤍🇮🇱