הפקולטה להנדסה אוניברסיטת בר-אילן Faculty of Engineering, Bar-Ilan

שבעה מענקי ISF. פקולטה אחת 🎉

תוצאות מחזור המימון האחרון של הקרן הלאומית למדע פורסמו, ולפקולטה להנדסה ע"ש אלכסנדר קופקין באוניברסיטת בר-אילן יש הרבה סיבות לחגוג:

🔹 פרופ' שרון גנות – מענק מחקר אישי
🔹 פרופ' רחלה פופובצר – מענק מחקר אישי
🔹 פרופ' עמוס דניאלי – מענק מחקר אישי + מענק ציוד אמצע הדרך
🔹 פרופ' יוסי שור – מענק מחקר אישי + מענק ציוד אמצע הדרך
🔹 ד"ר אופיר לינדנבאום – מענק מחקר אישי
🔹 ד"ר יתיר סעדיה – מענק מחקר אישי + מענק ציוד לחוקר צעיר
🔹 ד"ר יוסי פנפיל – מענק בראשית היוקרתי, התכנית הלאומית של הקרן לקליטת חוקרים צעירים מצטיינים מחו"ל, עם כ-15 זוכים בלבד בשנה בכל הארץ

מענקי הקרן הלאומית למדע מוענקים בתהליך שיפוט עמיתים בינלאומי קפדני, על פי קריטריונים של מצוינות מדעית. שבע זכיות במחזור אחד הן עדות למחקר פורץ הדרך שנערך בפקולטה שלנו מדי יום.

ברכות חמות לחוקרות ולחוקרים שלנו. גאים בכם!

במסגרת פרויקט SMART, המרכז את כל מסלולי המצוינות החדשים של אוניברסיטת בר-אילן, פיתחה גם הפקולטה להנדסה מסלול מצוינות חדש ומותאם לשטח ולדרישות השוק. המסלול, שזכה לשם ChallENG, מיועד לסטודנטיות וסטודנטים מצטיינים, משלב ידע אקדמי, חשיבה הנדסית והתנסות מחקרית ומעשית, ומאפשר לצבור ניסיון הנדסי משמעותי כבר במהלך התואר.

במרכז המסלול עומד פרויקט הנדסי רב-שנתי המלווה את הסטודנטים לאורך ארבע שנות הלימודים. כל מחזור מתמקד באתגר משמעותי בעל השפעה טכנולוגית, חברתית או סביבתית, הנבחן מזוויות הנדסיות שונות. "מבחינתנו, הרעיון הוא לקבל סטודנטים וסטודנטיות מצוינים, ולתת להם פרקטיקה כבר מהיום הראשון", מסבירה ד"ר רותם עפרוני, אחראית קידום מחקר. "הפרויקט הוא ה- ChallENG, האתגר, שאותו תחקור, תלווה ותפתח הקבוצה לאורך ארבע שנים".

העבודה על הפרויקט תעשה במתכונת של מפגשים דו-שבועיים, כקורס מלווה לאורך שנת הלימודים. במסגרת העבודה על הפרויקט יתחלקו הסטודנטים והסטודנטיות לצוותים, ירכשו מיומנויות בניהול פרויקטים וישתפו פעולה עם קבוצות מחקר ועם התעשייה, בהנחיית מומחים מובילים. בנוסף, תקבל הקבוצה מנטור, איש סגל שילווה אותם לאורך התואר כולו במהלך העבודה על האתגר. השנה, יהיה זה פרופ' לאוניד יביץ.

למסלול מתקבלים סטודנטיות וסטודנטים שנה א', מכל התוכניות של הפקולטה להנדסה. דרישות הקבלה הן פסיכומטרי מעל 700, ממוצע בגרות מעל 110 וראיון קבלה, בו נבדקות היכולות לעבוד בצוות והרצון לקחת אתגר נוסף, מעבר לשיעורים מעבדות תרגולים. "הרעיון הוא ליצור קבוצה איכותית, של בין 20-15 סטודנטים וסטודנטיות, שיעבדו ביחד, כמו צוות בחברה", אומרת ד"ר עפרוני. "אנחנו רוצים את החבר'ה הכי טובים, שלא מפחדים מאתגרים, ושיוכלו לעסוק בדברים שמעניינים אותם מעבר למסגרת הרגילה של תוכנית הלימודים".

🥇 למה זה כדאי?

המתקבלים והמתקבלות לתוכנית ייהנו מכל ההטבות שמגיעות למצטיינים ומצטיינות בבר-אילן, ובהן פטור חלקי משכר לימוד, מנוי למנועי AI וטאבלט של אפל.

בנוסף, יזכו חברי וחברות התוכנית לגמישות רבה יותר בבחירת קורסים, ולחשיפה מתמשכת לתעשייה, סיורים בחברות הייטק ומפגשים עם אנשי מפתח. "המטרה שלנו היא לבנות קהילת מצטיינים ומצטיינות איכותית, שתהנה מליווי מקצועי מהאקדמיה ומהתעשייה, שיכשיר אותם להובלה ולהשתלבות בעולם ההנדסי והטכנולוגי", מסכמת ד"ר עפרוני.

בחודש יוני 2026 הציגו הדוקטורנטיות שיר הרטמן וחמדה וינר, מקבוצת המחקר של ד"ר יערה ארז, פוסטרים בכנס Organization for Human Brain Mapping (OHBM), שנערך בבורדו שבצרפת. הכנס, לו אחראי ארגון בעל אותו השם, מתמקד בשימוש בשיטות שונות למיפוי מוח האדם. "יערה דחפה אותנו מהרגע הראשון להגיש לכנס הזה ועודדה אותנו להתפתח וליצור קשרים עם חוקרים מאוניברסיטאות אחרות", הן מספרות. "במהלך הכנס פגשנו חוקרים מדהימים, שעבדו עם יערה בשנים שהייתה באוניברסיטת קיימברידג', והיה מאוד מעניין להכיר ולשמוע, ואנחנו מודות לה מאוד על ההזדמנות הזו".

חמדה, בת 27, נולדה וגדלה בניו ג'רזי שבארה"ב. היא השלימה תואר ראשון בניו יורק, עלתה לארץ לפני חמש שנים, ועשתה תואר שני בתחום הביו-הנדסה במעבדה של ד"ר יערה ארז. כעת, היא בעיצומם של לימודי הדוקטורט.

המחקר של חמדה עוסק בהבנה מעמיקה יותר של הארגון התפקודי של המוח אצל מטופלים עם גידול מוחי. במסגרת המחקר, היא חוקרת רשתות מוחיות (אזורים במוח שפעילים בו-זמנית) ברמת האינדיבידואל, במטרה לאפשר בעתיד טיפול קליני מותאם אישית. "היה מרתק ומהנה מאוד להציג בכנס את הפוסטר שלי. קיבלתי פידבק מעניין שנתן לי כמה רעיונות חדשים להמשך המחקר ולניתוחים נוספים, ואני מתרגשת להמשך", היא מספרת.

שיר, בת 27 מראשון לציון, עשתה בבר-אילן תואר ראשון דו חוגי בפיזיקה ובמדעי המוח, והמשיכה לתואר שני בפקולטה, במגמת ביו-הנדסה, במעבדה של ד"ר יערה ארז. בימים אלו היא מסיימת את שנתה הראשונה בדוקטורט.

במסגרת המחקר שלה היא בוחנת קישוריות תפקודית במוח האדם, בעזרת אלקטרודות מיוחדות שמונחות על קליפת המוח החשוף בזמן ניתוחי מוח בערות. "סוג הנתונים שאנחנו עובדים איתם ייחודי מאוד ובזמן הצגת הפוסטר זכיתי להרבה תגובות מתלהבות ומסוקרנות על סוג העבודה והמסקנות השונות", היא מספרת. "הייתה חוויה מדהימה לנסוע לכנס עולמי, לראות מקרוב שהמחקר שלנו, שלפעמים מרגיש אישי או נישתי, נמצא דווקא מאוד מעניין ומעסיק הרבה מאוד אנשים מכל מקום בעולם. היה מעניין גם להסתובב בשאר הפוסטרים ולשמוע אנשים מכל רחבי העולם עובדים בתחומים שמעניינים אותנו וקרובים לעולם תוכן שלנו. וכמובן זו תמיד הזדמנות לקבל כיוונים לשאלות המשך על המחקר".

הכנס השנתי השני של האגודה הישראלית לחישה כימית וביולוגית (ISBCS) התקיים ב־7 ביולי במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, והפגיש חוקרים, סטודנטים, קלינאים ונציגי תעשייה מכל רחבי הארץ לדיון בחידושים בתחום החישה הכימית והביולוגית.
פרופ' עמוס דניאלי, מהפקולטה להנדסה ומהמכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים באוניברסיטת בר־אילן, ממקימי האגודה, שימש כחבר הוועדה המדעית של הכנס, וכיו"ר המושב המדעי השלישי. לצדו כהנו פרופ' הדר בן־יואב (אוניברסיטת בן־גוריון), פרופ' גילי ביסקר (אוניברסיטת תל אביב) וד"ר צבי יערי (האוניברסיטה העברית).

במהלך הכנס נשא פרופ' עמוס דניאלי הרצאה מוזמנת על שיטת Concentration-Enhanced PCR (CE-PCR), שפותחה במעבדתו. השיטה משפרת את רגישותן של בדיקות מולקולריות לזיהוי חומר גנטי DNA) ו (RNA-באמצעות ריכוז מולקולות המטרה והפחתת אותות רקע, ובכך מאפשרת זיהוי מדויק של כמויות זעירות של חומר גנטי.

במסגרת התוכנית המדעית נשא גם פרופ' זאב זלבסקי הרצאה בנושא חישה פוטונית לא פולשנית של כימיקלים בזרם הדם. בהרצאתו הציג גישות המבוססות על שימוש באור למדידה לא פולשנית של חומרים בדם, במטרה לפתח שיטות ניטור רפואיות מדויקות, נוחות וזמינות יותר.

הרצאות נוספות ניתנו ע"י חוקרים מובילים ממוסדות אקדמיים ברחבי הארץ, ובהם פרופ' יעל חנין (אוניברסיטת תל אביב), פרופ' עודד שוסיוב (האוניברסיטה העברית), פרופ' אמנון בר־שיר (מכון וייצמן), פרופ' ליהי אדלר־אברמוביץ' (אוניברסיטת תל אביב), פרופ' מינדי לוין (אוניברסיטת אריאל), פרופ' אלינה קרבצ'בסקי (אוניברסיטת בן־גוריון), פרופ' שמשון בלקין (האוניברסיטה העברית) ופרופ' אורי גרין (הטכניון).

בתחרות הפוסטרים של הכנס השתתפו 46 סטודנטים לתארים מתקדמים. שניים מהם הם חברי המעבדה לדימות אופטי וחישה ביולוגית, אותה מוביל פרופ' דניאלי.

הדוקטורנט שמואל בורג הציג פוסטר בנושא חישה ביולוגית מבוססת אופטיקה מקוטעת לחיסור רקע בזמן בתבחינים פלואורסצנטיים ברגישות גבוהה. המחקר מציג טכנולוגיה חדשה המאפשרת להפריד בזמן בין אות המדידה לבין אותות הרקע, ובכך לשפר את הרגישות והאמינות של תבחינים פלואורסצנטיים. לטכנולוגיה פוטנציאל לשמש בסיס לפיתוח מערכות אבחון קומפקטיות וניידות.

המאסטרנט תום רוטמן הציג פוסטר בנושא פיתוח בשר מתורבת באמצעות ביטוי מוגבר וזיהוי רגיש של גורמי גדילה מעוף ומבקר. המחקר מתמקד בפיתוח שיטות לייצור יעיל של גורמי גדילה ולמדידה רגישה של ריכוזם, במטרה לשפר את תהליכי הייצור של בשר מתורבת. רוטמן נמנה עם ששת הזוכים בפרס הפוסטר המצטיין של הכנס – ברכות!

בתמונה מימין לשמאל:
פרופ' עמוס דניאלי, פרופ' הדר בן יואב, פרופ' גילי ביסקר, תום רוטמן וד"ר צבי יערי.

במעבדת אניקס עובדת בשנה וחצי האחרונות קבוצת חוקרים, תחת פרופ' יוסי שור, על רשת נוירונים הפועלים באמצעות דחפים. במסגרת המחקר, שזכה למענק מטעם רשות החדשנות, פותחה רשת נוירונים חדשנית הפועלת בשיטה של פולסים (spiking neural network), שמחקה את הפעילות המוחית, ומגיעה להישגים טובים משמעותית בהשוואה לרשת נוירונים קלאסית ולרשתות מבוססי פולסים שפותחו עד כה.

המחשב היעיל והאפקטיבי ביותר המוכר לאנושות הוא המוח האנושי. הוא מכיל כ-86 מיליארד נוירונים המתקשרים זה עם זה באמצעות כ-600 טריליון סינפסות. התקשורת מושגת באמצעות פולסים (דחפים) חשמליים בעלי עוצמות ותדרים משתנים, המקודדים את המידע ומעבירים אותו בין הנוירונים האחראים על פעולת החישוב.

במשך שנים רבות, תכנונים של רשתות עצביות מלאכותיות (ANN) ניסו לחקות את פעולתו של המוח האנושי כדי לנסות ולהשיג ביצועים דומים. היות והתקשורת המוחית אנלוגית במהותה, ליישומים אנלוגיים יש יתרון ברור בניסיון לחקות את המוח. כמו כן, היות ותקשורת זו יש אופי פולסיבי (spiky) , חוקרים מאמינים כי יישומים המשתמשים בפולסים לצורך תקשורת בתוך רשת עצבית מלאכותית (ANN) עשויים להיות יעילים יותר – וכך נולדה רשת העצבים הפולסיבית (SNN) .

רשתות SNN נחשבות ליעילות יותר אנרגטית, כלומר מפעילות חומרה בצריכת חשמל נמוכה. המחקרים מראים שאכן, הן יעילות מטבען הן לחישוב והן לתקשורת, וזאת הודות לדלילות מונעת אירועים (event-driven sparsity) - הפעלה של רכיבים רק כאשר מתרחש אירוע ספציפי.

במחקר אותו מוביל פרופ' שור, נעשה שימוש בקבלים ממותגים (Switched Capacitors) כדי לממש משווה(Comparator) . במשווה המבוסס על קבלים ממותגים, המעגל משתמש בקבלים ובמתגים כדי לבצע פעולת "חיסור והשוואה" במהירות גבוהה. במהלך פאזת השעון הראשונה, המתגים נסגרים כדי לאגור מתח ייחוס (או את אות המבוא הנוכחי) ישירות על גבי הקבל. במהלך הפאזה השנייה, המתגים משנים את מצבם (מתהפכים), והקבל מחסר באופן אוטומטי את הערך המאוחסן הזה מאות המבוא הנכנס.

במסגרת המחקר, הראה צוות המעבדה כי הרשת הפועלת בשיטה זאת מסוגלת לחסוך הספק בשלשה סדרי גודל לעומת רשת נוירונים קלאסית. ההספק של התכן השווה, על בסיס סימולציות, למחקרים אחרים של רשתות נוירונים מבוססי פולסים – והגיע לחיסכון של פי מאה מהספרות. ההשוואה לרשתות אחרות נעשתה, בין השאר, באמצעות מאגר בוחן שנקרא MNIST, ובו הרשת מקבלת כקלט את מערך הפיקסלים של תמונה, וצריכה לפלוט את הספרה הנכונה.

צוות המעבדה כולל, בנוסף לפרופ' שור, את הדוקטורנט ניל פלדמן, המאסטרנטים עידו בן טולינה ואלכסנדרה רוקבן, והסטודנט תומר דמרי, שמתעתד להתחיל בשנת הלימודים תשפ"ז את התואר השני בהנדסת חשמל.

בתחילת יוני התקיים בירושלים כנס ICSEE 2026 של IEEE ישראל, ואנו גאים בנוכחות המרשימה של הפקולטה להנדסה לאורך ימי הכנס.

שלושה חברי סגל מהפקולטה שימוש כיושבי ראש ועדות טכניות (Program subcommittee chairs) בתחומים שונים, ותרמו לקידום השיח המדעי והמקצועי בתחומי ההנדסה והטכנולוגיה.

🥇פרופ' שרון גנות שימש יושב ראש ועדה בנושא עיבוד אותות ותמונות ותורת הבקרה (Signal and Image Processing, and Control Theory).

🥇פרופ' אלכס פיש שימש יושב ראש ועדה בנושא רכיבים אלקטרוניים, מעגלים ומערכות מצב מוצק (Electron Devices, Solid State Circuits and Systems).

🥇פרופ' עמוס דניאלי שימש יושב ראש ועשה בנושא הנדסה בביולוגיה וברפואה (Engineering in Medicine and Biology).

בנוסף, מספר חברי סגל העבירו הרצאות מוזמנות במהלך הכנס:

🥇פרופ' לאוניד יביץ העביר את ההרצאה More Than Moore: The Package Is the Computer.

🥇פרופ' ענליה סומך-ברוך העבירה את ההרצאה Impossibility Results in Channel Coding via Auxiliary Channels and Genie-Aided Techniques.

🥇ד"ר אופיר לינדנבאום העביר את ההרצאה - Efficient Training, Fast Inference: Reducing Memory Requirements and Inference Time of Foundation Models.

🥇ד"ר רועי זקצר העביר את ההרצאה Integrated Photonics and Atomic Vapors: Engineering Strong Light–Matter Interactions at the Single-Photon Level

🥇פרופ' שרון גנות העביר את ההרצאה Deep Learning Meets Beamforming: Recent Advances in Multi-Microphone Spatial Filtering.

כמו כן, פורסמו במהלך הכנס מאמרים רבים מקבוצות המחקר השונות בפקולטה. חברות וחברי סגל, סטודנטיות וסטודנטים מהפקולטה הציגו את מחקריהם בפוסטרים במגוון תחומי הנדסה וטכנולוגיה, והשתתפו באופן פעיל בפאנלים ובדיונים מקצועיים שעסקו בחזית המחקר והחדשנות.

הנוכחות הרחבה והמעורבות המשמעותית של אנשי הפקולטה משקפות את המצוינות המחקרית, את רוח החדשנות ואת מחויבותנו להכשרת דור העתיד של המהנדסות והמהנדסים.

תודה לכל המשתתפות והמשתתפים שייצגו את הפקולטה בכבוד ובהצלחה.

🥇

המחזור הראשון של הנדסת תעשייה ומערכות מידע בבר-אילן סיים את לימודיו! 🎓

מאחורי הקלעים של מערכות בינה מלאכותית, מסחר דיגיטלי, רפואה חכמה, רובוטיקה ותעשיות מתקדמות פועלים מהנדסי ומהנדסות תעשייה ומערכות מידע אנשי מקצוע המחברים בין הנדסה, נתונים, מערכות מידע, בינה מלאכותית, כלכלה והתנהגות אנושית.

במסגרת לימודי התואר בהנדסת תעשייה ומערכות מידע באוניברסיטת בר-אילן, הסטודנטים רוכשים כלים מתקדמים בתחומי הבינה המלאכותית, למידת המכונה, מדעי הנתונים, אופטימיזציה, פיתוח מערכות מידע ותמיכה בקבלת החלטות ומשלבים ידע טכנולוגי עם הבנה עסקית וחשיבה הנדסית.

השנה אנו גאים במיוחד לציין אבן דרך משמעותית: סיום המחזור הראשון של התוכנית.

בוגרי ובוגרות המחזור כבר השתלבו בתפקידי מפתח בחברות הייטק, סטארטאפים וארגונים מובילים, וחלקם אף החלו את דרכם המקצועית עוד לפני סיום התואר.

ברכות לבוגרות ולבוגרים שלנו! אנו מאחלים לכם הצלחה רבה ומצפים לראות את ההשפעה שתמשיכו ליצור בתעשייה, במחקר ובחברה.

הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן גאה להודיע כי תוכנית הנדסת הנתונים זכתה להסמכה זמנית של המועצה להשכלה גבוהה עד מאי 2029. בנוסף, אישרה המל"ג את שינוי שם התוכנית ל"הנדסת נתונים ובינה מלאכותית", המשקף באופן מדויק יותר את תכניה, יעדיה והכשרת הבוגרים שהיא מעניקה.

תוכנית הלימודים הייחודית והעדכנית מכשירה את בוגריה להיות מפתחי אלגוריתמים ומהנדסי בינה מלאכותית. בהתאם לחזון התוכנית - להכשיר מהנדסים בעלי בסיס מתמטי והנדסי איתן, המסוגלים להבין, לפתח וליישם מערכות בינה מלאכותית מתקדמות, ולהפוך נתונים למידע, ידע וחדשנות– הסטודנטים רוכשים בסיס מתמטי, אנליטי והנדסי רחב, לצד ידע מעמיק בפיתוח, מימוש והטמעה של מערכות בינה מלאכותית מתקדמות.

התוכנית מכשירה את הסטודנטים להתמודד עם האתגר המרכזי של העידן הדיגיטלי: הפקת ידע ממגוון רחב של מקורות נתונים ופיתוח אלגוריתמים ומערכות בינה מלאכותית המסוגלים ללמוד מהם. במסגרת הלימודים נחשפים הסטודנטים לנתונים טבלאיים, נתוני רשתות וגרפים, טקסטים, וכן למגוון רחב של אותות – החל מתמונות, וידאו, דיבור ואודיו, ועד לאותות ביולוגיים ורפואיים – ולומדים כיצד לנתח אותם, לעבדם ולהפוך אותם לידע ממשי וישים. שילוב ייחודי זה מאפשר לבוגרים לפתח פתרונות בינה מלאכותית מתקדמים ולהתמודד עם אתגרי מדעי הנתונים במגוון רחב של תחומי יישום.

לשם כך מציעה התוכנית מגוון רחב של קורסים בתחומים המובילים את מהפכת ה-AI, ובהם למידת מכונה, למידה עמוקה, בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) , מודלי שפה גדולים (LLMs) , עיבוד שפה טבעית, ראייה ממוחשבת, כריית נתונים, עיבוד אותות מודרני, ניתוח נתונים בקנה מידה גדול, אופטימיזציה ומערכות חכמות. שילוב זה מעניק לבוגרים בסיס מדעי והנדסי איתן לצד היכרות עם הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בתעשייה ובמחקר.

מבנה התוכנית והפילוסופיה החינוכית העומדת בבסיסה מעוררים עניין בקרב חוקרים ומוסדות אקדמיים בארץ ובעולם. השילוב בין הכשרה הנדסית ומתמטית מעמיקה, עבודה עם מגוון רחב של סוגי נתונים והכשרה עדכנית בבינה מלאכותית משקף תפיסה חדשנית של הכשרת דור העתיד של מהנדסי הבינה המלאכותית.

התוכנית נהנית מסגל אקדמי מוביל בעל מוניטין בינלאומי, שחבריו פעילים בחזית המחקר העולמי ומפרסמים באופן שוטף בכתבי העת ובכנסים המובילים בתחומי הבינה המלאכותית, למידת המכונה, מדעי הנתונים, עיבוד אותות מודרני ויישומיהם. שניים מהם הם עמיתים, Fellow, של ארגון IEEE וזכו להכרה זאת בעקבות מחקריהם בתחום. ראש התוכנית, פרופ' שרון גנות, Fellow של IEEE ואגודות נוספות, משמש גם כיו"ר הועדה הבינלאומית למדעי הנתונים של ארגון IEEE – Signal Processing Society. סגל התוכנית מביא עמו ניסיון מחקרי והוראתי עשיר בתחום הבינה המלאכותית לצד חדשנות מדעית וטכנולוגית, ומעניק לסטודנטים חשיפה ישירה להתפתחויות העדכניות ביותר בתחום.

לצד הלימודים העיוניים, הסטודנטים רוכשים ניסיון מעשי משמעותי באמצעות פרויקטים עצמאיים ועבודת צוות, תוך שימוש בכלי פיתוח ומחקר מתקדמים ופיתוח מיומנויות של פתרון בעיות מורכבות, הצגת תוצאות, עבודת צוות וחשיבה הנדסית וחדשנית. התוכנית שמה דגש גם על פיתוח אחראי של מערכות בינה מלאכותית ועל בחינת ההשלכות האתיות, החברתיות והמקצועיות הנלוות לשימוש בהן.

בעולם שבו הנתונים הם חומר הגלם והבינה המלאכותית היא מנוע החדשנות, התוכנית מעניקה לבוגריה את היכולת להפוך נתונים לתובנות, לאלגוריתמים ולטכנולוגיות המעצבות את העתיד.

כמיטב המסורת, גם השנה הסתיים הקורס "עקרונות התכנון של מערכות דיגיטליות" בהאקתון מאתגר, יצירתי ומהנה, שהתקיים בחסות חברת Nuvoton Technology Israel Ltd.

ההאקתון השנה התמקד בפיתוח מערכת מבוססת בינה מלאכותית לזיהוי שפת הסימנים מתוך רצף תמונות במטרה לסייע לקהילת כבדי השמיעה. המערכת ממומשת על גבי פלטפורמה דיגיטלית המשלבת תוכנה עם מאיצי חומרה, האתגר שילב בין תכנון מערכות מורכבות, בינה מלאכותית, האצת חומרה והשפעה חברתית בעולם האמיתי.

במסגרת אתגר ההאקתון נדרשו הסטודנטים לפתח פתרון מלא ולהדגים אותו על גבי רכיב FPGA.
המערכות שפותחו נמדדו על פי יעילות, ביצועים ורמת החדשנות, תוך דגש מיוחד על שימוש מושכל בכלי בינה מלאכותית כחלק מתהליך הפיתוח.

הסטודנטים הציגו תוצאות מרשימות במיוחד, עם האצה של תהליך הזיהוי בשלושה עד ארבעה סדרי גודל בהשוואה לפתרון תוכנתי ללא האצת חומרה.

מתוך 28 צוותים, אשר כולם עמדו בהצלחה רבה באתגר, הגיעו לפודיום הצוותים הבאים:

במקום הראשון זכו שני צוותים, עמית רון בצמוד לצוות של יובל ילון וגיל רוזן.
במקום שני זכה הצוות של רום ברק ונועם מלכה.
ובמקום שלישי זכה הצוות של יואב וייס ועידו ישראלי.

בנוסף, שישה צוותים זכו לציון לשבח על הישגים יוצאי דופן.

אירוע הסיום כלל בנוסף לטקס חלוקת הפרסים, שתי הרצאות אורח מרתקות:
ד"ר נעם רוקניאן, דוקטורנט בפקולטה, שיתף את היכרותו האישית עם שפת הסימנים במציאות, ועמיחי בן-דוד, בוגר הפקולטה וכיום עובד חברת NVIDIA הציג מניסיונו כמומחה למתודולוגיות מתקדמות לשימוש בכלי בינה מלאכותית לצורך פיתוח חומרה.

צוות הקורס, בהנחייתו האקדמית של פרופ' אדי תימן, כולל את המרצה יונתן שושן, המתרגלים אייל ימיני, דוד שיננזון, זאב גסטווירט, אליהו לוי ומתן נחום.

אתגר ההאקתון הוגדר והובל על ידי ד"ר אודי קרא.

תודות מיוחדות לחברת Nuvoton Technology Israel Ltd על תמיכתה בהאקתון.
כמו כן, אנו מודים לחברת Intel על תרומת לוחות FPGA כחלק מתוכנית הלימודים של הקורס, ולאגף "למידה והוראה" באוניברסיטת בר־אילן על הזכייה במענק יצירתיות בהוראה לתועלת הקורס וההאקתון.