Hermeneutics and Culture - התכנית לפרשנות ותרבות

Hermeneutics and Culture - התכנית לפרשנות ותרבות אוניברסיטת בר אילן The Program for Hermeneutics and Cultural Studies was established in 1999, the first in Israel to offer advanced degrees in this field.

"כל מה שבני אדם יצרו, בני אדם אחרים יכולים להבין" (ישעיהו ברלין).

התוכנית ללימודי פרשנות ותרבות הוקמה בשנת 1999 והייתה למסגרת הראשונה מסוגה בישראל ובעולם. התכנית מציעה מגוון נקודות מבט תיאורטיות לניתוח ופרשנות של כל תחום של פעילות אנושית. תוכנית הלימודים מבוססת על הבנת המונח "תרבות" במובנו הרחב ביותר הכולל – מעבר ליצירות המזוהות עם תרבות (אמנות, ספרות או מוסיקה) – את מכלול הפעילויות האנושיות המאורגנות במסגרת שפה, מוסדות ופרקטיקות. ההנחה הבסיסית שלנו היא שאין שום דבר שאי אפשר לפרש ולחקור אותו כתופעה תרבותית ובאופן המשלב בין נקודות מבט שונות. בזכות רוחב היריעה התיאורטי והמתודולוגי, הסטודנטיות והסטודנטים בתכנית נהנים מחופש יוצא דופן בבחירת נושאי הכתיבה ואופן הגישה אל מושאי המחקר. התוכנית מציעה מסלול מחקרי בלבד לתואר שני ושלישי המיועד לבעלי/ות תואר ראשון או שני המבקשים להעשיר את נקודת המבט שרכשו בתואר הקודם ולפגוש תחומי ידע וכלים תיאורטיים ופרשניים חדשים. In the spirit of similar programs established in Europe and in the United States, the program houses under the same roof researchers whose common intellectual interests lie in the intersection of disciplines of knowledge and of various theoretical and interpretative tools. This new field of knowledge assumes that there is nothing that cannot be interpreted and investigated as a cultural phenomenon. The term “culture” appears here in a new context, not only as activity traditionally considered high culture (art, literature or music) but also the entire spectrum of organized human activities occurring in the context of language, social institutions and practices. The Program for Hermeneutics and Cultural Studies deals with all aspects of the cultural and hermeneutic realm: theories of hermeneutics, interpretation of texts, analysis of social institutions and practices. All these areas deal with the interpretation of facts, cultural texts and human behaviors, intersecting between the humanities, natural and social sciences, Judaic studies, law and the arts. The human is an interpretative being. Human beings – individuals and societies – conduct their lives through constant interpretation of their actions, values, world and the totality of their activity. The interpretive act is not only the dominion of cultural researchers but rather is first and foremost the dominion of each person operating in the world and attempting to constantly impart meaning on the different areas of his/her activity. Interpretative activity is one of the prominent characteristics of human existence. Man, as a human being, does not make do with action only; on the contrary, his actions are accompanied by an explanation or understanding of those actions. The art of interpretation is usually immersed in the practice itself, not illumined by the light of systematic recognition and consciousness. Yet sometimes interpretation becomes an independent object, and then attention is deflected from the practical realm to the theoretical. This move signals the inception of the systematic work involved in the decoding, analysis and description of human areas of activity in which hermeneutics are implicitly embodied. This systematic work is the work of the theoretician, and it marks the transformation of the implicit interpretation in practice into an independent moment. Over time, theories also developed explaining interpretative activity – this field is known as the theory of interpretation or hermeneutics and by nature is interdisciplinary – as did theories of discourse seeking to understand the way in which culture is constructed as discursive constructions in which it is impossible to separate questions of power and knowledge. These theories raise a new series of questions, like, for example: Who is the interpretative being? Is it a man or woman? From which culture? Who is allowed to ask what and in which circumstances? Does one become a subject, or is one born a subject? Is the subject consciousness? Or is the subject embodied consciousness? And, what are the conditions that transform particular knowledge into legitimate knowledge at a given historical moment? The Program for Hermeneutics and Cultural Studies imparts new tools for cultural critique and teaches a wide variety of theories: hermeneutics, critical theories, marxism and neo-marxism, post-structuralism, gender studies, post-colonialism, theories of space, visual culture studies, anthropological and sociological theories and cultural studies.

בחירות 2026: קורסי הבחירה של פרשנות ותרבות  /  /  /תיאוריות של המבט וראייה לא אנושית | ד״ר אלה קליקאנחנו רגילים לחשוב על...
01/10/2026

בחירות 2026: קורסי הבחירה של פרשנות ותרבות / / /

תיאוריות של המבט וראייה לא אנושית | ד״ר אלה קליק

אנחנו רגילים לחשוב על ראייה כעל פעולה אנושית: יש עין, יש מי שמביט, ויש משהו שנמצא מולה. אבל מה קורה כשהדימוי נוצר באמצעות מכונה? כשהעין נמצאת על רחפן? כשטלסקופ או לוויין רואים דברים שאנחנו לא יכולים לראות בעצמנו? ומה פירושו של הפועל ״לראות״ כשמי שרואה כבר אינו בהכרח אנושי?

בקורס של ד״ר אלה קליק נחשוב מחדש על המבט ועל גבולות הנראה והמיוצג דרך הטכנולוגיות שמייצרות דימויים נראים ושמתווכות לנו את העולם הנראה.

נתחיל בתיאוריות של המבט ובשאלות על הדימוי והאפרטוס הצילומי, ונמשיך אל שיטור ומעקב, אמנות אנטי-מעקב, ראייה ממוכנת, רחפנים, טלסקופים ולוויינים. נבחן כיצד טכנולוגיות צילום מבנות ידע, אילו יחסי כוח מגולמים בהן, ומה משתנה כאשר פעולת הראייה עוברת מן העין האנושית אל מערכות טכנולוגיות.

משם נרחיק עוד יותר: נראה את העולם דרך רכב חלל שחוקר את מאדים, נחשוב על האסתטיקה של הדימוי הלווייני ועל קנה המידה שהוא מייצר, ונגיע גם לטכנולוגיות חישה סביבתית ולשאלות של ראייה בעידן האנתרופוקן.

בקיצור, תארזו את הטלסקופ שלכן ותבואו. 🔭

וולטר בנימין כתב ב-1927 את המשפט הבא: ״גבולות הצילום עדיין לא נקבעו. כל מה שקשור בצילום כל כך חדש שאפילו ניסויים ראשוניים יכולים להפיק תוצאות יצירתיות ביותר״. מאה שנה אחר כך, השאלה היכן נמצאים גבולותיו של הדימוי החזותי נעשתה מסובכת ומעניינת אפילו יותר.

📷 בכרזה: Rayograph של מאן ריי, 1922, מאוסף המוזיאון לאמנות מודרנית (MoMA) בניו יורק (1922). העבודה נוצרה ללא מצלמה: מאן ריי הניח חפצים ישירות על נייר צילום רגיש לאור וחשף אותו לאור. לעבודות שיצר באמצעות הטכניקה הזו הוא קרא על שמו - ״ריוגרפים״ (Rayographs). כך נוצר דימוי צילומי ללא מבט מבעד לעדשה: האור והחפצים מייצרים את מה שנראה. דוגמה לכך שכבר ב-1922, הצילום מאפשר לחשוב על ראייה שאינה חופפת בהכרח לעין האנושית.

התוכנית לפרשנות ותרבות מודה לראש התוכנית היוצא, פרופ׳ חזקי שוהם, ומברכת את ראש התוכנית הנכנסת, פרופ׳ רוני מירון  /  /  /...
30/09/2026

התוכנית לפרשנות ותרבות מודה לראש התוכנית היוצא, פרופ׳ חזקי שוהם, ומברכת את ראש התוכנית הנכנסת, פרופ׳ רוני מירון / / /

לאחר ארבע שנים בראשות התוכנית לפרשנות ותרבות, פרופ׳ חזקי שוהם מסיים היום את תפקידו.

חזקי נכנס לתפקיד באוקטובר 2022, ועמד בראש התוכנית בשנים שבהן המציאות זימנה לקהילה האקדמית ולחברה הישראלית (והאנושית בכלל) אתגרים יוצאי דופן. לאורך התקופה הזו הוביל את התוכנית תוך חיפוש מתמיד אחר דרכי פעולה חדשות, ובדגש מיוחד על חיזוק הקהילה האקדמית שנבנית סביבה.

בשנות כהונתו הוקמו ופעלו במסגרת התוכנית קהילות מחקר חדשות, ובהן הפורום הישראלי לפנומנולוגיה, קהילת מחקר ותיאוריה פסיכואנליטיים, מעבדת המחקר והיצירה ״פרקסיס״ וקבוצת ״אסכולה״ לחקר תרבות ישראלית. במקביל הוקמה רשת הבוגרות והבוגרים של התוכנית, הורחבה פעילות הפוסט־דוקטורט והושקו שתי סדרות הסכתים: ״מבט אל האנושי״ ו״פסיכואנליזה, מה יש לספר?״.

אנחנו מודות ומודים לחזקי מקרב לב על ארבע שנים של עשייה, הובלה ומחויבות לתוכנית ולקהילה שלה.

החל ממחר תיכנס לתפקיד ראש התוכנית פרופ׳ רוני מירון, חברת סגל בתוכנית, המלמדת בה את קורס החובה ״הרמנויטיקה״ וממייסדות הפורום הישראלי לפנומנולוגיה.

מחקריה של פרופ׳ מירון עוסקים בפילוסופיה הבתר־קאנטיאנית – באידיאליזם, אקזיסטנציאליזם, פנומנולוגיה והרמנויטיקה – וכן בהגות היהודית בעת החדשה. בשנים האחרונות מתמקד מחקרה בהגותם של בני הדור הראשון של הפנומנולוגים שפעלו לצדו של אדמונד הוסרל ובשאלת האפשרויות למימוש מטפיזי של האדם המודרני. לצד מחקרה והוראתה, מילאה לאורך השנים שורה של תפקידים אקדמיים וציבוריים באוניברסיטת בר־אילן.

עם כניסתה לתפקיד, ביקשנו מרוני לכתוב כמה מילים על התוכנית ועל הדרך שהיא מבקשת להוביל בה:

״הקיום האנושי מתקיים בתוך עולמות של משמעות ופרשנות. אנו מפרשים את עצמנו ואת זולתנו, טקסטים ויצירות, מסורות וזיכרונות, אירועים היסטוריים ותהליכים חברתיים ותרבותיים. הפרשנות אינה רק דרך לקרוא טקסט; היא ממד יסודי ביחסנו לעולם – האופן שבו אנו מעניקים לו פשר, ובה בעת שבים לבחון את המשמעויות שכבר התקבעו בו.

כתוכנית בין־תחומית לתארים מתקדמים, התוכנית לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר־אילן מציעה מרחב של לימוד ומחקר שבו נפגשות מסורות מחשבה ומתודות מתחומי הפילוסופיה, הספרות, הפסיכואנליזה, האמנות, המחשבה הפוליטית ולימודי התרבות. המפגש ביניהן מאפשר לסטודנטיות ולסטודנטים לפתח את שאלותיהם מעבר לגבולותיה של דיסציפלינה יחידה ולהעמיק בהן באמצעות תשתית תיאורטית עשירה ומורכבת.

לחשיבה הפרשנית נודעת כיום חשיבות מיוחדת. הבינה המלאכותית משנה במהירות את יחסנו לידע, לשפה וליצירה, ומעמידה אותנו מחדש בפני אחת השאלות העתיקות והדחופות ביותר: מה פירוש להיות אדם? בעולם שבו מכונות מסוגלות לייצר טקסטים ודימויים, לעבד ידע ולהציע תשובות מורכבות, נדרשות ביתר שאת היכולת לשאול על משמעות והקשר, לזהות הנחות סמויות, להתמודד עם עמימות וסתירה ולחשוב באופן ביקורתי ויצירתי. נדרשת גם הנכונות להעז ולשאול שאלות שאינן מסתיימות בתשובה נתונה, אלא מוליכות לשאלות חדשות ופותחות אופקים חדשים למחשבה.

לצד הקניית כלי חשיבה וביקורת ופיתוח פרספקטיבה בין־תחומית רחבה, ניתן בתוכנית דגש מיוחד על כינונה של קהילה לומדת, המקיימת שיח מתמשך בין חוקרות וחוקרים, בין תחומי דעת ובין נקודות מבט שונות, ובה בעת חושבת ובוחנת את עצמה ללא הרף. אנו מבקשים ליצור מרחב המאפשר מחשבה עצמאית, ביקורתית ויצירתית, בעידן שבו היכולת לפרש, לשפוט ולנסח שאלות חדשות נעשית חיונית מאי פעם.״

אנחנו מברכות ומברכים את רוני עם כניסתה לתפקיד ומאחלים לה הצלחה רבה בדרך החדשה – ולחזקי, תודה גדולה על הדרך שהוביל בארבע השנים האחרונות.

יש שיחות שלא מסתיימות ברגע קבלת התואר. במפגש הראשון של קהילת הבוגרות והבוגרים של התוכנית לפרשנות ותרבות, היה מרגש להמשיך...
23/09/2026

יש שיחות שלא מסתיימות ברגע קבלת התואר. במפגש הראשון של קהילת הבוגרות והבוגרים של התוכנית לפרשנות ותרבות, היה מרגש להמשיך אותן יחד: בוגרות ובוגרים משנים שונות, לצד חברות וחברי סגל נפגשו לערב של מחשבה, שאלות, מפגשים מחודשים (והרבה חיוכים, כמו שאפשר לראות בתצלומים).

בעקבות הרצאתו של ד״ר אבי גרפינקל דיברנו על השיח הביקורתי ועל הצורך להפנות אותו גם כלפי עצמו. בשיחה עם ד״ר ליאת סבין בן שושן על ספרה החדש דיברנו על קיטוב, אזוריות ולכידות בישראל. השאלות שעלו בחדר על ביקורת, קיטוב והאפשרות לחשוב על לכידות נוגעות ישירות לחיים שלנו כאן ועכשיו. אלה גם השאלות שהתוכנית נותנת לנו כלים לשאול: איך לקרוא את התרבות שבתוכה אנחנו חיים, להבין את המחלוקות שמעצבות אותה ולדבר עליהן יחד.

שמחנו במיוחד לפגוש גם את פרופ׳ אד גרינשטיין, שעמד בעבר בראש התוכנית. תודה לכל מי שהגיעו ולקחו חלק בשיחה. זה היה המפגש הראשון של הקהילה אנחנו כבר מצפים למפגש הבא. קהילת הבוגרות והבוגרים עוד תגדל, והשיחה הזו רק התחילה.

中以精神分析中的诠释理论与临床高级课程  /  /  /״הקורס הסיני–ישראלי המתקדם בתיאוריה ובקליניקה של הפרשנות הפסיכואנליטית״ - זהו הכיתוב המופיע ...
14/09/2026

中以精神分析中的诠释理论与临床高级课程 / / /

״הקורס הסיני–ישראלי המתקדם בתיאוריה ובקליניקה של הפרשנות הפסיכואנליטית״ - זהו הכיתוב המופיע מאחורי פרופ׳ ענר גוברין ו־64 המטפלות והמטפלים שהשתתפו בסדנה שקיים החודש בבייג׳ינג.

פרופ׳ ענר גוברין, חבר סגל בכיר אצלנו בתוכנית, הוזמן לסין בעקבות צאת ספרו החדש-
Interpretation: A Contemporary Introduction
בהוצאת Routledge

במשך ארבעה ימים, בין 3 ל־6 בספטמבר, לימד פרופ׳ גוברין קבוצה של מטפלות ומטפלים סינים מנוסים, כשמתורגמן היושב לצדו תרגם את דבריו מאנגלית לסינית. לצד הלימוד המשותף כללה הסדנה גם הדרכה אישית.

בספר עוקב פרופ׳ גוברין אחר גלגוליה של הפרשנות לאורך התפתחות הפסיכואנליזה: מן המודל של פרויד, המבקש לחשוף משאלות לא־מודעות, דרך עבודתם של מלאני קליין, ביון, ויניקוט וקוהוט, ועד לגישות ההתייחסותיות ולתיאוריות השדה בנות זמננו.

באמצעות תיאורי מקרה ודיונים תיאורטיים ופילוסופיים, הספר בוחן כיצד גישות שונות לפרשנות פועלות במפגש הטיפולי – וכיצד פרשנות עשויה לרפא ולחולל שינוי, אך לעיתים גם לעורר משבר. הפרשנות מוצגת בו לא רק כטכניקה לפענוח משמעות נסתרת, אלא כתהליך הנוצר בתוך מערכת יחסים ומעצב את המציאות הנפשית.

הסדנה בבייג׳ינג העניקה לרעיונות האלה חיים נוספים: בין שפות, בין מסורות מקצועיות ובמפגש ישיר עם קהילה טיפולית מצדו האחר של העולם.

🌏

המעבדה לפרשנות ויצירת אמנות בטיפול ובמרחב החברתי ממשיכה את פעילותה – ומזמינה חברות וחברים חדשים להצטרף אליה.המעבדה פועלת...
10/09/2026

המעבדה לפרשנות ויצירת אמנות בטיפול ובמרחב החברתי ממשיכה את פעילותה – ומזמינה חברות וחברים חדשים להצטרף אליה.

המעבדה פועלת במסגרת קהילת המחקר והתיאוריה הפסיכואנליטית, בשיתוף התוכנית לטיפול באמצעות אמנויות חזותיות. זוהי קבוצת מחקר בין־תחומית העוסקת בקשרים שבין יצירה, טיפול ופרשנות, ומשלבת דיון תיאורטי, מחקר ויצירה פעילה.

הקבוצה פתוחה לחוקרות ולחוקרים המתעניינים בממשק שבין אמנות, פסיכואנליזה ופרשנות: מטפלות ומטפלים באמצעות אמנויות, אמניות ואמנים, חוקרות וחוקרי תרבות וסטודנטיות וסטודנטים שעבודתם נוגעת בתחומים אלה.

המפגשים יתקיימו אחת לחודש, ביום רביעי הראשון בכל חודש, בין השעות 14:00–16:00, באוניברסיטת בר־אילן.

להגשת מועמדות יש לשלוח קורות חיים ופסקה קצרה, עד 350 מילים, המתארת את המוטיבציה להצטרפות ואת פרויקט המחקר המוצע, לד״ר אילנה לך:
[email protected]

המועד האחרון להגשה: 14.10.2026.

פרטים נוספים בכרזה המצורפת.

מתוך תערוכת הסיום של פרקסיס  /  /  / ③ לנואל טיראן תשבי | NO MISTAKESאנחנו שמחות להציג בפניכן עוד מהאמנים והאמניות שהשתת...
31/08/2026

מתוך תערוכת הסיום של פרקסיס / / /
③ לנואל טיראן תשבי | NO MISTAKES

אנחנו שמחות להציג בפניכן עוד מהאמנים והאמניות שהשתתפו בתערוכת הסיום של פרקסיס – חממת החקירה־יצירה הפועלת אצלנו בתוכנית, ומחברת בין עשייה אמנותית למחקר אקדמי:

והפעם: לנואל טיראן תשבי, אמנית רב־תחומית, מוזיקאית ומתופפת ודוקטורנטית במסלול לפסיכואנליזה ופרשנות אצלנו בתוכנית. מחקרה של לנואל עוסק בפילוסופיה של הדיסוננס ובמסגרות האפיסטמיות של מוזיקה ואמת – ובעבודה NO MISTAKES היא מזמינה את הקהל לבחון מה בעצם מאפשר לנו לזהות משהו כ"טעות"

נקודת המוצא של העבודה פשוטה ומערערת: אי אפשר לטעות בחלל ריק. כדי שמשהו יישמע לנו שגוי, צורם או ״לא מתאים״, מוכרח להתקיים קודם קו בסיס – מערכת של ציפיות לגבי מה שאמור לקרות. רוב הזמן איננו מבחינים בקו הזה; הסטייה ממנו הופכת אותו לגלוי.

במיצג וידאו וסאונד אינטראקטיבי מקרינה לנואל רגעים קטנים וחזרתיים מחיי היומיום, שאין להם כשלעצמם פסקול ״נכון״. המבקרים בתערוכה מוזמנים להעניק להם צלילים וקולות משלהם וליצור את הפסקול בזמן אמת. לאורך התערוכה מצטברות האפשרויות השונות: אותם רגעים בדיוק נשמעים שוב ושוב אחרת, מבלי שאחת הגרסאות היא הנכונה והאחרות טעויות.

אבל NO MISTAKES אינה מבקשת לטעון שאין עוד נכון ולא נכון. להפך: היא מפנה את תשומת הלב דווקא לרגע שבו משהו צורם לנו. במקום למהר לתקן אותו, אפשר לשאול מה הצרימה חושפת על קו הבסיס שאנחנו עצמנו הבאנו איתנו – על הציפיות, ההנחות וההרגלים שמגדירים עבורנו, לעיתים בלי שנבחין בכך, איך הדברים אמורים להישמע.

כך הופך המיצג גם לניסוי קטן בהקשבה: מה קורה כשאנחנו מפסיקים להתייחס לסטייה כאל כשל ומקשיבים לה כאל הצליל הבא?

📷 צילום: גפן אברהם

מתעניינות ומתעניינים בלימודים אצלנו בתוכנית ובפרקסיס? שימו לב לקול הקורא להצטרפות לפרקסיס כבר בשנת הלימודים הקרובה!

לילה של פילוסופיה: לחדש את העתיד  /  /  /איך אפשר לחשוב על תקווה מתוך הרגע הנוכחי? מה פירושה של אחריות כשאנחנו עוסקים בר...
30/08/2026

לילה של פילוסופיה: לחדש את העתיד / / /

איך אפשר לחשוב על תקווה מתוך הרגע הנוכחי?
מה פירושה של אחריות כשאנחנו עוסקים ברעיונות ובמחלוקת פוליטית?

ביום חמישי, 3.9, ישתתפו שניים ממרצי התוכנית שלנו באירועי ״לילה של פילוסופיה״ בתל אביב, שמוקדשים השנה לנושא ״לחדש את העתיד״

בשעה 20:00 ישתתף ד״ר דרור ינון במושב:
״השאלה השלישית של קאנט: למה אני רשאי לקוות?״

דרור ידבר על האופן שבו שפינוזה וקאנט חשבו על התקווה ועל השאלה מה יכולה להיות משמעותה של תקווה במצב הנוכחי

📍 20:00–20:50 | גבעון פורום לאמנות, אלרואי 3, נווה צדק

מיד אחריו, בשעה 21:00, ישתתף פרופ׳ חזקי שוהם במושב:
״השאלה היהודית האירופית מנקודת מבטם של ישראלים״

חזקי ידבר על הקשרים שבין BDS, אנטישמיות ותיאוריה ביקורתית בעת הנוכחית; על הצורך לעשות תיאוריה באחריות; ועל האפשרות לחתור לדיאלוג גם עם יריבים (בין היתר מתוך מחשבתה של חנה ארנדט)

📍 21:00–21:50 | Lily & Bloom, לילינבלום 48

שני המפגשים מתקיימים במוקדים סמוכים במרכז תל אביב, כחלק מערב שלם של הרצאות, שיחות ודיונים בפילוסופיה, תרבות, חברה ופוליטיקה.

🎟️ הכניסה לכל אירועי הלילה: 15 ש״ח
🔗 לכרטיסים ולתוכנית המלאה:
https://www.the-night-of-philosophy-in-israel.com/program1

נשמח לפגוש אתכם ואתכן שם, ואם כבר באתן, תעשו טובה - תגידו שלום 🤓

הגיע הזמן להפנות את התיאוריות הביקורתיות כנגד עצמן /  /  /ד״ר אבי גרפינקלהיום הוא היום האחרון להרשמה למפגש הבוגרים והבוג...
25/08/2026

הגיע הזמן להפנות את התיאוריות הביקורתיות כנגד עצמן / / /
ד״ר אבי גרפינקל

היום הוא היום האחרון להרשמה למפגש הבוגרים והבוגרות הראשון של התוכנית לפרשנות ותרבות, שיתקיים ב-6.9.26.

אחד הדוברים במפגש יהיה אבי גרפינקל, בוגר שלנו, מרצה במכללת אפקה, סופר וכותב בעיתון ״הארץ״. גרפינקל פרסם ארבעה רומנים וכן את הספר ״איך כותבים - מדריך לכתיבה אקדמית ועיונית״.

בכתיבה שלו ב״הארץ״ אפשר לפגוש משהו מן המהלך שיעמוד גם במרכז הדברים שלו במפגש: לקחת רעיונות, טקסטים ותיאוריות שאנחנו רגילים לקרוא בדרך מסוימת ולנסות להפנות אליהם מחדש את המבט הביקורתי.

כך, למשל, ברשימה שפרסם לאחרונה על ״האודיסאה״ ועל העיבוד הקולנועי החדש של כריסטופר נולאן, הוא חוזר אל המקור העתיק. מול הטענה שנולאן מרכך את אודיסאוס והופך אותו ל״יפה נפש״, גרפינקל מזכיר שהגיבור ההומרי רחוק מאוד מן הדימוי שאנחנו נוטים לבנות לו: הוא אכזרי, אלים, ולעיתים גם הרבה פחות הרואי מכפי שהזיכרון התרבותי שלנו מספר.

במפגש שלנו אבי ייקח את המהלך הזה צעד נוסף, בהרצאה שכותרתה:

״הגיע הזמן להפנות את התיאוריות הביקורתיות כנגד עצמן״

כלומר, לא רק להשתמש בתיאוריה ביקורתית כדי לנתח טקסטים ומוסדות אלא לשאול מה קורה כשהמבט הביקורתי מופנה גם אל הכלים הביקורתיים עצמם.

בוגרים ובוגרות שלנו?
זה היום האחרון להירשם.

מפגש הבוגרים הראשון של התוכנית לפרשנות ותרבות
יום ראשון | 6.9.26 | 18:30
בניין 504, אולם 010, אוניברסיטת בר־אילן

ההרשמה נסגרת היום, 25.8.

(קישור בתגובה הראשונה)

אלבַּתיות: על פגיעה ביחסי אם-בת והתהוות העצמי בצל טראומה  /  /  /ד״ר ענבל שרביט זמירמעל 200 בוגרות ובוגרים סיימו לאורך ה...
23/08/2026

אלבַּתיות: על פגיעה ביחסי אם-בת והתהוות העצמי בצל טראומה / / /
ד״ר ענבל שרביט זמיר

מעל 200 בוגרות ובוגרים סיימו לאורך השנים את לימודיהם בתוכנית לפרשנות ותרבות ומעל 30 ספרים של בוגרי ובוגרות התוכנית פורסמו לאורך השנים. חלקם מבוססים על עבודת הדוקטורט שנכתבה בתוכנית וחלקם נכתבו מתוך המשך דרכם האינטלקטואלית והמחקרית.

במפגש הבוגרים שייערך בתאריך 6.9.26 (יום ראשון) נארח בוגרות ובוגרים שיספרו על המשך דרכם אחרי הדוקטורט. אחת מהן היא ד״ר ענבל שרביט זמיר, בוגרת המסלול לפסיכואנליזה ופרשנות בתוכנית, פסיכותרפיסטית פסיכודינמית המתמחה בטיפול בטראומה ובפוסט־טראומה מורכבת.

ענבל תספר על ספרה, שראה אור השנה בהוצאת רסלינג בסיוע אוניברסיטת בר־אילן:

אלבַּתיות: על פגיעה ביחסי אם-בת והתהוות העצמי בצל טראומה

הספר מתחיל בשאלה על אחד הקשרים הראשוניים ביותר בחיינו: מה קורה כאשר יחסי אם-בת, שאמורים להיות מרחב של קרבה, הכרה והחזקה, נעשים דווקא למרחב של פגיעה, הזרה או איום?

כדי לתת שם לחוויה הזאת מציעה ענבל את המושג ״אלבַּתיות״, המתכתב עם מושג ה״אלביתי״ של פרויד. באמצעותו היא בוחנת כיצד מתעצבת חוויית העצמי של בת הגדלה בצילה של אם פוגענית, ומה נשאר מן היחסים הראשוניים האלה גם בחייה הבוגרים.

הספר צמח מעבודת הדוקטורט של ענבל בתוכנית ומשלב בין תיאוריות פסיכואנליטיות, פילוסופיה של השפה ומחקר איכותני. לצד הדיון בפרויד, קליין, ויניקוט, ביון ובולבי, נשמעים בו גם קולותיהן של נשים בוגרות המספרות על האופן שבו היחסים עם אמותיהן עיצבו את זהותן ואת חייהן.

ענבל תספר על הדרך שעשתה עבודת הדוקטורט מן המחקר אל הספר, ועל המפגש בין העבודה האקדמית שלה לבין עבודתה בשדה הטיפולי.

בוגרים ובוגרות שלנו?
עדיין אפשר להירשם לאירוע!

שימו לב: ההרשמה תיסגר בתאריך 25.8.26.

(קישור בתגובה הראשונה)

Address

מקס ואנה ווב
Ramat Gan

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when Hermeneutics and Culture - התכנית לפרשנות ותרבות posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The School

Send a message to Hermeneutics and Culture - התכנית לפרשנות ותרבות:

Shortcuts

Share