Home
>
Israel >
Ramat Gan >
Hermeneutics and Culture - התכנית לפרשנות ותרבות
Hermeneutics and Culture - התכנית לפרשנות ותרבות
Share
אוניברסיטת בר אילן The Program for Hermeneutics and Cultural Studies was established in 1999, the first in Israel to offer advanced degrees in this field.
"כל מה שבני אדם יצרו, בני אדם אחרים יכולים להבין" (ישעיהו ברלין).
התוכנית ללימודי פרשנות ותרבות הוקמה בשנת 1999 והייתה למסגרת הראשונה מסוגה בישראל ובעולם. התכנית מציעה מגוון נקודות מבט תיאורטיות לניתוח ופרשנות של כל תחום של פעילות אנושית. תוכנית הלימודים מבוססת על הבנת המונח "תרבות" במובנו הרחב ביותר הכולל – מעבר ליצירות המזוהות עם תרבות (אמנות, ספרות או מוסיקה) – את מכלול הפעילויות האנושיות המא
ורגנות במסגרת שפה, מוסדות ופרקטיקות. ההנחה הבסיסית שלנו היא שאין שום דבר שאי אפשר לפרש ולחקור אותו כתופעה תרבותית ובאופן המשלב בין נקודות מבט שונות. בזכות רוחב היריעה התיאורטי והמתודולוגי, הסטודנטיות והסטודנטים בתכנית נהנים מחופש יוצא דופן בבחירת נושאי הכתיבה ואופן הגישה אל מושאי המחקר. התוכנית מציעה מסלול מחקרי בלבד לתואר שני ושלישי המיועד לבעלי/ות תואר ראשון או שני המבקשים להעשיר את נקודת המבט שרכשו בתואר הקודם ולפגוש תחומי ידע וכלים תיאורטיים ופרשניים חדשים. In the spirit of similar programs established in Europe and in the United States, the program houses under the same roof researchers whose common intellectual interests lie in the intersection of disciplines of knowledge and of various theoretical and interpretative tools. This new field of knowledge assumes that there is nothing that cannot be interpreted and investigated as a cultural phenomenon. The term “culture” appears here in a new context, not only as activity traditionally considered high culture (art, literature or music) but also the entire spectrum of organized human activities occurring in the context of language, social institutions and practices. The Program for Hermeneutics and Cultural Studies deals with all aspects of the cultural and hermeneutic realm: theories of hermeneutics, interpretation of texts, analysis of social institutions and practices. All these areas deal with the interpretation of facts, cultural texts and human behaviors, intersecting between the humanities, natural and social sciences, Judaic studies, law and the arts. The human is an interpretative being. Human beings – individuals and societies – conduct their lives through constant interpretation of their actions, values, world and the totality of their activity. The interpretive act is not only the dominion of cultural researchers but rather is first and foremost the dominion of each person operating in the world and attempting to constantly impart meaning on the different areas of his/her activity. Interpretative activity is one of the prominent characteristics of human existence. Man, as a human being, does not make do with action only; on the contrary, his actions are accompanied by an explanation or understanding of those actions. The art of interpretation is usually immersed in the practice itself, not illumined by the light of systematic recognition and consciousness. Yet sometimes interpretation becomes an independent object, and then attention is deflected from the practical realm to the theoretical. This move signals the inception of the systematic work involved in the decoding, analysis and description of human areas of activity in which hermeneutics are implicitly embodied. This systematic work is the work of the theoretician, and it marks the transformation of the implicit interpretation in practice into an independent moment. Over time, theories also developed explaining interpretative activity – this field is known as the theory of interpretation or hermeneutics and by nature is interdisciplinary – as did theories of discourse seeking to understand the way in which culture is constructed as discursive constructions in which it is impossible to separate questions of power and knowledge. These theories raise a new series of questions, like, for example: Who is the interpretative being? Is it a man or woman? From which culture? Who is allowed to ask what and in which circumstances? Does one become a subject, or is one born a subject? Is the subject consciousness? Or is the subject embodied consciousness? And, what are the conditions that transform particular knowledge into legitimate knowledge at a given historical moment? The Program for Hermeneutics and Cultural Studies imparts new tools for cultural critique and teaches a wide variety of theories: hermeneutics, critical theories, marxism and neo-marxism, post-structuralism, gender studies, post-colonialism, theories of space, visual culture studies, anthropological and sociological theories and cultural studies.
18/08/2026
האזוריות החדשה של ישראל: מקיטוב ללכידות / / /
ד״ר ליאת סאבין בן-שושן
מעל 200 בוגרות ובוגרים סיימו לאורך השנים את לימודיהם בתוכנית לפרשנות ותרבות ומעל 30 ספרים של בוגרי ובוגרות התוכנית פורסמו לאורך השנים. חלקם מבוססים על עבודת הדוקטורט שנכתבה בתוכנית וחלקם נכתבו מתוך המשך דרכם האינטלקטואלית והמחקרית
במפגש הבוגרים שיערך בתאריך 6.9.26 (יום ראשון) נארח בוגרות ובוגרים שיספרו על המשך דרכם אחרי הדוקטורט. אחת מהן היא ד"ר ליאת סאבין בן-שושן - בוגרת שלנו - חוקרת ומרצה בתחום המרחב והעירוניות וחוקרת תרבות חזותית, שהקימה את המעבדה הדו-לשונית למיפוי אזורי בבצלאל
ליאת תספר על הספר שכתבה יחד עם שותפיה-
האזוריות החדשה של ישראל: מקיטוב ללכידות
הספר מציע לחשוב מחדש על אחת השאלות הכי גדולות של ישראל: איך אפשר לבנות חברה פחות מפוצלת ושוויונית יותר?
הספר מציע מודל של 33 אזורים חדשים שיחברו בין רשויות וקהילות, יאפשרו איגום משאבים, ביזור סמכויות ופיתוח אזורי, ובעיקר, מציע לראות באזוריות דרך חדשה לחשוב על השותפות הישראלית
ליאת תציג את הספר עצמו ואת התפיסה שמפורטת בו ותספר על הדרך שבה רעיון מחקרי הופך לספר שמבקש להשפיע על המציאות
בוגרים ובוגרות שלנו?
עדיין אפשר להירשם לאירוע!
שימו לב- ההרשמה תיסגר בתאריך 25.8.26
(קישור בתגובה הראשונה)
16/08/2026
אז מה בעצם קורה בפגישות הסודיות של המגמה למחשבה ביקורתית וטכנולוגיות עכשוויות?
בעיקר מנסים להבין מה הטכנולוגיות שאנחנו חיים בתוכן עושות לנו עוד לפני שהספקנו להתרגל אליהן. לפעמים קוראים יחד טקסט ולפעמים פוגשים חוקר או חוקרת ששואלים את שאלות התיאורטיות שפוגשות את העולם.
בשנה האחרונה, למשל, פגשנו את ד״ר סבסטיאן בן דניאל מאוניברסיטת בן-גוריון לשיחה על AI בשדה הקרב: על אלגוריתמים שמשמשים לאיתור ״מטרות״ ועל מה שקורה למושגים כמו שיקול דעת ואחריות כשהחלטות עוברות דרך מערכות חישוביות.
עם מושון זר אביב משנקר דיברנו על Affordances, כלומר, על האופן שבו המרחב הדיגיטלי מציע לנו אפשרויות פעולה, אבל גם מלמד אותנו מה בכלל אפשר לרצות לעשות בתוכו.
ליאת לביא מבצלאל הובילה אותנו לשאלה אחר : מתי אנחנו מתחילים לייחס תודעה לישויות דיגיטליות? למה קל לנו כל כך לדבר עם מערכת כאילו יש ״מישהו״ בצד השני, ולמה זה בכלל משנה?
בין המפגשים גם קראנו. בין היתר את Matteo Pasquinelli על ההיסטוריה החברתית של הבינה המלאכותית, את Sharon Vallor על ה AI Mirror ואפילו את האפיפיור ליאו ה-14, שכתב על הצורך ב-
“safeguarding the human person in the time of artificial intelligence”
כן, גם האפיפיור הגיע לקולוקוויום. (בערך)
בשנה הקרובה נמשיך להיפגש, לקרוא, להתווכח ולארח חוקרים וחוקרות, וחלק מהמפגשים יהיו פתוחים גם למתעניינים ולמתעניינות במגמה!
ואם זה נשמע כמו סוג השאלות שמעסיקות גם אתכם ואתכן
ביום שלישי הקרוב, 18.8, בשעה 20:00 נקיים מפגש זום למתעניינים ולמתעניינות במגמה ״מחשבה ביקורתית וטכנולוגיות עכשוויות״ בתוכנית לפרשנות ותרבות.
נדבר על הלימודים, על המגמה ועל הדברים שאנחנו מנסים לחשוב עליהם יחד.
לפני שנה פתחנו מגמה חדשה אצלנו בתוכנית:
מחשבה ביקורתית וטכנולוגיות עכשוויות
ביום שלישי הקרוב - 18.8 אנחנו מקיימים מפגש זום עבור מתעניינות ומתעניינים. בינתיים, אנחנו רוצים לשתף כאן את דבריו של פרופ׳ לירן רזינסקי, ראש המגמה:
״העולם האקדמי נע מאד מאד לאט. מהרגע שעולה תופעה עד הרגע שחקירה שלה ממוסדת כתחום דעת אקדמי יכולות לעבור עשרות שנים. ניסינו, במגמה שלנו לזרז את התהליך הזה קצת. זו הזדמנות מעולה ללמוד תהלכים בעלי חשיבות עצומה תוך כדי התרחשותם.
זה לא רק מענין, זה הכרחי: אי אפשר להשאיר למהנדסים את הפיתוח של הבינה המלאכותית. בחינת השאלות הפילוסופיות, החברתיות והאתיות, הדיון בהשלכות האנושיות, ההבנה של המסגרות המחשבתיות בתוכן כל זה נעשה - כל אלו חייבים להיעשות עכשיו ותוך כדי.״
אז אם בינה מלאכותית מענינת אתכן,
אם אתם חושבים שההעברה המהירה של כמעט כל תהליך אנושי לידי אלגוריתמים היא אחד העניינים החשובים שיש להתעמק בהם היום,
אם אתם עובדים ועובדות בטק אבל מוטרדות מההשלכות של הפיתוחים -
מאז הקמתה של התוכנית לפרשנות ותרבות בשנת 1999, למעלה מ־200 בוגרות ובוגרים צמחו בה. חוקרות וחוקרים הפועלים כיום בשדות ידע ועשייה מגוונים.
רשת הבוגרים החדשה של התוכנית הוקמה מתוך רצון ליצור המשך טבעי לשנות הלימודים אצלנו: מקום שבו הכלים הפרשניים, הרגישות התרבותית והחשיבה הביקורתית שנרכשו במהלך הלימודים יוכלו להמשיך לפעול גם בהמשך הדרך במחקר, בתרבות, בעשייה ובחיים המקצועיים.
אנחנו מבקשים ליצור מסגרת מתמשכת של בוגרות ובוגרים, לחבר בין דורות שונים של התוכנית, ולאפשר מפגשים וזיקות חדשות בין אנשים, רעיונות ותחומי עשייה.
ועכשיו... נפגשים לראשונה!
ביום ראשון, 6.9, נקיים באוניברסיטת בר-אילן את מפגש הבוגרים הראשון של התוכנית.
בתוכנית: מפגש וכיבוד, דברי פתיחה, הרצאה של בוגר התוכנית אבי גרפינקל, מרצה וסופר: ״הגיע הזמן להפנות את התיאוריות הביקורתיות כנגד עצמן״, וגם שיחה עם בוגרות ובוגרים על הדרך מאז הלימודים ועד היום.
📅 יום ראשון, 6.9
🕡 18:30
📍 בניין 504, אולם 010, אוניברסיטת בר-אילן
מתוך תערוכת הסיום של פרקסיס / / /
② עירא ענר | Me, myself and AI
אנחנו ממשיכות בסדרת הפוסטים המציגה את האמנים והאמניות שהשתתפו בתערוכת הסיום של פרקסיס – חממת החקירה־יצירה הפועלת אצלנו בתוכנית, ומחברת בין עשייה אמנותית למחקר אקדמי.
והפעם: עירא ענר, פסיכולוגית שיקומית, פוטו־תרפיסטית, אמנית רב־תחומית ודוקטורנטית במסלול לפסיכואנליזה ופרשנות אצלנו בתוכנית. מחקרה של עירא עוסק בטכנולוגיה חזותית, צילום וכינון העצמי בעידן הדיגיטלי. בתערוכה היא לוקחת את השאלות האלה צעד אחד הלאה, אל המפגש שבין האדם והבינה המלאכותית.
במיצג הווידאו האינטראקטיבי Me, myself and AI יצרה עירא אווטארית בדמותה, אבל כזו שאינה בדיוק היא. אל תוך הדמות הוטענה דמותו של ״מלאך ההיסטוריה״ של ולטר בנימין: המלאך המביט אל חורבות העבר בעוד הסופה הודפת אותו אל העתיד.
אלא שכאן מלאכית ההיסטוריה אינה נותרת רק דימוי. היא יכולה לדבר, להגיב ולהיפגש, ובאחד המפגשים היא אפילו מגיעה אל ספת הטיפולים של אווטאר בדמותו של זיגמונד פרויד. שתי ישויות דיגיטליות, העשויות משפה ומאלגוריתמים, משוחחות זו עם זו על טראומה, זיכרון, ריפוי וגם תקווה.
דרך המפגש המשונה הזה שואלת עירא מה קורה לדימוי כשהוא מתחיל לפעול כמעט כסובייקט בפני עצמו: האם האווטאר הוא עדיין רק ייצוג שלנו? האם המפגש איתו יכול לשנות אותו או אותנו? ומה קורה לעצמי כאשר הוא מתקיים בעת ובעונה אחת בגוף, בדימוי ובגרסה דיגיטלית שממשיכה לדבר בשמו?
מי, בסופו של דבר, יושב על הספה ועובר אנליזה – אני, עצמי, או ה־AI?
📷 צילום: גפן אברהם
07/08/2026
אירוע ההשקה של רשת הבוגרים והבוגרות של התוכנית לפרשנות ותרבות / / /
את בוגרת שלנו? אתה בוגר שלנו?
כבר נרשמת לאירוע ההשקה של הרשת החדשה של הבוגרים והבוגרות של התוכנית לפרשנות ותרבות?
פתחו יומנים ושריינו!
ביום 6.9.2026 בשעה 18:30, בניין 505, אולם 010 בבר-אילן מפגש הבוגרים-בוגרות הראשון
מה בתוכנית? 📄
18:30 נעים להיפגש - התכנסות וכיבוד
19:30 דברי פתיחה
19:45 דברי הבוגר אבי גרפינקל, מרצה וסופר
20:45 מאז ועד היום - בוגרים משתפים
21:00 צפי לסיום האירוע
האירוע מיועד לבוגרים ולבוגרות ומותנה בהרשמה מראש עד לתאריך 20.8
חרם במבט השוואתי: היסטוריה ותיאוריה / / /
קול קורא לכנס
בתקופה שבה סוגיית החרם מלווה יותר ויותר את פעילותם של חוקרות, אמנים ואנשי תרבות ישראלים וישראליות בזירה הבין-לאומית, מתחדד הצורך לבחון את התופעה מבחינה תיאורטית ומפרספקטיבה היסטורית, תרבותית והשוואתית
התוכנית לפרשנות ותרבות בשיתוף בית הספר ללימודים רב-תחומיים והמחלקה להיסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטת חיפה, מזמינים להגיש הצעות ליום העיון ״חרם במבט השוואתי: היסטוריה ותיאוריה״, שיתקיים ב-25.11.2026
מוזמנות ומוזמנים להגיש הצעות 📢
05/08/2026
״ככל שהקהל המדומיין קטן ומסוים יותר, כך היצירה משמעותית יותר״ / / /
שיחה בין ד״ר נורית ענבר-וייס לרועי יוסף
אחד הדברים המרגשים אצלנו בתוכנית הוא היווצרותם של מפגשים משמעותיים בין האנשים שלומדים אצלנו
וכך יצא שד״ר נורית ענבר-וייס, פסיכותרפיסטית בגישה פסיכואנליטית ובוגרת מסלול הדוקטורט שלנו, הגיעה לצפות בהצגה ״שורה: מלאכת זיהוי חיים״ שיצר רועי יוסף, מחזאי ודוקטורנט אצלנו בתוכנית
״שורה: מלאכת זיהוי חיים״ הוא מחזה שכתב רועי תוך כדי, ובעקבות, שירות מילואים במחנה שורה במשימת זיהוי החללים לאחר הטבח. המחזה הוא דוקומנטרי ומבוסס על תיעוד גולמי שביצע רועי בזמן אמת. לאחרונה יצא המחזה לאור בהוצאת פרדס.
נורית ורועי שוחחו על פעולת היצירה, על הקשר בינה לבין כתיבת מחקר, על הצעקה הנשמעת בנקודת השבר ועל הצורך למצוא עבורה צורה
השיחה שהתפתחה בין השניים, תחילה בהקלטות קוליות ולאחר מכן בהתכתבויות, מפורסמת כאן אצלנו ואתם ואתן מוזמנות ומוזמנים לקרוא —>
פסיכואנליזה: מה יש לספר? | פרק 6 / / /
המאבק והמפגש בין CBT לפסיכונאליזה: פרופ׳ ענר גוברין וד״ר יעל הרצוביץ׳
מה עומד מאחורי המאבק ארוך השנים בין CBT לפסיכואנליזה, ומה כל גישה יכולה ללמוד מהאחרת? בפרק החדש של סדרת ההסכתים שלנו, ״פסיכואנליזה: מה יש לספר?״ משוחחת ד״ר זהורית אסולין עם פרופ׳ ענר גוברין וד״ר יעל הרצוביץ׳, מחברי הספר - Psychoanalysis Meets Otherness
במהלך הפרק הם בוחנים את ההבדלים העמוקים בין טיפול ממוקד, מעשי וקצר טווח המאפיין את ה CBT, לבין עבודה עם הלא מודע, יחסי העברה והתשתית הנפשית שמאחורי הסימפטומים שמאפיינים את הפסיכואלניזה
זהורית, יעל וענר מבקשים לגעת בנקודות ההשקה ובאפשרות לשלב כלים ורעיונות משני העולמות.
פרופ׳ ענר גוברין הוא ראש התמחות פרשנות ופסיכואנליזה בתכנית לפרשנות ותרבות וד״ר יעל פרי הרצוביץ׳, פסיכולוגית קלינית מומחית, מלמדת במכון ״מפרשים״ במכללה האקדמית יפו. עבודת הדוקטורט שלה, בהנחיית פרופ׳ גוברין, עסקה בדיאלוג שבין גישות הטיפול בפסיכולוגיה ולאחרונה פורסמה כספר בהוצאת ראוטלדג׳
18/08/2026
16/08/2026
14/08/2026
12/08/2026
10/08/2026
07/08/2026
06/08/2026
05/08/2026
03/08/2026