21/10/2024
בהמשך לפוסט הקודם על חרדה
יש דרכים שונות בהן תוכלו להשתמש כדי להפחית את תחושת המתח והחרדה שאתם ההורים חווים, למשל:
1. אל תהיו לבד. גם אם אין חשק, קחו את עצמכם, צאו מהבית, היפגשו עם חברים ועם קרובים ושתפו אותם ברגשות ובמחשבות. סביבה חברתית תומכת מסייעת לתחושת בטחון ורוגע ונותנת המון כוח.
2. להימנע מצפיה בסרטונים ובתמונות המתעדים את הזוועות, ולהפחית את ההיצמדות לחדשות ולמדיה בדומה להמלצה לחשיפה מבוקרת של הילדים למדיה, חשוב שתקפידו על זה גם בעצמכם. מעבר למודלינג, לדוגמא אישית, עבור הילדים, זה גם מכניס אותנו ללופ ומגביר את הסטרס.
אפשר להבין שזה במקור הישרדותי - אנחנו עושים את זה כמו שאנחנו נועצים עיניים בנחש או בכל גורם מאיים אחר, כדי שלא יתקוף אותנו בהפתעה. אבל כאן המתקפה האיומה שקרתה בשבת בבוקר, כבר מאחורינו, והשארת העיניים נעוצות בגורם החרדה - באותן תמונות וסרטונים המתעדים את הזוועות, רק מנציחים ומעצימים את הזוועה אצלנו בראש.
בנוסף, אנחנו עדיין מנסים להבין מה קרה פה ולתפוס על זה שליטה, אבל ההצמדות הזו למכשירי המדיה היא כמו ספיגה יזומה של טראומה משנית. אין שם באמת מידע חדש, זה רק מהפנט להיצמד למקור הזוועה.
כשאנחנו רוב היום תקועים עם המבט בתוך התמונות והסרטונים האלה, זה משמר את הפסיביות ואת תחושת חוסר האונים שחשנו כשצפינו בהם לראשונה, זה משמר אצלנו בתודעה גם את הבולטות של הרוע, ואת הדברים האלה חשוב עכשיו שנאזן את ההיצמדות למשדרי החדשות ולרדיו גם כדאי להפחית לטובת הפחתת הסטרס, אבל מצד שני, יש לנו את הצורך להתעדכן במה שקורה ולהקשיב לפרשנויות, כי ידע הוא מקור להתארגנות ולהרגעה. אז עדיף לקרוא. הסדר הוא פשוט: לצפות - זה הכי חודרני ומפעיל, להאזין - פחות, לקרוא - עוד פחות. אבל גם עם קריאת העדכונים והפרשנויות, לא להגזים - פעם בחצי שעה-שעה נניח ולא 24/7.
כשאנחנו נשאבים לתוך המדיה, זה מגביר את אותם גורמים שמשמרים את החרדה (הפאסיביות, תחושת חוסר האונים והבולטות של הרע), לעומת זאת, התגייסות לתוך מה שכן ניתן לעשות (שזו דרך נוספת להפחתת החרדה), כמו התגייסות למען מי שזקוק לסיוע, מהווה את אחד הגורמים המרפאים ביותר, מחברת אותנו ל-טוב, לאקטיביות, לכח ומסייעת לתחושת שליטה, וכל אלה חיוניים מאוד להתאוששות ולהפחתת החרדה.
עשיה למען האחר (ועשייה באופן כללי) גורמת לנו להרגיש משמעותיים, וכך מגבירה את מידת הערך העצמי שלנו ובדרך זו תורמת לבניית חוסן נפשי.
בנוסף, היא עוזרת לנו להסיח את הדעת מגורם הסטרס – אנחנו מתמקדים במשהו אחר שמעסיק אותנו במקום במחשבות השליליות.
3. דיבור עצמי מחזק:
חישבו על משפטים מאזנים ומרגיעים שיסייעו לכם להגביר את תחושת השליטה ולהפחית את תחושת החרדה. כתבו אותם על דף ואמרו אותם לעצמכם. חשוב שההיגדים יהיו מציאותיים ושתאמינו בהם. כאלה שתרגישו שאחרי שאתם אומרים אותם לעצמכם, הם אכן מפחיתים, אפילו במידה מסוימת, את תחושת הסטרס ומצליחים אפילו במעט לשפר את המצב הנפשי הירוד.
דוגמאות לאמירות שאנחנו יכולים להגיד לעצמנו:
"התחושות שלי נורמליות לאור המצב וכולנו כרגע חווים מתח ולחץ" נירמול הוא גורם משקם ומרגיע חשוב ויעיל. "כמו שישראל הצליחה להתגבר על מצבים קשים מאוד בעבר, היא תצליח להתגבר גם הפעם" – הרי משחר ההיסטוריה אנחנו עם למוד טראומות, ועם זאת, בכל פעם קמנו על רגלינו.
*אמירה נוספת: "התקופה הזו קשה, אך היא זמנית" – ז"א שמדובר כרגע בשלב שהוא בתוך תהליך עם אופק אחר, אופק של עתיד שהוא שונה מההווה. מעבר לזה, חשוב שנהיה מודעים לכך שהנפש שלנו לא נשארת באותו מצב לנצח. היא כל הזמן מעבדת מידע, מעכלת. ובמצבי חירום היא לרוב נעה בתהליך של התמודדות הדרגתית ועד לחזרה לחיים נורמליים. זאת אומרת שאנחנו אומרים ומזכירים לעצמנו שמדובר גם במצב חיצוני לנו שהוא זמני, וגם המצב הנפשי שבו אנו נמצאים הוא זמני.
* דוגמא נוספת היא ש"יש כיום כמות מתנדבים מעוררת השתאות שמגויסים לסייע" - ובדרך זו אנחנו מזכירים לעצמנו שיש גם טוב ולא רק רוע וזו תמונה מציאותית מעודדת.
המשך לעקוב
17/10/2024
13/10/2024
04/10/2024
29/09/2024
19/09/2024
16/09/2024
31/08/2024
25/08/2024
19/08/2024
17/08/2024
17/07/2024