גיה ברקאי - אימון רגשי, אישי ומשפחתי

אחרי שנתיים כואבות ושני ניתוחים, חוזרת לטפל...
שמי גיה ואני רפלקסולוגית מאז שנת 2000,
הקליניקה המתוקה שלי מחכה לכן.
הבנתם נכון, מטפלת בנשים בלבד.
גיה - 054-4515138

זמנים מבלבלים, עתיד לא ברור,
מוזמנים לפגישת הכרות ללא תשלום וללא התחייבות... פה מותר לדבר על הכל

הרהורים בשלהי קורונה,
חודשיים זה הרבה הרבה זמן להיות עם עצמך, החיים נעצרו, העולם עמד מלכת ומה שנשאר זה מה שיש בתוך הראש.
אני על גבול קבוצת הסיכון, נהדפתי לתוך ביתי.
כמעט 15 שנים אני מלווה אנשים באימון אישי, עוסקת בתקשורת והתנהגות, הורים וילדים, מצאתי את עצמי חסרת אונים ונטולת מילים אל מול השיגעון שבחוץ.
את הילדים והנכדים רואים על המסך, את הורי המבוגרים אפילו זה לא ממש אפשר, נכד חדש נולד ולא הספקתי אפילו להריח אותו, הקליניקה התרוקנה ובתוכי פנימה עברו לגור, הפחד חוסר האונים, הכעס והגעגועים להכל ולכולם.
הטבע בשיאו ולאט לאט ובזהירות אנחנו יוצאים חזרה לאור השמש.
חושבת לעצמי כמה אנחנו פגיעים ויחד עם זאת כמה חזקים, יצירתיים, גמישים ומופלאים אנחנו יכולים להיות, מלאי הערכה ואהבה, סובלניים ורגישים.
אצלי הפחד הפך לשקט
חוסר האונים הפך לרעיונות, יצירה וגילוי מחדש של כל הכישורים שנשכחו מזמן.
הכעס התפוגג מעצמו כי לא היה באמת על מי לכעוס.
מאחלת לעצמי לא לשכוח מי אני שוב לעולם בתוך מרוץ החיים.
מבקשת ממני לשמור מכל משמר על מה שהתברר כחשוב באמת.

גיה יקרה,
אני כה נלהבת היום לאחר המפגש שלנו שהחלטתי לכתוב לך על כך.
מרגש אותי כיצד את מצליחה למוטט בזו אחר זו את חומות ההגנה
שכבר מזמן אינן רלוונטיות לחיי ואני עדיין מחזיקה בהן.
כך קרה גם היום.
אני נפעמת בכל פעם כיצד את מאירה באור חדש ורענן כל סוגיה שעולה ובעיני הלייזר שלך, את רואה ואינך משה עד שגם אני מזהה זאת.

בשלב מסוים בחיי, לאחר שהבנתי שלא אוכל להתמודד לבדי עם המכשולים שניצבו בפני אותה עת, פניתי לקבל ייעוץ והכוונה מיד מקצועית מיומנת אחראית ישרה וישירה.
כבוד מזל והרבה ברכה נפלו בחלקי כאשר קבענו פגישה ראשונה.

המסע שלנו כלל צעידה קדימה ולעתים צעד אחורה, בשל התנגדויות שלי.
ולמרות, החומה שבניתי סביבי לאורך שנים, ביד אומן - החלה להיסדק.
זה דרש את הזמן הנדרש. לא רגע לפני.
ייאמר לזכותך, לראשונה בחיי אפשרתי לעצמי את הזמן הנחוץ לתהליך.
מפגש איתך חושף בפני את היבשת האבודה ועל כך הכרת תודתי לך.
בזכות אישיותך המיוחדת, הנענית לכל אתגר שהצבתי בפניך.
יכולת ההכלה שלי את השינויים קבע את קצב ההתקדמות.
ואת שם בשבילי - כל הזמן..
כל סדק העלה מגוון אפשרויות חדשות של בהירות ותובנות.
מהפך אחר מהפך ותחושת גדילה אמיתית.
תבורכי ותעניקי מהשכלתך, תובנותיך ויכולותיך הרבגוניות
לכל האנשים המתדפקים על דלתך.
בהוקרה ושמחה להמשך הדרך,
אורנה

ברוכה הבאה 2020!
בפתחה של השנה החדשה והעשור החדש,
שימו לעצמכם מטרות ויעדים , אישיים, משפחתיים, עסקיים,
כאלו שמשמעותיים עבורכם ושתרצו להשיג בעשור הקרוב,
תעצרו לראות ולהתבונן פנימה,
להודות ולהתמסר לכל ה"יש" בחייכם,
תהיו תמיד מוכנים לשינויים
וקחו אחריות על הבחירות שלכם.
תתרגשו מהעשור החדש,
ותנו לו להפתיע אתכם,
כי הפתעות הן הצבע והטעם בחיים.
ואני כאן, להוסיף וללוות אתכם בדרך לשם...

גיה ברקאי
אימון אישי, זוגי ומשפחתי
054-451-5138

מה הביא אותך אלי? שאלתי אותה כשנפגשנו לראשונה לפני כארבע שנים.
העיניים שלה מיד התמלאו דמעות וסיפור חייה פרץ החוצה ללא פסיקים ונקודות.
בת שלושים וקצת, גדלה במשפחה מסורתית, רוצה להתחתן ולהקים משפחה.
אבל היא לבד, לא יוצאת, לא נפגשת, לא רוצה אתרי הכרויות, ומה יהיה?
יצאנו לדרך, והבנו שלזוגיות נגיע בהמשך.

עברנו לאורך הזמן בכל נקודות הציון החשובות בחייה, משפחתה הקרובה, הקריירה שרצתה לעצמה ולא העזה לפרוץ את דרכה לשם.
תוך כדי התהליך היא עזבה את מקום עבודתה ומצאה מקום חדש שענה על כל החלומות שלה: ארגון, תפקיד בעל מעמד, שכר הולם וכו'.

באחד המפגשים היא מבקשת רשות לענות לטלפון וכך זה נשמע:
"היי ממי , כן אני אסיים ואתקשר".
חייכתי בשאלה והיא סמוקה אמרה:
"רציתי להפתיע אותך, הכרתי מישהו מקסים ואנחנו ביחד."

ההמשך היה כמו באגדות, חתונה ושנה לאחר מכן נולדה ביתה הבכורה.
התהליך שלנו נגמר מזמן, אך שמרנו על קשר ואני מקבלת דיווחים, עדכונים ותמונות של הילדה מידי פעם.

לפני זמן מה היא התקשרה בדמעות וביקשה לחזור ולהיפגש.
הכל נפלא בחייה, בן זוגה גבר מקסים אוהב ותומך, ילדתה מקסימה בריאה ומתפתחת נהדר ובכל זאת היא סוחבת מועקה קשה ואינה מרגישה מאושרת למרות החלום שהתגשם.
כמובן שלכל ההרגשה הזו מתלווים רגשי אשמה כבדים, כי הרי אין לה סיבה להיות עצובה, כל מה שהיא רצתה קרה, כל חלומותיה קרמו עור וגידים ומאיפה יש לה החוצפה להיות עצובה ולא מרוצה?

את הסיפור הזה אף אחד לא מספר לנו רגע לפני שאנו מביאים את ילדנו הראשון לעולם, הבלבול, העייפות והקושי למצוא את עצמי בתוך הכאוס והמרוץ..
תחת מטריית האמון והלגיטימציה היא נתנה דרור לפחדים, לרגשות האשמה, לשאלה הגדולה: האם זה נורמלי? אולי אני לא אוהבת את הבת שלי מספיק?

בפגישות ניקינו את מסך הערפל, נגענו בסיפורי האגדות ובצורך להיות מושלמת בכל החזיתות, נגענו במחירים שהיא משלמת היום אל מול המחירים ששילמה בצורת חייה שלפני והטוב והאושר של היום אל מול מה שמילא את חייה קודם לכן.

העידן המודרני יצר לנו הנשים מרחב עצום לצמיחה ופתח בפנינו את כל האפשרויות ויחד עם זאת הכניס לחיינו בלבול גדול והמון רגשי אשמה וברור שזה לא פשוט להיות "גם וגם וגם..."
כל אחת בקצב שלה וכל אחת בדרכה ועם סדרי העדיפויות שלה, תמצא את שביל הזהב לריבוי התפקידים שאנו נושאות בהן.

גיה ברקאי
אימון אישי ומערכות יחסים
054-451-5138

אל גיה הגעתי אחרי שסחבתי שנים של כאבי גוף שהופיעו במקומות שונים בגוף אך בעיקר גב וצוואר, בתקופות מסוימות, בעוצמות שונות.
כל פעם שהכאב הופיע, הופיעו איתו תחושות של לחץ וחרדה ואיתן ריצות לרופאים, בדיקות, צילומים ואפילו רופא אחד שאיבחן אצלי מחלה אוטואימונית, קיבלתי כדורים וכמובן שלהם לא עזרו. כל כאב שהופיע, נבדק, נעלם והביא אחריו כאב חזק יותר, עד להתקף אחד קשה במיוחד – שהוביל אותי לזרועותיה של גיה.

אני זוכרת את הטלפון שלי ממרר בבכי, מבקש את עזרתה כי הבנתי סוף סוף, הקשבתי לגוף שזעק שאני צריכה עזרה לנפש ושכל הכאבים ללא הסבר הם רק תופעת לוואי של המצב הנפשי-רגשי שלי.

עם גיה, מהרגע הראשון הרגשתי רגועה, בטוחה, יכולתי לפרוק ולנתח מה קורה לי ומה עובר עליי, הרגשתי שאני בידיים הנכונות עבורי. הרגשתי שיש מי שמקשיב לי, מבין אותי, מכיל אותי, מראה לי את עצמי באור שלא הכרתי, נותן לי משימות כדי להוכיח לעצמי שאני יכולה וכשצריך גם מעמיד אותי במקומי.

במהלך הטיפול הכרתי את עצמי מחדש, למדתי להקשיב לאותות שאני מקבלת, להבין למה כואב לי, קיבלתי כלים לעצור את המחשבה השלילית, לראות את הטוב שיש לי בחיים, להעריך את עצמי, את המשפחה ואת מה שיש לי בידיים. גיליתי שאני חיה עפ"י תדמית שנוצרה לי עם השנים, הבנתי מה היא משרתת עבורי, מה הכאבים נותנים לי, מה אני מקבלת מהם בעצם - לטוב ולרע.

עם הזמן למדתי איך לקבל את כל הטוב הזה בדרך בריאה יותר, בדרך שתיטיב עם עצמי, בלי כאב. למדתי לפרק את הפחדים שלי ולנטרל את הכאב.

אני זוכרת באחת הפגישות שהגעתי עם כאב צוואר וראש מטורפים, איך תוך כדי השיח ביננו – הכאב החל להתפוגג לו אט אט, איך דמיינתי אותו יוצא ממני אל החלון החוצה – ונעלם... תענוג!

היום, כבר שנה אחרי סיום הטיפול – אני במקום אחר, ממקום של חרדות וכאבים יומיומיים אני מרגישה שחזרתי לחיים בצורה מיטיבה עם עצמי, רגועה, שמחה. והיום, גם אשר מופיע כאב אני כבר יודעת לא לתת לזה להשתלט עליי ולנטרל אותי, אלא להבין מה קורה לי, איך להתמודד עם זה ובעיקר איך לפוגג את התחושות והרגשות הלא נעימים.

למה למה ולמה?

כל כך הרבה למה יש לנו בחיים ולכל למה יש תשובה שמתחילה ב- כי...,
אם אני עוצרת לרגע ומקשיבה לעצמי במשך היום,
אני מגלה שאמרתי משפטי למה כמה עשרות פעמים..
והחלק המצער הוא שלרוב ה"שאלות" הללו אין באמת מענה.
הן לא באמת שאלות, הן בעיקר טענות וטרוניות שמתחפשות לשאלות.

זה מתחיל בקטנות מאד כמו הורה "ששואל" את הילד "למה לא סידרת את החדר ?" או "למה לא הכנת שיעורים ?" וממשיך דרך "למה את/ה לא אומר/ת שאת/ה אוהב/ת אותי?"
וממשיך עם שאלות שמופנות לאי שם לשמיים, כמו: "למה זה מגיע לי"? או "למה זה קורה דווקא לי?"
אני חוזרת לרגע לילד שעומד מול הורה לא מרוצה וצריך לענות לשאלה שכזו.
האם באמת יש לו תשובה ? האם הוא יעיז להגיד את אשר על ליבו?
ואז, מצד אחר, ההורה מחכה לתשובה וכעס הולך וצובר תאוצה בתוכו, ומהצד השני, ילד עומד נכלם ומרגיש במלכוד, כי אין לו תשובה "טובה".

מה עושים?
מזהים את הרגשות שמציפים אותנו בסיטואציה המסוימת...
האם אני עכשיו כועסת? עצובה? מאוכזבת?
אני מדגישה את הרגשות הללו מכיוון שאותם אנחנו בדרך כלל מנסים לדחוק או לשלוט בהם ולנתב את הביטוי שלהם הצידה. אחרי שזיהיתי והבנתי שאני כועסת אני יכולה להביע את זה במילים ישירות.

ואם נחזור לדוגמת הילד: אני רואה שהחדר לא מסודר למרות היה בינינו הסכם, זה מאד מכעיס וזה הזמן לסדר, עכשיו! (גם אם צריך להפסיק כל פעולה אחרת, כמו צפייה בטלוויזיה או משחק במחשב).
באמירה מהסוג הזה, אין מניפולציה רגשית, אין אמירה זועמת שמסתתרת מאחורי שאלה כמעט רטורית ואין פער בין המילים להתנהגות

אני מציעה לקחת שבוע ימים בלי משפטים שמתחילים ב"למה".
נסו להיות יצירתיים ולמצוא דרכים אחרות להגיד או לשאול ולראות אם מתאפשרת תקשורת אחרת.

בהצלחה!

גיה ברקאי
אימון משפחות ומערכות יחסים
054-451-5138

תובנות מחדר העבודה:
כמעט כל נושא, כל מצוקה, כל דילמה שעולה בקליניקה נפרשת על השולחן כמו פאזל גדול שמתחילים להרכיב.
חלק ועוד חלק, הנראים לעין - הברורים - מונחים במקומם ומתחילים לראות תמונה.
ואז מגיעים ה"שמיים" או ה"ים" והצבעים האחידים.
ומתחיל להיות מסובך.
ואז אנחנו מגלים שלחלקים הללו יש שם, כוללני מאד ואחיד מאד והוא "פחד".
והפחד הוא יצור מאד מגוון ובעל ראשים רבים;
פחד מכישלון, מהצלחה, מדחייה, מאכזבה, מפגיעות, ממה יהיה ועוד ועוד.
הגילוי החשוב בהבנה הזו היא שאנחנו, כולנו, מבזבזים כוחות ואנרגיות על מלחמה בפחד - על לגרש אותו. "מחשבות חיוביות", מדיטציות שונות, מנטרות מרגיעות וכו'.
זה באמת מצליח?
כנראה שלא ממש.
הוא נשאר שם, אורב לנו בפינה ומגיח ברגעים הכי משמעותיים.

טריק קטן שאני סיגלתי לי לאורך השנים...
אני נותנת לו נפח וצורה, כל אחד יבחר לו, ולוקחת אותו איתי. בארנק, בתיק, בנרתיק האיפור או בכיס.
מכיוון שאתה כבר כאן אז תהיה איתי ותהיה בשקט.
נלך יחד ונתמודד.
כשאני לא נלחמת ואני זו שקובעת את הצורה והדרך,
אני זו ששולטת במצב,
אני יודעת שהוא פה בסביבה והוא יודע שאני זו שמובילה.
לי זה עוזר ומונע ממני בזבוז אנרגיות מיותרות ומלחמות שאין להן תכלית.

חג שמח