25/03/2024
לפני שלושה שבועות ביקשו ממני להרים הפקה ייחודית
בישיבת אוהלי תמימים שבכפר חב"ד.
בני נוער הנמצאים בפנימייה ,שכמו כולם בגיל הזה,
עסוקים יותר בתדמית שלהם בעיני כולם מאשר במשהו אחר.
ממני ביקשו בקשה מיוחדת :
שהם בעצמם יפיקו ויציגו הצגה ברמה הגבוהה ביותר תוך כדי שהם לא מכירים אותי בכלל!!
ויותר מיזה:
הצגה שמבוססת על פלייבק, כלומר,
השחקנים (התלמידים) בעצמם, לא יודעים מה הולך לקרות וצריכים לאלתר במקום.
זו בדיוק הסיבה שלקחתי את האתגר הזה דווקא.
הוא הזכיר לי את עצמי בגיל הזה
כמה שהייתי עטוף מסיכות
כמה שברחתי מהשיעורים כל יום מחשש שיפנו אלי המורים בפתאומיות בכיתה ואתבייש
וכך המסיכה שעטפתי בה את עצמי אז - תירד ממני מהר מאוד.
על מנת לעשות את זה היו לי רק שלוש שעות
מתוכם ההצגה היא כ45 דקות ועוד הפסקה של רבע שעה
כך שנותרו לי רק שעתיים של הכנה לפני...
עשיתי 40 דקות של הכנה מנטלית שכוללת:
- העלאת הביטחון העצמי
- יצירת קבוצה שיודעת לתמוך אחד בשני בעת צרה.
הם היו כמו פלסטלינה שחכתה שייצרו ממנה יצירת מופת
לאחר קצת יותר משעה עבדתי איתם על טכניקות של אלתור על במה סיימנו!
היה מטורף
הרגשתי שאני עובר תהליך בעצמי.
שתי דקות לפני שהתחילה ההצגה, כשאני נושם רגע ונרגע, הם ניגשו אלי
"הלב שלנו על 200 מה עושים??" הם שאלו תוך כדי שהם צופים במאות החברים שלהם תופסים את מקומם בקהל.
הם הסתכלו עלי בעיניים מצפות לישועה,
אני אתכם בכל שלב ובכל מצב, אמרתי להם, בואו נצא לסיבוב ריצה סביב הישיבה זה מפחית את הלחץ
הם רצו, חזרו,
ונתנו את ההצגה של חייהם.
כמה עבודה מנטלית עשינו כאן כמה כלים של דמיון מודרך, NLP, מדיטציה ועבודה של פסיכולוגיה יהודית היתה כאן
אבל בעיקר היתה אמונה, אמונה בהם.
החיבור שנוצר ביננו היה מופלא, חיבור של שלוש שעות בלבד במסע שמשנה חיים.
תודה לך ה' על הזכות הנפלאה הזאת לסגור מעגלים עם עצמי