11/06/2026
שלום לכולם,
אנו מחפשים מועמדים/ות מתאימים/ות לתפקידים במחלקה לחינוך ופסיכולוגיה:
ניתן להתעדכן בפרטי המשרות ולהגיש מועמדויות בקישורים הבאים:
עבור משרת חבר/ת סגל אקדמי בכיר בתחום הפסיכולוגיה במחלקה לחינוך ופסיכולוגיה:
https://sheilta.apps.openu.ac.il/pls/darushl/drushim.misrot_table_job?p_mis_misra=87146&p_print=n&v_sug=o
עבור משרת חבר/ת סגל אקדמי בכיר בתחום החינוך במחלקה לחינוך ופסיכולוגיה:
https://sheilta.apps.openu.ac.il/pls/darushl/drushim.misrot_table_job?p_mis_misra=87145&p_print=n&v_sug=o
28/01/2026
ברכות לד"ר מיטל פרידמן-אוסקר, בוגרת המחלקה לחינוך ופסיכולוגיה, על בחירת המאמר שלה:
Independent Effects of Valence and Memorability in Visual Statistical Learning לבחירת העורך (Editor’s Choice) בכתב העת הנחשב Journal of Experimental Psychology: Human Perception and Performance.
המחקר נערך בשיתוף עם ד"ר תומר סהר ובהנחיית פרופ' טל מקובסקי (מהמחלקה) ופרופ' הדס אוקון-זינגר (אוניברסיטת חיפה).
המאמר בדק כיצד שני גורמים מרכזיים בזיכרון - העוצמה הרגשית של תמונה והמידה שבה היא זכירה מטבעה (image memorability) - משפיעים על למידה סטטיסטית חזותית. זהו סוג של למידה לא מודעת, שבה אנשים קולטים, מבלי לשים לב, דפוסים וקשרים בין רצפים של תמונות אקראיות.
הממצאים מראים שזכירות התמונה היא גורם חזק ויציב במיוחד: תמונות שקל לזכור אותן מסייעות יותר ללמידת דפוסים חוזרים בשדה החזותי. לעומת זאת, להשפעה הרגשית של תמונות, למשל תמונות מאיימות, יש תפקיד מוגבל יותר, והיא באה לידי ביטוי רק בתנאים מסוימים. במילים אחרות, תכונה בסיסית של התמונה עצמה, שכבר ידועה כמנבאת עד כמה נזכור אותה, משפיעה גם על היכולת ללמוד קשרים וסדרים בין תמונות ולעיתים השפעתה אף חזקה מזו של הרגש.
14/01/2026
צפרות טובה לזיכרון וזה מגובה במחקר!
כתב: ד״ר אורי פלביץ׳ מצוות תחום הפסיכולוגיה במחלקה
לפני כשנתיים, באחד מטיולי הצפרות שערכתי כצפר חובב, פנה אליי צפר אחר ושאל אותי האם אני זה שצולם בזמנו עם ריסה שחורת־רגל (עוף ימי) שנחה על הראש. השאלה הכתה אותי בהלם. התמונה (ראו למטה), שעליה דיבר אותו צפר, צולמה בשנת 2018 ואני כלל אינני מופיע בה. מי שכן מצולם בה הוא אחי, שבעת חתירה בקיאק נחתה לפתע הציפור על ראשו. הציפור התשושה נחה שם כ־20 דקות, עד שצברה מספיק כוח להמשיך בדרכה. מה שהדהים אותי במיוחד היה שהצפר קישר ביני לבין אותה ציפור, שנים לאחר פרסום התמונה, למרות שמעולם לא נפגשנו קודם.
נזכרתי בסיפור הזה, כשנתקלתי במחקר מעניין שפורסם לאחרונה (2025; קישור לתקציר בתגובות), שביקש לבדוק האם ידע עמוק בתחום מסוים יכול לעזור לאנשים לזכור מידע חדש, גם אם המידע עצמו אינו חשוב במיוחד. כידוע, עם הגיל, רבים מאיתנו חווים קושי גובר לזכור פרטים חדשים: שמות, פרצופים או אירועים יומיומיים. עם זאת, לא כל סוגי הזיכרון נפגעים באותה מידה. ידע שנרכש לאורך החיים, כמו שפה, עובדות ותחומי עניין שבהם התמחינו, נשמר בדרך כלל טוב יותר גם בגיל מבוגר.
במחקר המדובר השוו החוקרים בין צפרים לבין אנשים ללא ידע מיוחד בתחום. המשתתפים התבקשו ללמוד זוגות של תמונות: פרצופים של אנשים יחד עם תמונות של ציפורים, או פרצופים יחד עם תמונות של מכוניות. לאחר מכן נבדקה יכולת הזיכרון שלהם: האם הזוגות שהוצגו במבחן זהים לאלו שנלמדו קודם, או שמדובר בשילובים חדשים.
התוצאות היו מפתיעות: מומחי הציפורים זכרו טוב יותר את הפרצופים כאשר הם הוצמדו לציפורים, כלומר, למידע שהיה קשור לתחום שבו הם מתמחים. לעומת זאת, כאשר אותם פרצופים הוצמדו למכוניות, לא נצפה יתרון כזה. אצל אנשים ללא ידע מוקדם בציפורים לא נמצא הבדל בין שני סוגי הזוגות. באופן מעניין, היתרון של הצפרים הופיע בכל גיל, ולמעשה ביצועי הזיכרון של צפרים בני 75 היו דומים לאלו של צעירים בני 20 ללא מומחיות!
המסקנה המרכזית של המחקר היא שידע ומומחיות שנצברו לאורך החיים אינם רק מאגר מידע, אלא כלי פעיל שעוזר למוח לקלוט ולשמור מידע חדש גם כאשר הקשרים עצמם שרירותיים לחלוטין. במובן היומיומי, צפרות (כמו כל תחום התמחות או תחביב משמעותי) אינה מסייעת רק בזכירת עובדות מקצועיות, היא מקלה על יצירת קשרים חדשים. כשאנו פוגשים אדם חדש בטיול צפרות, בשיעור מוזיקה או בסדנה מקצועית, פרצוף ושם נקשרים מיד לידע מוכר וכך גם פרטים אקראיים נשמרים טוב יותר בזיכרון, אפילו בגיל מבוגר.
ובנימה אישית, מצאתי עוד סיבה טובה לצאת לטבע, להרים משקפת, ולהעמיק בתחום שאני אוהב, לא רק בשביל העניין, אלא גם על מנת לשמור על המוח צעיר.
