מיכל שני נדלר - "לבחור בעצמך" - אימון אישי לחיים מתוך בחירה

אנחנו רגילות לקרוא לזה "משבר גיל 40".

אבל מי אמר שזה מה שזה?

ומה אם דווקא עכשיו מתחיל שלב חדש - שבו בפעם הראשונה את מתחילה לשאול מה את באמת רוצה?

יש משהו מאוד מרגיע בלדעת בדיוק לאן אנחנו הולכות.

מה ההחלטה הנכונה.
מה הצעד הבא.
איך הכל יסתדר.

גם אני חיכיתי הרבה פעמים לרגע הזה של הוודאות.

אבל עם השנים שמתי לב שרוב ההחלטות הטובות בחיים שלי לא התחילו כשהייתי בטוחה.

הן התחילו כשהייתי מוכנה לעשות צעד אחד קטן, גם בלי לראות את כל התמונה.

כי בהירות לא תמיד מגיעה לפני שמתחילים.

לפעמים היא מגיעה דווקא תוך כדי הדרך.

תשמרי לך את הפוסט הזה, לימים שאין לך בהירות 😊

שנים הייתי בטוחה שהבעיה היא שאני פשוט עמוסה מדי.

אמרתי לעצמי שכשיהיה קצת פחות לחץ...
כשהילדים יגדלו...
כשייגמר הפרויקט בעבודה...
כשיהיה לי קצת יותר זמן...
אז אני אחזור לעצמי.

אבל זה אף פעם לא באמת קרה.

כי כל פעם שהסתיימה תקופה אחת, התחילה אחרת.
תמיד היה עוד משהו.
עוד עומס.
עוד משימה.
עוד סיבה לחכות.

ואז יום אחד נפל לי האסימון.
לא חיכיתי לזמן פנוי.
פשוט התחלתי לזוז, בצעדים קטנים.

וכשאני מסתכלת לאחור,
אני מבינה שהטעות שלי לא הייתה שעשיתי יותר מדי.

הטעות הייתה שהאמנתי שהחיים שלי יתחילו רק כשיהיה פחות עומס.

הבעיה היא, שהחיים אף פעם לא באמת נעצרים ומחכים לנו.

לפעמים כל מה שצריך הוא להפסיק לחכות לרגע המושלם,
ולהתחיל בצעד אחד קטן בתוך החיים שכבר קיימים.

אז תחשבי על זה, כי אני בטוחה שגם אצלך יש רגעים כאלו, ותשאלי את עצמך - כמה זמן עוד תחכי כדי להתחיל לחיות קצת יותר כמו שאת רוצה.

אם היית יכולה לבחור רק דבר אחד שירגיש אחרת בחיים שלך בעוד כמה חודשים...

מה הוא היה?

אני לא מאמינה במהפכות.
אני מאמינה בצעדים קטנים, שמתחילים מבחירה אחת קטנה.

הקרוסלה הזאת היא הזמנה לעצור לרגע ולדמיין איך היית רוצה שהחיים שלך ירגישו.

שתפי אותי בתגובות, איזה מהשינויים הכי דיבר אלייך?

ושתפי גם חברה בקרוסלה הזאת, מה אכפת לך? 😉

הרבה נשים מסתובבות עם האמונה שאם הן בוחרות לעשות משהו עבור עצמן,
מישהו אחר יקבל פחות.

פחות זמן.
פחות תשומת לב.
פחות מהן.

אבל בפועל, קורה משהו אחר לגמרי.

כשאנחנו עייפות,
שחוקות,
ומתפקדות על אוטומט...
גם המשפחה שלנו מקבלת גרסה הרבה פחות נוכחת שלנו.

לבחור גם בעצמך,
זה לא לקחת מהם.

זה לאפשר גם לך להיות חלק מהמשפחה הזאת.

ואולי דווקא משם,
כולם מרוויחים.

מה דעתך?

השבוע אני רוצה להשאיר אותך עם שאלה אחת.

לא מה הספקת.
לא מה עוד נשאר לעשות.
אלא...
מה בחיים שלך כבר לא מרגיש כמו פעם?

אולי זו העבודה.
אולי הזוגיות.
אולי הדרך שבה את מנהלת את הימים שלך.

ואולי בכלל זו את,
שכבר לא אותה אישה שהיית לפני כמה שנים.

לפעמים אנחנו כל כך עסוקות בלנסות להחזיר את הדברים למה שהיו...
שאנחנו שוכחות לבדוק אם זה בכלל מה שאנחנו רוצות היום.

אולי השבוע הזה לא צריך להסתיים עם עוד וי ברשימה.
אולי הוא צריך להסתיים עם רגע אחד של הקשבה לעצמך ותשובה לשאלה - מה אני באמת צריכה עכשיו?

מאחלת לך סוף שבוע עם קצת פחות מרדף,
וקצת יותר מקום גם לעצמך.

עוד חודש הסתיים.

ואם היית שואלת אותי פעם איך עבר החודש, כנראה שהייתי עונה לפי מה שהספקתי.

כמה עבדתי.
כמה דברים סידרתי.
כמה וי סימנתי בדרך.

היום אני חושבת על משהו אחר.
על הרגעים הקטנים.
הקפה בשקט בבוקר.
הצחוק של הילדים באוטו.
הליכה קצרה בלי מטרה.

כל הדברים שבזמן אמת נראים חסרי משמעות, אבל בסוף הם אלה שאני באמת זוכרת.

זו המחשבה שאני לוקחת איתי לחודש החדש, מוזמנת לשמור לך אותה לרגעים שתרצי גם את לזכור את זה.

יש לי בקשה אחת ממך לפני שמתחיל אוגוסט.

אל תחכי לספטמבר כדי לחזור לעצמך.

אני יודעת כמה קל להגיד:
"רק שייגמר החופש..."
"רק שיחזרו למסגרות..."
"רק שיהיה קצת שקט..."

גם אני אומרת את זה לפעמים.

אבל השנה הבנתי משהו.
אם אני אחכה לרגע שבו החיים יהיו פחות עמוסים, כנראה שתמיד יהיה משהו אחר.

אז במקום לחכות, אני מנסה לשאול את עצמי שאלה אחרת:

איך אני יכולה להיות קצת יותר נוכחת בתוך החיים שכבר יש לי?

לא בצורה מושלמת.
לא כל יום.

אבל מספיק כדי שכשהקיץ ייגמר, אני לא ארגיש שפשוט עברתי אותו על אוטומט.

ועכשיו אני סקרנית לשמוע גם אותך.

אם היית יכולה לתת לעצמך מתנה אחת לחודש אוגוסט – מה היא הייתה? 💜

אני חושבת שרובנו בכלל לא שמות לב מתי זה קורה.

אנחנו מתחילות מלעזור -
מתוך אהבה.
מתוך אכפתיות.
מתוך רצון שיהיה למי שאנחנו אוהבות קצת יותר קל.

אבל לאט לאט...
אנחנו מתחילות לקחת אחריות גם על מה שלא באמת שלנו.

על הרגשות שלהם.
על הבחירות שלהם.
על הבעיות שלהם.

ועל המחיר?
אנחנו בדרך כלל משלמות.

לא כי עשינו משהו לא בסדר.
אלא כי שכחנו שיש הבדל גדול בין לעזור לבין לסחוב.

אני סקרנית לשמוע...
על איזה צד בקרוסלה מצאת את עצמך יותר?