מירב ערוסי מאמנת ויועצת עיסקית

שנה אזרחית חדשה טובה!!

מאחלת לכולנו להיות בהשראה ולהשאיר את ההשוואה מאחור.

השוואה גורמת לנו לתקרות זכוכית, למגבלה במגוון האפשרויות ולצמצום.

השראה מובילה אותנו לאינסוף האפשרויות הטמונות בכל אחת ואחד מאיתנו, להתרחבות ולהגשמה.

באיור - אני והחברות שלי אוהבות אחת את השנייה וסופגות השראה כבר מספר שנים!

תודה לפרוייקט השוואה והשראה שבחר לאייר 1000 נשים בהתנדבות מלאה

כדי להתחיל את שנת 2021 באנרגיה חיובית
mindline

את הכי טובה שטוב לך /עינב לוי

את הכי טובה שטוב לך!
כשהחיוך שלך יוצא מהלב,
כשהגוף רפוי ומתמסר לך.

את הכי טובה שטוב לך!
שאת מרגישה הלימה
בין הפנים שלך למי שאת בחוץ

כשאת סומכת על עצמך,
מתמסרת לשדים שלך,
מחבקת את הכוחות שבך.

את הכי טובה כשטוב לך!
כל ויתור על עצמך
מביא ויתור על הטוב שאת ראויה לו.

היי טובה לעצמך,
כי ככה את במיטבך.

התחברתי לכל מילה,לא נוגעת
ואני אומרת ואהבת את עצמך,נשיותך -אותך, כל יום ללא תנאי!

זה מדבק - ראו הוזהרתם!

רובנו כשנשמע את המילה שפע נתרגם כמעט באופן אוטומט לעושר, לכמות גדולה של כסף, מעין מאגר שאף פעם לא נגמר.

שפע בעצם הוא הרבה מהכל.
שפע של אהבה , הזדמנויות, אנשים, מחמאות וגם שפע של כסף.
לדוגמה: בריאות,בריאות טובה שמאפשרת לך להנאות מהפשטות של החיים טיול רגלי בחיק אהובים, לנשום אויר נקי, להקשיב לציוץ הציפורים ועוד.

האוטומט שלנו יכוון אותנו לחשוב ששפע = כסף, מעטים מאיתנו יעצרו ויגדירו מהו שפע עבורם? ואיך הוא יראה בפועל בחיים שלהם.
רובנו ימשיך לעבוד מהבוקר ועד הערב כדי לצמצם חשבונות,להתמודד מול המשכנתא וחלקנו אפילו יחלמו ויחכו לטלפון מאראלה של מפעל הפיס שתפתיע אותם..

שפע מתחיל במחשבות שלנו!
אנחנו לא יכולים לעולם להנאות ממשהו לפני שהפכנו להיות מודעים אליו.
אם אנחנו רוצים לחיות חיים של שפע, אנחנו צריכים לבחון מול עצמנו מהו עבורנו ,איך זה יראה מחר בחיים שלנו. מה נרגיש ?
במילים אחרות אנחנו חייבים לפתוח את הראש,כלומר את זרם המחשבות/ רעיונות/רצונות וליצור תמונה עתידית (לא רחוקה)ומודעת של שפע והרבה!

אנחנו מוקפים בשפע, תסתכלו בטבע ותראו כמה שפע יש בעולם!
תבחנו סביבכם כמה שפע אנושי קיים,כמה הזדמנויות רלוונטיות בכל רגע נתון ,כמה אופציות יש לכל דילמה, אין באמת מחסור, אין מגבלה יש מחסור של מודעות.

היום בבוקר קבלתי טלפון מבן דוד שהוא תמהיל אנושי מיוחד,לגמרי אהוב עם קסם של אנרגיות.
הוא: היי מירבי מה נשמע?
אני :הכל טוב ..
הוא: התקשרתי רק כדי לומר לך שאני אוהב אותך ושתדעי שזה מה זה כייף לי
אני (מובכת) הכי כייף גם אני אוהבתותך

מחר אני ממשיכה לגלגל את השפע הטוב הזה הלאה.
ככה פשוט זה לפזר שפע של טוב ואהבה!

מהו שפע עבורכם?

כמעט חצות..

בחודש האחרון, בתוך אינספור דברים שאנחנו חווים בולטת וגדלה השיחה סביב וירוס הקורונה.
נראה ונשמע שחוץ מהוירוס הנוכחי, אין עוד דברים על הפרק בשגרה היומיומית.

באמת?!

ההתפשטות הוירוס, כמות האנשים שעוברים לבידוד עולה מדי יום, מניין החולים כבר הגיע ל12 איש, חוסר במסכות,היערכות מחודשת של משרד הבריאות ועיכוב יציאה מהארץ למקומות שנשקפת סכנה, "בהלת הקורונה" חיה ובועטת

הימים מורכבים אוסף חוויות חלקן חיוביות וחלקן שליליות, על מה נשים את הפוקוס?

האם החוויות מנהלות אותנו או אנחנו שלוקחים פיקוד ומנהלים את מציאות חיינו?!
הנטייה האנושית שכאשר אנחנו חווים סיטואציות שליליות הן ינהלו אותנו כלומר מצב רוחנו יושפע, נפעל באימפולסיביות, נגיב לסיטואציה מתוך חוסר אונים, בעיקר נהיה פסיביים וכתוצאה מכך גם התחושות והרגשות שנחוש יהיו בהתאם .

מה יקרה כאשר נסכים לשנות את המצב ונבחר להיות היזמים שלנו?
נוכל לשנות את ההסתכלות על מציאות חיינו? לגמרי כן

כאשר המיקוד שלי הוא לנהל את האירוע/המחלה/ הסיטואציה /אובדן קרוב, אני אפעל על פי רוב בשיקול דעת,אני אדע את המחירים והרווחים שלי מהסיטואציה, אני אחפש ואמצא פתרונות רלוונטיים, אפנה לגורמים שיקדמו אותי, אני בעיקר אהיה אקטיבית וחיובית
וכשזו האנרגיה המכוונת ללא ספק היקום (מבחינתי בונה עולם) יחלץ לעזרתי ויסייע לי.

אז מי מנהל את מי אצלכם בחיים?
ואיפה המיקוד שלכם האם הוא חיובי או שלילי ?

לילה שכולו טוב

"מתי אלמד לבחור נכון
להאמין, לראות שטוב
בלי להביט שוב לאחור
לבחור נכון" (אמיר דדון)

כמה לא פשוט עבורנו לבחור,האם זה סיכוי שנקח או הזדמנות שנקדם או אולי זה סיכון שנהמר על כל מה שידענו ודרך שסללנו.

בחירה במי?

בילדים, בזוגיות, בעבודה ,בהורים שלנו, נכדים ועוד ומה איתנו? מתי נבחר בנו?

אנחנו בסוף רשימת סדרי העדיפויות,כולם חשובים יותר מלבדנו..
רק שנשלם מחיר גדול ויקר ערך, שלא יהיה לנו יותר מה להפסיד .נסכים להיות שם הפעם עבורנו.
ואז נהיה מוכנים לעשות הכל, אבל הכל כדי להחזיר את "כבודנו האבוד", עכשיו נרצה את הפתרון כבר אתמול.

אז למה רגע לפני לא לבחור בעצמנו?!

שנבחר בעצמנו, נטיב, נהיה כנים איתנו ונממש את האמת שבתוכנו.
נהיה דוגמא אישית, נגדיל את האדוות סביבנו, ומטבעם של הדברים יווצר סינכרון עם יתר המעגלים כלומר עם הילדים,העבודה, בן הזוג ,חברים ועוד.

כאשר נהיה שלמים עם עצמנו, נוכל להיות בשלמות מול היתר.

תשתפו אותי מתי בחרתם בכם?

מועדים לשמחה -"משנכנס אדר מרבין בשמחה"

כולנו מכירים את העצב מקרוב, אין כמעט יום שאנחנו לא פוגשים אותו, ישירות או בעקיפין. ישנם אירועים מעציבים, התקשורת מביאה 'עבורנו'
אסונות מכל העולם, התרגזויות ועלבונות יומיומיים מעכירים את רוחנו, וגרוע מכל אלה: לפעמים, ללא סיבה גלויה לעין, משתלט עלינו מצב רוח ירוד, 'נופל עלינו' והורס לנו את היום.

ואת השמחה האם אנחנו מכירים אצלנו ?

"אתה בא להגיד לי לשמוח? איך אני מסוגלת לשמוח? אני… שכל כך לא טוב לי, שכל כך לא מרוצה מעצמי, אני אהיה בשמחה? אני? ששום דבר לא הולך לי בחיים, לא בזוגיות ולא עם כסף, האם יש לי בכלל על מה לשמוח?"

מוכרת לנו שיחה שכזו, לפעמים אפילו עם עצמנו שכדי לשמוח צריך סיבה למסיבה או איזה אירוע מכונן- לדוגמא עובד מצטיין החודש או מציאות כל כך טובה שתצדיק את זה

כי רק אז מותר לשמוח ! פחות

אז מהי שמחה עבורנו?

שִׂמְחָה היא רגש חיובי שבו האדם נתון במצב רוח טוב ומרומם. לרוב בעקבות התרחשות או חוויה אותה הוא מפרש כחיובית מבחינתו באחד מהיבטי חייו, או בעקבות היזכרות בחוויה כזו.
השמחה מקושרת עם רגשות חיוביים אחרים ועוצמתה תהיה קשורה בהם, בהם תחושת חופש, עצמאות, הגשמה עצמית, אהבה, אנרגטיות, תחושת של מוגנות ושייכות, ועוד. (מילון)

ר' נחמן אומר דווקא שקשה לך ושאתה עצוב תחפש בך- בעצמך מעט מן הטוב שלך ותשמח בך !

לא הורגלנו במציאת הטוב בנו, רוב שנותנו הורגלנו למצוא את הלא טוב ולתקן אותו- כלומר אותנו .
ואני אומרת מתחברת למשנתו של ר' נחמן ומוסיפה תמצאו את הטוב שלכם, תכונה או חוזקה שמאפיינת אתכם כן אני יודעת - זו עבודה קשה ובכל זאת, תשמחו בה, תוקירו אותה, תחזרו עליה פעם אחר פעם ,תרגישו מה היא עושה לכם בגוף, היא עושה תשדרגו אותה ותהיו גאים בה - בעיקר בכם.

מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד! תתחילו בחודש אדר יש מלא סיבות למה .. לשמוח!

תשתפו אותי על מה אתם שמחים היום?

רק בנינו, אין באמת מפתח ללב שלנו!

מהרגע שנולדנו הרגשנו, חווינו את העולם דרך הרגשות.
גדלנו קצת, נפגענו מכל מיני אנשים - חברים, משפחה, עמיתים לעבודה או כל אדם אחר שבא איתנו במגע.
בשיחה הפרטית ביננו לביננו סגרנו חוזה שעל מנת שלא נפגע יותר , בכל פעם שנזהה את זה מגיע ,נבנה חומה שתגן ותשמור עלינו ,כלומר על הרגשות שלנו, רק שזה לא יכאב לנו.

והרגשות, מה איתם?

המנעד הפך להיות כל כך מצומצם, חד, קוהרנטי והביטוי הרגשי התכווץ והתחושה היא שלרגשות אין באמת מקום, "מיותר לדבר עליהם" זה בזבוז של זמן ואנרגיה.

אני זוכרת אותו מחדר האימון: בחור בן 33 שביקש להתאמן על למציאת זוגיות ואהבה אמיתית אבל התנה זאת רק מבלי להיפגע.
זה לא באמת אפשרי?!

חלק מהיכולת לאהוב -זו גם היכולת להיפגע.

מפתח הלב הוא מטאפורי, רק כאשר אנחנו נסכים להרגיש,לבטא את הרגשות,לתת להם ערך ומקום בחיים שלנו, נוכל לקלף את השכבות - זה הסיבוב של המפתח שפותח את מגירות הלב שלנו, זה שמאפשר לנו להיות אנחנו, חשופים.
וכמה זה מאתגר כי עד שחשבנו שהורדנו את הקליפות הרצויות,אנחנו מיד מגלים שזה עבודה תמידית ולכל החיים.

וְאַהֲבַת (גם בלשון זכר)
תתחילו בכם, תעצרו לרגע מול המראה ותאמרו לעצמכן/ם מה אתם אוהבים בכם ללא תנאי?

ואל תשכחו לשתף אותי:)

"כל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו" שלמה קרליבך

הייתי גננת כמעט עשור,המשפט העוצמתי הזה, ליווה אותי בעבודה יומיומית מול הילדים,ההורים וצוות הגן.
השליחות בעבודה מול הילדים, ריגשה אותי כי הרי בקלות קל לתייג ילד שובב חסר שקט שמציק לילדים ולהפוך אותו ברגע לילד בעייתי - כזה שאני מוותרת עליו, לא מתמודדת מולו.

היכולת להתבונן עליו בלבן של העיניים,במיתרי הלב והנשמה ולמצוא את החוזקות שלו, ובזכות כל זה להאמין בו זו עבודת המידות, וזו השליחות האמיתית בעיני.
השינוי היה להפוך את ההסתכלות עליו מילד שובב - לילד מלא בשמחת חיים
מילד חסר שקט - לילד סקרן
מילד מציק - לילד שמחפש חברים
כאשר ילד חווה אמונה בו ללא תנאי הוא לומד לסמוך על עצמו ולהתנסות בדרכים שאינן מוכרות ולגלות את האור הפנימי שלו.

להאמין בו שהוא מסוגל להיות כל מה שיבחר להיות בתנאי שהוא יבחר בעצמו קודם.

במהלך השנים זו הייתה גם עבודתי מול צוות הגן שלי, ברוב הימים זה עבד והלב שלי גדל והתמלאתי גאווה התחושה שאתה מטביע חותם בדור ילדים שלם, אין שני לה.
מצד שני היו ימים שזה פחות עבד, זה היה מאתגר ומתסכל ובעיקר אנושי .

שאלתי את עצמי לא פעם האם לא כולנו צריכים אדם כזה בחיים?

אחד שיאמין בחלומות שלנו, שיצעד איתנו בכל הדרך, שיראה את החוזקות שלנו ויאיר עליהן
בפנס ומצד שני ידע לזהות את החולשות וללמוד להתמודד איתן ביחד.

מהו האדם שהאמין בכם בחיים שלכם שהייתם רוצים לומר לו תודה ענקית?

תתייגו אותו שידע

שילוב מנצח או מלחמת כוח!

אני משפחתית!
אני אוהבת ארוחות משפחתיות,יש בהן משהו מרגש במיוחד.
אני אוהבת את האנשים במשפחה
כשבחרתי להיות עצמאית, התהרהרתי ובעיקר התערערתי
מה המקום שלי מול המשפחה ?
שלא תטיעו אני באה ממשפחה חמה ואוהבת עם שבעה אחיות ואחים , הורים שהם דוגמא ומופת לערכים.
אני אוהבת את המשפחה שלי, כן היא ענקית, מגוונת ומלאה בטוב.

איפה הגבול שלנו? מה נכון עבורנו ומהם רעשי הרקע?

משפחה, היא מקום יציב, בטוח ותומך, משפחה היא לא בהכרח רק קשר DNA,היא הרבה מעבר (אצלי- אוסף אנשים שפגשתי בדרך)
המשפחה משמשת עבורי עוגן, הידיעה הזו שגדלתי עליה עזרה לבנות את העסק שלי ובאותה נשימה לצד כל התמיכה והחיזוקים, דווקא המשפחה הקרובה ביותר היא ש "לא מפרגנת" ואפילו הערימה קשיים.
בהסתכלות מעמיקה כמישהי מהצד הבנתי שהאנשים הללו, שהם המשפחה שלי מתוך דאגה אמיתית ,גוננות ופחדים שלהם השליכו עליי בלא כל כוונה רעה -את הפחדים שלהם!

1. תבדקו עם עצמכם מה קורה אצלכם במשפחה ומה הייתם רוצים שיקרה?

2. איפה הערכים שגדלתם בבית משרתים אתכם ותוקירו על זה והיכן זה לא משרת

תשתפו אותי..איפה פרצתם את הגבולות שלא שירתו אתכם מול המשפחה?

יום משפחה משובח, ואל תשכחו להעריך את המשפחות שלכם!

סיפוק מיידי או איפוק?!

"אני רוצה להפסיק לעשן ", ממחר מתחילה דיאטה", בא לי עוד שוקולד" משפטים שמוכרים לכולנו.
כמה זה קשה לנו בפועל לעמוד בהם ..
אנחנו מבינים את הסכנה הבריאותית שיש בעישון ,וממשיכים ולהיכנע ולעשן סיגריות או כל התמכרו אחרת. (סמרטפונים,מסכים, אלכוהול ועוד)

אז מה הקשר בין הצלחה בחיים לדחיית סיפוקים ?

הידעתם

המוח שלנו כולל חלק עתיק וקדום, שהוא המוח "החם", הרגשי, האוטומטי, האימפולסיבי, זה שנכנע לדחפים .( מתפתח בחלק הראשון של החיים)
לצידו יש מוח נוסף, שמתפתח בשלב מאוחר יותר בחיים, המוח "הקר", השכלי, הרציונלי ,המחושב .המוח הזה שאינו רגשי, עושה עיבוד וחושב מה יקדם את האדם טוב יותר ע"מ שישיג את מטרותיו.

המוח שלנו גמיש על מנת להפוך למצליחנים נצטרך לשנות דפוסים מבעל דחפים מיידים לאדם מאוזן וזאת בעזרת תירגול של ניהול נכון של המוח החם - כלומר נגמיש אותו ונאריך את זמן התגובה שלנו.

תשתפו אותי מי אתם
אנשי החום או אנשי הקור ?