מריאנה גולדבלט לוי - יעוץ זוגי, פרטני ומשפחתי • הדרכת הורים

כל התורה על רגל אחת

https://www.mako.co.il/news-israel/2024_q2/Article-bae4532cb57be81027.htm

אין גבול לטירוף, לאלימות הפיזית והמילולית, לאכזריות הבלתי נתפסת. אין לי מילים. נשבר לי הלב

N12 - "אין לי מילים": אביה של לירי אלבג קיבל לביתו גלגל אבל... המשלוח המזעזע הגיע לבית המשפחה ביום שישי האחרון, והמשטרה פתחה בחקירת האירוע • אלי אלבג, אביה של לירי, אמר ל-N12: "אין לי מילים, אני בקריסה" • אלבג בת ה-19 נחטפה ב-7 באוקטוב....

*** An Open Letter To The World ***

Dear world,

I understand that you are upset with us here in Israel.

Indeed, it appears that you are quite upset, even angry.

Indeed, every few years, you seem to become upset by us.

Today it's Lebanon, yesterday it was the brutal repression of the Palestinians, before that it was the bombing of the nuclear reactor in Baghdad and the Yom Kippur war and the Sinai campaign.

It appears that Jews who triumph and who therefore live upset you most extraordinarily.

Of course, dear world - long before there was an Israel, we, the Jewish people upset you.

We upset the German people who elected Hi**er and upset the Austrian people who cheered his entry into Vienna and we upset a whole slew of Slavic nations. Poles, Slovaks, Lithuanians, Ukrainians, Russians, Hungarians, and Romanians.

And we go back a long way in the history of world upset.

We upset the cossacks at Kalski who massacred tens of thousands of us in 1648 to 1649.

We upset the Crusaders who on their way to liberate the holy land were so upset at Jews that they slaughtered untold numbers of us for centuries.

We have upset the Roman Catholic church that did its best to define our relationship through inquisitions.

And we have upset the arch enemy of the church, Martin Luther, who in his call to burn the synagogues and the Jews within them showed an admirable Christian ecumenical spirit.

And it is because we became so upset over upsetting you, dear world, that we decided to leave you, in a manner of speaking, and establish a Jewish state.

The reasoning was that living in close contact with you as resident strangers in the various countries that comprise you, we upset you, irritate you, and disturb you - what better notion than, than to leave you and thus to love you and have you love us.

And so we decided to come home, home to the same land we were driven out of 1900 years earlier by a Roman world, that apparently we also upset.

Alas dear world, it appears that you are hard to please.

Having left you in your pilgrims and inquisitions and crusades and holocaust - having taken our leave of the general world to live alone in our own little state - we continue to upset you.

You are upset that we repress the poor Palestinians.

You are deeply angered over the fact that we do not give up the lands of 1967 which are clearly the obstacle to peace in the Middle East.

Moscow is upset and Washington is upset, the radical Muslims are upset and the gentle Egyptian moderates are upset.

Well, dear world, consider the reaction of a normal Jew from Israel: in 1920, in 1921 and 1929 there were no territories of 1967 to impede peace between Jews and Arabs.

Indeed, there was no Jewish state to upset anybody.

Nevertheless, the same oppressed and repressed Palestinians slaughtered tens of Jews in Jerusalem, Jaffa Saat and Hebron.

Indeed, 67 Jews were slaughtered one day in Hebron in 1929.

Dear world - Why did the Arabs, the Palestinians, massacre 67 Jews in one day in 1929? Could it have been their anger over Israeli "aggression" in 1967?

And why were 510 Jewish men, women and Children slaughtered in Arab riots between 1936 and 1939? Was it because Arabs were upset over 1967?

And when you, dear world, proposed a UN partition plan in 1947 that would have created a "Palestinian" state alongside a tiny Israel, and the Arabs cried "No!" and went to war and killed 6000 Jews - Was that upset caused by the "aggression" of 1967? and by the way, dear world, why did we not hear your cry of upset l, then?

The poor Palestinians who today killed Jews with explosives and firebombs and stones, are part of the same people who when they had all the territories they now demand be given to
them, for their state, attempted to drive the Jewish state into the sea.

The same twisted faces, the same hate, the same cry of "Itbach Al Yehod!" - "Slaughter the Jew!" that we hear and see today, were seen and heard then by the same people. The same dream: destroy Israel.

What they failed to do yesterday, they dream of today, but we should not repress them.

Dear world - you stood by during the holocaust, and you stood by in 1948 as seven states launched a war that the Arab League proudly compared to the Mongol massacres.

You stood by in 1967 as Nasser wildly cheered by wild mobs in every Arab capital in the world, vowed to drive the Jews into the sea - and you would stand by tomorrow if Israel were facing extinction.

And since we know that the Arabs dream daily of that extinction, we will do everything possible to remain alive in our own land.

If that bothers you dear world - well, think of how many times in the past you bothered us.

In any event, dear world -

If you are bothered by us, here is one Jew in Israel, who could not care less.

הלוואי על כולנו ראש עיר אמיץ כזה!

איך מנקים את הזוגיות לכבוד פסח?
חג שמח ומלא אהבה לכל לקוחותי, ידידי ומכרי❤❤❤
http://m.ynet.co.il/Articles/4643406

פסח: לנקות את הזוגיות מהלכלוך שהצטבר לא רק את הבית יש לצחצח, גם את מערכת היחסים שלכם. לגרש החוצה את האנרגיות השליליות ולהתחיל להיפטר מהמשקעים. כך תעשו זאת נכון

ערב יום כיפור וכולנו עסוקים בחשבון נפש, מבקשים סליחה מכל מי שפגענו בו, מכינים עצמנו לצום ולהתענות בתקווה למרק את חטאינו ולפתוח את השנה זכים ונקיים ומלאי אהבה וחמלה לעולם.
ומה עם לבקש סליחה מעצמנו? כמה חמלה יש בנו לעצמנו?

סליחה שלא לקחנו קרדיט על השגים אבל התייסרנו בשנאה עצמית על כשלונות.
סליחה שוויתרנו על הזדמנויות כי לא סמכנו על עצמנו
סליחה שבחרנו לכעוס ולהיעלב במקום לבדוק איך אפשר לפתור את הקונפליקט
סליחה שפחדנו, ולכן נמנענו

כאשר אתם עסוקים בחשבון נפש, תנסו להיזכר מה מנעתם מעצמכם, איפה גרמתם לעצמכם סבל רק כי לא האמנתם שאתם יכולים, ותבטיחו לעצמכם שבשנה החדשה תהיו יותר סלחניים לעצמכם, תעזו יותר, תנסו, תבדקו, תשאלו - לפעמים זה כל מה שצריך לעשות כדי להבין, וזה עדיף על לתת פרשנויות שגויות שיובילו למסקנות שגויות ולתגובות שגויות..
צום קל ומועיל לכולם, ושנה שכולה אהבה עצמית לא פחות מאהבה לזולת

על פי היהדות, נשמת האדם מורכבת משני חלקים - זכרי ונקבי. כשהיא יורדת לעולמנו היא מתפצלת - חציה בגוף של תינוק וחציה בגוף של תינוקת וכל חיינו אנו כמהים ומחפשים את שורש הנשמה שלנו, את החצי השני ואם מתמזל מזלנו אנו מזהים אותה כשאנו פוגשים אותה...

מאחלת לכולנו שנה שכולה אהבה.
לאלה שעדיין מחפשים את זה שביקשה נפשם מאחלת שתתחברו בהקדם לבן הזוג הראוי והמתאים, כי מי שידע אהבה אמתית יודע שאין לה תחליף. היא ממתיקה את הדרך, מרככת את הנפילות ומוחה את הדמעות. מאחלת לכם שנה של אהבה גדולה וזוגיות משובחת, זוגיות של הביוקר, שכל האהבה שידעתם עד היום תהיה רק המתאבן של הדבר האמתי שאלוהים רוקח עבורכם..

ולאלה שחולקים כבר אהבה, מאחלת שתהיה לכם את הבינה לשמור עליה מכל משמר, לזכור להעלות אותה לראש סדר העדיפויות, לתדלק אותה, להעצים אותה. תבחרו אחד בשנייה כל יום מחדש, אהבה ללא תנאי, אהבה פשוטה, אהבה בוגרת, מכילה ורואה.

שנה טובה ומבורכת,שנה שבה נעז להסניף בכמויות לא חוקיות את סם החיים האמתי והטבעי, סם האהבה.
שלכם תמיד,
מריאנה

בפעם המי יודע כמה
לא. מכים. ילדים!
לעולם! בשום מקרה, בשום צורה, לא ״מכה קטנה בטוסיק״ או ביד, או בכל מקום. אין שום אפקט חינוכי באלימות.
כאשר את/ה מכה את ילדך אתה לא ״מחנך״ אותו, אלא מעניש אותו על הכשלון של עצמך.
כי אם הילד שלך רץ לכביש - זו אשמתך שלא שמרת עליו
ואם הילד שלך מנסה לתקוע מזלג לשקע חשמלי - זו אשמתך שלא שמרת עליו או כיסית היטב את השקע
ואם הילד שלך נעלם לך בקניון - זו אשמתך שדעתך היתה מוסחת ולא שמת לב אליו
אז אם הגבת על ארועים כאלה ודומים להם במכה - לא חינכת ולא לימדת את הילד שלך שלא יחזור על כך בעתיד, פשוט העברת אליו את האשמה שלך. למה? כי זה הכי קל. הרבה יותר קל להשתמש בכוח ובסמכות שלך כמבוגר ולהעניש את ילדך על הטעויות שלך, במקום לקחת אחריות, לחבק את ילדך ולהתנצל בפניו שלא שמרת עליו מספיק.
נכון, ילדים לא מבינים. לא יודעים. אז צריך להסביר להם, ללמד אותם. להוות דוגמא. כאשר אתה מודה בטעות, לוקח עליך אחריות - שהרי אתה הוא ״המבוגר האחראי״ לא?? - אתה מלמד את ילדך שיעור חשוב והופך אותו לאדם חזק, אחראי, טוב יותר. כאשר אתה מספר לו כמה דאגת לו כשלא חזר הביתה אתה מלמד אותו להיות אמפתי ומתחשב.
ילד שהוכה על בסיס קבוע, לא יהיה בהכרח להורה מכה, אבל כן יהפוך למבוגר חסר בטחון, שלא יודע ולא מסוגל לקחת אחריות על חייו אלא יאשים תמיד את הזולת, וכשלא יצליח בזה, ינקוט באלימות מסוג כלשהו - מילולית, פסיבית (פאסיב-אגרסיב) או פיזית.
ילדים לא צריכים לפחד כי ״אבא/אמא שלי יקרעו אותי במכות״.
הם כן צריכים ללמוד מהי אחריות, כבוד לזולת, אמפתיה והתחשבות.
ואת הדברים האלה לא מלמדים באלימות. שום אלימות. בשום צורה ואופן.

״הפוסל במומו פוסל״
איך אנחנו מתמודדים כאשר מישהו ״פוסל״ אותנו שוב ושוב? למה אנחנו ״פוסלים״ אחרים? לעיתים אנו משליכים על האחר תכונה שאיתה יש לנו סוגיות בלתי פתורות וכך אנחנו נשארים ״נקיים״ בעיני עצמנו בעוד הזולת מתמודד עם תכונה שבעצם לא שייכת לו..
לעיתים זה משום שתכונה מסוימת שמכעיסה אותנו כל כך היא בעצם כזו שהיינו רוצים לעצמנו (לדוגמא- כאשר אנו כועסים על מישהו שנתפס בעינינו כעקשן ומפונק שמשיג תמיד מה שהוא רוצה באמצעות מניפולציות, האם זה משום שאנו כועסים על עצמנו שאנחנו פסיביים, לא אסרטיבים ומוותרים על רצוננו מהר מדי?)
היכולת להבין מדוע אנו מותקפים שוב ושוב יכולה לעזור לנו לפתח חמלה ואמפתיה כלפי הזולת, להבין שלא אותנו הוא ״פוסל״ אלא את עצמו ולהיפך - לא על הזולת אנו כועסים אלא על עצמנו

למה אני תקוע? למה אני כל הזמן נכשל? מה עוצר אותי?
על פי ״תאוריית השלבים״ של אריקסון, אנו מתפתחים כל הזמן. כל שלב בהתפתחות מאופיין במשבר או קונפליקט ובמרכז כל שלב ישנה משימה שהפרט צריך לבצע. לעיתים, כשל כלשהו באחד משלבי ההתפתחות, שלא נפתר ולא עובד כראוי הוא הסיבה לתחושת התקיעות.
במספר מפגשים נוכל לאתר את השלב שבו ״נתקענו״ ונמצא יחד את הדרך להתגבר על הקושי ולהמשיך הלאה בכל הכוח.
לפגישת היכרות במחיר מיוחד וללא התחיבות - דברו איתי
מריאנה 054-3267634

הוויתור הוא יסודו של הקשר!

הוויתור הוא יסודו של הקשר!