28/10/2022
לאחרונה השבתי ילדה למשפחה שלה.
הכוונה לא שהיא לא נאבדה פיזית.
אלונה נאבדה בתוך עצמה. נשאבה לעולם של הפרעת הקשב והריכוז, ובכל פעם שהגיחה, דיברה שפה שהיא עברית אך כלל לא מובנת לסביבה.
למשל, כשאלונה אמרה שהיא רעבה התכוונה שבעצם היא עייפה.
אבל היא אפילו לא ידעה את זה.
כשקרה (וקרה לא מעט) שהמשימה הייתה קשה לה מידי היא רצה בכל הבית. ולא, היא לא עשתה את זה בכוונה.
כשנהנתה עד שנגמר אמרה שלא היה כיף.
ואלונה צרחה.
המון המון צרחות ובכי וכעס ותסכול.
הוריה לא הבינו את השפה הזאת ונוצרו קצרים רבים בתקשורת ומצוקה גדולה אצל כולם.
וככל שגברה המצוקה גבר חוסר האונים.
אף אחד לא רוצה לראות את הילד שלו אומלל.
ההורים ביקשו את עזרתי, ובמשך כמה חודשים עבדנו מאוד קשה.
תרגלנו לעצור, לחשוב ,לתכנן ולמצוא את הכוחות כשנראה שכבר אין.
די מהר היה אפשר לראות שינוי ועם כל שינוי גבר הביטחון גם של ההורים.
טכניקות שנלמדו יושמו, והתנהגויות שנראו לא סבירות בעליל פתאום קיבלו פרשנות ואז כבר היה ברור מה צריך לעשות או לקרות כדי להביא לשינוי קבוע.
ולא פחות חשוב, ההורים הבינו שזה מסע לתמיד ויש להתיחס אליו ככזה.
השינוי קרה כשאלונה למדה לבטא את הצרכים שלה בדרך חדשה. כשהבינה מה קורה לה ומה הסיבות להתנהגות שלה. ברגע שהפרעת הקשב לא ניהלה אותה היא התמלאה ביטחון .
וההורים למדו להקשיב בדרך חדשה.
לפעמים הרגשתי כאילו נתתי להם את חוברת ההסבר לילדה שלהם.
משהו חדש לוקח זמן הסתגלות. לפעמים שוכחים מה היה בהתחלה.
פתאום שמנו לב שאתגרים גדולים כמו השכבות, שיעורי בית, מטלות ונסיעות,
הפכו הרבה יותר קלים עם מעט מאוד חיכוכים.
הרבה יותר נעים במשפחה של אלונה עכשיו.
ולמה אמרתי שהשבתי את הילדה?
כי זה מה שאמא שלה אמרה.
גם הילד או הילדה שלכם נשאבו לעולם הזה של הקשב והריכוז? אתם מתקשים למול ההתנהגויות?
צרי קשר ,נראה מה קורה ואולי אוכל לעזור גם לכם.
+972 52-501-7725
