La Baita אירוח בלב פתוח

הי חברים - מודיעה ש״לה בייתה״ סגורה עד להודעה חדשה.
לא קל לסגור מיזם שעבדתי בו, תכננתי, טיפלתי, שיווקתי, דאגתי שיהיה תמיד נעים ומזמין. אבל לתקופה הקרובה המקום משנה את עצמו.
זה לא בגלל ״המצב״ או הכלכלה...אנחנו עבדנו כאן כל הזמן
אמנם בקצב אחר אבל עבדנו. אנשים הגיעו לבקר משפחות, להשתתף בחתונות, ״לה בייתה״ לא הייתה צימר של נופש - אין לי כאן כינרת....
את החופשות - אנשים עדיין עושים בצפון, כשאפשר.

מה שקרה כאן החל בשיפוץ שישדרג את המקום ואז - נלך לתוך אירוח ארוך.
אבל...מתישהו - הוא יפתח מחדש ויהיה אפילו יותר מזמין ויותר נעים.

תודה למי שהיה, שמחתי לארח, מקווה להפגש שוב - בעתיד
ובלי קשר אבל הכי חשוב - שיחזירו כבר את החטופים ושתסתיים המלחמה
הפוליטית הזו שרק פוגעת בחיילים וחטופים.

פסח מתקרב. אצלינו בפרדס חנה ובעיקר בגינה - הרבה אביב. ירוק, צבעוני - יפה בעיניים. שקט ויפה.
מוזמנים להגיע אלינו לצימר, להתפנק, לנוח, לפגוש את עצמכם, את בני הזוג ואת הזוגיות שבינכם - ברוגע, בשקט ובאינטימיות.
רוצים לארח אורחים לחג?
המחירים שלי - כמו אתמול, כמו שלשום, לא עולים, נשארים אותו דבר.
לא מושפעים מהחגים, מהמצב ומכלום.
ואם תתחשק לכם סדנה זוגית מדליקה - יש גם את זה 🥰
אז פשוט תבואו.

פסח מתקרב. אצלינו בפרדס חנה ובעיקר בגינה - הרבה אביב. ירוק, צבעוני - יפה בעיניים. שקט ויפה.
מוזמנים להגיע אלינו לצימר, להתפנק, לנוח, לפגוש את עצמכם, את בני הזוג ואת הזוגיות שבינכם - ברוגע, בשקט ובאינטימיות.

המחירים שלי - כמו אתמול, כמו שלשום, לא עולים, נשארים אותו דבר.
לא מושפעים מהחגים, מהמצב ומכלום.
ואם תתחשק לכם סדנה זוגית מדליקה - יש גם את זה 🥰

אז פשוט תבואו.

הי חברים, כותבת את הפוסט הזה אחרי תקופה ארוכה והזויה.
זהו, שהיא לא הסתיימה. כל מה שהזוי נמצא.
בחלקו - נשאר הזוי וכואב - כמו החטופים שעדיין שם והחיילים הנופלים שלנו
ובחלקו - משתנה.
כן, נראה שזה סוג של קארמה. החיים הזויים כאן בכל פינה ובכל נושא.
אבל...
יש קצת נחמה. היא מגיעה טיפין טיפין, ממש בקמצנות.
אני רואה את זה בהזמנות של הצימר. האורחים חוזרים.
לא רק ישראלים מכאן - גם אורחים מחו״ל
שמגיעים לבקר משפחות שלהם, או כאלה שמגיעים להשתתף בסדנאות
שמתחילות להתחדש...
פרדס חנה שוב ירוקה ומצמחת פרחים בצידי הדרך
אז אני, בזהירות, מרשה לעצמי להתנחם קצת בסימני ההתחדשות
מקווה שהחטופים יחזרו כולם והמלחמה ההזויה הזו תסתיים
והארץ שלנו תקבל אביב טוב יותר כך שאפשר יהיה להתנחם במלא מלא.

ומזמינה אתכם להגיע לפרדס חנה הירוקה והפורחת קצת כבר עכשיו
לשעות מספר של אירוח פחות או יותר ירוק ורגוע.

חג אהבה שמח...כי גם זה מנחם.

אני מתגעגעת מאד לאיטליה. גם אתם?
לצבעים, לשפה המתנגנת, לנופים, לקפוצ׳ינו, לאמנות, לשקט...
ויחד עם הגעגוע...מתאפקת. בגלל הטיסות, המצב...
אז אם גם אתם מתגעגעים לאלה...
מספרת שאיטליה, הגיעה אלינו לצימר. בזעיר אנפין שכזה..אבל איטליה.
הצימר שלנו שנקראה La Baita אירוח בלב פתוח...אך מישהו כבר קרא לו ״מיני איטליה ״...
בגלל השם והסטייל... מהכניסה, לאורך המדרגות וגם בפנים - אומנות שהנושא המרכזי שלה - נחשו? איטליה! מה חשבתם?

כן....מציגה לכם בגאווה גדולה, את התמונות הנפלאות של Yudit Vollmond Barr ציירת וצלמת מדהימה שחיה בארה״ב. (בעצם היא אמנית רב תחומית)...כשביקשתי ממנה קצת איטליה, היא נתנה לי את האפשרות להציג ולמכור את הרפרודוקציות שלה שמראות ומרגישות איטליה ...(ויש עוד כל מיני...)
אז אני עולה במדרגות ונדמה שאני נכנסת לעולם אחר. איטלקי משהו.

הצימר עצמו עבר שיפוץ וחזר לפעול ואתם מוזמנים.
נכון שאנחנו בכרכור אך בימים אלה כשהצפון והדרום קצת מחוץ לתחום - ומחירי הטיסות בשמים, אפשר לעשות משהו אחר. לברוח לשקט שכאן. להתרכז בזוגיות. לעבור סופ״ש ארוך עם סדנה שבה כותבים את החוזה הזוגי החדש ביחד איתי...חוזה שישמור על הלהבה שלכם לזמן ארוך....
ואפשר גם לטייל כאן באיזור שהו יפה, ירוק ומאוורר - כמעט כמו בטוסקנה.
בקיצור - מוזמנים. לפרטים נוספים על הצימר ועל הסדנה הזוגית המדליקה - אפשר לפנות אלי לפרטי.

חיברתי מספר דוגמאות לתמונה אחת -
אבל אם לא הספיק מה שהיה עד עתה , אז עכשיו החוויה אצלינו היא עוד יותר וואו...תבואו לראות. פחות

זהו, נגמר השיפוץ. חדר מקלחת חדש מחכה לאורחים שיגיעו בחג הפסח הקרוב.
המחירים - בהבדל משאר מקומות האירוח - לא השתנו
מוזמנים באהבה

מזמן לא דיווחתי כאן על ״חוויות״ מהצימר. היום אני כן רוצה לספר כי החוויה הזו גולשת מהצימר הקטן שלי.
אני מארחת כאן אנשים. שחורים, לבנים, צהובים, מוקה, אנגלוסקסים, אמריקאים, רוסים...ויש נחמדים יותר ונחמדים פחות. נקיים יותר ונקיים פחות...
לא מתלוננת. זה העסק. צימר.

לפני כשבוע, אשה נחמדה כזאת שנשמעת שפויה, חברמנית...ישראלית מ״שלנו״ בשם יפעת, הזמינה את הצימר לה ולחברתה. הן הגיעו לחתונה ורצו מקום לישון אחריה. כמו רבים אחרים. הייתה כזו נחמדה שעשיתי לה אפילו הנחה.
הגיעו בזמן. יצאתי לפתוח להן , היות וצעדו לקראתי ברגל שאלתי האם הן ללא רכב, ענתה לי אחת מהן שאחיה הביא אותן לכאן. יופי. לא?
נכנסו, התמקמו להן ורק אחרי כשלוש שעות שמענו שהם שלושה בצימר.

לא אמרו, לא שאלו...אז אני שאלתי וענו לי ש״האח״ שלי נמצא כאן וגם הוא מכין את עצמו לקראת החתונה״. שאלתי האם הוא גם מתכונן לישון כאן, ענו לי ״יתכן״, ״תלוי איך יהיה״...ככה בקלילות...

מבינים? הזמינו לשתיים והגיעו שלושה. מזל שלא הגיעו חמישה.
הצימר שלי הוא זוגי, העלות היא לזוג, אין מקום לינה ליותר מזוג...
שאלתי - איפה ישן הבחור? הרי אין מקום...
שפת הגוף שלהם אמרה - זה לא עניינך..
ובמילים אמרו לי שהם יסתדרו״.

שאלתי: ולא חשבתם לשאול אם זה בסדר? לבקש רשות? להודיע?
אמרו - ״מה זה משנה לך״...? - ניסיתי להסביר להן מדוע זה משנה - לבסוף העלתי את המחיר בגלל האדם השלישי. הן העבירו לי בביט את התוספת והלכו לחתונה. בלילה חזרו שלושתם.שלי, יפעת ו״האח״ שישן איתן במיטה אחת ...כנראה...כי אין עוד מיטה.

וככה שתי הנשים, שלי ויפעת, שגרות בתל אביב הנאורה, שהיו או עדיין, נשות חינוך... בערמומיות מכוערת, החליטו לעשות מה שבא להן בצימר שלי, בלי למצמץ. כאילו זה לגמרי בסדר.

ואז הגיע הבוקר והם הלכו סוף סוף. ״האח״ שיצא ראשון, הסתיר את פרצופו ממני כאילו אמר שלום שלום ואל תבואי לי בחלום, רק בלי שום שלום. ״משפחה״ מחונכת.
והן - הלכו ברוך השם...
ואז עליתי לצימר. הפוך...מרפסת מטונפת, והכי גרוע - פרצו לי את הארון.
כמובן שהן הכחישו שפרצו. אבל כשארון נעול נמצא פתוח מהצד ההפוך שלו, ....

ולמה אני מספרת את זה? כי אני שונאת שמשקרים לי, אני שונאת ערמומיות של אנשים שחושבים שמגיע להם הכל. כי המדינה הזאת שהפכה להיות מדינת המגיע לי, שאין לה דין וגם לא אלוהים, התיישבה לי בקומה שמעלי, בבית שלי.

אני רואה את זה יום יום ואולי גם אתם רואים את הערמומיות הזו ושימת הפס הרחב על כל מה שזז. על הגיל השלישי, המילואימניקים, העצמאים, הנכים, אנשי הרפואה, מערכות החינוך, נפגעי צה״ל ועכשיו - החטופים.
וכשזה מגיע גם אלי, לצימר הקטן שלי - זה מבלבל.
אני פתאום לא מבינה האם התופעה הזאת מתחילה מלמטה מאזרחים מגעי.. לפוליטיקה העליונה או שזה מגיע מהפוליטיקה המגעילה ויורד ומשחית את האזרח הקטן.
צריכה לחשוב על זה.

לא יודעת אתם אבל השלישיה - יפעת, שלי ו״האח״ היו הקש ששבר את...
ייאוש.

באיטלקית אומרים non c'e due senza tre
התרגום בעברית , נדמה לי - ״הצרות באות בשלשות. וזה בדיוק מה שקורה.

1 - מלחמה, עצב, כעס, חוסר ודאות, חוסר בטחון...ֿ
2 - הצימר שובת ונראה לי שאני אפילו לא שייכת לאותם עסקים שיקבלו איזושהי עזרה מהרשויות הקמצניות של המדינה המבולגנת הזאת
3 - כאילו לא מספיק, גוגל השעתה את חשבון העסק שלי ורק גוגל ואלוהים יודעים מדוע לפתע. ואגב, זו פעם שניה וכשזה קורה, זה ממש מרגיש שהחיים שלנו תלויי אינטרנט וגוגל בעיקר.
אז מה עושים? מנסים לפנות אליהם. חושבים שזה קל? בלתי אפשרי.
ההוראות שלהם באנגלית בלתי מובנת או בעברית בלתי מובנת ובאורך דברי ימי האיסלאם.

אז אולי מישהו כאן מבין בזה משהו? בגוגל? בהחזרת אתרים?

ואם למישהו מתחשק לנוח רגע, הצימר יכול לקבל אורחים.
הטילים עוד לא כאן, שששש.....וגם אם כן, יש ממד די גדול במרחק 14 מדרגות יש בו מקום גם לנו + 2 כלבים מתוקים ויש מקום גם לאורחים.

ולפני שאני אומרת שבוע טוב...מישהו כאן מבין בגוגל?

אז סוכות בפתח והישראלים שיכולים נוהרים צפונה. כיף . קצת פקקים לא ישביתו את השמחה :)
אלא שבדרך, תעשו עצירה של יום יומיים בפרדס חנה. כדאי
זה המקום הכי נכון לעצור בו כי הוא כולו אמצע.
בין קיסריה, בינימינה לעמק חפר, בין ים לגבעות, קרוב לנופים המרהיבים של רמות מנשה... וים כמובן, איך אפשר בלי ים...והרבה פחות פקקים.

ובתוך פרדס חנה? פרדס חנה כרכור - מלאה בחידושים.
קחו לדוגמה את אורוות האמנים. זה כבר לא עניין של סוסים
אלא של מסעדות מכל הסוגים, מזרחי, אסיאתי, ישראלי...הצעות קסומות..אמנותיות ואוטנטיות...ובערבים, הופעות באוירה של ״רק כאן יש כאלה״.

ומה עוד? הצימר שלי. אפשר לישון כאן ולנוח בשקט ובכיף.
להיות קרובים למה שרוצים, להיות רומנטיים, לישון עד דלא ידע....
להתפנק...לעשות אהבה...
תבחרו.
והמחירים? לא עלו אפילו לא בשקל. על אפו ועל חמתו של ״השוק״.

ואם תרצו רשימה של מה שיש באורוות האמנים - היא כאן. תהנו
https://did.li/WJYNf

פרדס חנה כרכור - על המפה ! יש כאן כל מה שתרצו.
אפילו הפגנות 🤓 . וכמובן - אוכל, בילויים, טבע, קירבה לים...הכל !
והצימר שלי ובמחיר שפוי.
אפשר להזמין ישירות או.וגם דרך Airbnb - .... אנא, שתפו.
https://airbnb.com/h/zimmerlabaita