05/10/2026
ילדים רבים מתקשים לשתף במצבם הרגשי,
אנחנו רואים שקשה להם,
אבל הם לא מצליחים לדבר על זה...
ילדים צעירים – שהשפה הרגשית שלהם עדיין מתפתחת.
ילדים עם עיכוב שפתי – שמתקשים למצוא את המילים למה שהם חווים.
ילדים מופנמים או סגורים – שלא ממהרים לשתף במה שעובר עליהם.
ילדים שמתקשים לזהות ולתמלל רגשות – יודעים שמשהו קורה להם, אבל לא תמיד יודעים לומר מה.
ילדים שמוצפים רגשית – שדווקא ברגעים הקשים מתקשים להשתמש במילים.
לפעמים ילדים זקוקים לאלטרנטיבה לשיח רגשי, דרך שתאפשר להם להביע את מצבם הרגשי ללא מילים.
כשאנחנו מכירים להם את ״סולי״
אנחנו, מייצרים להם אלטרנטיבות:
1. מד סולי - מסמנים את רמת האנרגיה הרגשית שלהם - עד כמה הסוללה שלהם מלאה או מרוקנת...
2. שימוש בסימני ידיים מוסכמים - יד קפוצה = סוללה מרוקנת, יד אחת = סוללה חצי מלאה, שתי ידיים = סוללה מלאה
3. צמידי הטענה - צמיד ירוק = תזכורת לדאוג להטעין את הסוללה שלי ושל אחרים, צמיד אדום = סוללה חלשה, זקוקה להטענה.
ולפעמים פשוט קל להם יותר לדבר על הסוללה שלהם מאשר על עצמם:
הסולי שלי מתגעגעת לאבא....״
״הם לא אוהבות את הסולי שלי״
״סולי שלי עצוב״
אז מה מצב הסולי שלכם עכשיו? באיזו דרך אתם בוחרים ענות?
