28/07/2020
אשתף אתכם במקרה אמיתי שקרה לי
לפני כמה ימים, בתום יום עבודה רגיל ושגרתי מזה 25 שנים, בשעה 16:45 יצאתי מהגן שלי, נכנסתי לאוטו ונסעתי הביתה.
קצת לפני השעה 17:00 איך שהגעתי הביתה אני מקבלת שיחת טלפון מהשכן הצמוד לגן והוא אומר לי בקול חד ומהיר:
״שרון, את חייבת להגיע לגן לראות מה קרה...עץ ענק נגדע משורשיו וחסם את כל פתח הכניסה לגן...״
עץ ענק נגדע משורשיו וחסם את הכניסה לגן...?!
(תודה לאל לא קרה שום נזק לאדם ולרכוש)
אבל
עץ שעמד זקוף יציב שנים על גבי שנים, . יכול להתמוטט ביום בהיר אחד משורשיו??
עץ שענפיו נישאו גבוה למעלה ועליו נשרו בסתיו והותירו שובל ארוך המדמה שטיח מכובד לכל הבאים בשערי הגן??
עץ שראה במהלך השנים, אלפי ילדים מאושרים נפרדים בנשיקה מהוריהם מידי בוקר ונכנסים לגן עם חיוך גדול בלב
עץ שעושה צל לכל מי שרק יחפוץ לעמוד תחת זרועותיו החמות
עץ שגורם לך להרים מבט גבוה לצמרתו ולהרגיש את עוצמתו הרבה
עץ כזה- יכול להתמוטט ביום בהיר משורשי שורשיו??
משפחה אהובה שלי
חברים יקרים
הורים יקרים
והכי חשוב יוצאי גן הסביון- ילדים יקרים שלי.
אני העץ ששורשיו נגדעו ביום בהיר אחד.
אני העץ שבמשך שנים גידל וטיפח בידיו, בנשמתו ובליבו אלפי ילדים מקסימים ומיוחדים כל אחד בדרכו.
אני העץ שבחודשים האחרונים נלחם מתחת לפני השטח כדי לעמוד זקוף תחת מעמסה רגשית וסיחרור רגשי .
שערי גן הסביון לא יפתחו בשנה הבאה
ולא ימשיך להתקיים.
כמה מטאפורי וכמה פרדוקסלי יכול להיות מפעל חיי??
העץ שנגדע מסמל מבחינתי את סיום הפעילות של הגן.
את סיום תפקיד חיי.
יחד עם זאת מדובר בהחלטה מושכלת, החלטה שהתבשלה מכורח האילוצים והנסיבות שהחיים הציבו בפנינו. מדובר בהחלטה משותפת שלי ושל בני משפחתי.
גן הסביון היה הלב של ילדי השכונה שעבר דורות של צחוק של ילדים שעדיין מהדהדים בקירות הגן.
יוצאת לדרך חדשה
עם אופטימיות חדשה
לב מלא אמונה פנימית
ואמונה באל שהכל לטובה
אוהבת,
שרון עטר