08/01/2026
אחת בדורה- מריה מונטסורי
היום לפני 119 שנה (06.01.1907)
פעילת זכויות האדם, הפסיכיאטרית והפמיניסטית – מריה מונטסורי – פותחת את ביה"ס הראשון לילדי מעמד הפועלים ברומא.
מאת Meshi Ayad
עוד מילדות שברה מריה מונטסורי את התבניות אליהן ניסו בכוח להכניס אותה כאישה החיה באיטליה של המאה ה-19. הוריה תמכו בה, והיא רכשה השכלה הודות לאמה, שהייתה ממובילות הרעיון של נשים משכילות; ולכן מונטסורי מצאה עצמה כבר בגיל 13 בבית הספר הטכנולוגי האיטלקי, מוקפת בנים במסדרונות, משום שנוכחותן של בנות עוד לא הייתה מקובלת במקצועות הטכנולוגיים. לימודיה שם וסקרנותה בהמשך, הובילו אותה להצטיין במקצועות המתמטיים, ומשם להנדסה, מדע ורפואה.
מונטסורי צלחה את לימודי הרפואה בפן האקדמי, אך מבחינה חברתית ספגה קשיים רבים בקמפוס של אוניברסיטת רומא, וכל זאת מפאת שהייתה אישה. עוינותם של המרצים והסטודנטים גברה, ואף פגעה בה לימודית, כשמנעו ממנה לנתח גופות עם שאר הכיתה (אין זה ראוי היה שאישה תהיה עם גברים בחדר עם גופות ערומות); ולכן עשתה את המאמצים הרבים להשלים את אשר החסירה, בביתה לבדה. בסוף התהליך הקשה והארוך, היא התמחתה ברפואת ילדים והפכה למומחית בנושא, מה שמוביל אותנו לפתיחת בית הספר הראשון שלה.
שיטותיה בתחום החינוך הראו סימני מצוינות ברחבי איטליה, לאחר שעבדה עם ילדים עם אוטיזם ופיגור שכלי, וזכו לכינוי "שיטת מונטסורי", כך שבמרוצת השנים הגיעה למסקנה כי שיטות העבודה שלה יכולות להתאים גם לילדים שאינם סובלים מפיגור או אוטיזם, אך לא היה בית ספר שכזה, שהסכים לה ליישם את רעיונותיה. אז שוב, למרות שהחברה הפנתה לה עורף, ב-1904 קיבלה את תואר הפרופסור, והייתה לאישה הראשונה באיטליה שזכתה לתואר הזה – ובנוסף, פתחה את בית הילדים הראשון לילדי מעמד הפועלים. זהו היה בית ספר סוציאלי, שיישם את שיטותיה לצד אווירה חינוכית, מיוחדת וחברתית.
מעבר לים שמעו על השיטות וההצלחה שלה באיטליה, וחיש מהר ב-1915 הוזמנה מריה על ידי, לא פחות, אלכסנדר בל ותומס אדיסון, לארצות הברית. שם שהתה כארבעה חודשים, לימדה כיתה בסן פרנסיסקו, ובה בעת מומחי חינוך רבים מרחבי ארה"ב יכלו לצפות בשיטתה, ללמוד ולכתוב את רישומיהם. כעשר שנים מאוחר יותר הוקם הארגון האמריקני על שמה, ושיטתה קיבלה הכרה רשמית בינלאומית (והגיעה אף למזרח, בזכות אחד מהמעברים של מונטסורי להודו, שם העבירה את משנתה ותורתה לאלפי נשים וגברים הודים).
מריה מונטסורי אכן הטביעה את חותמה בעולמנו, בדמות שיטות חינוך חדשות, חתירה לשלום ואחווה שדבקה בהם וספריה הרבים והמצוינים. היא הייתה מועמדת פעמיים לפרס נובל לשלום והייתה לפמיניסטית בועטת, אישה פוליטית ובעיקר מפורצות הדרך הגדולות שידעו איטליה והעולם.
מונטסורי נפטרה לבסוף ב-1952, מדימום מוחי כשהייתה בת 81.