14/11/2018
הרבה פעמים שואלים אותי, איך כמורה אני יכולה להיעזר במשחק זכרון רגשות לצרכי למידה?
בבואי לשיעור פרטני עם תלמיד אשר הקושי המשמעותי שלו הוא בקריאה וכתיבה, הרבה פעמים הדרך להגיע אליו ולרתום אותו למשימה היא באמצעות גורם מזמן מעולמו הפנימי.
אני מציעה לתלמיד לבחור תמונה ולהמציא סיפור על התמונה.
במקרה הזה נבחרה דמות של ילדה המביעה רגש, התלמיד זיהה אותה כעצובה.
-למה היא עצובה אתה חושב?
-כי אמא שלה הביאה לה סנדוויץ שהיא לא אוהבת.
ואני כמובן כותבת את דבריו
-אתה מכיר מילה אחרת לסנדוויץ? אני שואלת
-כן, כריך
-אז מה נכתוב? כריך או סנדוויץ?
-כריך
-אז איזה כריך לדעתך היא הייתה מעדיפה?
-אני אוהב גבינה צהובה עם חסה. נראה לי שגם היא.
-אה. יופי, רעיון מצויין. אז לכתוב את זה?
וכך אנחנו כותבים את הסיפור
הוא מספר ואני כותבת.
כשסיימנו לכתוב את הסיפור, הרבה פעמים הצ'ופר הוא לאייר את הסיפור. מעולה!
זה הזמן להוסיף עוד מידע על המחוות של ההבעה.
-איך נדע שהיא עצובה?
-אני אצייר דמעות
-אתה יודע מה זה?
-בועת דיבור.
-אז אולי נכתוב בתוכה מה הילדה אומרת?
-רעיון מעולה. והוא כותב...
אחרי שסיימנו לכתוב הכל, אני גוזרת יחד עם התלמיד את הסיפור בין השורות ואנחנו מתחילים לסדר את הסיפור ברצף הגיוני,
-מה בהתחלה? - כותרת
ומה אח"כ? וכך אני גורמת לתלמיד בכיף וצחוק כמובן לקרוא ולהתייחס לפרטים של הסיפור
לאותיות השותקות, לזכר ולנקבה, לצלילים השונים ולאותיות הרבות.
שיעור מעניין לתלמיד וגם לי
אז מה אתם אומרים? אפשר להיעזר בתמונות בלמידה?
אני אומרת שכן!
19/07/2018
16/07/2018