אברהם גטה - מורה רוחני, מאמן אישי ומטפל נפשי רב תחומי

התמודדות עם אובדן ומוות
התמודדות עם אובדן קרוב משפחה, דומה להתמודדות עם כל אובדן אחר, כי אובדן זה אובדן. מה שחשוב באובדנות עד כמה היה חשוב האובדן לבעליו, יש שמאבד קרוב משפחה שאינו אבל עליו ואינו מצטער בו, ויש מי שמאבד חבר או עסק ומצטער עליו הרבה מאוד, אלא שבדרך כלל אובדן של קרוב משפחה נחשב לאובדן גדול. מכאן שדרכי ההתמודדות עם כל סוגי האובדן עשויות להיות זהות.

כאשר לאדם נפטר קרוב משפחה, אם זה פטירת הבן האהוב או בת אהובה או משהו אחר. והוא מצטער צער רב, ונכנס למשבר גדול, ישנם מספר דרכים להתמודד עם האובדנות.

דרך אחת אפשרית היא, לבוא לקרוב משפחה, לחזק אותו, לומר לו מילות עידוד, מילים כמו, אנחנו איתך, היה חזק, אתה תתגבר על זה, יהיה בסדר, וכולי. לפעמים הדברים האלו מנחמים אותו לפחות במקצת.

ויש כאלה מוצאים מרגוע לאובדנם, בכך ש...

להמשך קריאת המאמר לחץ על הקישור הבא:

התמודדות עם אובדן ומוות - אברהם גטה - מורה רוחני, מאמן אישי ומטפל נפשי רב תחומי התמודדות עם אובדן קרוב משפחה, דומה להתמודדות עם כל אובדן אחר, כי אובדן זה אובדן. מה שחשוב באובדנות עד כמה היה חשוב האובדן לבעליו, יש שמאבד קרוב משפחה שאינו אבל עליו וא....

עָנָה וְאָמַר: אוֹ שֶׁצְּרִיכִין לָזֶה רַחֲמָנוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
אוֹ יְגִיעוֹת וַעֲבוֹדוֹת
אוֹ שֶׁצְּרִיכִין שְׁנֵיהֶם
שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת בַּעֲבוֹדַת ה' וְגַם רַחֲמָנוּת מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ
קדֶם שֶׁזּוֹכִין שֶׁיַּעַמְדוּ וְיִשְׁקְטוּ שִׁמְרֵי הַמּחַ לְמַטָּה

אָמַר מָשָׁל שֶׁפַּעַם אַחַת נָסַע סוֹחֵר גָּדוֹל עִם יַיִן טוֹב הוּנְגַרִי.
פַּעַם אַחַת אָמַר הַמְשָׁרֵת וְהַבַּעַל עֲגָלָה לְהַבַּעַל הַבַּיִת
הֲלא אָנוּ נוֹסְעִים בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עִם הַיַּיִן הַזֶּה
וְאָנוּ סוֹבְלִים הַצַּעַר כָּל כָּךְ תְּנוּ לָנוּ לִטְעם מְעַט.
וְנָתַן לָהֶם לִטְעם מִזֶּה הַיַּיִן הַטּוֹב.

לְאַחַר יָמִים נִתְגַּלְגֵּל שֶׁזֶּה הַמְשָׁרֵת נִתְוַעֵד יַחַד עִם שׁוֹתֵי יַיִן בְּעִיר קְטַנָּה
וְשָׁתוּ יַיִן וְשִׁבְּחוּ אוֹתוֹ מְאד
וְאָמְרוּ שֶׁהוּא יַיִן הוּנְגַרִי.
אָמַר הַמְשָׁרֵת הַנַּ"ל תְּנוּ לִי לִטְעם
וְנָתְנוּ לוֹ.
וְאָמַר אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין זֶה יַיִן טוֹב הוּנְגַרִי כְּלָל
וְגָעֲרוּ בּוֹ וְדָחֲפוּ אוֹתוֹ.
וְהוּא אָמַר הֲלא אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין זֶה יַיִן הוּנְגַרִי כְּלָל
כִּי הֲלא אֲנִי הָיִיתִי אֵצֶל סוֹחֵר גָּדוֹל כָּזֶה וְכוּ'
וְהֵם לא הִשְׁגִּיחוּ עָלָיו.

וְאָמַר, אֲבָל לֶעָתִיד כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ אָז יֵדְעוּ
כְּשֶׁיִּתְּנוּ יַיִן הַמְשֻׁמָּר
אֲזַי לַאֲחֵרִים יוּכְלוּ לְהַטְעוֹת וְיִתְּנוּ לָהֶם יַיִן וָואלִיחְשֶׁין סְטְרָאוִויצְטֶיר
וְיאמְרוּ לָהֶם שֶׁהוּא יַיִן הַטּוֹב הַמְשֻׁמָּר
אֲבָל לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לא יוּכְלוּ לְהַטְעוֹת
כִּי אֲנַחְנוּ טָעַמְנוּ הַיַּיִן הַטּוֹב וְכוּ'

סיפור הגירוש מגן עדן וחזרה אליו:
הֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ מְדִינָה שֶׁהָיָה לָהֶם גַּן
וְהָיָה בְּאוֹתוֹ הַגָּן פֵּרוֹת, שֶׁהָיָה לָהֶם כָּל מִינֵי טְעָמִים שֶׁבָּעוֹלָם
גַּם הָיָה שָׁם כָּל מִינֵי רֵיחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם
גַּם הָיוּ שָׁם כָּל מִינֵי מַרְאֵה כָּל הַגְּוָנִין וְכָל הפרחים שֶׁבָּעוֹלָם
הַכּל הָיָה שָׁם בְּאוֹתוֹ הַגָּן
וְהָיָה עַל הַגָּן גַּנָּנִי אֶחָד

וְאָז כְּשֶׁתְּתַקְּנוּ שְׁלשָׁה עֲבֵרוֹת אֵלּוּ
לא דַּי שֶׁיִּתְתַּקֵּן הַטַּעַם וְהַמַּרְאֶה וְהָרֵיחַ
כִּי אִם גַּם הַגַּנָּנִי שֶׁנֶּאֱבַד יוּכַל גַּם כֵּן לְהִמָּצֵא
וְעָשׂוּ כֵּן...
וְהִתְחִילוּ לְתַקֵּן אֶת הַמְּדִינָה מִשָּׁלשׁ עֲבֵרוֹת אֵלּוּ
וְחִפְּשׂוּ אַחֲרֵי הָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל
וְהָיוּ תּוֹפְסִים אֶת אֵיזֶה אָדָם וְשׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ: מֵהֵיכָן בָּאתָ לְכָאן?
עַד שֶׁנִּתְבָּרְרוּ אֶצְלָם הָאֲנָשִׁים שֶׁל הַמֶּלֶךְ הָאַכְזָר הַנַּ"ל
וְגֵרְשׁוּ אוֹתָם וְתִקְּנוּ אֶת הַמְּדִינָה מֵעֲבֵרוֹת הַנַּ"ל
בְּתוֹךְ כָּךְ נַעֲשָׂה רַעַשׁ אֶפְשָׁר אַף עַל פִּי כֵן זֶה הַמְשֻׁגָּע שֶׁהוֹלֵךְ וְאוֹמֵר שֶׁהוּא הַגַּנָּנִי
וְכָל אֶחָד מַחֲזִיק אוֹתוֹ לִמְשֻׁגָּע
וְזוֹרְקִין אַחֲרָיו אֲבָנִים וּמְגָרְשִׁין אוֹתוֹ
אֶפְשָׁר אַף עַל פִּי כֵן אוּלַי הוּא הוּא הַגַּנָּנִי בֶּאֱמֶת?!
וְהָלְכוּ וְהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לִפְנֵיהֶם
[הַיְנוּ לִפְנֵי אֵלּוּ שֶׁיָּשְׁבוּ וְתִקְּנוּ אֶת הַמְּדִינָה
וְגַם הוּא הַיְנוּ הַחֵרֵשׁ שֶׁמְּסַפֵּר כָּל זֶה הָיָה שָׁם]
וְאָמַרְתִּי: בְּוַדַּאי זֶה הוּא הַגַּנָּנִי בֶּאֱמֶת!

כל מה שהם צריכים זה ניירות ועטים

דיקן הפקולטה למדעי הטבע תופס קריזה על הסטודנטים במחלקה לפיסיקה: "כמה כסף אני צריך להוציא עליכם כל שנה על מעבדות וניסויים! למה אתם לא יכולים להיות כמו המחלקה למתמטיקה - כל מה שהם צריכים זה ניירות, עטים ופחי אשפה. או בעצם, למה אתם לא יכולים להיות כמו המחלקה לפילוסופיה - כל מה שהם צריכים זה ניירות ועטים"...

שמחת החרש השומע

וְאַתֶּם סוֹבְרִים שֶׁאֲנִי חֵרֵשׁ? אֵין אֲנִי חֵרֵשׁ כְּלָל!
רַק שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֵינוֹ עוֹלֶה אֶצְלִי לִכְלוּם, שֶׁאֶשְׁמַע הַחִסָּרוֹן שֶׁלָּהֶם
כִּי כָּל הַקּוֹלוֹת כֻּלָּם הֵם מִן חֶסְרוֹנוֹת
כִּי כָּל אֶחָד וְאֶחָד צוֹעֵק עַל חֶסְרוֹנוֹ
וַאֲפִילּוּ כָּל הַשְּׂמָחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם
כֻּלָּם הֵם רַק מֵחֲמַת הַחִסָּרוֹן
שֶׁשָּׂמֵחַ עַל הַחִסָּרוֹן שֶׁחָסֵר לוֹ וְנִתְמַלֵּא
וְאֶצְלִי, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֵינוֹ עוֹלֶה לִכְלוּם, שֶׁיִּכָּנְסוּ בְּאָזְנַי הַחִסָּרוֹן שֶׁלָּהֶם
כִּי אֲנִי חַי חַיִּים טוֹבִים שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם חִסָּרוֹן
וְיֵשׁ לִי הַסְכָּמָה עַל זֶה שֶׁאֲנִי חַי חַיִּים טוֹבִים, מִן הַמְּדִינָה שֶׁל עֲשִׁירוּת
וְחַיִּים טוֹבִים שֶׁלּוֹ הוּא, שֶׁהָיָה אוֹכֵל לֶחֶם וְשׁוֹתֶה מָיִם