מיטל דמבין- מדריכת הורים- מתמחה בילדי שילוב וילדים לקויי ראייה ועיוורים

הילדים שלי ספרו לי שהיו בסופר וכשיצאו פגשו אישה מבוגרת שהתקשתה להסתדר עם הקניות שלה, אז הם עזרו לה להכניס את השקיות לאוטו והחזירו לה את העגלה למקום. היא רצתה לתת להם כסף והם לא הסכימו. היא בירכה אותם המון והייתה מאוד מרוצה. וגם הם.
הייתי כל כך גאה בהם. הנה רואים את הניצנים של האכפתיות כלפי הזולת שאותה אנחנו מנסים להשריש בבית מאז שהם קטנים. לא רואים את זה כל כך מהר, וגם עכשיו, זה ניצן קטן, אבל עצם העובדה שהצליחו להסתכל על המצוקה של האחר ולעשות עם זה משהו, זה הרבה.
אל תפסיקו להראות לילדים שלכם את הדרך הנכונה בשבילכם ואת הערכים החשובים לכם. וגם אם אתם חושבים שזה לא נכנס למקומות הנכונים, אל תתייאשו. זה נכנס ועוד איך. זה פשוט צריך למצוא את הדרך לצאת!

אז זהו, הסתיים החופש. אפשר לנשום. הילדים חוזרים למסגרות- לגנים, לבתי הספר היסודיים והמתבגרים- סוף סוף לחטיבות ולתיכון. חופש ארוך בהחלט.
ואיך היה? אז ככה, רציתי לפעמים שהילדים יצאו מהבית ויתנו לנו קצת שקט, בכל זאת, הם פה מהבוקר עד הערב ובימים החמים כלל לא יוצאים מהבית. אמאל'ה!!
שמחתי כשחזרו וסיפרו חוויות עם המון התלהבות, היו עם חברים, נהנו. נהניתי לעשות איתם כל מיני דברים כיפים וגם להיות לבד.

ועכשיו, כשנגמר. תכננו לכם לשבוע הבא ערב זוגי, רק שלכם. לכו לבית קפה, צאו לפאב/מסיבה דברו על מה שעבר בחופש, על מה השתפר באקלים הביתי ועל מה עוד דרוש שיפור.
ואל תשכחו, תחמיאו לעצמכם על שצלחתם את כככככל הימים בהם ביליתם, רצתם, טרחתם, בישלתם המון (זה נגמר מהר, הם אוכלים כל היום. . . ) ועמדתם בחום בתורים ארוכים לאיזו פעילות. רק שיהיה להם טוב.
והם? הם אספו חוויות שייכנסו לספר הזכרונות הפנימי שלהם (לא לתזכיר בנייד. . . ) ויודו לכם על כך. מתישהו. מבטיחה.

שבוע טוב,
דרך טובה ויצירתית להעשיר את עולם הילדים שלכם ולשפר את היחסים בתוך המשפחה, הם משחקים משפחתיים.
חיפשתי אתר שמאגד בתוכו חלק מהמשחקים שאני מכירה, שפותחו לאנשי מקצוע, מטפלים והורים, אשר שמים דגש על קשיים שכולנו חווים ביום יום מול ילדינו. המשחקים עוזרים להבין רגשות, לפתח אינטליגנציה רגשית והבנה חברתית, לפתח מודעות וסקרנות.
מצורף לינק לאתר בשם "משחקים שבלב". כנסו והתרשמו.
(חשוב לי לציין כי אין לי כל קשר לאתר. זו המלצה מקצועית אישית שלי בלבד).

http://www.levgame.net/category/mishakim-le-eladim/

טיפ שבועי:

"זה לא תורי לסדר את החדר", "אני פיניתי את המדיח שלשום, עכשיו תורו"!

בטוחה שאתם שומעים את המשפטים האלה כל הזמן. בעיקר עכשיו, כשחופש והילדים בבית המון שעות, הבית מתבלגן יותר וצריך לסדר יותר. כככל הזמן )-:

ראשית אצא מנקודת הנחה כי אתם בהחלט נותנים לילדים שלכם תפקידים בבית. להזכירכם, הם לא מתארחים בבית מלון והבית הוא גם אחריותם, כפי שהם נהנים מכל ההטבות שבו, הם גם צריכים לקחת אחריות על עצמם ועליו.

שנית אסביר, שילד שמקבל אחריות לומד גם לקחת אחריות, הוא מרגיש מועיל בבית, מרגיש שזקוקים לו ויש לו תחושת מסוגלות. תחושות אלה חשובות להתפתחות שלו. דבר נוסף, הוא מבין שההורים שלו לא משרתים אותו וזה לא ברור מאליו שעושים עבורו כל דבר. הוא ילמד להודות לכם על העשייה שלכם למענו, גם בדברים הטריביאליים, אפילו יאמר תודה על האוכל שמוגש לו לשולחן, על זה שטרחתם!!

שלישית, לאיך:
1. חלקו את הימים לזוגיים ואי זוגיים- ליבי זורקת את הזבל בימים הזוגיים ודניאל בימים האי זוגיים. לאחר תקופה, מחליפים בין הימים.
זה פותר את כל המריבות, גם בכניסה למקלחת!! כל אחד יודע מה היום שלו ואין ויכוח מי ראשון. (משימות ארוכות יותר, כמו פינוי מדיח, יכולות להיות משותפות לשניהם)
2. שבחו אותם על כל עזרה שמוגשת לכם והראו להם כמה הם הקלו עליכם כשעשו אותן. זה נותן המון מוטיבציה.
3. אל תוותרו על העקביות בימים. היא חשובה מאוד להרגל של הילדים בקבלת האחריות שלהם.

משימות שילדים יכולים לעשות- פינוי מדיח, שטיפת כלים, סידור השולחן לארוחה ולאחריה, הורדת מצעים במיטה, הורדת האשפה, סידור החדר, הורדת כביסה ועוד ועוד. . . כל אחד יודע למה הילד שלו מסוגל. רק תנו להם לעשות!

בהצלחה!

היי לכולם,
בכל שבוע אעלה טיפ שבועי. הטיפ יהיה קשור לחופש הגדול, לעשייה עם הילדים, להמלצות על משחקים, לדברים כללים ובכלל, להורות.
אז הטיפ השבוע קשור לפעילות משותפת שניתן לעשות עם הילדים בחופש:
צביעת מנדלה.
כן כן, המנדלה הולכת ותופסת תאוצה. גם בקרב מבוגרים! זו ממש תרפיה. צובעים איך שמתחשק, בלי לחשוב ולהתאמץ יותר מידי. הצביעה מאפשרת ביטוי, פורקן והקלה. פשוט נהנים.
קראתי באיזה עיתון שיש עכשיו אפילו קבוצות של נשים שנפגשות וצובעות מנדלות כסוג של תרפיה.
צבעתי יחד עם הבן שלי ומאוד נהנינו. כמובן שתוך כדי כך מנהלים שיחה סתמית ונעימה וזה רווח עצום. ממליצה בחום!
מצרפת לינק לאתר שבו כתבה שנקראת "מנדלה-להיות במהות".
http://www.briha.co.il/ContentPage.asp?PageId=5696
תהנו.

שעה פרטית עם הילדים, חוויות לשימור. . . מומלץ בחום!

את המונח "שעה טובה" הכרתי לפני כשמונה שנים, כשהייתי בסדנת הורות. נגה, מדריכת ההורים המדהימה, סיפרה שיש לה שעה ויום קבועים בשבוע, שבה היא מבלה עם הילד/ה שלה, אחד על אחד.

מיהרתי לאמץ בחום ורק דברים טובים יצאו מזה! אז קדימה, אמצו גם
מה עושים?

א. מספרים לילדים שמהשבוע עושים איתם שעה שבועית ששמורה רק להם ולכם, בלי אחים.
ב. בודקים איתם מתי נוח להם (תלוי בגיל הילד כמובן) לפי החוגים שלהם, ובוחרים שעה ויום קבועים (רצוי, אבל אם אי אפשר אז לא חובה, פשוט זורמים עם השבוע).
ג. חושבים יחד מה רוצים לעשות בשעה הזו.
ד. קובעים כלל- לאח השני אסור להפריע במהלך השעה הזו. הוא מעסיק את עצמו/הולך לחבר. אפשר לקבוע את השעה בזמן שהוא בחוג.

רעיונות לפעילויות משותפות (כמובן שהכל בהתאם לגיל הילד):
- משחקי קופסה
- משחקי מחשב לשני משתתפים (תחרות מרוץ מכוניות, תחרות ריצה וכו')
- סתם לשבת, לדבר ולאכול משהו טעים שיש בבית
- לשבת בבית קפה/מקדונלדס/ גלידרייה. . .
- לצייר/לעשות אומנות
- לכתוב יומן משותף של חוויות רק של שניכם
- לבשל/לאפות
והרעיונות עוד מרובים. היו יצירתיים והעלו רעיונות עם הילד!

לילדים עם קושי לימודי/רגשי/לקות ראייה/ עיוורון, יש צורך משמעותי עוד יותר בשעה פרטית עם אמא/אבא. ההורים מתעסקים רבות עם ההתמודדות היומיומית הדורשת עזרה בהתארגנות ובמטלות בסיסיות, הכנת שיעורי בית, מקלחת, הליכה ממקום למקום, עצמאות וכו'. שעה כזו נותנת ביטחון, אוזן קשבת, תחושת "אני פה ורואים אותי גם מעבר לקושי".

בהצלחה!!