המרכז הישראלי לאסטרטגיות למידה

עוד מעט יסתיים החופש הגדול, והילדים יחזרו למסגרות החינוך. לחלקם החזרה לביה"ס היא חוויה נעימה, ולחלקם פחות.
לאחוז לא מבוטל מבין התלמידים יש קשיים בקריאה שאינם בגלל הקורונה, המלחמה או המורה. חלקם מתקשים לראות את הלוח ואף מדווחים על כאבי עיניים וראש, אבל רופא העיניים אומר שאין בעיה בעיניים. אצל חלקם גם הקשב פוחת.
מכנה משותף אפשרי לכל אלה הוא סינוור מהאור בכיתה, בין אם מתאורת הפלורוסנט החזקה או מהחזר אור השמש הנכנסת מבעד לחלון.
האור לא צריך להיות הסיבה לאי נוחות בכיתה ולקשיים בלימודים ואחרים. יש מה לעשות.
אתם מוזמנים לקרוא וללמוד על אירלן – קשיים בהתמודדות עם עומס חזותי ורגישות לאור באתר שלי .

אבחון אירלן (Irlen Syndrome) - המרכז הישראלי לאסטרטגיות למידה תסמונת אירלן היא בעיה בעיבוד חזותי שאיננה בעיה אופטית אך משפיעה על איכות החיים ועל הלמידה.

אתמול הנחייתי באילת מפגש למידה משותפת, בו לקחו חלק כמאה מורות ומורים המלמדים בבתי הספר "אלמוג" ו"אופיר" בעיר, יחד עם סטודנטים להוראה הלומדים ב המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט ,קמפוס אילת.
נושא מפגש הלמידה היה הדיאלוג המצמיח. הדיאלוג המצמיח הוא מרכיב מהותי בתכנית להב"ה אותה פיתחתי. התכנית מביאה לידי ביטוי גישה הוליסטית פסיכו-פדגוגית שמטרתה הראשונית הייתה למנוע נשירת תלמידים ממערכת החינוך, לתת את המענה הראוי למורים הנשחקים, לתלמידים המתקשים, לתלמידים "השקופים" אך גם למאוד מוכשרים, שלמרות כוונות אמת טובות, המערכת לא השכילה לתת להם את המענה לו הם ייחלו. על הדיאלוג המצמיח אני כותבת בהרחבה בספרי שעתיד לצאת לאור בחודשים הקרובים.
במפגש הלמידה אמש, עסקנו בדיאלוג המצמיח כאחד האמצעים המהותיים בתהליך הטמעה של חינוך מכליל בבתיה"ס - inclusive education. בתי ספר מכילים הם אלה הנותנים מענה לכל תלמיד (ולא רק למתקשים או לאלה עם הצרכים המיוחדים), ולכל מורה / איש צוות.
זהו תהליך דינמי מתמשך המעוגן בקו רעיוני חדש המגבש ערכים, אמונות ועקרונות לגבי ילדים, מהות החינוך, שונות, אפליה, שייכות והשתתפות ומשאבים. הצורך בו נובע מההטרוגניות הרבה בקהל התלמידים והמורים, ממורכבות תהליכי ההוראה-למידה ומהרצון לכבד את השונות, את הצרכים והיכולות היחודיים של כל פרט ללא אפליה והדרה.
לפרטים נוספים אודות הדיאלוג המצמיח, אתם מוזמנים ליצור קשר.
אתמול הנחייתי באילת מפגש למידה משותפת, בו לקחו חלק כמאה מורות ומורים המלמדים בבתי הספר "אלמוג" ו"אופיר" בעיר, יחד עם סטודנטים להוראה הלומדים ב המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט ,קמפוס אילת.
נושא מפגש הלמידה היה הדיאלוג המצמיח. הדיאלוג המצמיח הוא מרכיב מהותי בתכנית להב"ה אותה פיתחתי. התכנית מביאה לידי ביטוי גישה הוליסטית פסיכו-פדגוגית שמטרתה הראשונית הייתה למנוע נשירת תלמידים ממערכת החינוך, לתת את המענה הראוי למורים הנשחקים, לתלמידים המתקשים, לתלמידים "השקופים" אך גם למאוד מוכשרים, שלמרות כוונות אמת טובות, המערכת לא השכילה לתת להם את המענה לו הם ייחלו. על הדיאלוג המצמיח אני כותבת בהרחבה בספרי שעתיד לצאת לאור בחודשים הקרובים.
במפגש הלמידה אמש, עסקנו בדיאלוג המצמיח כאחד האמצעים המהותיים בתהליך הטמעה של חינוך מכליל בבתיה"ס - inclusive education. בתי ספר מכילים הם אלה הנותנים מענה לכל תלמיד (ולא רק למתקשים או לאלה עם הצרכים המיוחדים), ולכל מורה / איש צוות.
זהו תהליך דינמי מתמשך המעוגן בקו רעיוני חדש המגבש ערכים, אמונות ועקרונות לגבי ילדים, מהות החינוך, שונות, אפליה, שייכות והשתתפות ומשאבים. הצורך בו נובע מההטרוגניות הרבה בקהל התלמידים והמורים, ממורכבות תהליכי ההוראה-למידה ומהרצון לכבד את השונות, את הצרכים והיכולות היחודיים של כל פרט ללא אפליה והדרה.
לפרטים נוספים אודות הדיאלוג המצמיח, אתם מוזמנים ליצור קשר.

אתמול התקיים כנס אירלן ישראל 2022, כנס שציין 20 שנה להקמת מרכז אירלן ישראל. הלן אירלן , האשה שגילתה לפני 40 שנה את כוחם של מסנני הצבע, לשפר את איכות הלמידה ואת איכות החיים, ברכה אותנו מרחוק. נטע בראל מאבחנת אירלן ואמא של יפתח, המרכיב משקפי אירלן ,הנחתה נפלא ושיתפה בשינוי העצום שהתחולל ביפתח מאז שהחל להרכיב את משקפי אירלן. המרצות ,כולן מומחיות בתחומן ומאבחנות אירלן , נתנו הרצאות מעניינות מאוד ומחדשות. מספר המשתתפים היה גדול מאי פעם,! בסיום, פאנל המרצות השיב על שאלות טובות וחשובות ששאלו המשתתפים. נהננו, להתראות בכנס הבא!

עוד מקרה בו איתור נכון של הבעיה מהווה אירוע משנה חיים.

Adrienne, her four children and her powerful story.

Being a person utilizing Irlen lenses, I am thankful for the relief of pain and frustration. When I learned that the Irlen syndrome is hereditary, I had all my children tested. We all have it and have glasses. We have all had improvements, but I am most grateful for the help for my 16 year old son

I am most grateful because of the relief for my son. He has autism and the glasses have reduced his symptoms. His pain, frustration and confusion is not as strong as it was before he began wearing the glasses. He use to squint all day and cover his face but now he doesn’t squint. He will open his eyes all the way for the whole day. He used to rub his eyes, sit in the dark and in times of being extremely overwhelmed he would sit in a dark closet. My son has reduced eye rubbing now, and has not run to sit in a closet since he has had his glasses.

The Irlen lenses have made a difference, changed my son’s world, and made it visually whole. It was amazing to see his behaviors change right before my eyes. In this small office he was flapping, making noises, jumping and moving constantly. He was touching and moving things in room. During testing he began taking lenses out of box and trying to spin them. He was amazed himself when Susan Hughes (Diagnostician) put a lens over his eye, asked him what color is the paper and he said “white.” My son grabbed the lenses from her, looked at it away from his eye at a distance, flipped it around over and over again, and said “purple”. He put the lens back up to his eye and began to look around, “paper’s white”.
He allowed Susan to put the other lens on his eye, and he held both lenses to his eyes looked around and laughed. He looked through more lenses and within an hour and a half my son was sitting down calmly and reading with four lenses clipped on his face. He was not displaying many of the negative or distracting behaviors. All three of us in the room sat in amazement as we watched him calm down and read. I was in tears to see my son in this state. For the first time I saw my son’s beautiful big eyes open and looking at me! Just as beautiful as his first spontaneously spoken word “Mom.”

My son uses his glasses every day. He goes to bed, takes them off, and sets them on the shelf in his headboard as the last thing he does before sleep. He wakes up and they are the first thing he puts on. If he can’t find them he will not get out of the bed, and yells “Where glass?” I am thankful, because I could not afford the glasses, but the Irlen institute gave me a partial scholarship for my son to have glasses. He is aware of what the glasses do for him even though he does not understands why. Thank you from my whole family to all the people who assisted with obtaining glasses. It is greatly appreciated!

Adrienne Bridges and Family

לאחרונה קראתי שני מחקרים מעניינים העוסקים בקשר שבין הפרעת קשב ופעלתנות יתר (השם העברי ל- ADHD) להידבקות בקורונה. המחקר הראשון התפרסם כבר ביולי 2020, השני באפריל 2021. בשני המחקרים חברו תשעה מטובי הרופאים והחוקרים בתחום ADHD בהובלתה של פר' איריס מנור לבדיקה האם יש קשר בין ADHD לסיכוי לחלות בקורונה. הנתונים המוצגים בשני המחקרים הם על האוכלוסיה בישראל, אך תוך התייחסות והשוואה למידע הרפואי בעולם המערבי (ארה"ב ומדינות אירופה).
מגיפת הקורונה פרצה לחיינו בפברואר 2019. דרכי ההדבקה שנמצאו מוכחות הן העברה טיפתית ומגע ישיר. אי לכך, המדינה נקטה בצעדים דרסטיים כמו סגירת שדה התעופה בן גוריון וסגר, וזאת במטרה לעצור את שרשרת ההדבקה. בנוסף, האוכלוסיה נדרשה: לחבוש מסיכה ביציאה מהבית, להרבות בשטיפת ידיים, לשמור על מרחק שני מטרים זה מזה, ולהיכנס לבידוד עם הופעת תסמינים ראשונים אפשריים של המחלה כמו כאבי ראש, חום או שיעול.
עפ"י הגדרת ה- DSM-5, כדי לקבוע את קיומו של פרופיל ADHD, חייבים להתקיים סימפטומים שונים בקרב צעירים ומבוגרים ברמה הפוגעת בתיפקודם החברתי, האקדמי ו/או התעסוקתי לתקופה של חצי שנה לפחות. לדעת החוקרים, סימפטומים כמו: חוסר תשומת לב, דחיינות, קושי לפעול בהתאם להוראות, קושי לשמור על הציוד האישי, תנועות תיפוף בידיים, חוסר שקט, נטיה לקחת סיכונים ואחרים ממאפייני התסמונת, מעלים את הסיכון להידבק במחלה. הסיבה: חבישת מסיכה, שטיפת ידיים, שמירת מרחק, הימנעות ממגע ובידוד, כל אלה קשים לאנשים עם ADHD יותר מאשר לאנשים ללא ADHD ובמיוחד לאלה שלהם בעיה גם בקשב וגם פעלתנות יתר.
מכאן, מטרת המחקרים הייתה לבחון האם ADHD אכן מהווה גורם סיכון בגלל הקושי בניהול עצמי והקפדה אחרי ההנחיות.
ממצאי המחקרים: 1. אנשים עם ADHD חשופים יותר להידבקות בקורונה. כנראה בגלל הסימפטומים שצויינו קודם.
2. בקרב אנשים עם ADHD שנמצאו מאומתים לקורונה, רבים יותר היו סימפטומטיים מאשר א-סימפטומטיים.
3. מבין החולים בקורונה, לאלה שלהם ADHD סיכון גבוה יותר לתחלואה קשה. ממצאים אלה נמצאים בהתאמה עם מחקרים שנעשו בארה"ב בהם ניסו לאתר קבוצות בסיכון גבוה. שם נמצא כי לצד קבוצות של מבוגרים, אנשים עם מחלות רקע, ואנשים מקבוצות מקופחות: בעלי הכנסה נמוכה, בני מיעוטים מקופחים ועוד, גם אנשים עם ADHD חשופים יותר להידבקות, לתחלואה קשה ולמוות מהנגיף.
4. בין אלה שיש להם ADHD אך הם מטופלים תרופתית בתרופות ממשפחת הסטימולנטים (רטלין, קונצרטה, פוקלין, דייטרנה, אדרל וויואנס), הסבירות לחלות בקורונה יורדת באופן משמעותי.
לסיכום, מאפייני הפרעת הקשב ופעלתנות היתר מהווים גורם סיכון משמעותי להידבק בקורונה בעיקר על רקע הקושי בניהול העצמי. מבין אלה שחלו, אנשים עם ADHD לרב סבלו יותר מתחלואה קשה. אבל הנתון האחרון הוא החשוב ביותר. מי שיש לו ADHD, והוא מטופל תרופתית (בעיקר בתרופות ממשפחת הסטימולנטים), מצליח לנהל את חייו טוב יותר, להימנע ממעשים אימפולסיביים ובכך מרחיק את הסיכוי לחלות בקורונה. נקודה למחשבה לכל מתנגדי הטיפול התרופתי לבעיה בקשב ופעלתנות יתר.
בריאות לכולם.

לקריאת המחקרים המקוריים:
ADHD as a Risk Factor for Infection With Covid-19
https://journals.sagepub.com/doi/full/10.1177/1087054720943271

The Association between ADHD and the Severity of COVID-19 Infection
https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/10870547211003659
ו

The Association between ADHD and the Severity of COVID-19 Infection - Eugene Merzon, Margaret D. Weiss, Samuele Cortese, Ann Rotem, Tzipporah Schneider, Stephanie G. Craig, Shlomo Vinker, Avivit Golan Cohen, Ilan Green, Shai Ashkenazi, Abraham... Objective: Patients with ADHD are at increased risk of acquiring COVID-19. The present study assessed the possibility that ADHD also increases the risk of sever...

שלום לכם,
שמחה ליידע שהאתר החדש שלי של המרכז הישראלי לאסטרטגיות למידה עלה לאויר.
מוזמנים להיכנס, להתרשם ולהמליץ לחברים.

דף הבית - המרכז הישראלי לאסטרטגיות למידה בואו ללמוד מהו סגנון הלמידה האישי שלכם, וכיצד ללמוד באופן נכון ויעיל. כך תגיעו להישגים הגבוהים שמשקפים את היכולות שלכם!

**שנת לימודים בצל הקורונה - עושים מהלימון לימונדה**

כמו בכל שנה, ה-1 בספטמבר מתדפק על דלתנו, היום הראשון ללימודים. איזו התרגשות! ההתרגשות וההתחדשות מורגשות באויר בקרב הצוותים החינוכיים, ההורים והילדים. בעיקר בפני אלה שלפניהם התחלה חדשה: כניסה לגן, כניסה לכיתה א', כניסה לחטיבת הביניים ולתיכון.

כמו בכל שנה, אחד מארגוני המורים או שניהם מנסים לממש את הצהרת סכסוך העבודה עליה הכריזו מבעוד מועד, ורק בית הדין לעבודה מונע את השביתה (עד האיום הבא). אבל בניגוד לכל השנים הקודמות, השנה נוספה לנו הפתעה, אורחת בכל מסגרת חינוכית – הקורונה.

מה לא נאמר על הקורונה? מגיפה, מחלה קשה, מחלה הפוגעת במבוגרים, מחלה שסטטיסטית לרב אינה פוגעת בילדים, מחלה הגורמת למשברים אישיים, למשברים כלכליים, ובקיצור, מחלה שמשנה את חיינו לבלי הכר בכל אחד מתחומי החיים.

הקורונה איתנו כבר כחצי שנה, ונראה שביקורה יתארך בעוד כמה חודשים לפחות. האם הכל באמת כל כך רע? לדעתי זו רק זווית הראיה. בואו נראה בקורונה הזדמנות, או כמו שאומרים, לעשות מהלימון לימונדה.

נכון, התשתיות לא כולן מושלמות. לצערי, יש עדיין ילדים רבים מידי ללא מחשב ויישובים ללא אינטרנט. חייב להימצא פיתרון עבורם. אבל אלה שיש להם את הטכנולוגיה בבית...

האם לא תמיד רצינו שהמחשב והטלפון החכם לא יהיו רק "זוללי הזמן" של הילדים, אלא שישמשו כמאגרי מידע וכאמצעים טכנולוגיים דיגיטליים ללמידה, להבעה וליצירה? אז בואו נתחיל להכין את הלימונדה.

אתחיל ממספר התלמידים בכיתה. מרבית התלמידים ילמדו ב"קפסולות" או ב"קופסאות". המשמעות היא לימודים בקבוצות קטנות של כ-18 תלמידים בלבד.

האם לא תמיד רצינו שילדינו ילמדו בקבוצות קטנות? קבוצות שתאפשרנה להכיר כל תלמיד ולתת לו את היחס האישי לו הוא זקוק? שאפשר יהיה לראות את הילד/ה כאדם מעניין, עם סיפור חיים, בעל תחביבים ולא רק מצליח או מתקשה בלימודים?

שימוש בטכנולוגיה - תמיד קיטרנו שמערכת החינוך לא מותאמת למציאות בה אנו חיים. לא רק שהיא לא מכוונת את הילדים לחברת העתיד, אלא היא נשארה עשרות רבות של שנים מאחור. אנחנו חיים בסביבה טכנולוגית מתקדמת, דינמית, עובדים בצוותים ובמרחבי עבודה ונשענים על הטכנולוגיה בכל מהלך יומיומי או עיסקי. ואילו בביה"ס עדיין לא ויתרו על לוח וגיר (שעבר הסבה ללוח לבן וטוש), יושבים ליד שולחנות כמו בימי המהפכה התעשייתית, וכשמכניסים מחשב או טאבלטים לכיתות, לרב לא משתנה דרך ההוראה אלא קוראים מהמסכים את הספר הדיגיטלי.

יוצאים מן הכלל בהקשר זה הם בתי הספר לחינוך מיוחד שהשכילו לרתום את הטכנולוגיה ככלי המקדם את התלמידים. הטלפון הנייד מהווה גורם למלחמת עולם. הרי בקלות הוא יכול לשמש ככלי למידה מעצים. אך הס מלהזכיר. הוא מוקצה מחמת מיאוס.

אז הנה החדשות הטובות. לאחר הלם הקורונה הראשוני, משרד החינוך והמורים מתעשתים. זה לא עניין של מה בכך לשנות אופני חשיבה, למידה והוראה בן ליל, אך אני יכולה להעיד מנסיוני האישי, כי קיץ זה הוקדש להיערכות מאסיבית במשרד החינוך בנושא הלמידה מרחוק. לכלל המורים ולמדריכי המורים הועברו הדרכות מפי מייטב אנשי המקצוע בנושא השיעורים המקוונים.

נושאי ההדרכות התייחסו ל: מהו שיעור מרחוק, כיצד נבנה שיעור מרחוק, מה תפקידו של המורה בהוראה מרחוק, מהי למידה היברידית, היכרות עם כלים דיגיטליים, פותחו תכנים ייעודיים ועוד. נכון, עוד ארוכה הדרך והדברים לא מושלמים. אבל אם תמיד אמרנו שמערכת החינוך זקוקה לניעור קל, אז עכשיו היא חווה גל צונאמי ענק. הגל מתרומם לגובה רב ומרים את כל המערכת למקום גבוה טוב יותר.

אחריות. אלה מכם שמכירים אותי, יודעים שמזה שנים רבות אני טוענת שלמידה היא תהליך אישי שכל לומד חווה בדרכו שלו. לכן, אני רואה בעידן הקורונה הזדמנות. הזדמנות לכל לומד (החל מהגילאים הצעירים) לקחת אחריות על הלמידה שלו. למצוא מתי נכון לו ללמוד ובאיזה אופן. האילוץ שלא לכל תלמיד יש מחשב, ושמספר ילדים במשפחה חולקים מחשב אחד, מזמנת שכל תלמיד יבחר את השעות המתאימות לו ללמידה. לא אחת נכתב על כך ששעות הבוקר מאוד קשות ללמידה בקרב רבים מהמתבגרים. הנה יש להם אפשרות להתחיל את היום הלימודי שלהם מאוחר יותר, ולאפשר לצעירים במשפחה ללמוד בשעות הבוקר. כל תלמיד יכול להיכנס באופן חופשי לשיעורים שלו, לשיעורים ולתכנים המוקלטים שהכינו במשרד החינוך, לגלוש ברשת ולהגיע לאתרי קורסים במיגוון נושאים, לאתרי מידע, לעיתוני ילדים ונוער מרתקים בנושאי מדע, טבע ועוד.

נכון, זה מחזיר את האחריות ההורית. להיות קצת יותר עם הילדים. לא להיות המורים שלהם. כן לכוון אותם, להסביר מה כן ומה לא, מה מומלץ וממה מומלץ להימנע, לראות מקרוב את התפתחותם, לחזק, להעצים להתפעל. להיות שותפים לדרך.

הקורונה כבר כאן. היא מתבססת. בואו לא נשלול את הדברים מראש. בכל חצי כוס ריקה, יש חצי כוס מלאה. בואו ננצל את ההזדמנות לצמיחה.