15/01/2023
מאמץ-יתר בשירה, שירה "לחוצה"
אחת התופעות הנפוצות אצל זמרים בתחום השירה הקלאסית המערבית (אך לא רק בסגנון הזה), היא שירה מאומצת, שירה בלחץ מוגבר (pushing).
שירה לחוצה גורמת לעייפות קולית, כתוצאת המאמץ הלא-אופטימלי של השרירים המעורבים בהפקה הקולית, ומהווה סכנה גדולה לבריאות הקול של הזַמָר.
מתח גבוה המוטל על שרירי מערכת הנשימה ושרירים מעורבים בפונציה (שרירים הקשורים באופן ישיר לרטט מיתרי הקול) .כתוצאה מכך מתרחשים השינויים הבלתי-רצויים באיכות הקול המופק. קולו של הזמר נתפס כמתוח, מאומץ, יבש, לא אחיד, לא גמיש.
אחת הסיבות הגורמות לזמר ללחוץ בקולו היא אי-יכולתו לשמוע את עצמו בצורה אמינה, או כפי ששומע אותו אדם אחר. זה נובע מכך, שלא כל התדרים המרכיבים את קולנו חוזרים לאוזנינו באותה איכות.
עם הזמן לומד הזמר לשלוט בקולו, כשלרוב הוא מסתמך על תחושותיו בזמן השירה. אך זמר פחות מיומן מנסה להגיע למה שהוא שומע בקולות של opera stars. הברק שבקולם (brilliance), או ring effect - אשר מאחוריו עומדת הגברה של האנרגיה הספקטראלית בטווח התדירויות הגבוהות, בין 2-4kHz. לאפקט רינג בקול ניתן להגיע בדרך כלל בעזרת כיוונון חללי התהודה שלנו - חלל האף, חלל הפה, ועוד. אך גם כאשר זמר "לוחץ" בקולו הוא יכול להביא להגברה דומה בטווח תדרים אלו בעזרת פונציה לחוצה (pressed phonation), ולכאורה לשמוע את האפקט רינג שבקולו.
לכן, אחד הדברים שהתמקדנו בהם במחקר שלנו, היה בניית מדד הערכה עצמית של זמר לגבי שליטה קולית טובה, אשר אחד המאפיינים העיקריים שלה הוא היכולת לשיר ללא מאמץ-יתר.
בין היתר המדד כולל קריטריונים הבאים: היה לי נוח לשיר (בכלל/או בביצוע צלילי שיא גבוהים), תחושה קולית גמישה יותר במעבר בין הצלילים ועוד.
מדד זה אמור לעזור לזמר להעריך את שירתו על פי תחושותיו, ובין היתר - לשמש כאינדיקטור לשירה לחוצה.
דבר מעניין מציין חוקר הקול הידוע, סונדברג: מורה טוב יצליח במקרים רבים לזהות פונציה לחוצה (העומדת מאחורי שירה לחוצה) ביתר הצלחה מחוקרים המשתמשים באמצעים טכנולוגיים. אז, המבין יבין 😊