נבטים - התפתחות וצמיחה למרחקים, אימון Nlp לילדים ובני נוער

👇מה שלושת הקשיים המרכזיים שילדים חווים חברתית?

1️⃣ קושי רגשי – "איך אני מרגיש?"
⏹ רבים מהילדים לא יודעים לשים שם לרגש.
⏹ כשלא מזהים רגש, קשה להביע אותו
במקום לדבר, הם מתפרצים, נסגרים או מתרחקים.

2️⃣ קושי חברתי – "איך מתנהגים בקבוצה"?
ילדים עדיין לומדים מי הם.
הם לא תמיד מבינים:
✅איך מצטרפים למשחק
✅איך מנהלים וויכוח
✅איך מתמודדים עם אכזבה או דחייה.
🔲 אלה מיומנויות שצריך ללמד – הן לא מגיעות לבד.

3️⃣"טייס אוטומטי" – תגובה מיידית
ברוב המקרים:
קורה משהו
הגוף מגיב
הרגש מתפוצץ
הילד לא מבחין במחשבה שמפעילה את זה.
ברגע שלומדים לזהות מחשבה, אפשר להאט, לבחור ולהגיב אחרת.

ובקבוצות החברתיות שלנו?
אנחנו מלמדות קודם כל לזהות:
❤️ מה אני מרגיש
🔲 מה המחשבה (הפרשנות) שעולה לי.
🔲 אילו אפשרויות נוספות יש לי.
וכשהמחשבות משתנות.
החברויות והסביבה שלי משתנה איתם.✅ 👫

הורים – מתי אתם הכי רואים "טייס אוטומטי" בבית?
ספרו לי בתגובות 👇
📲 לפרטים נוספים:
ליטל 054-6738762

מקומות אחרונים לקבוצות חברתיות לכיתות א'-ב' וג'-ד' בראשון- לציון.

למי שלא יודע, כבר חמש שנים שאני מנחת קבוצות לילדים ובני נוער.
עברתי בתכניות רבות, אבל הייתה תכנית אחת שתפסה אותי במיוחד.
תכנית שנתנה מקום אמיתי.
לחופש.
להבעה.
להבנה עצמית.
לחיבור וראיית האחר.

מרחב בטוח שבו מותר פשוט להיות. לשתף ולנשום.

ראיתי שם איך דברים משתנים, גם אצלם, וגם בי.
ילדים מופנמים התחילו לדבר בביטחון.
ילדים שהתקשו באיפוק, למדו לעצור, להסתכל סביב, להבין שלא כל מחשבה צריכה להיאמר.
יש מחשבות ששווה לשמור לעצמנו 😉
ויש רגשות שכדאי ללמוד להקשיב להם.

הרבה פעמים רק ישבתי והקשבתי ושם, במרחב הבטוח הזה, משהו התרכך.
התחיל תהליך.
והשינויים, הגיעו.
גם מבחוץ מההורים, מהיועצות, מהמחנכות.
וגם מבפנים, מהילדים.
וזה מילא אותי. באמת.

כי רגשות זה עולם סוער לפעמים, אבל כשיש מישהו שמלמד אותך להקשיב לגלים, אתה לא טובע. אתה גדל.
ומי שלא לומד להכיר את הרגשות שלו, חי על אוטומט. וזה לא פשוט.

הילדים שיקפו לי המון.
והתכנית, פתחה בי אור.
וכשיש אור, קשה לעצור אותו.
הוא מתפשט.

אז מי שמכיר אותי יודע, שכאשר אני מאמינה במשהו, אני לא שומרת אותו לעצמי.
אני רוצה להמשיך ולתת ממנו לאחרים.

"הבית החברתי" הוא רעיון שהתבשל בי כמעט שנתיים.
בהתחלה רק במחשבות.
אחר כך, העזתי לשתף חברים והשנה, שיתפתי גם את אנה ולירון, כותבות התכנית.
שתי נשים מדהימות, חכמות, עם אור גדול וראיית עולם נדירה.
והן הקשיבו, התרגשו ונרתמו.

ועכשיו, זה יוצא לאור.
וזה מגיע גם אליכם.

*הבית החברתי*
מרחב חברתי, רגשי וחינוכי לילדים.
לבניית קשרים
לחיזוק הביטחון
ולתחושת שייכות וחוסן פנימי.

אם אתם הורים לילדים בגיל יסודי או מכירים כאלה
אני מזמינה אתכם באהבה לפנות אליי, לשאול, לברר.
זה רק מתחיל, ויש בזה כל כך הרבה אור 💫

מכלום.
זאת הייתה התשובה של האחיין שלי, ילד רגיש ונבון שעלה לכיתה א'.
כששאלתי אותו ממה הוא הכי נהנה בבית הספר.
הוא חשב רגע ואמר: "מכלום".
ואז שאלתי: "אפילו לא מדבר אחד?"
והוא ענה בפשטות: "אני אוהב את ההפסקות".
הבנתי אותו מייד.
הלב שלי התכווץ, לא בגלל מה שהוא אמר, אלא בגלל מה שזה משקף.
ילדים שעד לא מזמן בילו את יומם בגן, שיחקו, חקרו, יצרו, פתאום נדרשים לשבת שעות על גבי שעות, ללמוד בצורה פרונטלית, להקשיב, להתרכז, להיות במקום אחד, בגוף סטטי ובמוח דרוך.
אבל ככה זה, כשמנתקים את התנועה מהלמידה ואת השמחה מהסקרנות, משהו נשאר מאחור.
המוח "מושהה", הלב מתרחק, והילד, במקום לפרוח, לומד להתאים את עצמו למה שמצופה.
הוא לא נשאל מה מעניין אותו? מה מדליק אותו? מה בא לו לחקור?
המערכת לא בודקת מהן החוזקות של הילדים, אלא בעיקר איפה הם "חלשים" ואיך "לצמצם פערים".
במקום לגדל סקרנות וביטחון עצמי, היא יוצרת ניתוק, ומרחיקה את הילד מעצמו ומהמקום שבו נמצאים כל האוצרות: הכישרונות, היצירתיות, הייחודיות, והלב.
וכשאנחנו גדלים, זה לא נגמר.
אנחנו נכנסים למקומות עבודה עם כללים וחוקים, ומתבקשים להתאים את עצמנו למסגרת קיימת, גם אם היא לא תואמת את מי שאנחנו באמת.
רבים מאיתנו בכלל לא יודעים מהן החוזקות שלנו.
הפוקוס תמיד היה על החולשות, על מה "לא בסדר".
וכשהפוקוס הוא שם, הבעיות רק גדלות.
אבל יש דרך אחרת.
יש לנו בחירה.
אנחנו יכולים להתמקד במה שאנחנו טובים בו, בכישרונות, בחוזקות, ולהמשיך לחזק אותם.
אפשר גם לבחור מקומות עבודה שמזינים אותנו ולא כאלו שמכבים אותנו.
ובאשר לילדים שלנו, לא צריך לחכות.
כבר עכשיו אפשר ללמד אותם לזהות את החוזקות שבהם, להאמין בעצמם, ולהיות מחוברים למי שהם באמת.
כי כשאדם מחובר לעצמו, הוא פורח.
וזה מה שאני מאחלת לכולנו.

שלכם, ליטל.

גבולות בריאים הם הבסיס למערכות יחסים חזקות.

ילדים שלומדים להציב גבולות משלהם ולכבד את הגבולות של אחרים, בונים מערכות יחסים בריאות וחזקות יותר. הם לומדים לתקשר בצורה ברורה ואסרטיבית, להקשיב לצרכים של אחרים, ולפתור קונפליקטים בצורה בוגרת.
כמטפלת NLP בילדים ובני נוער, אני רואה כמה חשוב ללמד את הילדים שלנו את החשיבות של כיבוד הגבולות. זה נותן להם את הכלים להתמודד עם אתגרים חברתיים, לבנות ביטחון עצמי, ולמצוא את מקומם בעולם.

איך אתם מלמדים את הילדים שלכם לכבד את הגבולות של אחרים?

גבולות הם לא מכשול, הם דלת לעצמאות.

הרבה פעמים, כשמדברים על גבולות, חושבים על מגבלה או איסור. אבל האמת היא שהגבולות הם בדיוק ההפך! הם נותנים לילדים את הכלים והמסגרת להבין את עצמם ואת העולם, ולעשות בחירות משמעותיות.
כשילדים לומדים להכיר את הגבולות שלהם, הם מפתחים את היכולת לקבל החלטות עצמאיות, להתמודד עם תוצאות, ולפעול מתוך אחריות. גבולות הם כמו מפתח שפותח את הדלת לעולם של אפשרויות

טיפ: נסו להציג את הגבולות כבחירה משותפת, כשיחה פתוחה עם הילד. זה יעזור לו להרגיש שותף לתהליך 😃

גבולות?
אל תיבהלו! הם החברים הכי טובים של הילדים שלכם.

דמיינו עולם בלי כללים. הכל מותר, הכל הולך. נשמע מושלם, נכון? אבל האמת היא שילדים זקוקים לגבולות ברורים כדי להרגיש בטוחים ובשליטה על חייהם. גבולות הם כמו מפה ברורה שמסייעת להם לנווט בעולם הגדול והמסובך. הם עוזרים להם להבין מה מותר ומה אסור, מה צפוי מהם ומה הם יכולים לצפות מאחרים.
כשילדים מבינים את הגבולות, הם מרגישים יותר בטוחים בעצמם, יותר מסוגלים להתמודד עם אתגרים, ויותר מחוברים לסביבה שלהם. גבולות הם כמו חיבוק חם שמגן עליהם ומאפשר להם לצמוח ולהתפתח.

איך אתם עוזרים לילדים שלכם להבין את החשיבות של גבולות? שתפו אותי בתגובות!

מה אתם חושבים?
איך בדרך כלל אתם פועלים?
אשמח לשמוע אתכם.

לכולנו יש את היכולת לשנות את דרכי ההתמודדות שלנו עם גירויים חיצוניים ולהתבונן על אירועים בצורה אחרת.

לפעמים יכול לקרות משהו קטן ביותר, שיהווה טריגר והתגובות יהיו קיצוניות, לדוגמה: התקפי זעם והימנעות.

במקרה כזה סביר להניח שיש רגשות לא נעימים שמציפים אותנו, לפני שנגיע לדרכי התמודדות ארצה לעזור לילד לשחרר את הכאב ולעשות בירור, מה מעציב אותו? מה מכעיס אותו? מה מתסכל אותו? מה משמח אותו? וכו...

לאחר שהילד יזהה וישחרר עוד ועוד רגשות וילמד לבטא את עצמו ריגשית נוכל לדבר גם על איך ניתן לתכנן את התגובה שלו ולשנות את דרכי ההתמודדות לדרך מטיבה יותר.

איך ניתן ללמד מישהו משהו, אם הוא לא רוצה ללמוד?

בבי"ס לא שואלים אותך מה מעניין אותך ומה תרצה ללמוד, מתווים לך מה ללמוד ואיך ללמוד.
אם אנחנו שונים אחד מהשני, מפרשים אחרת, רואים אחרת, מבינים אחרת, חושבים אחרת, מתנהגים אחרת, למה עדיין אין זכות בחירה בבתי הספר מה ללמוד?

חשבתם על זה פעם?
האם זו לא כפייה?

הרי הלמידה הכי גדולה היא מתוך החוויה, איזה חווית למידה יש לילד בבי"ס?
קליטת המידע של החומר הנלמד במשך שעות היא קשה מנשוא ואפילו בן אדם מבוגר מאבד את הקשב שלו כל כמה דקות, אז בטח ובטח ילדים.

*זה לא עניין של קשב וריכוז* משליכים את זה הרבה פעמים על הילדים, זה פשוט חוסר העניין שיש לילדים בחומר הנלמד.
זו השיטה, השיטה לא עובדת, שם נמצאת בעיית הקשב, הילדים לא מגיעים למיצוי הפוטנציאל שלהם, שמים את תשומת הלב שלהם בפרטים הלא נכונים ואז חלקם יוצאים לעולם שהם לא יודעים מי הם ומה הם רוצים, מה החוזקות והיכולות שלהם? במה הם טובים? מה מעניין אותם? למה הם שואפים? מה חשוב להם? מה המטרה שלהם ולאן הם רוצים להגיע?

אני מזכירה, זה לא שהילד בחר ללמוד, הוא נדחס לתבנית, מצמצמת, מכלילה ומאוד תחרותית.
חשבתם פעם מה היה קורה אם היינו שואלים ילדים מה מעניין אותם ומה הם רוצים ללמוד?
היינו חיים בעולם הרבה יותר טוב.

*סיפור מקרה*
לפני כחודש הגיע אלי לקליניקה ילד בן 11, מצבו החברתי השתנה אחרי הקורונה ובמפגש שהיה לי עם ההורים הם דיברו איתי על הילד לפני ועל הילד אחרי, על הפערים ההתנהגותיים והשינוי שהוא עבר ועל הבידוד החברתי.

הילד בודד את עצמו בכיתה ובהפסקות היה יושב לבד, כשהוא הגיע אלי לקליניקה חיזקתי בראש ובראשונה את המשאבים הפנימיים שלו, כך שעם הזמן הוא צבר ביטחון וההערכה עצמית וככל שהוא התנסה עם החברים והצליח, כך גם יכולת המסוגלות שלו עלתה.

הוא למד לקחת יוזמות ולבלות עם חברים, גם בהפסקות בביה"ס וגם אחר הצהריים, ככל שנכנסנו יותר ויותר לפרטים ולפן הריגשי, הבנתי שהחברים שהילד מסתובב איתם מנדים אותו ולעיתים ומשאירים אותו בצד, הוא שיתף אותי בכך שזה מרגיז אותו ושהוא לא מבין למה הם עושים את זה. המשכנו את השייח ואני לקראת סוף המפגש שאלתי, למה חשוב לדעתך לשתף חברים ברגשות שלך? והילד ענה: "על מנת שיכירו אותי יותר וידעו מה מפריע לי, מעצבן אותי ופוגע בי".

נכון מאוד. בכדי שהסביבה תוכל להבין את עולמנו הפנימי ואת הרגשות שעולים בנו כלפי אירועים שונים וחיצוניים, חשוב מאוד שנתווך את עצמו ונתקשר את מה שאנחנו מרגישים, מעבר לכך זה עוזר לנו לאוורר ולשחרר רגשות ולפתח עומק ביחסים עם אחרים 🙏

אתם בטח אומרים מה תמונה של שטיח עכשיו?
זו דרך להציג סדנה?

זו דרכי להגיד לכל ילד, ברוך הבא כוכב! מהרגע שאתה דורך על שטיח הכניסה ופותח את דלת הסדנה, אתה תתחיל להכיר את האור בתוככך, אתה כוכב יחיד ומיוחד ואין שני לך.

כל ילד הוא כוכב, הוא רק צריך לגלות את האור שלו ולאחר מכן להפיץ אותו.

בהתרגשות שיא פתחתי היום את המפגש הראשון של סדנת "הקול בראש", סדנה לניהול רגשות וכעסים, היום חמישה כוכבים וכוכבות הגיעו למפגש נרגשים וסקרנים לקראת הבאות, ממפגש למפגש הם יזכו להאיר את החלקים בתוכם שיחזקו אותם כך שראשית כל הם יוכלו להאיר את עצמם ולאחר מכן להאיר גם אחרים.

הילד שלך מתוסכל? עובר מ-1 ל-100 בשניה?
שאת מבקשת ממנו את הבקשה הכי קטנה הוא מתפוצץ?

מקומות אחרונים בסדנה "הקול בראש", סדנה אינטימית בת 10 משתתפים לילדים ובני נוער בנושא של ניהול רגשות וכעסים.

לפרטים נוספים מוזמנות ללחוץ על הלינק למטה, להירשם ואצור איתכן קשר בהקדם 😀

סדנת הורים לילדים בכיתות ד'-ו' (גילאי 9-13)אם הילדים שלכם היו מסוגלים להתנהג יפה ולשלוט בכעס הם כבר מזמן היו עושים זאת.אני מזמינה אתכם לתת לילדכם כלים עוצמתיים לפיתוח כ....