24/09/2020
לאהוב, להשפיע, לתת וכמה שיותר,
לכל מי שאנו מכירים,
גם אם הוא לא מבקש או צריך,
ניתן לו בכל מקרה...
כי כשאנחנו נותנים הרבה, אנחנו באמת עוזרים לאחר, מחזקים אותו, מיטיבים איתו. לא?!? 😉
מאז שאני זוכרת את עצמי קשה לי לגדל עציצים 🤦🏻♀️
יש לי מן עניין בלתי פתיר כזה שעד שהעציץ לא עולה על גדותיו במים, אני לא מצליחה להפסיק להשקות אותו ...
כי מים הרי נותנים לו חיים, אז למה לא לתת הרבה מהם ?!?😛
עם השנים הבנתי שכך בדיוק קורה גם בחיים, כמעט לכולנו.
לא פעם אנחנו מוצאים את עצמנו עם רצון עצום לתת מעצמנו לאחר,
לתת חום, לתת אהבה, תמיכה, עזרה, הכלה,
לתת גם דברים חומריים, או אפילו כסף. למה?
כי אנחנו נהנים מתחושת הנתינה,
כי כשאנו נותנים אנחנו מרגישים התעלות רוח, מרגישים משמעותיים ובעלי ערך,
כי עזרנו, כי עשינו טוב למישהו....
כל מי שחווה נתינה אמיתית בחייו יודע שאין סיפוק גדול יותר מזה בחיים!
ואנחנו נותנים ונותנים, מזינים ומשקים ללא גבול,
את בני הזוג שלנו, את הילדים שלנו, החברים שלנו.
וכן, ברמה הריגשית אין גבול לאהבה ומותר לנו לאהוב כל מי שנרצה ללא גבול, כי הלב שלנו הוא לרשותנו 😉
אבל ברמה מעשית, חשוב מאד שנדע לווסת את הנתינה הזו,
שנשכיל לעצור מדי פעם ולבחון את הדרך שלה, את העוצמות שלה.
כי בינינו, רק אנחנו יכולים לייצר את הגבול של עצמנו,
וברור שעדיף שזו תהיה יוזמה שלנו,
רגע לפני שנפגע או נהרוס לעצמנו.
מידת החסד היא כוח עצום של זרימה, השפעה, של נתינה.
בניגוד אליה מידת הדין היא כוח שעוצר, הוא זה שבולם את השפע שלנו.
אדם שמידת החסד דומיננטית בחייו עסוק בנתינה וחמלה, אבל לא פעם מוצא את עצמו פגוע, מרוקן וחסר אנרגיות.
לעומתו אדם שמידת הדין שולטת בו מוצא עצמו לעיתים קרובות כעוס, ממורמר וחרד כי הוא עסוק בעיקר בשיפוטיות ובהקפדה על האחר.
חשוב שתהיה בכל אחד מאיתנו מידת חסד, ויחד עם זאת שנדע לתת במה גם למידת הדין בנפש שלנו, ולהפך !!!🙃
כשהחסד והדין מווסתים בנפש שלנו, הם חיים זה לצד זה, מפרים ומווסתים זה את זה כך שהאיזון ביניהם מאפשר לנו להנות מהשפע שזורם אל חיינו.
שם המשחק הוא איזון ⚖️
להתבונן עמוק פנימה בנפש שלנו,
להגביר את השקט ולגמד את המתפרץ,
עד שנגיע לשלמות האישית שלנו ...
כי בזכות הדין שבנו, יש קיום לחסד שבנו
ובזכות החסד יש מיתוק לדין שלנו 🙏
