23/03/2026
❤️לא כדאי להישאר עם זה לבד❤️
אנחנו כבר בשבוע הרביעי של המלחמה.
מנסים לקיים שגרה, אבל המחירים של המתח המתמשך לא נעלמים. להיפך.
קמים בבוקר, מתפעלים את הבית, עובדים, מכינים אוכל, מחייכים לילדים.
כששואלים אתכם מה שלומכם אתם אולי אומרים שבסדר.
אבל בפנים?....
בפנים יש כובד.
יש מתח שלא נגמר.
יש רעש לבן שמטרטר ברקע כל הזמן, אבל אנחנו כבר לא שומעים אותו.
הגוף דרוך. העצבים רופפים. והתגובות לפעמים יוצאות מפרופורציה.
מערכת העצבים שלנו נמצאת בדריכות גבוהה כבר חודשים ארוכים (מאוד!!), והאוטומט הזה של הדריכות, החיוני כל כך להישרדותנו אל מול סכנה, גובה מאיתנו מחיר גדל והולך של שחיקה, עצבנות, קוצר רוח, דכדוך, חוסר חשק, חוסר מוטיבציה ועייפות אין סופית ככל שהמצב נמשך.
התגובה למצב לא תמיד באה לידי ביטוי בדפיקות לב או פחד או בהלה.
לפעמים זה בא לידי ביטוי בדרכים יותר שקטות וחמקמקות, אבל ההשפעה שלהן נוכחת, ומתגברת ככל שחולף זמן במצב הזה:
פתיל קצר- כשאתם מוצאים את עצמכם מתפרצים על מישהו במשפחה או על מישהו בעבודה על משהו שטותי, ולא מבינים מאיפה הגיע כל הכעס הזה, ולאן נעלם האני האמיתי שלכם.
הערפל המחשבתי- שבא לידי ביטוי בקושי להתרכז, בקושי לקבל החלטות (אפילו ממש פשוטות), הקושי להשלים משפט שהתחלתם, או לזכור פרטים פשוטים. "איפה שמתי את הזה??" (ולא, זה לא התחלה של אלצהיימר. זה עומס על המערכת)
כהות רגשית- כשדברים שפעם ריגשו אתכם, או שימחו אתכם מרגישים כאלה מין פרווה, חסרי צבע. אולי אתם מרגישים שהפכתם אדישים? לפעמים התחושה היא כאילו אנחנו מסתכלים מהצד על החיים של עצמנו.
צמצום- כשאנחנו מצמצמים את הקיום שלנו רק למה שהכרחי, לתוך בועה חמימה ומוגנת. אבל מחוץ לבועה הזו נשארים הרבה דברים שפעם היו ממש חשובים לנו.
תחושה שהאדמה רועדת- גם מילולית וגם מטאפורית. ואיך אפשר להיות עוגן עבור הילדים, המשפחה, העבודה – כשזו התחושה? איזה חוסר אונים.
אנחנו מנסים לנהל חיים רגילים, אבל התחושה היא כאילו קשורה לנו משקולת כבדה בלתי נראית שלא מאפשרת לנו לפעול ולהתקדם כמו שהיינו רוצים.
וזה כל כך קשה.
וזה מרגיש בודד.
וזה מרגיש "לא בסדר"
ומה לע*&*& קורה איתי???
למה אני עושה כזה עניין?
אז אני פה, כדי לומר לכם שלא צריך להישאר עם זה לבד.
אני יודעת כמה קשה לבקש עזרה כשהעולם בחוץ ממשיך להסתובב. אבל האמת היא שכולנו זקוקים לפעמים למישהו שיעזור לנו לפרום את הקשרים שנוצרו בפנים בתקופה הזו.
אם הזדהיתם עם משהו ממה שכתבתי כאן, אני מזמינה אתכם ליצור איתי קשר. נשב יחד, בקליניקה שלי במודיעין או דרך המסך, ונראה איך אפשר להקל על המשא הזה, צעד אחר צעד.
דברו איתי.
תימורה
