קרן טראמפ למצוינות בחינוך

איך יכול להיות שב-2026 אנחנו עדיין נותנים לסטריאוטיפים להכתיב לבנות שלנו מי הן יכולות להיות ועד כמה רחוק הן יכולות להגיע?

רק 9% מהבנות הגדירו את מסלול בגרות ההייטק כקשה, לעומת 30% מהבנים. ועדיין, כמעט 80% מהנושרים מחמש יחידות מתמטיקה בין כיתה י' לי"א הן בנות.

במקרה הזה, המתמטיקה פשוט לא מסתדרת.

כתבה חדשה ב-ynet, עם נתונים מסקר של קרן טראמפ ומכון גיאוקרטוגרפיה, בודקת למה פחות בנות ממשיכות במסלולי ההייטק ומה צריך להשתנות כדי שהכישרון שכבר נמצא שם גם יקבל הזדמנות להגיע רחוק.

לקריאת הכתבה >>
https://cutt.ly/MydhrTfL

שריינו ביומנים: כנס תתארו לכם 2026!

הורים, יש לנו חדשות בשבילכם.

גם כשנדמה לכם שלא שכנעתם את הילדים שלכם –
ככל הנראה כבר השפעתם עליהם.

כי לפעמים כל מה שצריך הוא משפט אחד:
"אולי כדאי..."
"זה יפתח לך יותר דלתות."
"חבל שתוותר.י."

אנחנו אומרים אותו, ממשיכים הלאה, ושוכחים ממנו.

הם לא.

בסקר שערכנו עם מכון גאוקרטוגרפיה גילינו שכמעט מחצית מהתלמידים אומרים שההורים שלהם השפיעו על בחירת המגמות שלהם. אבל רק כשליש מההורים בכלל חושבים שהייתה להם השפעה.

זה אולי הנתון הכי מפתיע בסקר.

כי הוא מזכיר לנו שהשפעה לא קורית רק כשאנחנו משכנעים.

היא מתחילה הרבה קודם – בציפיות שאנחנו משדרים, בשאלות שאנחנו שואלים, ובעיקר באמונה שאנחנו מעניקים לילדים בעצמם.

השאלה היא כבר לא אם אנחנו משפיעים, אלא איזו השפעה אנחנו בוחרים להיות.

יש שיחות שמשנות עתיד, ואנחנו לא תמיד מבינים את זה כשהן קורות. הכתבה הזו היא על אחת מהן >>
https://cutt.ly/RyqBR7b5

איך מעצבים את העתיד של תלמידי ישראל מתוך בית קטן בכפר?

לפעמים, דווקא שם מתחילות השיחות הגדולות.

חברי פורום חלוצי הוראת AI למצוינות התכנסו הפעם באווירה קצת אחרת, בביתו של אחד ממהנדסי גוגל בעין כרם הציורית. על הפרק עמדה שאלה אחת: אם AI יודע יותר ויותר, מה בני אדם צריכים לדעת לעשות טוב יותר?

השיחה התחילה בבינה מלאכותית, אבל מהר מאוד התברר שהיא בכלל עוסקת בבני אדם.

דיברנו על הכיוונים החדשים של הוראת מדעי המחשב והבינה המלאכותית, על שוק עבודה שמשתנה במהירות, על ההזדמנות להשתמש ב-AI כדי לפתח מיומנויות ולא רק לקצר תהליכים, ועל הסכנה שנמשיך ללמד בעיקר את מה שקל למדוד.

אבל מעל הכול חזרנו שוב ושוב לאותן מיומנויות שיישארו רלוונטיות גם כשהטכנולוגיה תמשיך להשתנות: למידה עצמאית, חשיבה ביקורתית, התמדה מול בעיות שאין להן פתרון מוכן, יכולת להסתגל למציאות חדשה ושיקול דעת.

אולי זו בדיוק המשמעות של הפורום הזה: לעצור לרגע את המרוץ, להפגיש בין אנשים שפועלים בזירות שונות, לחלוק ניסיון, לחדד רעיונות - ובעיקר לבנות יחד שפה משותפת סביב דמות הבוגר שתאפשר למדינת ישראל להמשיך להוביל במדע, בטכנולוגיה ובחדשנות גם בעשורים הבאים.

כבר ידוע שתעודת הבגרות הנכונה פותחת דלתות, אבל גם נשאלת השאלה היא אילו מיומנויות ישאירו אותן פתוחות בעוד עשור.
ועידת AI skills & Tech 2026 של דה מרקר תפגיש את מי שמנסים לענות על השאלה הכי חשובה של השנים הקרובות:
איך מכשירים אנשים לעולם שעוד לא נכתב לו סילבוס?

לפרטים והרשמה >>
https://cutt.ly/0tMdf0AW

מה יותר מסוכן: נתונים גרועים או חוסר בנתונים בכלל?

הוויכוח סביב מבחני "תנופה" הפך במהירות לוויכוח על עצם המדידה. אבל אם 97% מתלמידי כיתות ט' אינם מגיעים לרמת הידע הגבוהה במדעים, השאלה הראשונה אינה אם לפרסם את הממצאים. השאלה היא מה עושים איתם.

מרים ילן־שטקליס ניסחה את זה מזמן בפשטות גאונית:
"אם לא אמדוד חום, לא יהיה לי חום?"

מדידה לא יוצרת בעיות. היא חושפת אותן.
וכשחושפים בעיות, אפשר גם לפתור אותן.

החדשות הטובות הן שכבר הוכחנו בישראל שנתונים, יעדים ושיתוף פעולה יכולים לשנות מציאות. כך קרה בחמש יחידות מתמטיקה, וכך קורה גם במסלול ההייטק.

חינוך לא משתפר כששוברים את המדחום.
הוא משתפר כשמסתכלים על התוצאה, גם אם היא לא נעימה, ומתחילים לעבוד 💪

לקריאת הטור המלא >>
https://news.walla.co.il/item/3842620