בישול טבעוני שמח

ככה נראתה הסדנה הראשונה לקהל הרחב בבית החדש שלי בגליל.
ביום שישי התקיימה אצלי "מהאדמה לצלחת" בגרסת הקיץ, סדנת הבישול העונתית שלי.
הגיעו נשים מהאזור, חלקן עם חברה או בת משפחה וחלקן לבד, ותוך זמן קצר כבר עבדנו כולנו יחד סביב השולחן.

הכנו ארוחה קיצית שלמה מחומרי גלם טריים ועונתיים, ובדרך לימדתי את הדברים שבעיניי חשובים הרבה יותר מעוד מתכון; איך להתארגן חכם יותר במטבח,
איך להשתמש באותו חומר גלם בכמה דרכים,
איך לגוון ואיך להכין הרבה בלי לעבוד כל היום.

בישלנו, טעמנו, שאלנו המון שאלות,
ובסוף התיישבנו לאכול יחד את כל מה שהכנו.

היה טעים, שמח ונעים, והיה כיף לראות איך במהלך הבוקר נוצרה היכרות גם בין נשים שלא הכירו קודם.

ומה ששימח אותי במיוחד היה לשמוע כמה הן נהנו מהידע ומהרעיונות שהן לוקחות איתן הביתה.
חלקן כבר שאלו על הקורס המעמיק יותר שלי,
ואחרות דיברו על חברות שהיו שמחות להגיע גם.

"מהאדמה לצלחת" מתקיימת גם כסדנה פרטית לקבוצות חברות, משפחה או קבוצה שרוצה להיפגש לכמה שעות של בישול, למידה, אוכל טוב וזמן משותף אצלי בכפר ורדים, בגליל.

אם התמונות עושות לכם חשק להגיע עם הקבוצה שלכם,
כתבו לי ואשלח פרטים.

השבוע יצאתי להכיר עוד קצת את האזור החדש שלי-הגליל,
ואחת העצירות הייתה אצל עמית מ@מבשלים עם עמית במכמנים.

דיברנו על אוכל, על עסקים ועל הדרך שכל אחד מאיתנו הגיע למה שהוא עושה היום, וכשסיפרתי לו שבמשך שנים לימדתי בישול בסטודיו שלי במודיעין, פתאום אורו לו העיניים.

"רגע, אחותי למדה אצלך!"
וברגע שהוא אמר לי מי היא, גם אני זכרתי.
היא הגיעה מירושלים, עם חברה, בשנת שבתון, בתקופת הקורונה.
למדנו ובישלנו בסטודיו עם מסכות על הפנים.
עברו מאז בערך שש שנים.

עמית סיפר לי שהיא עדיין מבשלת דברים שלמדה בקורס ומשתמשת עד היום בכלים וברעיונות שקיבלה בו.
בסוף הביקור הצטלמנו. ואמרתי לו:
"אל תגיד לה מי זאת. נראה אם היא זוכרת."

היא זכרה מיד. וגם שלחה לי דרישת שלום חמה וסיפרה כמה טוב היא זוכרת את הקורס ואת התקופה ההיא.

וזה אולי הדבר שאני הכי רוצה שיישאר אחרי קורס או סדנה שלי.
לא עוד אוסף של מתכונים, אלא כלים ורעיונות שנכנסים למטבח ונשארים שם גם שנים אחר כך.

היום אני ממשיכה ללמד בדיוק מתוך המקום הזה, בבית שלי בכפר ורדים.
(וגם השארתי 2 קורסים בתל אביב ומודיעין)

ואם אתם באזור משגב, שווה גם להכיר את עמית.
טעמתי מהפטיסרי שלו, ובמסגרת הבדיקה המקצועית אני יכולה לדווח שהיה מצוין 😊

הכול התחיל ממתכון אחד.

לפני כמה שבועות אירחתי אצלי בבית בגליל משפחה מקסימה.
הם סיפרו לי שהם בכלל הכירו אותי לפני כמעט שנתיים.

בעלה התנדב אז בשיקום של כפר עזה. באותו יום אני וחברים בישלנו ארוחה למתנדבים. הוא חזר הביתה ואמר לאשתו:
"את חייבת להכיר אותה."

מאז היא התחילה להכין את המתכונים שלי, לקרוא את הניוזלטרים ולהיכנס לאתר
לא מזמן היא ראתה שעברתי לגליל ופתחתי את הבית לאירוח.

בדיוק באותו זמן המשפחה שלה תכננה סוף שבוע בצפון, והיא החליטה לפתוח אותו דווקא אצלי.

כמה שבועות אחר כך כבר ישבנו יחד סביב אותו שולחן.

טיילנו בגינה, בישלנו יחד, אכלנו, דיברנו, ואחרי הארוחה גם ביקשו כמה מהמתכונים שאהבו במיוחד.

ואני שמחתי שסוף סוף יצא לנו להיפגש באמת.

לפעמים אני שולחת מתכון.
ולפעמים, בלי שתכננתי, הוא הופך למפגש סביב אותו שולחן.

צילום ועזרה במטבח: sontsa_rm@

לפעמים לא צריך הרבה יותר מחומרי גלם טובים
כדי ליצור מנה שכולם חוזרים לקחת ממנה עוד.
זו הדרך שבה אני אוהבת לארח: אוכל פשוט, עונתי ומדויק,
סביב שולחן שמזמין אנשים להישאר עוד קצת.

.
אני אוהבת את הרגע שבו מוציאים את הפוקאצ'ה הראשונה מהטאבון.
לא בגלל שהיא יפה יותר או טעימה יותר.
אלא בגלל שלכמה דקות אף אחד לא ממהר.
כולם עומדים מסביב, טועמים חתיכה חמה, מדברים וצוחקים.
הארוחה עוד לא התחילה, ובדרך כלל גם הפוקאצ'ה עוד לא הגיעה לשולחן
וכבר כמעט לא נשאר ממנה.
אלה הרגעים שאני הכי אוהבת באירוח.

השבוע אני משתפת את המתכון לפסטו עגבניות מיובשות
שמלווה לא מעט מהפוקאצ'ות שיוצאות מהטאבון שלי.

הקישור כאן:
https://www.happyvegan.co.il/vegan-dried-tomato-nuts-pesto/

.
הגליל מלמד אותי להסתכל קצת אחרת.
פחות למהר.
יותר לגלות.
עוד חנות קטנה.
עוד ארגז של פירות קיץ.
עוד שתיל של בזיליקום או זעתר שנכנס לגינה.
אני מגלה שכל הדברים הקטנים האלה מוצאים את הדרך שלהם גם אל השולחן.
לפעמים בתוך סלט גדול, לפעמים על פוקאצ'ה חמה מהטאבון,
ולפעמים בקערת סורבה פירות קרה ביום קיץ חם.

השבוע שיתפתי בניוזלטר את המתכון לסורבה שאני מכינה שוב ושוב בקיץ.
אם בא גם לכם להכין בבית המתכון מצורף כאן.

https://www.happyvegan.co.il/tropical-fruit-sorbet/

ואם הקיץ מביא אתכם לטייל בגליל, אולי ניפגש גם סביב השולחן שלי.

בשבועות האחרונים מצאתי את עצמי חושבת הרבה על כל האירוחים שהיו כאן מאז שעברתי לגליל.

הבית עוד ממשיך להשתנות, הגינה גדלה מיום ליום, ובכל פעם שמגיעה קבוצה אני מגלה עוד קצת איך אני רוצה שהמקום הזה ירגיש.

הבנתי שאני לא רוצה רק ללמד בישול.
אני רוצה לפתוח את הבית.
לארח סביב שולחן אחד, עם אוכל עונתי, סיפורים, אווירה טובה ורגע של שקט באמצע החיים.

אז אני פותחת עכשיו את היומן לקבוצות קטנות שרוצות להגיע אליי לבית בכפר ורדים
משפחות, חברים, צוותים או מטיילים שמחפשים חוויה קצת אחרת בגליל.

ולכבוד הקיץ, כמו תמיד, מצרפת גם מתכון שמתאים במיוחד להכנה עם הילדים.
מקווה שתיהנו ממנו, ואולי עוד ניפגש כאן, סביב השולחן.

https://www.happyvegan.co.il/healthy-chocolate-dates-balls/

עדי