24/04/2017
תיקון גלגולים של השואה. זהו אחד הפרוייקטים שלי.. לאורך שנות עבודתי נתקלתי פעמים רבות בסיפורים של ילדים וילדות וגם אנשים מבוגרים, בגילאים שונים שנולדו בגילגול זה אחרי שחוו את השואה בגלגול הקודם. היו סימנים מאד ברורים לכולם ופחדים משותפים שניהלו אותם מתוך הלא מודע, ברובד הנשמתי. לכולם היה פחד גדול מהלא נודע, חשדות חששות ספקנות וקושי לסמוך, פחד לאבד. פחד לאבד עוצמה, שליטה, מוגנות, פחד לאבד חפצים, נטייה לאגור חפצים, אגרנות וקושי להיפרד מאנשים וחפצים. נטייה לקניות, נטייה לצבור רכוש, רכושנות, וחרדות מסוגים שונים. לחלקם היו חלומות קשים וסיוטים של מלחמות. לרובם היה עניין עם מזון ונטייה לאכול יותר או לא להיות שבעים ומסופקים מאוכל או חוסר סיפוק בחיים. לא מאושרים. לא מרוצים, לא שמחים מספיק.. לא מספיק אופטימיים. לרובם היה קונפליקט מול כסף. לצבור כסף ולשים בצד, לשמור על כסף, או ההיפך, להפוך כסף לרכוש. לרובם היה קושי לסמוך על החיים, קושי לתת אמון וקושי מול סמכות ואוטוריטות. זהו כמובן הקושי מול אוטוריטה של כוחנות וניצול, כפי שהיו הנאצים כלפי היהודים. לחלקן שהיו נשים בגלגול הקודם, היה קושי עם תספורת והן פחדו לאבד את שערן (בגלגול ההוא גזזו את שערן היפה והפשיטו אותן לפני המוות..) חלקן כילדות וכבנות מתבגרות לא הרגישו שהן חלק מהמשפחה שלהן. אחת אפילו נולדה למשפחה מרוקאית וזוכרת את עצמה בילדותה שהיא אומרת פיזית שהיא מישהי אחרת, עם שם אשכנזי לגמרי.. הן הרגישו לא מוגנות, חששות ופחד מניצול, חלקן קונטרול פריקיות וזקוקות מאד לשליטה בסיטואציות. רובן לא היו מאושרות בתוכן. אלו שהיה קשה להם להרדם החזיקו זכרונות נוראיים של השפלה ופחד מחוסר שליטה. כשפגשתי את המאפיינים האלה שוב ושוב שאלתי את אלוהים: מדוע הם והן באות עם כל הטראומה הזו צרובה בהן. כשהתוכן של חייהם וחייהן מואפל עי הטראומות האלו. נאמר לי שזוהי בחירת נשמה לחזור עם הזיכרון הצרוב הזה בתוכם. ורובם אכן עברו את הטראומה של הסבל של אובדן הבית, הלקיחה שלהם מהסביבה המוכרת. אובדן המוגנות והביטחון באנשים ובחיים. הם זוכרים בתוכם את הסבל, הרעב, המחסור בביטחון, המחסור במזון, הרצח הירי, הקינאה.. הכעס, הבושה. ההאשמה.. בתיקון גלגולי שואה אני עושה איתם הדמייה לאחור במצב של מוגנות. כמו שרואים סרט מתוך כיסא מרופד וזוכרים שזה רק סרט. ועושה איתם את התיקונים המתאימים בחמלה ועדינות ומחזירה אותם אל כאן ועכשיו במציאות חייהם, עם תחושה של שפע, של עוצמה, של אמון ושלווה. זהו אחד התיקונים המהותיים לאיכות החיים. אם את או אתה מזהים את עצמכם בסיפור הזה והוא מעיב עליכם, אז דעו שאפשר להשתחרר מזה. ולחזור לחיות עם יותר קלילות ושמחה ומוגנות בחיים אלה. זה הזמן להתנקות מהעומס הגדול הזה ולחיות רגועים יותר. כמובן שאחרי שעשיתי את התיקונים האלה פעמים רבות, לאחרים, גיליתי שגם אני גלגול של אישה שנרצחה בגיל 26 בתאי הגזים.. ותיקנתי גם לעצמי :-) מסתבר שלא סתם באו אלי.. זה היה שם גם בתוכי.. ביום השואה הזה, אני מזכירה לנו, שכל מי שהיה שם בנשמתו נושא עדיין, את הפצעים האלו. ויש מה לעשות כדי לרפא אותם.
