28/09/2024
סיפור של מוצ"ש על אנשים חמודים שסתם רוצים לעזור.
הבאתי את הבת שלי לת"א בבוקר וחזרתי הביתה לכיוון מודיעין על כביש 1.
זה היה סביב 9 בבוקר, והכביש היה עם לא מעט תנועה באופן מפתיע.
הייתי במסלול הימני ולפתע הרכב שלפני סטה למסלול השמאלי ואני לא הספקתי לעשות כמוהו ועליתי על דליי פלסטיק שחורים עם ידית מתכת ששכבו להם על הכביש באמצע המסלול. הדליים נתקעו מתחת לגחון הרכב ועשו רעש נוראי ואני מייד האטתי ואחרי כ 100 מטרים עצרתי בשוליים שהכילו את רוחב המכונית שלי אך לא יותר מזה.
ניסיתי למצוא דרך לשחרר את הדליים ורק הייתי צריכה מקל של מטאטא, אבל לצערי אני לא מחזיקה מטאטאים באוטו סתם כך בשגרה.
התכופפתי וניסיתי לשחרר אותם עם האריזה המאורכת של המשולש של הרכב, אך זה לא היה מספק וגם היה מאוד מסוכן להשתטח שם כשיש הרבה תנועה במסלול הימני.
עמדתי בצד והתייעצתי בטלפון עם נתי מה לעשות.
ואז ראיתי ג'יפ שמתקרב אלי ומהבהב לי כמה פעמים, כי הוא הבין שאני צריכה עזרה.
לא הגבתי והוא עצר בצד הדרך.
קפצו ממנו 2 בחורים צעירים, מלאי אנרגיה ושאלו מה קרה.
אחרי שסיפרתי להם, פתחו את הדלת האחורית של הג'יפ ושלפו פטיש שממש לא נראה שיהיה מספיק ארוך בכדי להגיע לדליים התפוסים מתחת לרכב.
אחד מהם נשכב על הכביש ועם הצד של הפטיש תפס את הדליים, השני הרים את הרכב מהצד והם שלפו את הדליים החוצה.
הכל קרה ממש מהר. תוך 2 דקות מהרגע שעצרו, הדליים היו בחוץ.
הודיתי להם בהתרגשות על עזרתם ואחד מהם, שהיו לו עיניים ירוקות מנצנצות, שאל כמה זמן עמדתי שם לפני שהם הגיעו. אמרתי שממש כמה דקות והוא אמר לי "אלוהים נגע בך".
לחצתי את ידו וצחקתי והודיתי לו שוב, והוא פתח את דלת המושב האחורי והוציא כל מיני פחיות של שתיה מוגזת ובקבוק מים וניסה לשכנע אותי שאקח ואני סירבתי ואמרתי שיש לי מים באוטו ואני מסודרת.
אחרי שנכנסתי לרכב, לקח לי כדקה עד שהתחלתי לנסוע לכיוון הבית ובעליה,בתחילת כביש 443, קלטתי שהם נוסעים לאט במסלול הימני.
כאשר התקרבתי אליהם והתחלתי בעקיפה, הנהג פתח את החלון ונופף לי בידיו בהתלהבות ואז הבנתי שהם חיכו לי כדי לראות שהכל בסדר איתי.
ולמה אני מספרת לכם את זה?
1. אני בהודיה, התלהבות והתרגשות על הדרך שבה אנשים טובים באמצע הדרך חילצו אותי בקלות ובמהירות, מבלי לעשות עניין, וגם מבלי שיכולתי לדמיין את זה קורה שניה לפני.
2. עכשיו אספר שהבחורים שעצרו ועזרו לי הם ערבים.
בימים הקשים והטעונים האלה כשכל כך נגישה לנו האופציה של לבחור בשנאה ולראות את מה שמפריד בינינו, וגם את מה שמפחיד בינינו, קיבלתי הדגמה פשוטה ומרגשת של הטוב שבנו, של מה שמשותף בינינו, ולא משנה לאיזו קבוצה באוכלוסייה אנחנו שייכים.
3. הייתי רוצה לשמוע הרבה סיפורים כאלה, סיפורים שנותנים תקווה ומזכירים את הטוב שבבני האדם שאנחנו, גם אם דורות אחורה פמפמו בנו את השנאה והפחד.
❤❤❤❤❤❤❤❤