עידית בר Idit Bar - אסלאם וערבית

קטר עוקצת את הערבים...וגם אותנו

מדינת ישראל אוסרת כעת יצוא ביטחוני לקטר.
רגע, זה אומר שעד עכשיו ישראל מכרה ציוד ביטחוני לקטר?
נשמע הזוי, לא?

הרי זו אותה קטר שמארחת כבר שנים את בכירי חמאס הטרוריסטיים בדוחה.
אותה קטר שערוץ אלג'זירה שלה מפיץ פייק ניוז ותכנים אנטי ישראליים.
ואותה קטר שמהדהדת בעולם הערבי את קמפיין החרם על חברות ומוצרים שנתפסים כתומכים בישראל.

אל תקנו. אל תתמכו.
אפילו קוקה קולה הפכה לסמל בקמפיין החרם.

אבל מאחורי הקלעים מתבררת תמונה קצת אחרת.
מסתבר שלאורך השנים חברות ביטחוניות ישראליות סיפקו לקטר, באישור ישראלי, מערכות וציוד ביטחוני בשווי של מאות מיליוני דולרים - בעיקר בעקיפין, דרך חברות ופרויקטים בינלאומיים.

כך למשל, מערכת של אלביט שנועדה להגן על מטוסים מפני טילי כתף הותקנה במטוסים של משפחת המלוכה הקטרית. בנוסף דווח על רכיבים ישראליים בפרויקט המטוסים של חיל האוויר הקטרי.

כלומר, כלפי הציבור הערבי המסר הוא:
אל תקנו מוצרים שתומכים בישראל.

אבל כשקטר עצמה צריכה להגן על המטוסים שלה - טכנולוגיה ביטחונית ישראלית דווקא מתקבלת בברכה.

ויש כאן עוד אבסורד, והוא כבר נוגע אלינו:
אם קטר פועלת נגד האינטרסים של ישראל, מארחת את הנהגת ארגון הטרור חמאס ומפעילה באמצעות אלג'זירה כוח תקשורתי אדיר נגד ישראל - איך מלכתחילה אושר להעביר אליה טכנולוגיה ביטחונית ישראלית רגישה, גם אם דרך צד שלישי?

קטר גם עוקצת את העולם הערבי: היא מזהירה אותו לא לשתות קוקה קולה בגלל הקשר לישראל - ובאותו זמן מצטיידת בטכנולוגיה ביטחונית ישראלית כדי להגן על עצמה.

אז מי בעצם עקץ כאן את מי?

והשאלה היותר מטרידה מבחינתנו: כשאישרו את העסקאות האלה, מה היה חשוב יותר - האינטרס הביטחוני של ישראל, או הכסף?

כשצבי יחזקאלי מפרגן לספר שלי☺️
למי שרוצה לדעת עוד על השכונה שלנו...

שלום חברים . עידית בר מזרחנית מהשורה הראשונה , עמיתתי לערביסטים, (ואדם נפלא) הוציאה ספר יחודי וחיוני מאין כמוהו ללימוד השפה הנסתרת של המזרח התיכון. עידית גם תתארח מחר בסלון שלנו לשיחה על תקשורת נשלטת ועל הקריקטורה ככלי להעברת מה שאסור.
למי שרוצה להכיר את ה"שכונה"
דרך השפה הסודית של המזרח התיכון – שפת הקריקטורות הערביות
הספר "קווים חוצים גבולות" של עידית בר – ספר שפותח חלון נדיר להבנת התרבות, הנרטיבים והלך הרוח בשכונה שלנו.
קישור לפרטים ולרכישה של ספר עם הקדשה אישית:
https://iditaravit.ravpage.co.il/book

מה יהיה גורלו של הקצב מדמשק?
בשאר אלאסד כציפור כלואה בכלוב, כשהוא תלוי לחלוטין ברחמיו של ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה.

פוטין אומר לו במבט רציני: "ג'אכ א-דור יא דכתור, אח'תאר: משנוק בא-שאם או מסמום במוסכו?"
הגיע תורך יא דוקטור (והרי בשאר אלאסד הוא רופא עיניים בהכשרתו). בחר: להיות תלוי בסוריה או מורעל במוסקבה?

אסד מתחנן: "אנא דח'ילכ יא בו עלי בותין, סמוני ולא תסלמוני"
בבקשה ממך אבו עלי (כינוי שניתן בזמנו לפוטין ע"י תומכי משטר אסד) פוטין, תרעילו אותי ואל תסגירו אותי.

השבוע גזר בית משפט בדמשק עונש מוות על בשאר אלאסד, נשיא סוריה לשעבר, באשמת פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במהלך מלחמת האזרחים. אסד נמלט לרוסיה בדצמבר 2024 לאחר קריסת משטרו, ונהנה ממקלט מדיני תחת חסותו של פוטין.

המסר החד הוא שאסד הוא אסיר פוליטי של בן בריתו לשעבר, פוטין.
פוטין יכול לקבוע את גורלו: הוא יכול להסגיר אותו לסוריה (שם מחכה לו תלייה) או "לטפל" בו בעצמו בשיטה הרוסית המוכרת – הרעלה.
אסד עצמו מעדיף את הרעל הרוסי על פני ההסגרה, מתוך הכרה שאין לו דרך חזרה ושחייו תלויים לחלוטין ברצונו של פוטין.

קריקטורה חזקה של עִמַאד חג'אג' – عماد حجاج – מירדן.

עידית בר
הרצאות על העולם הערבי והמוסלמי

הסכם מכה – ברית אמיתית או בלוף?
ביום שישי חתמו במכה שלושה שחקנים כבדים - סעודיה, טורקיה ופקיסטן - על "הסכם מכה להגנה משותפת" - אתפאקית מכה ללדפאע אלמשתרכ – اتفاقية مكة للدفاع المشترك.
לפי הנוסח הרשמי, תקיפה מזוינת על אחת מהן תיחשב תקיפה על כולן.

על הנייר, לפחות, מדובר בשילוב כוחות מרשים: סעודיה מביאה את הכסף וההשפעה, טורקיה את הצבא ואת התעשיות הביטחוניות המתקדמות שלה – כולל כמובן הרחפנים המפורסמים – ופקיסטן… היא מעצמה גרעינית.

בעיתונות הערבית מתארים את ההסכם כ"שיתוף פעולה היסטורי" שאמור לתרום ליציבות האזורית. ויש מי שרואה בו גם מסר ברור לאיראן: אולי מתחיל להיווצר כאן מעין "נאט"ו סוני".

אבל האם אפשר באמת לסמוך על הברית הזאת?
והאם היא שווה יותר מהנייר שעליו חתמו?
באיראן כבר מזלזלים. מבחינת המשטר האיראני זה حبر على ورق חִבְּר עַלַא וַרַק –דיו על נייר". כלומר, הסכם שנראה טוב על הנייר, אבל השאלה היא מה יישאר ממנו ברגע האמת.

והמבחן הראשון הגיע כמעט מיד: יומיים אחרי החתימה תקפו החות'ים באמצעות רחפן את בית הזיקוק של אראמקו בג'אזאן שבסעודיה.

אז איפה טורקיה ואיפה פקיסטן?
בינתיים הן בעיקר מגנות את התקיפה. ופקיסטן, שחולקת גבול ארוך ורגיש עם איראן, ממש לא ממהרת להיגרר לעימות רחב.

ומה עם מצרים?
שר החוץ הטורקי האקאן פידאן כבר דיבר על האפשרות שמצרים תצטרף להסכם בשלב הבא.
אם מצרים אכן תצטרף, זה כבר סיפור גדול יותר. הצבא המצרי הוא מהגדולים באזור, ובישראל עוקבים בשנים האחרונות גם אחרי הרטוריקה האנטי ישראלית והאנטישמית שמופיעה בתקשורת המצרית.
בינתיים קהיר מעדיפה לשמור לעצמה מרחב תמרון ולא למהר להיכנס למסגרות שעלולות לחייב אותה צבאית.

האם זה טוב או רע לישראל?
מצד אחד, כל מסגרת שמגבילה את איראן ואת המיליציות שלה יכולה להתאים גם לאינטרסים של ישראל.
מצד שני, אסור לנו להתבלבל.
טורקיה של ארדואן לא בדיוק ידידה חמה של ישראל, לפקיסטן אין איתנו יחסים דיפלומטיים, ואם גם מצרים תצטרף – ייווצר באזור גוש מוסלמי בעל כוח צבאי ומדיני משמעותי מאוד.

ומה דעתכם? היחלשות הציר השיעי ועלייתו האפשרית של ציר סוני חדש היא בשורה טובה לישראל – או דווקא התפתחות שכדאי לנו להתחיל לחשוש ממנה?

עידית בר
הרצאות על העולם הערבי והמוסלמי

סעודיה – יחסינו לאן?
לפני 7 באוקטובר, רבים היו משוכנעים שסעודיה נמצאת רגע לפני הצטרפות להסכמי אברהם.
כמעט שלוש שנים אחרי, שר החוץ הסעודי, הנסיך פייסל בן פרחאן (فيصل بن فرحان)
מזכיר שהדרך לשם עדיין ארוכה.

בוועידת שרי החוץ שנערכה אתמול ברבת עמון הוא חזר על כל הקווים האדומים של ריאד:
• מזרח ירושלים היא בירת המדינה הפלסטינית.
• כל הצעדים הישראליים החד־צדדיים בירושלים בטלים ומבוטלים - باطلة - באטלה
• הוא דחה כל ניסיון לשנות את הסטטוס קוו במקומות הקדושים, והעניק גיבוי מלא לחסות ההאשמית הירדנית.
• וכמובן הוא גינה בחריפות את הפעילות הישראלית בעזה.

מי שעוקב אחרי סעודיה יודע שאין כאן שינוי מדיניות.
להפך. זו אותה עמדה שריאד מקפידה להשמיע כבר שנים.

ויש כאן נקודה שלדעתי חשוב להבין:
בישראל נוטים להסתכל על הנורמליזציה עם סעודיה בעיקר דרך האינטרסים הביטחוניים, הכלכליים והמאבק המשותף מול איראן.
אבל מבחינת ההנהגה הסעודית, הצבת ירושלים והסוגייה הפלסטינית במרכז היא גם עניין של מעמד ולגיטימציה בעולם הערבי והמוסלמי.
מוחמד בן סלמאן לא יכול להרשות לעצמו להיתפס בעולם הערבי והמוסלמי כמי שוויתר על ירושלים או על מעמדו של מסגד אלאקצא.

האירוע אתמול בירדן הוא תזכורת לכך שהנורמליזציה עם סעודיה לא נמצאת מעבר לפינה.

האם ההצהרות הפומביות של שר החוץ הסעודי הן בעיקר מסר לעולם הערבי והמוסלמי, בעוד שמאחורי הקלעים היחסים עם ישראל ממשיכים להתפתח?
ואולי השאלה שעלינו לשאול היא בכלל אחרת: עד כמה נכון לישראל להשקיע מאמצים בנורמליזציה עם סעודיה בכל מחיר?

עידית בר
הרצאות על העולם הערבי והמוסלמי