28/02/2024
האמת לא בשבילי, בשבילך.
עברו כל כך הרבה שנים למה עכשיו?
את הפוסט האחרון שלי התחלתי לכתוב לפני ארבע וחצי שנים- לא היה לי אומץ לפרסם אותו.
ניצוצות ראשונים של מגפה היו באוויר, ראיתי את המשבר מתקרב, רציתי לא ליפול לתוכו אז נרשמתי ללימודים שתהיה לי תעסוקה ובלי הודעה מוקדמת הטראומה צפה.
התחלתי לנסח אותו בראש, אבל לא חשבתי להוציא אותו מהראש שלי.
שישב שם.. אולי יום אחד באיזו אזכרה אני והוא נפגש ואתן לו לקרוא.
היא הייתה מודחקת כל כך עמוק שלא זכרתי אותה.
לפני ארבע וחצי שנים כשקיבלתי כלים בלימודי ה NLP היא פתאום התעוררה.
הפכתי ברגע שוב לילדה.
מפחדת להישאר לבד, מפחדת מגברים זרים או מלצאת לבד מהבית, בכי מתפרץ במשך שבועיים, התקפי חרדה שמלווים אותי בכל מקום כל היום, סיוטים עם פלאשבקים קטנים.
לא הבנתי מאיפה זה נחת עליי.
מה פתאום עכשיו?
למה בעוצמה כזו?
בשיחה הראשונה עם המרצה שלי הבנתי
שאני צריכה לתת מקום לילדה שרוצה לכאוב ולבכות את הניצול שעברה-
"עכשיו היא מסוגלת להכיל ולהתמודד. בילדות לא היו לה את הכוחות אבל עכשיו את חזקה מספיק בשביל שתיכן", היא אמרה לי.
שנים האמנתי "ששיחקו איתי" זו הייתה העטיפה שמכרו לי אבל בפועל התמימות שלי נוצלה מוקדם מידי.
אז למה עכשיו? ארבע שנים אני עובדת על הריפוי שלי, לומדת כל טכניקה אפשרית לעזור לעצמי ולילדה הקטנה שבי להחלים.
אז למה? כי אפשר לקום.
אני באמת מאמינה שלא סתם עשיתי את המסע הזה.
לא סתם הלכתי ללמוד התמחות בטראומה חרדה ואבל רגע לפני שאני שותפה להפקה שכולם ידברו עליה
(זה היה החלום - להפיק אירוע שכולם ידעו עליו..).
אני מאמינה שהכל מכוון.
אני יודעת שעכשיו לא רק לי צפות טראומות אלא גם לכל מי שהיה שם.
המח עיבד, הדברים שקעו ואצל לא מעטים הם מתחילים לצוף.
מכל כאב אנחנו יכולים לצמוח ולקום חזקים וטובים יותר עבור עצמנו.
אם קראתם עד לפה,
קודם כל תודה זה באמת חשוב לי 🙏💜
אם אתם או מישהו שאתם מכירים מתמודד עכשיו עם - טראומה, חרדה, דיכאון או אובדן.
אולי אני אוכל לעזור לו או לה, אל תשאירו אותם לבד.
לאף אחד לא כיף בחושך.
#מישהילראותאיתה #טראומה #טיפולרגשי
