Haya Kimelman - Someone to grow with

האמת לא בשבילי, בשבילך.
עברו כל כך הרבה שנים למה עכשיו?

את הפוסט האחרון שלי התחלתי לכתוב לפני ארבע וחצי שנים- לא היה לי אומץ לפרסם אותו.

ניצוצות ראשונים של מגפה היו באוויר, ראיתי את המשבר מתקרב, רציתי לא ליפול לתוכו אז נרשמתי ללימודים שתהיה לי תעסוקה ובלי הודעה מוקדמת הטראומה צפה.

התחלתי לנסח אותו בראש, אבל לא חשבתי להוציא אותו מהראש שלי.
שישב שם.. אולי יום אחד באיזו אזכרה אני והוא נפגש ואתן לו לקרוא.
היא הייתה מודחקת כל כך עמוק שלא זכרתי אותה.
לפני ארבע וחצי שנים כשקיבלתי כלים בלימודי ה NLP היא פתאום התעוררה.

הפכתי ברגע שוב לילדה.
מפחדת להישאר לבד, מפחדת מגברים זרים או מלצאת לבד מהבית, בכי מתפרץ במשך שבועיים, התקפי חרדה שמלווים אותי בכל מקום כל היום, סיוטים עם פלאשבקים קטנים.
לא הבנתי מאיפה זה נחת עליי.
מה פתאום עכשיו?
למה בעוצמה כזו?
בשיחה הראשונה עם המרצה שלי הבנתי
שאני צריכה לתת מקום לילדה שרוצה לכאוב ולבכות את הניצול שעברה-
"עכשיו היא מסוגלת להכיל ולהתמודד. בילדות לא היו לה את הכוחות אבל עכשיו את חזקה מספיק בשביל שתיכן", היא אמרה לי.
שנים האמנתי "ששיחקו איתי" זו הייתה העטיפה שמכרו לי אבל בפועל התמימות שלי נוצלה מוקדם מידי.
אז למה עכשיו? ארבע שנים אני עובדת על הריפוי שלי, לומדת כל טכניקה אפשרית לעזור לעצמי ולילדה הקטנה שבי להחלים.
אז למה? כי אפשר לקום.
אני באמת מאמינה שלא סתם עשיתי את המסע הזה.
לא סתם הלכתי ללמוד התמחות בטראומה חרדה ואבל רגע לפני שאני שותפה להפקה שכולם ידברו עליה
(זה היה החלום - להפיק אירוע שכולם ידעו עליו..).
אני מאמינה שהכל מכוון.
אני יודעת שעכשיו לא רק לי צפות טראומות אלא גם לכל מי שהיה שם.
המח עיבד, הדברים שקעו ואצל לא מעטים הם מתחילים לצוף.

מכל כאב אנחנו יכולים לצמוח ולקום חזקים וטובים יותר עבור עצמנו.

אם קראתם עד לפה,
קודם כל תודה זה באמת חשוב לי 🙏💜

אם אתם או מישהו שאתם מכירים מתמודד עכשיו עם - טראומה, חרדה, דיכאון או אובדן.
אולי אני אוכל לעזור לו או לה, אל תשאירו אותם לבד.
לאף אחד לא כיף בחושך.

#מישהילראותאיתה #טראומה #טיפולרגשי

אני רוצה לומר לך קטנה שבי ,
בחיים אל תקחי שום דבר באופן אישי.
אנשים פועלים מתוך הרגלים, זה לא שהם אותך לא אוהבים.
ברגע מסוים הם מתנהגים בצורה פוגענית,
ויום למחרת מתנצלים כי זו לא באמת ההתנהגות שלהם האמיתית.
קטנה שלי את תדעי להבחין בין השניים,
לא דרך ארשת פנים שיציגו עם דמעות בעיניים.
תהיי קשובה לקולו של ליבך,
הוא תמיד יודע מה נכון עבורך.
כשהם יבטיחו לך שהם בשבילך יעשו שינוי
תזכירי להם ששינוי אמיתי לא יכול להיות מותנה או תלוי.
אם הם עושים אותו עבורך
מה יהיה אם תרצי לומר לאחד מהם פשוט לך?
אז תחזור ההתנהגות הלא נעימה?
לא, זה לא אומר ששוב היית תמימה.
את רוצה להרגיש אהובה ושייכת,
לא, את לא צריכה בשביל זה לספק שום דבר או להיות מושכת.
עם נשמה כמו שלך שרק רוצה להאיר,
תפגשי גם אנשים עם אופל אז בחרי בנתיב זהיר.
ילדה שבי, הניסיון ילמד אותך שלפעמים גם את טועה,
אך אחרי כל טעות תשימי לב שאת המציאות בצורה אחרת פתאום את רואה.
עם התובנות והמכאובים תגיעי לצמיחה והתפתחות
רק אל תשכחי שאני כאן איתך תמיד, זה לא רומן חולף או סתם התאהבות.

אתמול נכנסתי לדיון מקלדת במרשתת.
לרוב אני נמנעת משיחות כאלו חסרות משמעות.
הבחור שאיתו דנתי, במילים אחרות, אמר שדעתי מטופשת
ואני חושבת שהוא זה שמתכחש למציאות.
היו לו רעיונות לפתרון המצב הביטחוני.
הוא חושב שהדעה שלי היא לא הדרך הנכונה,
הדרך שלו היא - נהפוך את עזה לשטח צבאי.
אני לא יודעת אם הוא ישב עם אמא שכולה.
שאלתי אותו איפה הוא שירת שהוא ככה מנדב את הילדים שלנו,
הוא כתב שהיה לוחם בשירות והבן שלו במילואים מהיום הראשון.
שבזמן שהבן שלו "מגן עליי" ומאבד חברים אני חולמת על מדינת פלסטין.
הוא לא יודע מה הכאב שלי ושאני איבדתי, איבדתי המון.
ביום אחד 13 חברים נקטפו לי, ביום אחד 2 חברים שלי נחטפו.
ביום אחד איבדתי 361 חברים לרחבה, אתה מאמין?
אל תפרש אותי ותכניס לי מילים לפה,
אני ממש לא חולמת על מדינת אויב.
אל תהיה ביקורתי זה לא מחמיא, לא סקסי ולא יפה.
בכלל אל תשפוט דעה אמונה או כוונת לב.
אני שונאת אותם לא מפחות משהם אותנו,
גם הייתי רוצה לחלום על עיר מוזיקה חדשה בים התיכון התיכון.
גם אני רוצה לחלום שנרקוד כמו שבאותו יום לא הספקנו .
אני פשוט חושבת שלמחוק חמישה מיליון איש זה שואה וזה לא הצעד הנכון.
זה לא הופך אותי לשמאלנית יקירי,
לא אוהבת ערבים, אבל לא שונאת בני אדם
אם ארצה להרוג את כולם זה לא הופך אותי להיות מפלצת בדיוק כמותם?

#שבעתימפילוג

נמאס לי להגיד שאני בסדר.
נמאס לי שהרגשות מתערבבים כמו בבלנדר.
נמאס לי שכל אחד חושב שהוא יודע מה טוב לי.
די! נמאס לי ששואלים מה שלומי.
נמאס לי שכולם נהיו פרופסורים להתמודדות וכאב.
נמאס לי שמקרקרים על פצעים כמו עורב.
נמאס לי שהמציאות כל רגע מתהפכת.
נמאס לי שלרגע של שלווה כל אמא פה שואפת.
נמאס לי שאומרים לי להיות חזקה.
נמאס לי שאומרים לי שאין ברירה.
נמאס לי שאומרים שתכף הכל יגמר וננצח.
נמאס לי שכל בוקר הדופק עולה והגוף מתעורר במתח.
נמאס לי שהאנושות לא לומדת מאסונות.
נמאס לי שבכל מקום יש מריבות.
נמאס לי לשמוע על עוד יום שעובר ושם יש חטופים.
נמאס לי לשמוע על פרחים שנופלים.
נמאס לי מחדשות רעות.
נמאס לי משיחות טפלות.
נמאס לי לחפש רגע של מזור בכל יום.
נמאס לי שכואב לי בנפש, בכל זמן עם כל סביבה ובכל מקום.
נמאס לי מהכאב.
היום אני בוחרת להקשיב לקול שבתוכי מתלהב,
שבוע חדש אולי יביא איתו תקוות,
נמאס לי מהכל אבל אני מבטיחה לעצמי לפחות לנסות.

#מישהילראותאיתה
#כותבתהמחשבות

איזה עם לתפארת,
מגדול עד קטן כל המדינה מתפארת.
האחת מבשלת מנות לחיילים,
האחר מסייע למשפחות החטופים,
אחד פתח חמ"ל תרומות,
ואחת לאימהות על חוסן מעבירה הרצאות.
קורסים דיגיטליים ומדריכים להצלחה חינם לכל דורש,
רק אחד שצריך עדיין לא אמר "אני פורש".
וכולם מגייסים סיוע ,
חלוקת בגדים, חטיפים, ואפילו לארגן אירוע.
כל אחד תורם במקום בו הוא יכול,
יש פה שלל יכולות כמו גרגירי החול.
האחד מחזק בפן הרוחני,
האחרת תומכת בפן הרגשי,
האחד נותן ביטחון לכל תושבי השכונה,
והאחרת דואגת לשתף בהסברה כל פוסט וכל תמונה.
עם כזה שהוא ממש לתפארת,
עם כזה שמבין שאין לנו ארץ אחרת.
ומה יהיה בשש אחרי המלחמה?
נחזור להתווכח ולפלג את החברה.
אולי בבית הספר לא הקשבנו לכל השיעורים,
אך אם תשאלו את קהלת אין שום דבר חדש במסע החיים.
כבר היינו שם בעבר לפני שנים רבות,
כבר ידענו פילוגים, שואה, תקומה ושלל מלחמות.
בכל פעם העם הזה מפתיע,
נמצא תמיד איפה שצריך ויש הרבה למי להריע.
אני רוצה לומר לך תודה על כל העזרה שלך והנתינה!
אני רוצה לומר לך תודה על שאנחנו גרים יחד באותה המדינה!
תודה על התגייסות בכל רגע ובכל שעה,
תודה על הפצה של עזרה, אור ואהבה.
תודה על לייק על הדברים שאני כותבת,
תודה שאני חלק מעם שהוא גאווה ותפארת.

#מישהילראותאיתה
#כותבתהמחשבות
#עםישראלחי

היום לפני חודשיים בדיוק
אמרנו לכל מי שדיווח על שבחוץ קורה -
נראה לך אמיתי? מה אתה דפוק?
אנחנו יודעים שאם מתקרבים לגדר יש מערכת רואה- יורה.
יש כאלו שישר הבינו את המתרחש,
יצאו לחלץ נמלטים או פתחו חמלים לחיילים ונעדרים,
ויש את אלו שלא האמינו רק הרגישו את הלב חושש.
חלקנו הרגענו ילדים, חלקנו עלינו על מדים וחלקנו חיפשנו איך להיות פה עבור אחרים.
וכל עזרה שהעם יזם מבורכת -
להכין מזון, לאסוף ציוד או להפיץ תכני הסברה
על כל לב שנדם יש משפחה בפוטנציאל מתפרקת.
זה לא פשוט במשך שעות וימים לחוות תדהמה.
הימים חולפים חלקם עם נצחונות קטנים, חלקם עם בשורות עצובות.
יש ימים שהחזרנו הביתה חטופים ויש ימים שהחזרנו לאלוהים נשמות.
חודשיים שבכל בוקר עושים בדיקה מה מצב הרגש,
חודשיים ובתכלס אף אחד לא יודע מה מתחולל שם בפנים ואיך תצא מזה הנפש.
חודשיים של לחימה על פיסות מידע ומלחמות דעה ברשתות
חודשיים שכל אחד ואחת לומדים איך מחדש אפשר, כדאי וקבלת ההבנה שאין לנו מקום אחר חוץ מכאן לחיות.

כשנכנסים לבית אפשר לראות בדיוק מה קורה בתוך הראש שלי,
כשהכל עובד לפי התכניות והלו"ז- הבית מטוקטק
אבל כשאני בעומס וריצות בין כובעים ופגישות
די מהר אפשר למצוא על המיטה את כל השמלות מהמדידות בבוקר
על הרצפה שאריות של משחקים ועקבות של מה הילדים לקחו לחדרים ,
על המדף כל תכשירי הטיפוח מפוזרים,
בינהם קופסא של עדשות והאודם ששמתי ונשאר פתוח.
בשלב שאני שמה לב למצב אני רק רוצה לסיים למרוח קרם ולשכב כבר לנוח.
ואחרי ימים של ג'ינגולים בהם אני את האור שלי מפיצה
בין שיחות עמוקות בקן, לזוגות מדהימים שרוצים להתחתן,
מגיע רגע שאני לא מצליחה לחשוב בבהירות,
כי יחד עם הבית גם הראש שלי מתבלגן.
זו הנקודה שאני מבינה שצריך לאסוף,
לאסוף את השיער
לאסוף את המשחקים מהרצפה
לאסוף את המטרות שלי לרשימה
לקפל את השמלות שמדדתי על המיטה
לקפל את התכנית שיווק שלא ממש עבדה.
לנקות אבק מהמדפים
לנקות כאב מאנשים.
אז אם הגעתם אליי והבית אחרי ניקיון
זה אומר שהמח שלי חד ואתם עם גישה אליו,
בקו הראשון

כשאני נכנסת ללופ הצלחה
אני רוצה יותר.. יותר הצלחות.. יותר כסף.. יותר תשוקות.. יותר חוויות.. יותר חופשות.. יותר עשייה.. יותר שינה..

כשנתיב אחד מתחיל להתקדם אנחנו ישר רוצים להעתיק את ההתקדמות לשאר התחומים והחלקים שלנו.
כמה זמן לקח לך לצור את ההתקדמות שרצית בקריירה?
לייצר את ההכנסות שרצית?
זה לא קרה בנקישת אצבעות.
אז למה יש את הצפייה שעכשיו שהקריירה התייצבה גם הזוגיות תהיה טובה?
למה כשמפטרים אותי אחרי חודשיים הבן זוג עוזב אותי.. סבתא שלי חולה והשמלה האהבה עליי מחליפה צבע בכביסה?

הכל זה עניין של תודעה.
כשנכנסים לתודעת מחסור האמונה שעכשיו כל הנאחס יבוא עליי מתעצמת..
קורה לנו משהו "רע" אנחנו ישר מתחילים לספר לעצמנו את הסיפור שעכשיו בטח גם זה ישתבש וגם החשבונות יתחילו לחזור.. והחברה הטובה שלי תריב איתי והגיוני זו התקופה הזו של הנאחס.

כשנכנסים לתודעת שפע נתיב אחרי נתיב כולם נפתחים..
אנחנו מוצאים ממש מעבר לפינה את הדירה, הרכב או הזוגיות שחיפשנו, אנחנו מתחילים לעבוד בעבודה שחלמנו, אנחנו מצליחים להגשים בגדול חלום שחלמנו.
פתאום הזדמנויות מגיעות עד אלינו.

בהתחלה אנחנו חוששים.. מה יכול להיות שבאמת הצלחתי עכשיו לסגור עסקה?
אין מצב שהוא הזמין אותי הרגע לדייט 😳
אנחנו עושים צעדים ומהססים.. איך יכול להיות ש"זכיתי"? מה עשיתי שמגיע לי כל הטוב הזה?
וכשאנחנו רואים שלא מדובר בפוקס נדלקת בנו להבה שרוצה יותר.. יותר הצלחות.. יותר מהחיים.
בסופו של דבר האמונה היא שיוצרת את המציאות אז תבחרו עם איזו אמונה אתם רוצים לחיות ואם אתם לא יודעים איך להטמיע אותה או איזו אמונה תעצים אתכם.. זו בדיוק המומחיות שלי 😜

#אמונה #הצלחה #מוטיבציה #התפתחותאישית