26/10/2025
כמה מרגש לראות משהו שכתבתי לפני אחד המחזורים הראשונים ביולי 2024... רלוונטי עד היום
סיפור קטן על מגע עדין בטראומה:
את המסע שלי עם א.נשים שעברו אירועים מורכבים התחלתי דרך הדולאות. עם 'עיבוד לידה' כפי שקראו לזה.
הכלים השתנו, המושגים, הידע – הכל התרחב והתעמק
אבל בסופו של דבר, בעומק העניין, נמצאת אישה, נמצא איש,
עם משהו 'כבד' ומכביד ש'יושב' על הלב (והגוף! וכל המערכת האישית והמשפחתית...!)
שמונע המשך פעולה שמחה וזורמת בעולם.
אני זוכרת אישה שהגיעה אלי לפני שנים, לאחר לידה ראשונה ש"הכל היה בה. לא היה שום דבר במדפים הרפואיים מסביב שהם לא פתחו והשתמשו..."
לעומת ציפיה ורצון ללידה טבעית פשוטה ושמחה.
ה'הר' היה גדול וענק.
אם אני זוכרת נכון, התינוק היה כבר בן שנה,
האמא לא חשה חיבור מספק אליו (חוויה מייסרת ממש), לא ישנה טוב, לא הצליחה לחזור לעשייה שלה.
מוכה ומיואשת הגיעה אלי.
איך ניגשות להר כזה גדול.
אין דרך אחת.
בפעם הזאת, בקשתי ממנה להזכר ברגע הראשון שבו משהו השתבש, שבו הרגישה את ה'לא נכון' מזדחל לעברה, את האימה, את "תחושת הכליאה" שתיארה שחשה בשנה הזו...
והיא נזכרה ברגע אחד במעלית.
היא הגיעה לבקורת שגרתית, קצת אחרי התאריך, ואיכשהו מכל הפרמטרים הרפואיים הוחלט, (והיא הסכימה,) על זירוז.
הסכימה, אבל עוד לא לגמרי הפנימה ובחרה באופן מלא ושלם.
משהו בה, בתוך כל המהומה שבחוץ, 'ידע' שהיא צריכה עוד זמן, והיא ירדה עם הבחור שלה לשתות קפה בקפיטריה, לראות קצת שמיים וציפורים לפני שהכל מתחיל.
אלא, שבמעלית, מישהו זר, מקרי למדי, הבחין בוריד הפתוח בזרועה. מין 'ברז קטן' רגיל לגמרי שמושאר לאחר בדיקות דם לצורך רפואי עתידי.
המבט יתכן והיה סתמי, חסר משמעות עבור האיש, שבטח הסיט את מבטו לאפשר לה פרטיות.
אבל,
עבורה –
זה היה נורא.
ברגע הזה היא חשה חשופה, נחדרת,
לא מוכנה. שקורה לה משהו לפני שהיא בחרה ובעצם היתה שם.
ראו אותה, לפני שהיא ראתה את עצמה.
ראו לה, כשהיא עוד לא נעתרה.
כן, כן,
ממבט אחר מקרי בזרועה.
היו ברגע הזה כל זרעי התבהלה והפורענות שעברה בשלושת הימים שלאחר מכן.
בתחילת הפגישה תארה בכמה משפטים את כל הדבר. והדבר היה ענק.
מה שעשיתי היה לנסות לקחת צעד אחורה, ו'לטעום' דגימה מן הקצה, מן הקליפה של תחילת האירוע.
והרגע הזה עלה.
לא היה צורך להכנס לכל הפרטים בפגישה הראשונה הזו.
הרגע הזה היה די והותר בשבילה ליצור קשר עם האיכויות שהיו ואלו שהיו חסרות בלידה שלה.
אחרי המפגש הזה משהו השתחרר. היא בכתה לראשונה בזרועות בעלה, וישנה יותר טוב מאותו רגע.
3-4 מפגשים נוספים אפשרו לנו לגעת (ולחבק, ועל ידי כך לרכך) במספיק נקודות כך שיתאפשר לה להרגיש שוב
שלמה, מוגנת, עטופה, בוחרת וחזקה.
לא תמיד קורה קסם כזה
אבל הרבה פעמים, לאחר פגישות ספורות, נבזקת אבקה שממיסה, שמפשירה את מה שהיה חסום וכלוא
ותקוע ותוקע
ומאפשר לחיים לפלס את דרכם מחדש,
אל האהבה.
במודולה שלנו 'לגעת בעדינות בטראומה'
או לגעת (מתי, איך ומתי לא) בטראומה' -
נכיר עוד דרכים וגישות (וגם תפישות עולם ותיאוריה) כדי להגיע אל השלם.
כי אמרנו טראומה – אמרנו נתק, 'קפסול' חלק מתוכנו כדי שנוכל להמשיך.
נוכל להמשיך, אבל בצמצום, ללא החלק הזה.
ואני מאמינה בחיים. והחיים לא יוותרו על הרצון להיות שלמים.
הכאב שהם מביאים הוא תזכורת לכמיהה אל הבריא ואל השלם.
אם זה מדבר אליך,
אם את.ה מכיר.ה קונסטלציה משפחתית ורוצה לגעת בטראומה (בעדינות),
אם את.ה פוגש.ת א.נשים עם סיפורים מורכבים ורוצה להרחיב את הבסיס שלך,
אם יש בך רצון לפגוש (בעדינות) סיפורים מורכבים אצלך, או אצל יקירייך -
המודולה הזו היא בשבילך.
אשמח מאד לשוחח ולספר עוד,
ולשמוע ממך עוד
כדי לראות אם מתאים
לילך
(במחיר המודולה כלולה פגישה אישית קצרה - כחצי שעה – אז אפשר לנצל אותה...)
050-7946006
https://sale-page.greeninvoice.co.il/HealingTrauma
