סיפור בדים

29/10/2020

נפתחת קבוצת הדרכה למלוות סביב הריון ולידה!
אז לפני שבוע קיבלתי טלפון שאומר...
"אני אוהבת קונסטלציה ואת הבדים אבל ברגע האמת בליווי לא ברור לי מה להציע, איזה ייצוגים לשים, איך להוביל ...
מתי ואיך לשלוף את הבדים בלי שזה יהיה מוזר כי הרי הנשים לא באות אליי לקונסטלציה הן באות להכנה ללידה או לדולה ...
ואני רוצה שתהיה זבוב על הקיר כדי שתתני לי עוד אפשרויות פעולה כדי שאלמד וארכוש ביטחון לרקוד את ריקוד הקונסטלציה.. "

אז כך נוצרה קבוצת הדרכה להטמעת הקונסטלציה בליווי נשים בשדה הלידה.
הקבוצה כבר דיי מלאה ויש מקום לעוד 2.
(אם יהיה ביקוש אפתח עוד קבוצה)

מתאים למי שכבר מכירה קצת קונסטלציה ואת עבודת הייצוגים ורוצה לשלב אותם יותר טוב בעשייה שלה.

הלמידה תהיה בקבוצה קטנה ותשלב סיפורי מקרה והיכרות עם קונסטלציות מובנות ששימשו אותי לרוב .

למי שלא מכירה...
שמי גלית הרמן ... קונסטלטורית בנשמה.
רגע לפני שעברתי לעולם הקונסטלציה הארגונית...
ליוויתי (ועדיין ) במשך 12 שנה נשים סביב עולם הריון ולידה.
הייתי חלק מצוות הפיתוח של הביאוטי (בניצוחה של קרן גדסי)
התמחתי בליווי מצבים רגשיים מורכבים סביב טראומה מיילדותית ואובדנים בשדה הלידה.
ליוויתי נשים , גברים , זוגות , דולות ומיילדות בעיבוד חוויות קשות ובניית אסטרטגיות פעולה חדשות.
הקונסטלציה הייתה שם לעזר רב והניעה תהליכים קסומים ומשמעותיים.
אשמח להעביר הלאה מהידע הרב שנצבר בי בחיבור שבין הקונסטלציה לשדה הלידה.

פרטים :
4 מפגשים 10.11 | 24.11 | 8.12 | 22.12
שעות - 9:30-12:30
עלות - 220 שח *4 = 880 ש"ח
מיקום- קיבוץ מגל . (נכון... לא בזום!)

לעוד פרטים והרשמה:
נא לפנות ל Pninit Tawil היזמת והמארגנת 052-5461234

בתמונה - ציור של אמא שלי המוכשרת שמיטיבה כל פעם מחדש לצייר נשים .

27/11/2017

אנשים מפחדים לדבר על זה. שלא יחשבו שהם משוגעים או רוחניים.
אבל מכיוון שאני גם משוגעת וגם רוחנית הם משתפים אותי .
הם מספרים לי על האופן שבו הם החיים, מרגישים את מי שאיננו.
" הוא הולך איתי לכל מקום " אמרה זו שהתאלמנה לא מזמן.
"ראיתי אותה. אבל לא דרך העיניים, זה כאילו חוש ראייה אחר" אמר על אחותו שנפטרה לפני 5 שנים.
"אני מדברת אליו הרבה, אני יודעת ומרגישה שהוא שומע" סיפרה האמא על בנה שמת לפני 20 שנה.

ואני... אני הולכת ברחוב ופתאום אני מרגישה.
לכי תסבירי איך מרגישים נוכחות.
אולי כמו שמרגישים כעס באוויר, אהבה או מתח מיני.
זה כמו חוטי חישה דקים שיוצאים ממני וחוזרים עם מידע על נוכחות של מישהו, של משהו לידי.
לפעמים אני יודעת מי זה. לפעמים לא .
לפעמים זה קצת מעיק. זה בא כאנרגיה דחוסה.
לפעמים זה נעים. ממש כמו ליטוף.
זה רחוק מסצנות הוליווד וסיאנס מפחידים.
זה עדין . זה מעודן כ"כ.
וזה בתוכנו ומחוצה לנו בו זמנית.

אתמול הבת הקטנה שלי באה ללחוש לי שמשהו מוזר קורה לה...
מישהו הולך אחריה בבית, לכל מקום שהיא הולכת. היא תיארה אותו כמבוגר, גבר והיא אפילו לא יכולה להסתובב אליו כי הוא תמיד צמוד לה לגב.
לך תסביר לה שזה אולי מישהו או משהו שאיננו, שרוצה התייחסות.

סיפרתי לה שהשבוע הלכתי ברחוב ופתאום נוכחות שכזו הורגשה לצידי וידעתי מיד שזה אחי. שהוא בא להרגיש קצת משפחה.
והיא שאלה אם אני מתגעגעת ואמרתי שזה היה כ"כ ממזמן שאני כבר לא זוכרת ולא מתגעגעת אבל מרגישה כל הזמן שמשהו חסר. כמו פאזל שחלק בו הלך לאיבוד והעין נתפסת למה שחסר וזה מעצבן וזה עושה חוסר שקט.

פעם הייתי נלחצת מזה. בורחת מזה.
היום , והרבה בזכות החשיפה שלי לקונסטלציה הערוץ הזה נפתח .
היכולת לתת מקום למה שלא רואים. למה שלא נאמר. למה שאיננו.
היכולת להקשיב למי שאיננו אבל כ"כ רוצה עוד משהו קטן...
עוד חיבוק
עוד פרידה
עוד סליחה
עוד מילה טובה של אהבה, של געגוע.

זה לא תקשור, זה לא הזוי.
זה חיבור מאוד פשוט בתוכנו למה שישנו אך איננו
למה שאיננו אך מורגש
למה שמורגש ואין לו מילים.

עוד שבועיים נפתחים 2 קורסי קונסטלציה.
נותרו מס' מקומות פנויים .
מוזמנים להצטרף.

12/11/2017

כדי לחקור נשיות צריך להגדיר נשי.
כדי להגדיר נשי צריך להגדיר גברי.
עיגול מול מרובע.
אבהי מול אמהי.
ארכיטיפ גברי מול ארכיטיפ נשי.
בלי בגדים זה דיי ברור. ופנימית?
כולנו חשים בהבדל אך אף אחד לא מצליח לשים עליו את האצבע ולהכיל כלל שיתאים לכולם.
כי אולי זה לא שחור ולבן ? אולי זו בעצם סקאלה אחת עם רצף אינסופי.
ואם זו סקאלה, איך היא נראית?
גברי___________________נשי ככה?
ואולי ככה? |__ מעין ציר X Y
ואם יש סקאלה אז אולי קיימת נקודת אפס שבה, פנימית, אנחנו לא גברי ולא נשי ? אולי זה קורה ברגע הלידה ובחודשיים הראשוניים?
ואם כל אחד מאתנו מצוי במקום אחר בסקאלה, וגם המיקום הזה משתנה בכל תקופה, אז מה אני בעצם חוקרת כשאני מזמינה לקורס על נשיות?
הרי הנשיות תתבטא אצל נשים בצורות שונות.
ואולי הנשיות מתבטאת גם אצל גברים?
ואולי בכל זאת ישנן סוגיות שבאופן מוחלט שייכות לנשים.
אלה הנגזרות מתוך חוויות של גוף נשי.
הריון ולידה, מחזוריות פיסית ורגשית, היות הנשים בעלות איבר מין נחדר ולא חודר.
ואיך משפיעות חוויות של נשים רבות במשפחת האישה?
מה המשמעות של להיות אישה בתוך משפחה שבה נשים רבות לא חוו אימהות מיטבית?
מה המשמעות של להיות אישה בתוך משפחה שבה נשים רבות איבדו את ילדיהן? בעליהן?
שבה נשים רבות הפילו את עוברן?
שבה נשים רבות נפגעו מינית?
שבה נשים רבות חיו את חייהן עבור מישהו אחר?
והשאלות רק גורמות לי להבין שהעבודה הקונסטלטיבית מבקשת להחזיק גם את הרעיון נשי-גברי שהאנושות מחזיקה בו מאז ומעולם וגם את הלך התקופה הנוכחית שבה הגברי-נשי מאבדים מעט את המשמעות הנחרצת שלהם ומרגישים יותר ויותר בנוח למקם עצמם על הסקאלה כרצונם.
לא פשוט. מאתגר.
מוזמנות להצטרף אליי
פרטים בתגובה הראשונה
גם פה ציירה : אמא שלי - שוש הלוי

10/09/2017

כמה מילים על טראומה... (והזמנה לקורס)
בתרבות שמעודדת אינדיבידואליזם והתמודדות אישית, שמצדיעה לגיבורים המצליחים להתגבר על הקושי לבדם, חשוב לי לדבר על טראומה.
אין אדם שלא עבר טראומה, שלא נושא על גופו צלקת. אולי כזו שפעם דיממה, אולי קטנטנה, אולי רוב האנשים לא רואים אותה.
איך היא משפיעה על איכות חייו ? על שמחת חייו? ממה היא גורמת לו להימנע?
מה הסיפור שהיא נושאת ? מה קורה כשהיא לא מקבלת את המרחב לדבר את עצמה?
האם היא יכולה פתאום להיפתח ולדמם במפתיע אחרי 5 שנים, 20 שנה, 50 שנה?
לאדם, הטראומה מייצרת חווית בדידות ומבקשת בעיקר תמיכה.
למשפחה, שעוברת כמה טראומות (בדור אחד או לאורך כמה דורות), זה מייצר מצב של נתק בין בני המשפחה.
והלבד רק מחריף.
כמלווים, חשוב שנבין את הטראומה, ונמשיג אותה. לא משנה מהו הכלי איתו אנו עובדים.
הייחוד של הקונסטלציה בעבודה עם טראומה הוא שהריפוי מגיע לא רק דרך האינטראקציה עם המטפל כי אם גם דרך יצירת קשר עם הגורמים במערכת המשפחתית.
עצם השיתוף או הראיה שחלקם חוו גורל דומה יוצרת המון פעמים שיפט משמעותי בתחושה של הטראומה.
בקורס הקרוב "העמקה בליווי אישי" אקדיש שני מפגשים על טראומה וניגע בנקודות הבאות:
* מהו משקע קפוא בטראומה ואיך מזהים אותו בקונסטלציה
* מהם פיצולים טראומתיים ואיך מנכיחים אותם בעזרת ייצוגים
* מהי תנועה שלא הושלמה ואיך מייצרים הזמנות שבעדינות מאפשרים לבטא את מה שאז אי אפשר היה
מוזמנים להצטרף. ההרשמה בעיצומה .
עוד פרטים בתגובה הראשונה

04/09/2017

אישה נכנסת לקליניקה.
אומרת מה תקוע. מה לא עובד.
היא מגיעה עם ידיעה מסויימת על המצב. על עצמה בתוך המצב.
היא לוקחת בדים צבעוניים בידיים ומניחה לאט לאט.
אם ניכנס דרך שער המציאות שלה, דרך המילים שלה, דרך מה שידוע, היא תרגיש בנוח.
המילים יהיו מוכרות. הייצוגים יהיו הגיוניים.
זה ירגיש פחות הזוי לה, לי.

המושג "שער המציאות" הומצא כדי שאזכור לא להתרחק יותר מיידי מעולמו ומתפיסתו של האדם.
אבל, (אבל גדול...) אם נישאר רק במה שידוע, לא תגיע אינפורמציה חדשה ולא תיווצר תנועה חדשה, סדר חדש.
בהנחייה קבוצתית הקבוצה פשוט מביאה מידע כל הזמן ובמקביל כך שלפעמים זה מרגיש שאם לא נעשה כלום ואם ניתן לקבוצה את כל הזמן שהיא צריכה משהו יתארגן/יתגלה/יאמר גם בלעדינו.

הקונפליקט הזה בין הידוע למעורפל מבקש בליווי אישי ריקוד מעודן בתוך שאלות כמו:
איך מזמינים את המעורפל להגיע ולספר על עצמו?
איך נותנים מקום למציאות העכשווית וגם נעים לעבר?
איך אני מקשיבה לעצמי תוך כדי הקשבה למונחית?

כמנחי קונסטלציה עלינו לשים לב לחלק האיטי שבאדם, לשים לב עד לאן הוא יכול ללכת, ובמקביל לשים לב לחלקים האיטיים שבמערכת. הסודות שאולי לא נכון שייפתחו, האדם שהוצא ואולי מבקש הכרה.

אני יותר ויותר מרגישה שללמוד ללוות אישית בקונסטלציה זה בעצם ללמוד אמפרוביזציה.
זה גם לא לתכנן מראש. וגם להוביל בצורה משמעותית.
זו הקשבה לכל כך הרבה אדוות ועדיין להשאיר מרווחים של שקט.
מרווחים, חרכים שדרכם המעורפל יכול להופיע ולהפוך לבד צבעוני, להבנה, לתנועה, לבדיחה טובה.

הרי לכם אלופי האימפרוביזציה.תהנו.

(פרטים על הקורס בליווי אישי בתגובה הראשונה)

שם המערכון: תנועה מדבקת הנושא : בישול צרפתי

17/07/2017

הקונסטלציה הגיעה לעולמנו מתוך התבוננות בדינמיקות שנוצרות בתוך קבוצה כשזו מייצגת מערכת משפחתית של אדם מסוים. זו לא טכניקה שהולבשה על תיאוריה מסויימת כי אם ההיפך. ההבנות על הדינמיקות המערכתיות נוצרו מתוך החוויה.
אנחנו מורגלים לחשיבה מתוך "מודל היחידות".
כדי ליצור סדר בתוך הכאוס שמולנו (תארו לכם שהיינו רואים רק מולקולות של הכל) אנחנו מגדירים דברים ומפרידים אותם זה מזה. זה שולחן, זה כיסא, זו אני וזה אתה, זה שלי וזה שלך, זה חי וזה מת, זה העבר וזה העתיד.
אנחנו לא מתהווים ביחד, אני משפיע עלייך ואתה עליי.
על-פי מודל היחידות, העבר משפיע על מה שבא אחריו. אך נפרד ממנו לחלוטין. הזמן הוא ליניארי.
תפיסת הזמן היא של משהו בעבר שיוצר משהו אחר, שהעבר נשאר מאחור והעתיד עוד לא כאן אך בוא יבוא.

הקונסטלציה בעצם מזמינה אותנו לנוע אל "המודל התהליכי" .
לפי מודל זה, גם הנפרדות וגם תפיסת הזמן מוטלת בספק והם נוצרים מתוך תהליך בלתי פוסק של השתנות תמידית.
בעצם הזמן הוא לא ליניארי ואנחנו מתהווים ומשתנים בתהליך אינסופי מתוך אינטראקציה. בין אדם לאדם, בין אדם לסביבה וגורמים שונים בתוך הסביבה בינם לבין עצמם.
נשאלת השאלה: אם נגיעה בעבר יוצרת השתנות בעתיד, אז מה זה אומר לגבי תפיסת הזמן שלנו? והאם ההווה או העתיד יכולים לשנות את העבר?
האם בעצם קונסטלציה היא מנהרת הזמן ? האם העבר משתנה בקונסטלציה?
כנראה שאם ננסה להבין זאת על-פי "מודל היחידות" נידונו להיכשל.

עפ"י המודל התהליכי, העבר מתפקד פה כל הזמן.
אין "שם" , יש את האופן שבו זה מתפקד פה. יש את מה שרלוונטי לחיים שלי כאן.
במהלך הקונסטלציה, כשסבא משתנה אז מה שרלוונטי מתוך זה אצלי הרגע משתנה.

הקונסטלציה, שבה הנפרדות מוטלת בספק גדול, גורמת לנו לשאול:
"אם אני יכולה לחוש מישהו או משהו אחר אז בעצם מה שלי ומה לא?" "היכן האני מסתיים והיכן מתחיל?"
הקונסטלציה, בתוך תהליך שההשתנות בו היא הקבוע היחיד, מייצרת מבנים וסדרים שעוזרים לנו בהתארגנות פנימית ובתנועה שבין הכאוס והסדר.
אני אזמין להסתובב אל העבר והנציג יסתובב למקום כלשהו בחדר, הבדים יתארגנו בסדר מיטיבי, אך אלו סדרים מטאפורים לגמרי. התהליך יוצר יחידות ונפרדות בינהם על מנת ליצור חוויה של שקט וסדר. ואלו משפיעות מייד על התהליך.
הרי אם ניתן לקונסטלציה את כל הזמן שבעולם היא לעולם לא תסתיים. כל פעם מחדש תזוזה של יחידה במערכת תיצור תזוזה של האחרת. תהליך שמייצר נפרדות שמייצרת תהליך ושמייצר נפרדות וכו'

אז איך נוכל להסביר קונסטלציה?
נגיד פיזיקת קוואנטים, נגיד אפיגנטיקה...
ננסה לאחוז בתיאוריות קיימות כדי להסביר תופעה . וזה יהיה ליד...
זה יניח לרגע את דעתנו שאנחנו לא הזויים.
אך בעצם כל עוד ננסה להסביר את הקונסטלציה בעזרת הכלים המוכרים שנבנו בעזרת "מודל היחידות" , נמשיך לחרוק שיניים ולגמגם.
ככל שאני מעמיקה בלימודי הפילוסופיה של יוג'ין ג'נדלין (מייסד ומפתח ההתמקדות) אני חשה שהסבר מניח את הדעת מצוי אי שם בין כתביו. לא פשוט לקרוא , לא פשוט להבין אבל מרגיש שזה המקום.
המושגים "מודל היחידות " ו"המודל התהליכי" נוצרו על ידו.

30/06/2017

11/06/2017

"אני יולדת באוקטובר, ואני חייבת ללמוד קונסטלציה עד אז..."
כך נשמע הקול מאחורי הטלפון . ולך תסרב להריונית...
וכך הוחלט בספונטניות (ממש) לפתוח קורס קיץ . אז אם הילדים שלך אולי גדלו ולא ממש צריכים אותך הקיץ, ואם פשוט מתחשק לך לפנק את עצמך בלימודים פסיכים וחוויתיים .
דברו איתי!
מוזמנים מתעניינים בנושא של העברה בין דורית .( לא רק מטפלים/מלווים.)
פרטים בקישור בתגובה הראשונה

05/04/2017

אם אני יכול להישען על אבא שלי והוא על אבא שלו אז יהיה לי (ולילדים שלי) קל יותר להיות עם מה שבא בחיים.
אם אני יכולה להישען על אמא שלי והיא על אמא שלה אז יהיה פשוט יותר להיות נוכחת עם מה שקורה לי בחיים.
#תמציתהקונסטלציה

02/01/2017

אז לסיפור בדים יש בית חדש, חמים ומזמין ב"מתחם 4 אמהות" בפרדס חנה.
קורסים וסדנאות לאנשי מקצוע, קונסטלציות קבוצתיות, קונסטלציות אישיות, קונסטלציות קהילתיות ושיתופי פעולה מפרים עם נשות המקצוע המופלאות שבמתחם.
כל הפרטים בהמשך....