להאמין עם מורן בובליל - מורת דרך תת מודע

  • Home
  • Israel
  • Lod
  • להאמין עם מורן בובליל - מורת דרך תת מודע

להאמין עם מורן בובליל - מורת דרך תת מודע ייעוץ והכוונה
הפרשת חלה העצמה לנשים
אימון אישי להחזרת השליטה לחיים שלך!
מחברת הספר 7 עיקרים להצלחה

את יודעת מה את רוצה.את אפילו יודעת מה את צריכה לעשות.אז למה זה עדיין לא קורה?לא כי חסר לך עוד פודקאסט, עוד ספר או עוד תו...
16/09/2026

את יודעת מה את רוצה.
את אפילו יודעת מה את צריכה לעשות.
אז למה זה עדיין לא קורה?

לא כי חסר לך עוד פודקאסט, עוד ספר או עוד תובנה.
את כבר יודעת הרבה.

אבל יש פער בין לדעת — לבין לחיות את מה שאת יודעת.

והפער הזה לא נולד מעצלות.
הוא נוצר מהדיבור הפנימי, מהפחד, מהרצון לרצות את כולם, ומהדברים שמופעלים בתוכנו בדיוק ברגע שבו אנחנו רוצות לזוז.

וככה, בלי שהתכוונו, אנחנו עלולות להפוך לשחקניות משנה בחיים של עצמנו.

בדיוק בשביל הפער הזה יצרתי את
„מידיעה לתנועה” — תהליך קבוצתי ואינטימי לנשים.

שישה מפגשים שבהם לא נעצור רק בהבנה ובתובנה.
בכל מפגש נעשה את החיבור בין מה שאת כבר יודעת — לבין התנועה שתיקחי איתך לחיים.

מתחילות ב־4.10, מיד אחרי החגים
ימי ראשון | 10:30–13:30 | לוד
קבוצה אינטימית של עד 15 נשים
2,600 ₪ | אפשרות לעד 4 תשלומים

כל הפרטים וההרשמה נמצאים בקישור.
תקראי, תרגישי, ואם זה פוגש אותך — אני מחכה לך.

יש לך שאלה? כתבי לי בוואטסאפ, אני כאן. 🤍

קישור ופרטים נוספים

https://pay.grow.link/MTQwMTY~bb3a790e81c35aeaa892aaeed6150f13-Mzk4OTkzMw

“אם היה לי גוף כמו שלך, הייתי הולכת ערומה ברחוב.”וואי, כמה פעמים אמרו לי את המשפט הזה.כבר בערך 13 שנה אני לא לובשת בגדי ...
18/08/2026

“אם היה לי גוף כמו שלך, הייתי הולכת ערומה ברחוב.”

וואי, כמה פעמים אמרו לי את המשפט הזה.

כבר בערך 13 שנה אני לא לובשת בגדי ים רגילים. אני לובשת בגדי ים של גלישה — טייץ, אוברול גלישה, דברים שאני אוהבת.

וכן, זה התחיל אצלי גם ממקום של צניעות. לאו דווקא דתית. פשוט היו דברים שהרגישו לי פחות נכון עבורי.

ואז אומרים לי: “מה יש לך? אם היה לי גוף כמו שלך, הייתי הולכת ערומה ברחוב.”

אז לא.
כי הנה — יש לי גוף כמו שלי, ואני לא הולכת ערומה ברחוב.

לא כי אני מתביישת בו ולא כי אני לא יכולה “להרשות לעצמי”. להפך.

וזה תמיד גורם לי לחשוב:
למה בכלל אנחנו קוראות לזה “להרשות לעצמי”?

מישהי ירדה במשקל ופתאום אומרת: “עכשיו אני מרשה לעצמי להצטלם ככה.”

למה? מה השתנה? ולמה עכשיו כל כך חשוב שכולם יראו?

“בואו תראו. גם לי יש גוף. גם אני כוסית. גם אני יכולה.”

ואני לא שואלת ממקום שיפוטי. תלבשי מה שבא לך, תצטלמי איך שבא לך. אני בעצמי אוהבת אופנה, אוהבת חשוף ויכולה להיות מאוד פרובוקטיבית.

השאלה היא רק:
מאיפה אני פועלת?

כי לפעמים נדמה לנו שזו אהבה עצמית, אבל בעצם זו התרסה.

לפעמים ‘סוף סוף אני מרשה לעצמי’ בעצם אומר: אני עדיין מחכה שמישהו מבחוץ יסתכל ויגיד — וואו.

ואם אני צריכה את ה”וואו” הזה כדי להרגיש משהו שאני כבר אמורה לדעת על עצמי — אולי אני עדיין נותנת למבט של אחרים יותר מדי כוח.

וזה בכלל לא עניין של כמה חשוף. אפשר להיות מכוסה מכף רגל ועד ראש ועדיין לצעוק: “הנה. תראו אותי.”

אני יכולה לחשוף ואני יכולה לכסות. אבל אני רוצה שהבחירה שלי תהיה שלי. לא כי סוף סוף “מותר לי”, לא כדי להוכיח שאני יכולה ולא כי אני צריכה שמישהו יסתובב אחריי כדי להזכיר לי שאני שווה.

אז בפעם הבאה שאת רואה מישהי וחושבת:
“אם היה לי גוף כמו שלה, הייתי הולכת ערומה ברחוב” —

תזכרי:
את יכולה להרשות לעצמך תמיד והכול.

את לא צריכה גוף אחר, לרדת במשקל או להגיע לגרסה מסוימת של עצמך כדי להרגיש שמותר לך.

אבל לפני שאת שואלת מה את יכולה להרשות לעצמך, תשאלי:

מאיפה אני פועלת?

האם זה באמת אני? כי ככה אני אוהבת וככה נעים לי?
או שיש שם גם קול קטן שאומר:
“הנה. עכשיו תראו אותי.”

כי ערך עצמי לא תמיד עולה כשמורידים בגדים.
לפעמים הוא עולה דווקא כשאת כבר לא צריכה להוכיח שום דבר

“אם היה לי גוף כמו שלך, הייתי הולכת ערומה ברחוב.”וואי, כמה פעמים אמרו לי את המשפט הזה.בעיקר כי כבר בערך 13 שנה אני לא לו...
18/08/2026

“אם היה לי גוף כמו שלך, הייתי הולכת ערומה ברחוב.”

וואי, כמה פעמים אמרו לי את המשפט הזה.

בעיקר כי כבר בערך 13 שנה אני לא לובשת בגדי ים רגילים.
אני לובשת בגדי ים של גלישה — טייץ מגניב, אוברול גלישה, דברים שאני אוהבת.

וכן, זה התחיל אצלי גם ממקום של צניעות.
לאו דווקא צניעות דתית.
פשוט היו דברים שהרגישו לי פחות נכון עבורי.

ואז אומרים לי:

“מה יש לך? אם היה לי גוף כמו שלך, הייתי הולכת ערומה ברחוב.”

אז לא.

כי הנה —
יש לי גוף כמו שלי, ואני לא הולכת ערומה ברחוב.

ולא כי אני מתביישת בו.
ולא כי אני לא יכולה “להרשות לעצמי”.

להפך.

אבל המשפט הזה תמיד גורם לי לחשוב:

למה בכלל אנחנו קוראות לזה “להרשות לעצמי”?

אם מישהי ירדה במשקל ופתאום אומרת:
“עכשיו אני מרשה לעצמי להצטלם ככה.”

למה?

מה השתנה?

ולמה עכשיו כל כך חשוב שכולם יראו?

“בואו תראו.
גם לי יש גוף.
גם אני כוסית.
גם אני יכולה.”

ואני לא שואלת את זה ממקום שיפוטי.
תלבשי מה שבא לך.
תצטלמי איך שבא לך.

אני בעצמי אוהבת אופנה, אוהבת חשוף, ואפילו יכולה להיות מאוד פרובוקטיבית.

השאלה שלי היא רק:

מאיפה זה יוצא?

כי לפעמים נדמה לנו שזו אהבה עצמית,
אבל בעצם זו התרסה.

לפעמים נדמה לנו ש”סוף סוף אני מרשה לעצמי”,
אבל עמוק בפנים אנחנו עדיין מחכות שמישהו מבחוץ יסתכל ויגיד:

וואו.

ואם אני צריכה את ה”וואו” הזה כדי להרגיש את מה שאני כבר אמורה לדעת על עצמי —
אז אולי אני עדיין נותנת למבט של אחרים יותר מדי כוח.

אגב, התרסה בכלל לא חייבת להיות בעירום.
אפשר להצטלם מכף רגל ועד ראש בבגדים ועדיין לצעוק דרך התמונה:

“הנה. תראו אותי.”

ולכן מבחינתי זה אף פעם לא רק כמה חשוף או לא חשוף.

זה מאיפה אני פועלת.

אני יכולה ללבוש בגד ים.
אני יכולה לא ללבוש בגד ים.
אני יכולה לחשוף ואני יכולה לכסות.

אבל אני רוצה שהבחירה שלי תהיה שלי.

לא כי סוף סוף “מותר לי”.
לא כדי להוכיח שאני יכולה.
ולא כי אני צריכה שמישהו יסתובב אחריי כדי להזכיר לי שאני שווה.

אז בפעם הבאה שאת רואה מישהי וחושבת לעצמך:

“וואי, אם היה לי גוף כמו שלה, הייתי הולכת ערומה ברחוב” —

אני רוצה שתזכרי:

את יכולה להרשות לעצמך תמיד והכול.

את לא צריכה גוף אחר כדי להרשות לעצמך.
את לא צריכה לרדת במשקל כדי להרשות לעצמך.
ואת לא צריכה להגיע לאיזו גרסה מסוימת של עצמך כדי להתחיל להרגיש שמותר לך.

אבל לפני שאת שואלת את עצמך מה את יכולה להרשות לעצמך —
תשאלי את עצמך:

מאיפה אני פועלת?

האם אני עושה את זה כי זה באמת אני?
כי ככה אני אוהבת?
כי ככה נעים לי?

או שיש שם גם קול קטן שאומר:

“הנה. עכשיו תראו אותי.”

כי ערך עצמי לא תמיד עולה כשמורידים בגדים.

לפעמים הוא עולה דווקא כשאת כבר לא צריכה להוכיח שום דבר.

חזרתי היום מירושלים, אחרי לילה של סליחות בכותל, וחשבתי כמה חודש אלול מזכיר לנו לעצור לרגע בתוך החיים — ולפתוח את הלב. 🤍ז...
17/08/2026

חזרתי היום מירושלים, אחרי לילה של סליחות בכותל, וחשבתי כמה חודש אלול מזכיר לנו לעצור לרגע בתוך החיים — ולפתוח את הלב. 🤍

זה חודש של תפילה, בקשות, התחלות חדשות והזדמנות להתכנס קצת פנימה.

ואולי דווקא עכשיו זה הזמן לאסוף סביבך את הנשים שאת אוהבת וליצור ערב שיש בו הרבה מעבר להפרשת חלה.

✨ תפילה וברכות
✨ חיבור בין נשים
✨ שמחה, צחוק והתרגשות
✨ רגעים שנוגעים בלב
✨ ותוכן שמותאם במיוחד אלייך ולסיבה שלשמה התכנסנו

אני מגיעה אלייך ויוצרת עבורך ערב הפרשת חלה מותאם אישית —
ליום הולדת, לכלה, להודיה, ללידה, לרפואה, לישועה או פשוט כי הלב מרגיש שהגיע הזמן להתכנס ולבקש. 🙏🏻

ובחודש אלול, כשהלב ממילא קצת יותר פתוח, יש בערבים האלה משהו אפילו יותר מיוחד.

רוצה גם את לחגוג ככה?
כתבי לי בפרטי את המילים "הפרשת חלה" ואשלח לך את כל הפרטים 🤍

להאמין עם מורן
כשאמונה והיגיון נפגשים.

את לא מחפשת רק מישהי שתעשה הפרשת חלה,את מחפשת מישהי שתהפוך את הערב הזה לבלתי נשכח.ערב שיצחיק.שירגש.שיחבר בין כולן.שייתן ...
10/08/2026

את לא מחפשת רק מישהי שתעשה הפרשת חלה,
את מחפשת מישהי שתהפוך את הערב הזה לבלתי נשכח.

ערב שיצחיק.
שירגש.
שיחבר בין כולן.
שייתן מקום לברכות, לתפילה, לשמחה ולרגעים האלה שעושים צמרמורת בלב.

אני מגיעה אלייך ויוצרת ערב הפרשת חלה שהוא חוויה שלמה 🤍

לכל כלה, מתגייסת, יום הולדת, לידה, הודיה או פשוט ערב נשים שאת רוצה שיהיה בו משהו מעבר.

אני מתאימה את הערב במיוחד אלייך — את התוכן, האנרגיה, הברכות והרגעים הקטנים שהופכים קבוצה של נשים לערב אחד שזוכרים.

אם יש לך אירוע שמתקרב ואת רוצה שהפרשת החלה תהיה אחד הרגעים הכי מרגשים בו —
שלחי לי עכשיו הודעה בפרטי עם המילים “הפרשת חלה” ואשלח לך את כל הפרטים. 🤍

להאמין עם מורן
כשאמונה והיגיון נפגשים

052-5755654

https://wa.me/message/B75IOVR5FS6WL1

זה לא הוא.זה לא היא.וזה אפילו לא המצב.זו את.רגע… לא במובן של אשמה.במובן של כוח.כי שני אנשים יכולים לעבור בדיוק את אותו ה...
02/07/2026

זה לא הוא.
זה לא היא.
וזה אפילו לא המצב.
זו את.

רגע… לא במובן של אשמה.

במובן של כוח.

כי שני אנשים יכולים לעבור בדיוק את אותו הדבר, ואחד יתפרק והשני יצמח.

מה עושה את ההבדל?

השיח הפנימי.
האמונות.
הפחדים.
הפצעים.
הפרשנות שאנחנו נותנים למה שקורה.

כל עוד אנחנו בטוחים שמישהו אחר מחזיק את המפתח להרגשה שלנו, אנחנו נשארים תלויים בו.

אבל ברגע שאנחנו מבינים שהתגובה שלנו מתחילה מבפנים, משהו משתחרר.

זה לא אומר שאנשים לא פוגעים.
זה לא אומר שצריך להסכים לכל התנהגות.

זה רק אומר שהחופש האמיתי מתחיל כשאנחנו מפסיקים לחפש מי אשם, ומתחילים לשאול:

מה בתוכי הופעל עכשיו?

לא כל פעם שנפגעת,את צריכה להפסיק להיות מי שאת.יש אנשים שיגרמו לך לרצות לסגור את הלב,להפסיק לתת,להפסיק להאמין,להפסיק להשק...
01/07/2026

לא כל פעם שנפגעת,
את צריכה להפסיק להיות מי שאת.

יש אנשים שיגרמו לך לרצות לסגור את הלב,
להפסיק לתת,
להפסיק להאמין,
להפסיק להשקיע.

אבל אם בכל פעם שמישהו פוגע בך את משנה את הערכים שלך,
בסוף הוא לא רק פגע בך…
הוא גם שינה אותך.

אל תתני לזה לקרות.

תבחרי להציב גבולות.
תבחרי לא לרדוף.
תבחרי לא להתנצל כשאין על מה.

אבל אל תוותרי על הערכים שלך.

אם בחרת להיות אדם שעומד במילה שלו,
אל תתני להתנהגות של מישהו אחר לשנות את זה.

כי הערכים שלך לא אמורים להשתנות לפי ההתנהגות של אחרים.

זו החירות האמיתית.

לא לבחור מתוך העלבון.
לבחור מתוך מי שאת

לא כל מי ששקטה – ויתרה.לפעמים היא פשוט הפסיקה לבזבז את האנרגיה שלה על מקומות שלא ראויים לה.וזה…אחד הסימנים הכי גדולים של...
27/06/2026

לא כל מי ששקטה – ויתרה.

לפעמים היא פשוט הפסיקה לבזבז את האנרגיה שלה על מקומות שלא ראויים לה.

וזה…
אחד הסימנים הכי גדולים של אישה שהתחילה לבחור בעצמה.

שבוע טוב.

מה הדבר אחד שאת בוחרת לשחרר השבוע?

יש רגעים שבהם אנחנו בטוחות שהפחד הוא סימן לעצור.שאם הלב דופק, אם יש חוסר ודאות, אם משהו מרגיש גדול מדי…כנראה שזה לא בשבי...
26/06/2026

יש רגעים שבהם אנחנו בטוחות שהפחד הוא סימן לעצור.

שאם הלב דופק, אם יש חוסר ודאות, אם משהו מרגיש גדול מדי…
כנראה שזה לא בשבילנו.

אבל מה אם הפחד לא הגיע כדי לעצור אותך?
מה אם הוא הגיע כי את עומדת לעשות משהו שעוד לא עשית?

לפעמים אנחנו מחכות לרגע שבו נרגיש מוכנות.
לרגע שבו הפחד ייעלם.
אבל האמת היא שרוב הצעדים המשמעותיים בחיים נעשים דווקא כשהפחד עדיין שם.

ההבדל הוא לא בין אנשים שמפחדים לאנשים שלא.
ההבדל הוא בין מי שנותן לפחד להחליט במקומו,
לבין מי שבוחר להתקדם למרותו.

אל תחכי שהפחד ייעלם.
למדי ללכת גם כשהוא לידך. 🤍

אם המשפט הזה פגש אותך היום,
כתבי לי בתגובות:
“אני מתחילה.”

לא כל החלטה שלך צריכה לבוא עם הסבר.את לא צריכה לשכנע.את לא צריכה להצטדק.ואת לא צריכה לבקש אישור לבחור את מה שנכון לך.לפע...
21/06/2026

לא כל החלטה שלך צריכה לבוא עם הסבר.

את לא צריכה לשכנע.
את לא צריכה להצטדק.
ואת לא צריכה לבקש אישור לבחור את מה שנכון לך.

לפעמים אנחנו מסבירות למה אמרנו לא.
למה אנחנו צריכות רגע לעצמנו.
למה בחרנו אחרת.
למה החלטנו לעצור.

אבל ככל שאת מסבירה יותר,
את עלולה למצוא את עצמך מחפשת אישור במקום פשוט לבחור.

מותר לך להגיד:

“לא מתאים לי.”

“אני צריכה שקט.”

“זה מה שהחלטתי.”

נקודה.

מי שרוצה להבין – יבין.
ומי שלא – לא תמיד זו האחריות שלך.

יש רגעים שבהם הבחירה הכי אוהבת כלפי עצמך היא להפסיק להסביר,
ולהתחיל לסמוך על עצמך.

כי לא כל החלטה צריכה הסבר.
לפעמים היא פשוט צריכה להיות שלך.

באיזה מקום בחיים את מרגישה שהגיע הזמן להפסיק להסביר את עצמך?

Address

Lod

Telephone

0525755654

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when להאמין עם מורן בובליל - מורת דרך תת מודע posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The School

Send a message to להאמין עם מורן בובליל - מורת דרך תת מודע:

Shortcuts

Share

Category