28/07/2022
חולק חוויה של שיעור פרטי ראשון מוצלח:
הגיע אלי ילד מאוד מאוד ביישן. אמא שלו ישבה איתנו, מאחורה בחדר ו"התעסקה בדברים אחרים". הוא ישב הכי רחוק שאפשר ממני, מסובב לכיוון הדלת. הוא הציג לי את העבודה בביולוגיה על הקשר בין דם וחמצן.
שברתי קצת את הקרח עם התלונה הרגילה בחופשים- "המורות האלה, שנותנות 29 עמודים להגשה בתחילת השנה הבאה, ובסוף כתוב "חופש נעים, מוהאהאהאהאהאאא!!!""
רק חצי מהשיעור פתרנו שאלות. תוך כדי, צפינו ב"החיים", הגאוני והמופלא. כדוריות דם אדומות סוחבות חמצן מהריאות לתאים, תאי הדם הלבנים הם השומרים. הספקנו לדבר על מחלת גבהים שחטפתי בטיבט, מה קורה לאסטרונאוט שנחשף לוואקום של החלל, הסתגלות של בני אדם לתנאי גובה ומזג אוויר קיצוניים (ועל הדרך עניתי על השאלות המדהימות שלו- איך הגיעו אנשים ליבשת אמריקה, ומה זה בכלל אינדיאנים).
עם השאלות והתשובות, הוא התקרב יותר ויותר, נהיה חייכן, ושכח מהדלת.
קלטתי את הקטע שלו. הוא חכם ממש, אבל צריך אמל"ק בשאלות הארוכות, ואם לא הולך לו, אז הוא משתבלל.
אז אימלקתי לו, הוא קלט את הקטע, פתר מהר והרגיש בשליטה. סיימנו על הדקה. כיף.
נראה לי שהוא יחזור.