הדרכת הורים - בית ספר להורות ומשפחה

צרו עם ילדכם, כבר מגיל צעיר, "מפגשי פטפוט" אישיים קבועים.
קל מאוד לפטפט עם הקטנטנים... לפעמים אפילו היינו שמחים לקצת יותר שקט מצידם ;-) אבל יצירת הרגל של מפגשי פטפוט כאלו יהיה שווה את משקלו בזהב... בגיל 13 למשל.
מתי? איפה? איך?
כשאתם משכיבים אותם בערב במיטה זה זמן מצוין...
אפשר לתכנן ולקבוע "מפגש פטפוט" חגיגי עם הילד - לצאת לבית קפה או לשבת במטבח עם ספל שוקו חם...
אפשר לערוך "מפגש פטפוט" גם בזמן פעילות אחרת שילדכם אוהב לעשות אתכם - למשל הכנת ארוחת ערב בצוותא או עבודה בגינה.
איפה ומתי שזה לא יהיה... זוהי השקעה ששווה את המאמץ!

15 פעילויות ביתיות משפחתיות וכייפות לחורף (בלי מסכי טלוויזיה ומחשב!):
1. ערכו מרתון משחקי קופסה - כל אחד, בתורו, בוחר משחק וכל המשפחה משחקת בו יחדיו.
2. ארגנו מסיבת קריאה - מתכרבלים יחד עם כריות, שמיכות, ספרים וחטיפים על השטיח / הספה.
3. דפדפו יחד באלבומי התמונות של המשפחה וספרו להם את הסיפורים שמאחורי התמונות.
4. ערכו מסיבת ריקודים משפחתית (על הדרך גם תתחממו ;-) ).
5. למדו את הילדים כישורים חדשים - לסרוג, לתפור, לבשל או אפילו לנקות ;-).
6. שלפו מהארון את הפזל של ה-1000 חלקים שאתם שומרים ל"מתי שיהיה זמן" והרכיבו אותו יחד כמשפחה.
7. שחקו עם הילדים מחבואים בבית.
8. בנו יחד אוהל משמיכות ומצעים ותנו לילדים לשחק בתוכו עם פנסים.
9. הכינו יחד סרטונים מצחיקים.
10. ערכו מסיבת שוקו חם ומרשמלו.
11. הכינו תאטרון בובות עם גרביים והמציאו יחד הצגה.
12. ערכו תחרות חידות משפחתית.
13. ערכו משחק חפש את המטמון ברחבי הבית.
14. ערכו ניסויים מדעיים ביתיים עם חומרים שיש בכל בית.
15. למדו אותם את שירי הילדות שלכם.

הפרדוקס שבADHD...
מזהים את עצמכם או את ילדכם בתיאור הזה?

נסו לקבוע פרק זמן של עשרים דקות לפחות ביום בו הבית מתנתק ממסכים וגירויים חיצוניים!
אין טלוויזיה, אין מחשב, אין טלפונים ניידים...
כולם חיים את הרגע. רואים אחד את השני. שומעים אחד את השני.
נכון... זה לא פשוט (למבוגרים לא פחות מאשר לילדים).... אבל כשתשתיקו לרגע את כל הגירויים החיצונים הללו תגלו שאתם יוצרים זמן איכות שכבר שכחתם שאפשר ליצור:
זמן איכות לעצמכם עם עצמכם (אולי תיהנו מספר טוב ותתנו על הדרך גם דוגמה אישית נהדרת לילדים...)
וזמן איכות עם הילדים (כן כן... אותו זמן איכות שאתם מבטיחים לעצמכם שתיצרו אותו אבל לא מצליחים לעמוד בזה...).
ואם אתם חוששים שמישהו בדיוק ינסה להשיג אתכם בטלפון ותפספסו שיחה חשובה זכרו מה היינו עושים כשהיינו ילדים ולא היו עדיין טלפונים ניידים... אם מישהו היה מנסה להשיג אותנו כשהיינו יוצאים מהבית הוא פשוט היה משאיר הודעה והיינו חוזרים אליו... זוכרים? ;-)

1. ספר לי על משהו שגרם לך לחייך היום.
2. ספר לי על משהו שגרם לך לעצב היום.
3. ספר לי על משהו חדש שלמדת היום.
ככה תלמדו את הילד לתקשר ולדבר על רגשות ומחשבות.
תקבלו מידע חשוב על מה שעבר עליו ועל איך שהוא רואה את זה דרך העיניים שלו.
ותוכלו לעזור לו לראות איך אפשר ללמוד ולהתפתח גם מחוויות שליליות.
הכי חשוב, זה זמן איכות נהדר להורים ולילדים.
יתכן והילדים יתנגדו לרעיון בהתחלה... אבל אם תתעקשו ותתמידו יתכן ותגלו מהר מאוד שהם לא מוכנים לוותר על ההרגל הזה כחלק משגרת סוף היום שלהם ושהם הולכים לישון הרבה יותר רגועים ושלווים.

ילדינו הם כמו ספוג...
הם סופגים את המילים והמחשבות שלנו אודותיהם ומפנימים אותם.
ילד שהוריו חושבים עליו שהוא "עצלן" - יאמין בסופו של דבר שהוא עצלן....
ילד שהוריו מאמינים בכוחו ובכישרונו לעמוד מול כל אתגר - יגדל להיות מבוגר בעל בטחון ביכולות שלו!

★מידע על הסדנאות הקרובות להורי ADHD (בטבעון, קרית ים ובקיסריה):★
★ בטבעון - (פתיחה: 13.1.2015. במתנ"ס טבעון)
http://bit.ly/1s4ai2i
★ בקרית ים - (פתיחה 28.12.2014 במרכז לצעירים בקרית ים)
http://bit.ly/1CPu5Vj
★ בקיסריה - (פתיחה: 5.1.2015 במרכז קיסריה לתרבות פנאי, ספורט וגולף)
http://bit.ly/1ot0kkR

5%-10% מהילדים סובלים מהפרעת קשב וריכוז.
איך משפרים את הדימוי העצמי שלהם?
איך עוזרים להם להתמודד עם בית הספר?
האם התשובה היא עוד ועוד תרופות? או שאפשר גם אחרת?
בית הספר להורים שמח להזמינכם לסדרה של 6 מפגשים בה תקבלו את הכלים הדרושים לכם כהורים לילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז.
כי היום כבר ידוע שאימון אישי או קבוצתי, קצר וממוקד להורים יכול לשפר משמעותית את איכות החיים של הילד בעל בעיות הקשב והריכוז ואת איכות החיים של המשפחה כולה.

1. המאבק שלי אמיתי! אני לא רוצה להיות שונה מהילדים בכיתה ואני מאוד מתאמץ להראות כאילו אין לי בעיות בבית ספר.
2. זה הרבה יותר מסובך ממה שאתם מתארים לעצמכם להיות אני – דברים שבאים לכם בטבעיות דורשים ממני תהליך מחשבתי ארוך ומאמץ שאין לי עבורו זמן בכיתה.
3. אני דואג המון! אני כל הזמן מודאג מכך שאראה שונה, שאשכח את השעורים שלי, שאומר משהו לא נכון או שאסתבך בצרות. האמת היא שאני דואג בכל דקה שאני בבית הספר. לפעמים אני ממציא סיפורים מוזרים רק כדי להתחמק מללכת לבית הספר.
4. אני מרגיש טיפש כשאני לא מצליח לעשות מה שחברי עושים. אני בטח לא באמת טיפש אבל זה בהחלט מרגיש ככה כשקשה לי עם משימות שחברים שלי מבצעים בקלות.
5. אני מאוד רגיש. לפעמים נראה לכם שאני תינוק בכיין אבל זה רק בגלל שהרגשות שלי מאוד עוצמתיים.
6. אני מבין דברים שנאמרים לי פשוטו כמשמעו ולא תמיד יודע לזהות כשדברים נאמרים בצחוק. בגלל זה אני נפגע הרבה פעמים.
7. אני חכם! אם נותנים לי מספיק זמן לעבד משימה או שנותנים לי דרך אחרת להתמודד איתה (לא דף עבודה) אני אפילו מבריק! תנו לי את ההזדמנות ואולי אפתיע אתכם!
8. אני לא עצלן! בראש שלי קורים הרבה יותר דברים מאשר בראש של מרבית האנשים ואני נאבק על מנת להתארגן ולתכנן משימות כראוי. זה גורם לי לאיטיות אבל אם המשימה מעניינת אותי אני יכול להתרכז הרבה יותר טוב.
9. החולשה שלי גורמת לי להרגיש ככשלון. אתם יכולים לעזור לי מאוד אם רק תאמינו בי ותעודדו אותי.
10. אני לא מתכוון להכעיס אתכם. אני רוצה להצליח. מגיע לי להיות נאהב בדיוק כמו חברי לכיתה.

לא פשוט להיות ילד עם הפרעת קשב וריכוז
ולא פשוט להיות הורה לילד כזה ולהבין מה עובר עליו

קבוצה חדשה בקיסריה:
סדנת הורים לילדים עם הפרעות קשה וריכוז.

שאלות של הורים – מה עושים כשהילדים לא מפסיקים לשאול "למה?"
כשילדים שואלים שוב ושוב "למה?" הם לא תמיד זקוקים לסיבה והסבר מדויקים.
לעתים קרובות הם פשוט מנסים לגרום להוריהם לשנות את דעתם או להשיג תשומת לב.
הורים רבים מאמינים שאם ישקיעו זמן ומאמץ בהסברים מפורטים הם יגרמו לילדים להבין את הסיבות שמאחורי ההחלטות שלהם. הם מאמינים שהילדים יבינו ויקבלו את ההחלטות וכולם יהיו מאושרים.
אז זהו...שלא!
כשאתם מנסים להסביר לילדכם מדוע הוא לא יכול לקבל עכשיו סוכריה או להמשיך לצפות בטלוויזיה במקום ללכת לישון המטרה שלכם היא לגרום לו או לה לראות את המציאות כפי שאתם רואים אותה ולוותר על מה שהם רוצים. המטרה של ילדכם לעומת זאת היא לגרום לכם לשנות את התשובה מ"לא" ל"כן".
אז מה עושים?
אפשר בהחלט לתת הסבר קצר ופשוט. פעם אחת. לא יותר מזה.
ואם השאלה חוזרת על עצמה שוב ושוב נסו משהו חדש – נסו לשאול את הילד/ה את אותה השאלה ולתת לו לענות בעצמו:
"למה את/ה חושב/ת שאמרתי לא?"... "אני בטוחה שאת/ה יודע למה. בוא/י ספר/י לי למה אני לא מסכימה שתאכל/י עכשיו סוכריה?".
בדרך זו לא רק שתצאו מהמעגל האין סופי של ה"למה"? – כך גם תתנו לילדכם את התחושה שאתם מאמינים ביכולתו לחשוב ולמצוא תשובה בעצמו.