ענת בן ישי CBT

הלילה חלמתי שקמתי מהאזעקה ורצתי למקלט.. הלילה זה לא קרה ולא סתם דווקא בלילה אחרי ההכרזה הדרמטית על הפסקת האש המוח המשיך להיות בכוננות.

האמיגדלה שלנו שנמצאת בחלק האחורי של המוח, עדיין נשארת דרוכה כי אחרי תקופה ממושכת של איום - חרדה, אזעקות, חוסר שינה וחוסר ודאות, יש לה תפקיד לשמור עלינו גם כשהמצב משתנה ״לכאורה״.

אי אפשר לחזור בבת אחת ל״שגרה״ -
זה לא טבעי, זאת לא הביולוגיה שלנו ואין סנכרון בין הגוף למציאות כשהגוף עדיין מפריש קורטיזול ( שהוא הורמון הלחץ ) והסביבה משדרת עסקים כרגיל.

אז אם אתם עדיין מרגישים עייפים, מבולבלים, לא מרוכזים, תחושת ניתוק או תגובתיות גדולה, עצבנות, תקיעות, רצון להיות לבד או להיפך- אתם לא לבד, זהו מצב נורמאלי של חוסר ויסות .

איך עושים את המעבר בצורה נכונה ?

🌻מדורג מילת המפתח-
להתחיל בקטן, לתת למערכת הפארא-סימפתטית (מערכת הרגיעה) זמן "להדליק מנועים".

🌻עיבוד רגשי ולא הדחקה-
כדי לעזור לאונה המצחית לחזור לשליטה ולא לתת לטראומה לשלוט בנו כדאי לדבר על מה שעברנו , לשתף , גם כמה משפטים יעשו את העבודה.

🌻וויסות גופני באמצעות תנועה, נשימות, מגע - כל מה שיעורר את עצב הואגוס , ישדר למוח שהסכנה חלפה ויוריד את
הקורטיזול.

בשבילי הים עושה תמיד את העבודה - משלב את כל מה שמערכת העצבים שלי צריכה…🧘‍♀️ 🌿🌈

שואלים אותי הרבה האם טיפול CBT כלול בהטבות למילואימניקים/ות ונשות מילואים?

אז כן 💙 חשוב שתדעו כי ניתן לקבל החזרים עבור טיפול רגשי מקצועי במסגרת הזכאות מהמדינה.

אפשר לפנות אלי עבור:
✨ טיפול רגשי לילדים ולמתבגרים
✨ הדרכת הורים
✨ טיפול CBT למשרת מילואים או בת
זוגתו
✨ טיפול גם בזום בנוחות מהבית

אם אתם מרגישים שהגיע הזמן לעצור רגע ולקבל תמיכה –אני כאן בשבילכם🙏🏻
אל תחכו שהקושי יגדל או יהפוך להרגל , אפשר וחשוב לטפל כבר עכשיו.

ענת בן ישי CBT
0524813797

משפחה היא לא מקום מושלם , היא מקום שמתאמנים בו על קשר.

יום המשפחה מזכיר לנו לחגוג קרבה, אהבה ושייכות. משפחה היא המערכת הרגשית הראשונה שלנו. שם נולדות האמונות שלנו על עצמנו:
“אני מספיק טוב?”
“רואים אותי?”
“מותר לי לטעות?”

ב-CBT אנחנו מבינים שהרבה מהמחשבות האוטומטיות שלנו היום נשענות על חוויות מוקדמות בתוך המשפחה וכשאנחנו לומדים לזהות אותן - במקום להאשים את ההורים, אנחנו לוקחים אחריות על ההמשך.

יום המשפחה הוא הזדמנות לא רק לחגוג,
אלא גם לבחור תגובה חדשה.

🌱 לשאול שאלה במקום להתפרץ
🌱 לנשום רגע לפני ביקורת
🌱 להגיד מילה טובה שלא נאמרה הרבה זמן

לא צריך משפחה מושלמת, צריך משפחה שמוכנה לגדול🌻

ואם אתם מרגישים שהדינמיקה המשפחתית מפעילה אתכם התחילו בלזהות:
• מה אני מרגיש?
• איזו מחשבה עוברת לי בראש?
• האם יש דרך נוספת לפרש את הסיטואציה?

לפעמים שינוי קטן בתגובה אחת משנה מערכת שלמה.

יום המשפחה שמח ❤️
ענת בן ישי CBT

״אבל אם אני מרגיש שזה נכון , זה לא אומר שזה נכון?” שאלה שעולה לא פעם בקליניקה וזה באמת מבלבל .

וכאן בדיוק נכנס הלב של CBT.

המוח שלנו מייצר מחשבות באופן אוטומטי. חלקן חכמות, חלקן מועילות וחלקן פשוט… הרגל ישן.

״ אני לא מספיק טוב”
״ אם נכשלתי זה אומר שמשהו בי דפוק”
״ אם אני בלחץ סימן שאני לא מתמודד כמו שצריך”

הגוף לא בודק אם המחשבה מדויקת, הגיונית או מבוססת עובדות .. הוא מגיב אליה כאילו היא עובדה: דופק עולה, מתח בשרירים, חוסר שקט, הימנעות.

אבל מחשבה ≠ מציאות

גם אצלי עולות מחשבות אוטומטיות.
לא דרמטיות, לא “קליניות” מחשבות יומיומיות כאלה, של ספק, עומס או רגעים של “אולי אני לא עושה מספיק”.

ההבדל היום הוא לא בזה שהן נעלמות,
אלא בזה שאני מזהה אותן מוקדם יותר
ולא נותנת להן לנהל אותי.

בעבודה קוגניטיבית־התנהגותית אנחנו לא מנסים “לחשוב חיובי” וגם לא מתווכחים עם המוח בכוח. אנחנו לומדים לפתח מרווח קטן בין המחשבה לבין התגובה.

אז מה אפשר לעשות ברגע שזה קורה?

1️⃣ לתת שם למה שעובר
במקום “אני כישלון” לומר לעצמי: “עוברת לי עכשיו מחשבה שאני כישלון”

2️⃣ לשאול שאלה אחת פשוטה
לא “האם זה נכון?” אלא : “האם המחשבה הזו עוזרת לי כרגע?”

3️⃣ לבחור פעולה קטנה ולא מושלמת
גם כשיש ספק, כי שינוי לא מחכה לביטחון , הוא נבנה דרך עשייה.

כולנו חווים מחשבות כאלו לכן הצעד הראשון הוא להפסיק להבהל מהן.
אלו מיומנויות נרכשות.
לא כוח רצון, לא אופי אלא תרגול.

אז תתחילו לתרגל , לא כדי להיפטר מהמחשבות, אלא כדי שהן יפסיקו להחליט במקומכם🌻

הפסקת קריאה בין מטופלים ☕📖

“אתם הפלסבו” מזכיר לי עד כמה המוח שלנו שותף פעיל בתהליכי שינוי.

הספר משלב מחקר, סיפורים ותובנות על הקשר בין מחשבות, אמונות ותגובות הגוף שלנו, ומזמין להסתכל אחרת על הרגלים, דפוסים ואפשרות לשינוי.

לא במקום טיפול אלא כתוספת מעוררת מחשבה. 🌱

ספר שמרחיב את הראש (והלב), ומחזק אמונה ביכולת שלנו להשפיע, צעד אחרי צעד.

מה אם הייתי אומרת לכם שחלק מהעבודה שלי על קשב, ויסות, חרדה ומצב רוח מתחיל בכלל בצלחת?

פירמידת המזון החדשה שפורסמה בארה״ב מאשרת משהו שאני חיה ונושמת כבר שנים: תזונה היא לא רק עניין של גוף, אלא מפתח משמעותי לבריאות רגשית.

בשנים האחרונות המחקר מצביע יותר ויותר על קשר הדוק בין תזונה לבין תפקוד רגשי וקוגניטיבי במיוחד אצל ילדים.

קשיי קשב וריכוז, חרדה, ירידות במצב הרוח ואפילו התפרצויות רגשיות לא מושפעים רק מגורמים פסיכולוגיים וסביבתיים אלא גם ממה שנכנס לגוף.

פירמידת המזון המעודכנת מדגישה שינוי חשוב שכדאי לאמץ בכל בית :
🥦 פחות מזון מעובד וסוכרים
🍎 יותר מזון טבעי, מגוון ומאוזן
🐟 דגש על חלבון איכותי, שומנים טובים וסיבים תזונתיים

ולמה זה כל כך חשוב רגשית?
המוח שלנו ושל הילדים במיוחד זקוק לחומרי גלם נכונים כדי:
• לשמור על ריכוז לאורך זמן
• לווסת רגשות
• להתמודד עם סטרס וחרדה
• לשמור על יציבות במצב הרוח

תנסו במשך שבוע במקום לשלוח ילד לבית הספר עם קורנפלקס מתוק או מאפה , ארוחת בוקר הכוללת :
✔ ביצה / חביתה
✔ פרוסת לחם מלא או קרקר כוסמין
✔ ירק חתוך (מלפפון / גזר)
✔ מים (לא מיץ)

הרבה הורים מדווחים שכבר אחרי כמה ימים רואים:
• פחות קופצנות ואי־שקט
• יותר יכולת לשבת ולהתרכז
• פחות עצבנות לפני הצהריים
• פחות ״נפילת אנרגיה״ ועייפות

זה לא קסם ולא “טיפול” בפני עצמו אבל זה בסיס שמאפשר לעבודה הרגשית וההתנהגותית להיות הרבה יותר אפקטיבית ויכול להיות צעד ראשון חשוב בתהליך השינוי .

בתמונה: אני בהליכה.
מאחורי הקלעים: נשימה, ויסות והרבה עבודה של מערכת העצבים.

לא פעם, גם בטיפול וגם בחיים, אנחנו מגלים שתנועה פשוטה יכולה להיות חלק משמעותי מהדרך החוצה.

הרבה מהשיחות בקליניקה שלי מתחילות בתחושת תקיעות : מחשבות שלא מרפות, גוף דרוך, חרדה שמנהלת את היום.

הליכה היא לא רק פעילות גופנית , היא גם כלי טיפולי שאני משתמשת בו והוא מוכיח את עצמו כל פעם מחדש.

תנועה משפיעה על המצב הנפשי,
הליכה סדירה מפחיתה עוררות פיזיולוגית, מרגיעה את מערכת העצבים,
משפרת ויסות רגשי ותורמת להפחתת חרדה, עומס מחשבתי ולעיתים גם סימפטומים דיכאוניים.

מעבר להשפעה הביולוגית, יש כאן גם אמירה נפשית עמוקה:
אני בתנועה.
אני פועלת.
אני לא קפואה במקום.

עבור אנשים שמתמודדים עם חרדה, זהו מסר פנימי חשוב ומתקן.

בטיפול CBT עובדים עם מחשבות, רגשות והתנהגות והגוף הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך. ספורט, גם אם הוא פשוט, מדורג ולא מושלם, אינו תוספת שולית אלא תשתית שמאפשרת שינוי עמוק ויציב יותר.

לפעמים לא צריך לפתור הכול בראש והצעד הראשון לרווחה נפשית הוא ממש… צעד.

לא פתרון קסם, לא חובה , רק הזמנה עדינה לזוז קצת ולהקשיב למה שקורה בפנים🧘‍♀️

״ אנחנו לא נשברים בזמן המלחמה, אלא אחריה״

בשבועות האחרונים אני פוגשת הרבה אנשים שמרגישים שקשה להם דווקא עכשיו אחרי שהמלחמה נגמרה, כשהשקט חזר וזה מפתיע, כי אנחנו חושבים שעם סיום המלחמה אמור להגיע גם רוגע…
אבל לפעמים קורה בדיוק ההפך.

בזמן חירום אנחנו פועלים על אוטומט, מחזיקים חזק כדי לשרוד ורק כשהכול נרגע , הגוף והנפש מתחילים “להרגיש” באמת.

אז פתאום מגיעה חרדה, עצב, חוסר שינה, עייפות, או פשוט תחושת ריקנות כזו שקשה להסביר.

זה לא אומר שמשהו לא בסדר בך. זו תגובה אנושית לגמרי, טבעית אחרי תקופה כל כך אינטנסיבית וזה גם הרגע שבו שווה לעצור, להקשיב לעצמך, ולפנות לעזרה אם צריך.

טיפול קוגניטיבי־התנהגותי CBT יכול לעזור לעבד, להרגיע ולהחזיר בהדרגה תחושת שקט ושליטה. הטיפול הוא מקום בטוח לעצור לרגע, לעבד ולהתחיל לנשום שוב.

מוזמנים לפנות אליי בפרטי אם זה מרגיש לכם נכון 🌱
0524813797

ילדים לא צריכים להיות ‘חזקים’
הם צריכים להרגיש בטוחים”🫶🏻

לפעמים הורים מגיעים אליי לקליניקה ואומרים:

“אני רק רוצה שהילד שלי יהיה חזק יותר… שלא ייקח ללב כל דבר, שידע להתמודד.”

וזה לגמרי מובן. כולנו רוצים לראות את הילדים שלנו עומדים על הרגליים, מצליחים, לא נשברים מכל קושי.
אבל עם השנים למדתי דבר חשוב:
הכוח האמיתי של ילד לא נבנה כשהוא “קשוח” , הוא נבנה כשהוא מרגיש בטוח.

כשיש לו מבוגר שיכול לשאת יחד איתו את הרגש,
שלא נבהל כשהוא בוכה,
שמאמין בו גם כשהוא מתקשה,
שם מתפתח החוסן.

בטיפול קוגניטיבי התנהגותי עם ילדים , לומדים לזהות את המחשבות שמלחיצות אותם, להבין מה הגוף מרגיש ולבחור תגובות אחרות ובמקביל עובדים עם ההורים כי היכולת של הילד לווסת את עצמו מתחילה מהיכולת של ההורה להיות מקום בטוח עבורו.

וזה אולי המסר שהכי חשוב לי להעביר להורים:
לא צריך להיות מושלמים,
לא צריך “לתקן” את הילד ,
צריך רק להיות שם איתו, סקרנים, אמפתיים, נוכחים ומשם לאט־לאט,
השינוי כבר מגיע 🌺

מפגש סיום של קבוצת דימוי עצמי לנערים בני 14.
אני פורסת קלפים של חוזקות על השולחן ומבקשת מכל אחד לבחור את החוזקה של הקבוצה שלנו.
שיתוף פעולה, כנות , טוב לב נזרקים לאויר ורק נערה אחת תולשת דף מהמחברת כותבת עליו משהו ומניחה את הפתק על השולחן. ״הכל נכון אבל החוזקה של הקבוצה שלנו לא כתובה פה אז אני אוסיף אותה ״חברות׳ - זה מה שנוצר פה. התחלנו כשלא הכרנו אחד את השני וסיימנו כשאנחנו ממש חברים.״
אני את שלי עשיתי… וכמובן הוספתי את הפתק שלה לקופסת קלפי החוזקות.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) לא רק בקליניקה פרטית!

בתור מי שעבדה שנים כיועצת בבתי הספר אני יודעת בדיוק מה עובר על התלמידים.

ראיתי מקרוב את הילדים שנאבקים עם חרדה, קושי חברתי, דימוי עצמי נמוך, דכאון, חרדת מבחנים, בעיות התנהגות או התפרצויות רגשיות.

במשך שנים פעלתי להביא להם דווקא לבית הספר מענה רגשי ממוקד, מקצועי וזמין.

לכן היום כמטפלת קוגניטיבית התנהגותית אני רואה בזה שליחות להנגיש את הטיפול CBT גם מחוץ לקליניקה הפרטית שלי.

⚓ כך שתלמידים לא צריכים לצאת לשום מקום כדי לקבל עזרה.

⚓ מפני שזהו טיפול ממוקד, קצר מועד ומבוסס מחקר שהוכיח את עצמו כיעיל ביותר בטיפול בהפרעות חרדה, קשיים חברתיים, דכאון ובעיות התנהגות.

⚓ מכיוון שבאיתור נכון ושיתוף פעולה עם צוות חינוכי – קורים תהליכים מופלאים הבאים לידי ביטוי בבית ספר ובחייהם האישיים.

⚓ והכי חשוב בגלל שישנם תלמידים שאם לא יקבלו את הטיפול בבית הספר הם לא יקבלו טיפול כלל.

אז אם אתם אנשי חינוך, מנהלים/ות או יועצים/ות ואתם רוצים לתת לתלמידים שלכם כלים מעולם ה- CBT להתמודד טוב יותר עם אתגרי החיים במסגרת טיפול קבוצתי או פרטני – אני כאן בשבילכם.

9705 זהו מספר התוכנית שלי בגפ"ן - טיפול קוגניטיבי התנהגותי. ניתן למצוא אותה תחת שלושה תתי סלים:
1. הכלה והשתלבות
2. ילדים ונוער בסיכון
3. מענים רגשיים וטיפוליים

מהרו לשריין מקום לשנה הבאה🌈

ענת בן ישי CBT
0524813797

"למה אני לא מצליח פשוט להירגע?"

לא מזמן באחת הפגישות שלי אמר לי מטופל, בחור צעיר ושאפתן בן 27, שהוא מרגיש "לא בסדר". הוא חווה התקפי חרדה כבר תקופה ארוכה, ובמקום להיות אמפתי לעצמו, הוא מרגיש כל הזמן אשמה. "אני סתם חלש. אין לי סיבה אמיתית להרגיש ככה. אנשים אחרים מסתדרים, אז למה אני לא מצליח?"

המשפט הזה שובר לי את הלב, כי הוא חוזר על עצמו שוב ושוב אצל אנשים שסובלים מחרדה כשהאמת היא שהחרדה היא לא בחירה, ולא חולשה. היא תגובה טבעית של המוח לאיום – גם אם האיום לא תמיד נראה לעין. האשמה והביקורת העצמית רק מחמירות את המצב, כי הן מוסיפות רובד נוסף של מצוקה רגשית.

אבל לא רק הביקורת הפנימית משפיעה – גם הסביבה משחקת תפקיד משמעותי בהתמודדות עם חרדה. אמירות כמו:
"תפסיק להילחץ, זה הכול בראש שלך."
"נו באמת, תחשוב חיובי וזה יעבור."
"תפסיק להיות כל כך רגיש!"

אולי אמירות אלו נאמרות בכוונה טובה, אבל הן גורמות לאדם עם חרדה להרגיש עוד יותר מבודד, לא מובן ובעיקר אשם בכך שהוא מרגיש כך מלכתחילה.

מה כן יכול לעזור ?

🫂להקשיב בלי לשפוט – במקום לתת עצות מיד, פשוט להגיד: "אני כאן בשבילך, רוצה לספר לי מה עובר עליך?"

🫂לתת לגיטימציה לרגשות – להזכיר לאדם שמה שהוא מרגיש אמיתי ולגיטימי: "זה בסדר להרגיש ככה, אתה לא לבד."

🫂להציע תמיכה מעשית – לעזור למצוא רגעים של הקלה, כמו לצאת יחד להליכה, לתרגל נשימות או אפילו סתם להיות לידו ברגעים קשים.

ומה אפשר לעשות לבד כדי להקל על החרדה?

🧘 להכיר בכך שהחרדה היא תגובה טבעית ולא אשמה אישית – במקום להילחם בה, נסו לקבל את התחושה ולהגיד לעצמכם: "אני מרגיש חרדה עכשיו, וזה לא אומר עליי שום דבר רע."

🧘 נשימה מודעת – תרגול של נשימות עמוקות כמו נשימה 4-7-8: שאיפה ל-4 שניות, החזקת האוויר ל-7 שניות, נשיפה ל-8 שניות יכול לעזור להרגיע את המערכת העצבית.

🧘 כתיבה או ביטוי רגשי – כתבו ביומן או בטלפון את מה שאתם מרגישים. עצם הביטוי במילים מפחית את עוצמת החרדה.

🧘 פעילות גופנית קלה – הליכה, מתיחות או ריקוד קצר בבית יכולים לשחרר מתח ולגרום לגוף להרגיש טוב יותר.

🧘 להימנע מהלקאה עצמית – נסו להתייחס לעצמכם כמו שהייתם מתייחסים לחבר טוב שסובל מחרדה. האם הייתם אומרים לו שהוא "סתם חלש"? או שהייתם מחבקים אותו ואומרים לו שזה בסדר להרגיש ככה לפעמים?

זכרו: אתם לא לבד, והתחושות שלכם לגיטימיות. חרדה היא לא משהו שצריך להסתיר, אלא משהו שאפשר ללמוד לנהל. אם אתם מרגישים שהקושי גדול מדי, אל תחששו לפנות לעזרה מקצועית – זה לא סימן לחולשה, אלא לצמיחה.

אם הפוסט הזה נגע בכם שתפו. יחד, אפשר להפחית את תחושת הבדידות ולהפוך את השיח על חרדה ליותר פתוח ומכיל 🫂🧘
ענת בן ישי CBT