08/12/2021
"לא למדוד את ההישגים שלו ביכולות שלך אלא למדוד את ההישגים שלו ביכולות שלו...."
משפט ששמעתי לפני כמה ימים (לא צויין שמה של מי שאמרה אותו) ומאז מהדהד לי והרגשתי שאני חייבת להתייחס ולשתף.
גם כשהילדים שלנו צועדים בצעדים קטנים, כל צעד כזה, קטן ככל שיהיה - זה צעד.
וצעד, שבעיניים שלנו לעיתים נראה קטן ושאפשר אולי אפילו לדלג עליו - בשבילם הוא הרבה פעמים עצום וחשוב שיהיה חלק מהדרך.
לפעמים כהורים, אנחנו מנסים לזרז תהליכים עבור הילדים שלנו, בין אם הסיבה היא שאנחנו בוחנים את התהליך דרך היכולות שלנו ובין אם אנחנו מנסים שהם יגיעו כבר למקום הטוב הזה שאנחנו כל כך מאחלים להם.
לא תמיד פשוט לנו לחזות במקום של מישהו אחר ולקבל אותו בשלווה, ביחוד כשמדובר באלה שקרובים אלינו כל כך ובטח עם הילדים שלנו, אבל אני בהחלט מאמינה שאם נשים רגע בצד את הצורך הזה שלנו שהם יגיעו כבר למקום הטוב הזה שאנחנו מאחלים להם, אם נצליח לקבל ולכבד את הצעדים האלה, קטנים כגדולים ונבין את גודל המשמעות של הצעדים האלה עבורם - נבסס ביטחון.
ולמה ביטחון? כי זה אומר אני רואה אותך מתמודד/ת ואני כאן וזה בסדר איפה שאת/ה.
ולא רק שזה בסדר - את/ה גם יכול/ה להיות גאה בעצמך! כי זה יותר מאתמול!
והיום - זה הכי טוב שהם יכולים כרגע.
ואז, לא רק שהם לא לבד, הם אפילו יכולים להרגיש גאים ושמחים בהצלחה שלהם.
בכל זמן, כולנו בדרך לאנשהו וכמו שהסביבה הקרובה יכולה לערער אותנו, כך היא יכולה לחזק ולבנות!
זה ערכה של סביבה מקבלת.
ובעצם עבור כולנו, מבוגרים וילדים כאחד.
