03/10/2019
מוכנים למשהו מאוד מרגש?
הנה זה בא:
גבר אהוב שבתוכי, תודה.
תודה לך שבמשך אלפי שנים, לחמת, כבשת, בזזת, החפצת, ניצלת, עצמת עיניים, סגרת לב, אנסת, רצחת. גבר אהוב, תודה אמיתית והזויה ככל שתישמע, שבמשך אלפי שנים, שלטת, מילאת את תפקידך בכזו נחישות, בכזו נאמנות, הגנת על ביתנו בחרוף נפש מפני אויב שאיינו קיים, חדרת בעזות עיוורת לכל מקדש טהור ושפכת בו אימה וכאב.
גבר אהוב שבתוכי, תודה, באמת באמת תודה. גבר אהוב שבתוכי, סליחה.
סליחה שבמשך אלפי שנים דממתי אל מולך, נאלמתי אל מול כוחך, אל מול זעקתך שקראה לי בקול מחריב עולמות: עורי! עורי! - אמא, אישה, אלה - ואני הסתגרתי בתוך רחמי ורק דיממתי, בכיתי והתפללתי לדבר חדש.
סליחה שלא הייתי נוכחת איתך, איתי, בתוכי.
גבר אהוב
שבתוכי,
די!
ששש... מספיק... די...
חזרתי,
אמא כאן עכשיו.
הכול בסדר, אהוב. אתה עטוף, מחובק ומוגן, הנח את נשקך, הנח את אונך, בוא אשטוף את ידיך מהדם, בוא נחליף את השריון לכתונת רכה, בוא אציע לך מיטה, בוא אזין אותך באהבה.
הקשב לקול שפתותי, אהוב. זהו, הרגת די, הרגת את כולם, אהוב. לא נותר עוד במי להילחם. הרפה את שריריך, הסר את שריון לבך, רק אתה ואני פה על פני האדמה.
כמה הרס וכאב יצרנו, אהוב, אני בדממתי ואתה בחרבך.
ששש... הרפה את שריריך, הסר את שריון לבך.
ניתן לרפא זאת אהוב,
ניתן,
ממש עכשיו,
ניתן.
הענק לי את נוכחותך, הענק לי את אמונתך, הענק לי את אמונך בי כילדה, כאמא, כאישה, כאלה, כלבנה, כאדמה.
ששש...
הקשב לקול שפתותי, הקשב לקול לבי.
יש בי אמת חדשה ללמד אותך,
יש בי שפה חדשה, שפה עתיקה,
שפת אהבה, יופי, חמלה, רוך, אמונה והקשבה.
שפה שמכילה גם כאב, שפה שאוהבת גם חולשה, שפה שחומלת על טעויות, שפה שמרפאה פצעים.
שפת הנשים.
למד אותה ממני בדממה.
הרפה את שריריך,
הסר את שריון לבך.
תן להן לעלות,
לתמונות,
לכל פגיעה שפגעת,
לכל אלו שאתה זוכר, לכל אלו שאתה לא זוכר,
לכל פגיעה שפגעו אחיך, לכל פגיעה שפגעו אבותיך,
לכל גוף ונפש שנגעתם בהם אחרת מאשר ביראת קודש.
חוש את לבך,
הכר בכאב,
תן לו לעלות,
הוא אינו שלי או שלך,
הוא פשוט כאב,
כאב אינסופי,
עם סופים קטנים בתוכו.
תן גם להם לעלות.
חוש את לבך,
בקש את סליחתנו, אהוב,
התפלל לסליחתנו,
התחנן לסליחתנו.
תן לדמעות לעלות,
תן להן להציף אותך,
תן להן להישטף ממך,
תן למבול למחות את הכול,
תן למבול למחות את הכול,
תן למבול למחות את הכול,
כי הגיעה השעה, גבר אהוב.
חוש את לבי,
חוש את לבך,
כי אני סלחתי, אהוב.
סלחתי לי,
סלחתי לך,
סלחתי באמת, אהוב.
חוש את לבי,
חוש את לבך,
ועכשיו, בבקשה,
תסלח גם אתה.
תודה שאתה כאן עכשיו,
תודה שאני כאן עכשיו,
בנוכחות מלאה, בכוונה עמוקה של ריפוי ואהבה,
גבר אהוב שבתוכי,
הריפוי מבקש את סליחתך.
(כתבה בכישרון אינסופי: שרה הרטל)
