ענבל עובדיה-טיפול Licbt והדרכת הורים

ענבל עובדיה-טיפול Licbt והדרכת הורים If you change the way you think, you change the way you feel.

למה לפעמים קשה לנו לבקש סליחה?אחד הדברים שהכי משפיעים על הבריאות הנפשית שלנו ועל היכולת שלנו לחיות את החיים שאנחנו באמת ...
20/09/2026

למה לפעמים קשה לנו לבקש סליחה?

אחד הדברים שהכי משפיעים על הבריאות הנפשית שלנו ועל היכולת שלנו לחיות את החיים שאנחנו באמת רוצים, הוא היכולת שלנו פשוט להסכים. להסכים לחוות רגשות לא נעימים – במקום לברוח או להימנע מהם.
וכשחושבים על זה, לבקש סליחה זו לעתים חוויה לא נעימה.

היא דורשת מאיתנו לקחת אחריות וחושפת אותנו לשיפוטיות ולפגיעות.
היא מעוררת קולות פנימיים ששואלים "מה זה אומר עליי עכשיו?"
ולפעמים הפחד הגדול ביותר שלנו הוא שהיא תיתפס כחולשה.
באופן טבעי, האינסטינקט שלנו הוא להימנע, להתגונן, להסביר למה אנחנו צודקים – או פשוט לשתוק.

אבל מה קורה כשאנחנו מסכימים לשהות רגע באי-הנוחות הזו? מה קורה כשאנחנו בוחרים לא לברוח?

כדי להצליח לעשות את זה, הדבר שהכי עוזר הוא להזכיר לעצמנו למה חשוב לי עכשיו לבקש סליחה, ולשנות את המשמעות שאנחנו נותנים לבקשת הסליחה. במקום להסתכל עליה כעל חולשה או איום על האגו, אנחנו יכולים לבחור לראות אותה אחרת:

כשחרור: הזדמנות להניח מהידיים משא כבד של כעס או טינה שאנחנו סוחבים.
כראיית האחר: היכולת לצאת מהזווית שלנו, להכיר בכאב של מי שמולנו ולתת לו תוקף.
כהצהרת כוונות: רגע שבו אנחנו אומרים בקול – "מערכת היחסים שלנו מספיק חשובה לי כדי שאשים אותה לפני האגו שלי".

כשבקשת הסליחה מפסיקה להיות "הפסד" והופכת לכלי שבונה קרבה, אי-הנוחות הזמנית היא רק מחיר קטן ששווה לשלם למען חיים של חיבור, כנות ואותנטיות.

למי הייתם רוצים להגיד סליחה היום? לא מתוך אשמה, אלא מתוך בחירה, אהבה ושחרור. 🤍

יש משהו שרובנו עושים מול רגשות, והוא דווקא גורם להם להישאר יותר זמן."אל תפחד""די לבכות""תירגע כבר"אנחנו אומרים את זה ליל...
29/07/2026

יש משהו שרובנו עושים מול רגשות, והוא דווקא גורם להם להישאר יותר זמן.
"אל תפחד"
"די לבכות"
"תירגע כבר"

אנחנו אומרים את זה לילדים מתוך רצון לעזור.
ואנחנו אומרים את אותם הדברים גם לעצמנו.

אבל יש כאן פרדוקס:
ככל שאנחנו מנסים להרחיק רגש, כך הוא בדרך כלל נשאר איתנו יותר.
למה?
כי המוח לא מבין שאנחנו מנסים "להיפטר" מהרגש. הוא מבין שיש כאן משהו מסוכן. וכשהוא מזהה סכנה, הוא רק מגביר את הדריכות ונותן לרגש עוד יותר מקום.
דווקא כשאנחנו מפסיקים להילחם ברגש ומסכימים לפגוש אותו, משהו משתנה.

זה לא אומר לוותר לו.
זה לא אומר לשקוע בו.
זה רק אומר להפסיק להילחם במה שכבר נמצא כאן.
וכשזה קורה, גם המוח נרגע. ורק משם אפשר לבחור איך אנחנו באמת רוצים להגיב.

זה נכון לנו.
וזה נכון גם לילדים.

לפעמים, הדבר שהכי עוזר לרגש לחלוף הוא לא לנסות להעלים אותו, אלא פשוט לאפשר לו להיות לרגע.

כשהיחסים שלנו עם הרגשות משתנים,
משהו עמוק משתנה גם בחיים.
זו בדיוק אחת העבודות המשמעותיות שאני פוגשת שוב ושוב בקליניקה.

"הלוואי ותמיד הייתי אומרת את מה שאני רוצה בלי לפחד מה יחשבו עלי""אני בחיים לא אעמוד מול כיתה ואציג מצגת""אתמול בישיבה בע...
26/07/2026

"הלוואי ותמיד הייתי אומרת את מה שאני רוצה בלי לפחד מה יחשבו עלי"
"אני בחיים לא אעמוד מול כיתה ואציג מצגת"
"אתמול בישיבה בעבודה היה לי מה לומר, אבל הלב שלי דפק כל כך מהר ופחדתי שישמעו שהקול שלי רועד"
ביטחון עצמי
הרבה אנשים שמגיעים אליי לטיפול מבקשים לעבוד על הביטחון העצמי שלהם, רוצים להרגיש חזקים ובטוחים יותר.
ואני תמיד אומרת להם – זה יקרה.
לא כי זו המטרה המרכזית של הטיפול, אלא כי זו תוצאה טבעית של התהליך.
בסוף הטיפול הם פתאום מרגישים הקלה. שמים לב שעושים דברים שלא העזו לעשות קודם, גם אם לא נגענו בהם ישירות בטיפול.
הביטחון פשוט עולה מעצמו.
אבל זה לא באמת קורה מעצמו. זה קורה בזכות הנגיעה בפחדים ובחרדות, בזכות ההתבוננות וההתמודדות.
ברגע שאנשים אקטיביים מול הפחד, מפתחים תחושת מסוגלות, מאמינים ביכולת שלהם להתמודד, וגם מתמודדים בפועל, הם מגלים שהם יכולים.
ההתמודדות הזו - היא זו שבונה את תחושת המסוגלות ומעלה את הביטחון העצמי.

תקשורת מקרבת עם מתבגריםבכל בית שיש בו מתבגרים יש גם קונפליקטים. זה טבעי, צפוי ואפילו חלק חשוב מתהליך ההתבגרות. השאלה אינ...
31/05/2026

תקשורת מקרבת עם מתבגרים

בכל בית שיש בו מתבגרים יש גם קונפליקטים. זה טבעי, צפוי ואפילו חלק חשוב מתהליך ההתבגרות. השאלה אינה איך למנוע קונפליקטים, אלא איך אנחנו בוחרים להתנהל בתוכם.
כשאנחנו נכנסים לקונפליקט במטרה לנצח, הוא הופך במהרה למאבק כוח. ובמאבק כזה אין באמת מנצחים – יש רק מפסידים. המחיר משולם במערכת היחסים עם המתבגר, באווירה בבית, בתחושת הערך העצמי שלו וביכולת שלנו להישאר מחוברים גם ברגעים מאתגרים.

אחד הכלים המשמעותיים להתמודדות עם קונפליקטים הוא מודל 4 הצעדים לתקשורת מקרבת:

הקשבה, הבנה ושיקוף
להקשיב באמת. לנסות להבין את עולמו של המתבגר מנקודת מבטו, לזהות מה מסתתר מאחורי ההתנהגות – אילו רגשות ואילו צרכים נמצאים שם. לשקף לו את מה שאנחנו רואים ושומעים. כשאדם מרגיש שמבינים אותו, הוא כבר פחות לבד ופחות צריך להילחם כדי שישמעו אותו.

תיקוף והצטרפות
כאשר מבטלים את הרגשות שלנו, הצורך להיאבק רק גדל. תיקוף אינו הסכמה, אלא הכרה בכך שהרגש והמחשבה לגיטימיים. "אני רואה כמה זה מתסכל אותך, ואני יכול להבין למה זה מתסכל". ברגע שהמתבגר מרגיש שמבינים אותו, הוא כבר לא צריך להילחם על הזכות להרגיש.

הבעת עמדה
אחרי שנוצר החיבור וכולם מרגישים שמקשיבים להם, הצורך המאבק קטן, הפניות להקשבה גדלה. ועכשיו אפשר להביע את העמדה שלנו. להסביר בצורה ברורה ומכבדת מה חשוב לנו, מה הציפיות שלנו ומה הערכים שמנחים אותנו.

בחירה משותפת
במקום לכפות פתרון, מחפשים אותו יחד. חושבים על דרך שתיתן מענה לצרכים של כולם ותאפשר שיתוף פעולה. זהו תהליך של מאמץ משותף לראות לא רק את עצמנו, אלא גם את האחר.

בסופו של דבר, התפקיד שלנו כהורים אינו לנצח את הילדים שלנו. התפקיד שלנו הוא לגדל אותם כך שיצאו לעולם עם תחושת ערך עצמי גבוה, עם ביטחון ביכולת שלהם להתמודד עם אתגרים, ועם ידיעה שיש להם בית שבו רואים אותם, שומעים אותם ומאמינים בהם. ❤️

חרדה חברתית היא אחת החרדות הנפוצות שיש ובזמן האחרון אני פוגשת אותה יותר ויותר בקליניקה.מי שחווה חרדה חברתית יודע שזה לא ...
10/05/2026

חרדה חברתית היא אחת החרדות הנפוצות שיש ובזמן האחרון אני פוגשת אותה יותר ויותר בקליניקה.
מי שחווה חרדה חברתית יודע שזה לא פשוט.
בניגוד לחרדות מסוימות, כמו פחד ממעליות - שאפשר הרבה פעמים פשוט להימנע מהן, סיטואציות חברתיות נמצאות בכל מקום. בבית ספר, בעבודה, עם חברים, במשפחה.
אי אפשר באמת “לברוח” מהן לאורך זמן.
ולכן גם המצוקה יכולה להיות גדולה.
לאט לאט מתחילים להיווצר פתרונות של הישרדות:
נמנעים — לא הולכים למסיבות, לא מדברים, לא משתתפים בשיעור ועוד.
או מתנהגים בצורה שמרגישה “בטוחה” יותר — מרצים אחרי, מדברים מעט, בשקט, משתדלים לא לבלוט.
וזה באמת עוזר… לרגע.
זה מרגיע את החרדה, הבושה, המבוכה.
אבל יש כאן מלכודת עדינה:
בטווח הארוך, ההימנעות וההתנהגויות האלה לא מפחיתות את החרדה, הן משאירות אותה בדיוק במקום, ולפעמים אפילו מחזקות אותה.
כי אין הזדמנות לגלות שאולי זה לא כזה נורא כמו שחשבנו.
אין הזדמנות להתמודד, להתרגל, ולהרגיש אחרת.
זה קצת כמו שוקולד מריר. ממש מריר, 90% קקאו.
לפני שטועמים, זה נראה בלתי אפשרי. מר, קיצוני, “אין סיכוי שאצליח לאהוב את זה”.
אבל ברגע שטועמים, מגלים שזה לא נורא כמו שדמיינו 😊. ואחרי כמה פעמים מתרגלים.
ולפעמים אפילו מתחילים לאהוב את זה וליהנות מהטעם ומהיתרונות שלו.
גם עם חרדה זה ככה. ההתקרבות ההדרגתית למה שמפחיד — משנה את החוויה.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי נחשב היום לאחד הטיפולים היעילים ביותר לחרדה חברתית, ולחרדות בכלל.
לא צריך להישאר עם זה לבד, ולא צריך להמשיך לסבול.
אפשר ללמוד להתמודד, להשתחרר ולהתחיל לחיות עם יותר חופש וביטחון.
מוזמנים ליצור קשר, אשמח לסייע 💙

למה אנחנו שוב ושוב נתקעים בלופים של מחשבות שליליות או "הורסים לעצמנו"?המוח שלנו לא יודע להבדיל בין איום אמיתי שמסכן חיים...
18/10/2025

למה אנחנו שוב ושוב נתקעים בלופים של מחשבות שליליות או "הורסים לעצמנו"?
המוח שלנו לא יודע להבדיל בין איום אמיתי שמסכן חיים – לבין איום רגשי, כמו מבחן מלחיץ, הודעה שלא נענתה או מבט מהבוס.
בכל פעם כזו הוא מפעיל את "מצב החירום" ההישרדותי – ואנחנו פועלים על אוטומט.

אבל אפשר אחרת.
בטיפול לומדים לזהות את ה"איומים הפנימיים", להבין איך הם מנהלים אותנו – ובעיקר לבחור תגובה רגועה ומודעת במקום להיגרר לאוטומט.

כי האזעקות הפנימיות תמיד יהיו שם. ההבדל הוא איך נבחר להתמודד איתן🩵

מוצאים את עצמכם אומרים כל דבר "אלף פעם"? רבים עם הילדים? מתקשים להציב גבולות בבית? או סתם רוצים לקבל כלים לתקשורת יעילה ...
20/08/2020

מוצאים את עצמכם אומרים כל דבר "אלף פעם"? רבים עם הילדים? מתקשים להציב גבולות בבית? או סתם רוצים לקבל כלים לתקשורת יעילה ולהעלאת הדימוי העצמי של הילדים?
מוזמנים להירשם לקבוצת הורים, והפעם, בגלל הקורונה,
הסדנה מוגבלת לעשרה משתתפים (5-6 משפחות), ותהיה מקוצרת - חמישה מפגשים (נוכל להמשיך בהתאם למצב ולצורך).

במפגשים תלמדו על דרכי חינוך, אווירה ותקשורת בבית, חוקים וגבולות והעלאת הדימוי העצמי של הילדים. הסדנה חווייתית וכוללת אימון בכל הכלים הנלמדים. בסיומו של כל מפגש תקבלו סיכום והצעות ליישום.
לסדנה ניתן לבוא לבד/בזוג. מחיר למשפחה: 450 ש"ח.
הסדנה תתקיים בצור יצחק, בימי חמישי בשעות 20:30-22:30, תמיד עם קפה ועוגה ☕🍩
מהרו להבטיח את מקומכם.
לפרטים והרשמה:
054-4376911.
ענבל עובדיה, יועצת חינוכית (MA), מדריכת הורים וצוותים חינוכיים בבתי ספר מטעם מכון אדלר, ומרצה להורים בכל הארץ.
בעלת ניסיון רב בעבודה עם הורים ובהנחיית קבוצות.

מוזמנות ומוזמנים להרצאה להורים על דרכי חינוך ותקשורת במשפחה – בזום, עם הקפה שאתם אוהבים ועל הספה בסלון.בהרצאה תלמדו על ח...
03/07/2020

מוזמנות ומוזמנים להרצאה להורים על דרכי חינוך ותקשורת במשפחה –
בזום, עם הקפה שאתם אוהבים ועל הספה בסלון.
בהרצאה תלמדו על חמישה צעדים לסמכות הורית יעילה, לחינוך ילדיכם לשיתוף פעולה, עצמאות, אחריות, ודימוי עצמי חיובי, וליצירת יחסים ותקשורת מעצימים בבית.
ההרצאה מרתקת, מתאימה להורים לילדים בכל הגילאים.

ההרצאה תתקיים ביום חמישי ה 16.7 בשעה 20:30 - 21:45.
עלות: 50 ש"ח.
לתשלום: 054-4376911 בביט/פייבוקס/אשראי.
על המרצה:
ענבל עובדיה - יועצת חינוכית (MA), מרצה, מדריכת הורים, מנחת צוותים חינוכיים בבתי ספר מטעם מכון אדלר. בעלת ניסיון רב בהדרכת הורים ובעבודה עם ילדים ונוער.
להרשמה: https://forms.gle/x8zXp6e68acVRAWSA

מוזמנים להירשם ולשתף חברים:מפגש מקוון להורים בנושא חוקים וגבולות במשפחה.בהנחיית ענבל עובדיה, יועצת חינוכית (MA), מרצה ומ...
25/04/2020

מוזמנים להירשם ולשתף חברים:

מפגש מקוון להורים בנושא חוקים וגבולות במשפחה.
בהנחיית ענבל עובדיה, יועצת חינוכית (MA), מרצה ומדריכת הורים וצוותים חינוכיים מטעם מכון אדלר.
המפגש יתקיים ביום שלישי ה - 5.5 בשעה 21:00, אורך המפגש: 40 דקות. המחיר סמלי – 20 ש"ח.

לפרטים נוספים והרשמה: https://forms.gle/KzpTFVJ5orQKoyGW7

כתבה שכתבתי לעיתון - על הורות בימי הקורונה. קריאה מהנה
01/04/2020

כתבה שכתבתי לעיתון - על הורות בימי הקורונה.
קריאה מהנה

Address

Kfar Saba
4580800

Telephone

+972544376911

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when ענבל עובדיה-טיפול Licbt והדרכת הורים posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The School

Send a message to ענבל עובדיה-טיפול Licbt והדרכת הורים:

Shortcuts

Share

Category