The Democratic School of Kfar Saba

. מצפון תוחמת את ביה"ס החווה החקלאית החינוכית שנמצאת שם, המשווה למקום אופי של מושב עם הרבה טבע. מדרום- שטח די גדול של ערוגות אותו מטפחים הילדים בביה"ס. ממערב- פרדסים תוחמים את ביה"ס, ממש מחוץ לגדר. באופן כללי, שטח ביה"ס הוא שטח גדול מאוד ביחס למספר התלמידים וביחס לבתי"ס אחרים.
ביה"ס בנוי כך שכל האזור הבנוי (הבתים, המזכירות וההנהלה, הכיתות השונות, ומרכזי הלמידה) נמצא במרכז השטח. מבני ביה"ס הם חד קומתיים (מלבד החט"צ- שם נבנתה עוד קומה תחתית) ובנויים כמו בית עם רעפים, על מנת לתת למקום מראה כפרי, ביתי ונעים. ביה"ס מתחלק לשלושה חלקים מבחינת המבנה שלו:


בתים- בביה"ס יש ארבעה בתים: חט"צ (א'-ב'), יסודי (ג'- ו'), חט"ב (ז'- ט') וחט"ע (י'-יב'). הבית הוא מקום שנעים להיות בו (ספות, טייפ, פינת אוכל) והוא מאפשר מנוחה, משחק ולמידה של הנושאים הרלבנטייים לחיי הילדחם בבית זה, בהתאם לגילאים השונים. יש מצבים בהם הילדים באותו הבית גם קצת יותר צעירים או בוגרים- כי זה נתון לבחירתם אם לעבור בית או לא.

מרחבי למידה- מרחבי הלמידה נמצאים ליד הבתים והם מורכבים ממרכזים שונים שבהם יש נושאי למידה שונים והילדים חופשיים להיכנס ולצאת בזמנים שמפורסמים מראש, כאשר אחד מאנשי הצוות נמצא שם. המרכזים השונים: ספריה, מרכז חשבון, מרכז מוסיקה, מרכז עברית, מרכז דרמה, מרכז אנגלית, מרכז מחול ותנועה, מרכז אומנויות/ פיסול ועוד. כאן אני כוללת גם את ה"דרדסיה"- קפיטריה בי"ס המספקת מזון וחטיפים במחירים נמוכים ובניהול ילדי ביה"ס. במקום זה (שזה חדר גדול) גם מתקיימות אספות הפרלמנט כל שבוע. ליד נמצאות גם שתי כיתות קטנות- אחת שלאב הבית והשניה לצורך קיום ישיבות ועדות (אך הועדות לא נפגשות רק שם).

בחוץ- הבחוץ נמצא מסביב לכל השטח הבנוי ויש לו הרבה חלקים: האיזור החקלאי עם הערוגות, אזורי דשא המשמשים למשחק ולישיבה, מגרש חול בו בד"כ הילדים הקטנים משחקים כדורגל, השלולית- גינה קטנה שהוקם בה בוסתן עם צמחיה ארצישראלית שהילדים מטפחים, מגרש הספורט ועוד. הבחוץ בביה"ס נראה מאוד מטופח מצד אחד, ומצד שני מאוד פשוט ונעים, עם הרבה עצים ותחושה של טבע ורוגע. יש גם פינת עישון (סביב עץ עם ספסלים) די רחוקה מהכל, קרוב לאיזור הערוגות.

קצת היסטוריה:

כמו הרבה יוזמות חינוכיות, גם הקמת בית ספר הומניסטי בשרון היתה יוזמה של הורים (בהובלת משפחות לב וזמרי) שהתעקשו על חלומם. לאחר חמש שנים של נסיונות, בשנת 1995, התקבלה החלטת שר החינוך דאז, אמנון רובינשטיין, להקים בית ספר דמוקרטי בכפר סבא. עיריית כפר סבא (ובמיוחד ראש העיר - יצחק ולד, מנכ"ל העירייה – מאיר אלונים, מנהל אגף החינוך – אמנון בר, מנהלת החינוך היסודי בעיר – אביבה איילון ומחזיק תיק החינוך באותה עת בעיר – משה אביבי) נענתה ללהט של עמותת ההורים "חבצלת השרון", שהובלה על ידי לימור אלוף ואמנון חורי. הוחלט לבנות את בית הספר על החלקה המקסימה של החווה החקלאית. בשלב הגדרת הפרוגרמה נכתב שבית הספר יבנה ממבנים חד קומתיים המחולקים למרחבי למידה ומשחק, מרכזי יצירה ועבודה, וכך היה. בית הספר הוקם בשיפולי הגבעה בשכונת קפלן בכפר סבא, משקיף על שדות צופית ובית ברל במערב ועל קלקיליה והשומרון במזרח. בקיץ 1997 נבחרה יעל בונה-לוי לנהל את בית הספר. מיד לאחר מכן הורכב צוות ההקמה של בית הספר שכלל מורים ומורות, אנשי רוח, מדע ואמנות: אלון בדיחי, יעל בונה-לוי, יעל בן משה, אירית גולד, תומר גרשוביץ, ארנון דוניץ, רונית דיזנדרוק, סמדר חברון, נעם כשר, דידיה לאלום, אביטל לימן, שי מיזלמן, מירב מקלר, נאוה מרק, דפנה מנדה-לוי, דלית סמואל, נירה על-דור, נאוה פנחס, יעל פרידמן ויוסי פרשיץ.

חוקת בית הספר:

מבוא: בית הספר הדמוקרטי בכפר-סבא הוקם על מנת לקיים מסגרת חינוכית לימודית, בעלת מבנה ארגוני דמוקרטי, הפועלת תוך שמירה על זכויות האדם של כל אדם בבית הספר, יהיה גילו אשר יהיה. בזכויות אדם הכוונה הן לחירויות הפרט והן לזכויותיו החברתיות. החינוך בו צריך להיות מכוון למימוש אישיותו ומטרותיו של הילד; לעצמאות; לחיים אחראיים בחברה חופשית ברוח הבנה, שלום, סובלנות, שוויון בין בני האדם וסולידאריות בין אנשים; לפיתוח יחס כבוד לזכויות האדם בכלל ולזכויות הילד בפרט וכן לסביבה, לטבע, לחברה, לתרבות ולרגישות של כל אדם לעצמו, לזולתו, לעולמו ולעולמם של אחרים. מתוך אמונה עמוקה כי אורח החיים הדמוקרטי הוא הדרך הטובה ביותר להבטיח שמירה על זכויות האדם וכי הוא הדרך הנכונה להגשמת היעדים הלימודיים והחינוכיים שהוצגו, כינון החוקה תאפשר ותשמר אורח חיים זה, תגן עליו ותטפח אותו. החוקה תהווה את השלד הבסיסי עליו תיבנה המסגרת החוקית של בית הספר. כל החוקים שייקבעו מכאן ואילך ייבחנו לאורה של החוקה וכל חברי קהילת בית הספר (ילדים, צוות בית הספר והורים) ואורחיו יהיו מחויבים לה.

זכויות האדם בבית הספר:

מקבל על עצמו את החובות הנובעות מזכויות אלו, לרבות חובות שאותן נטל על עצמו.הזכות לכבוד והזכות להליך הוגן. הזכות לחיים וביטחון: כל אדם בבית הספר זכאי בראש ובראשונה להגנה על חייו וביטחונו - הגנה מפני פגיעות בגופו, בנפשו או ברכושו, מפני חבלה, התעללות, הזנחה, טיפול רשלני, אכזריות או ניצול. הזכות לחירות: כל אדם בבית הספר זכאי לעשות כל מה שלא נאסר עליו במפורש (ובתנאי שלא יפגע בזכויות של אדם אחר); לתכנן את חייו; להציב לעצמו מטרות ולקבוע החלטות לגביהן, לרבות קביעת תחומי העניין והלימוד שלו, ובחירת אופן והיקף הלמידה מהמוצע לו בבית הספר; לגבש את דעותיו ולהביען בחופשיות; להיות שותף להחלטות בכל העניינים הנוגעים לו; לחופש המחשבה, המצפון והדת, לחופש מדת ולגישה חופשית למקורות מידע. הזכות לכבוד: כל אדם בבית הספר זכאי להגנה על כבודו, להגנה מפני השפלה, מפני פגיעה בפרטיותו, בצנעת חייו, בסודותיו ובשמו הטוב. כל אדם זכאי לרכוש כלים שיעזרו לו להשיג את המטרות שקבע לעצמו; לחיות וללמוד באווירה ובסביבה של חופש וכבוד, שבהן כללי ההתנהגות הנהוגים מתיישבים עם כבודו האנושי. כל אדם בבית הספר זכאי למנוחה ולפנאי. האמור יעמוד גם בניגוד להסכמת הפרט לפגיעה בכבודו. האמור נועד להגן על מי שמוותר על כבודו, להגן עליו מפני עצמו ולהגן עליו מפני מי שמנצל את מצבו. הזכות לשיוויון: כל אדם בבית הספר זכאי ליחס שאינו מפלה על רקע חברתי–כלכלי, דת, מין, מוצא או גיל. המבנה הארגוני של בית הספר יאפשר ויעודד ביטוי של כל הילדים, המורים וההורים, תוך מתן ביטוי גם ליחידים או לקבוצות מיעוט בבית הספר. תנאי הקבלה לבית הספר יאפשרו ויעודדו קבלת ילדים מעוטי יכולת כלכלית וכן ילדים מקרב קבוצות מיעוט בחברה. הזכות להליך הוגן:כל אדם זכאי כי בטרם תתקבל החלטה שמשמעותה פגיעה בזכות מהותית שלו (לחיים וביטחון, לחירות, לשוויון ולכבוד) תינתן לו האפשרות להעלות את טענותיו (בעצמו או בעזרת נציג), בפני גוף הנעדר דעה קדומה. הליך הקודם לפגיעה בזכות, יתנהל באופן שמתיישב עם תחושת הכבוד של האדם וערכו העצמי והלוקח בחשבון את גילו. פגיעה בזכות אדם:לא תהייה פגיעה בזכות אדם אלא אם כן הדבר הכרחי על-פי הדין או הנסיבות ובתנאי שההוראה הפוגעת נועדה להגן על זכויות אדם או כדי לקדמן, ובמידה שאינה עולה על הנדרש.

רשויות בית הספר:

רשויות בית הספר תפעלנה לקידום אורח החיים הדמוקרטי בבית הספר, הרשויות תהוונה את המסגרת הארגונית שתאפשר יזמות, מעורבות ואחריות בבית הספר. הרשויות תפעלנה לפי העקרונות ולמען המטרות שצוינו בחוקה זו. במהלך השבוע יישמר זמן קבוע לפעילות הרשויות ובמהלכו לא יתקיימו שעורי מערכת. כל חברי קהילת בית הספר ורק הם, זכאים לבחור ולהיבחר לכל רשות מרשויות בית הספר, פרט לפרלמנט אשר בו חברים כל חברי קהילת בית הספר. הגבלה על השתתפות ברשות מרשויות בית הספר אפשרית אך ורק אם היא לתכלית ראויה ובתנאי שקיבלה את אישור הפרלמנט. מינוי לרשות מרשויות בית הספר הוא לשנה. הרשות המחוקקת: כל סמכויות החקיקה מצויות בידי הרשות המחוקקת של בית-הספר היא הפרלמנט. חוקים שיחוקק הפרלמנט לא יעמדו בניגוד לחוקי מדינת ישראל, או בניגוד לאמור בחוקה זו. הפרלמנט יתכנס לפחות פעם בשבוע ביום קבוע. הפרלמנט הראשון בכל שנה יתכנס ביום רביעי הראשון לאחר תחילת הלימודים. ועדת הפרלמנט תקבע את סדרי עבודתה. סדרי העבודה יפורסמו על ידי ועדת הפרלמנט ויוצגו לכל בעלי זכות הבחירה. הפרלמנט יתנהל בפומבי. כל חוק ייחתם על ידי יו"ר הפרלמנט ועל ידי מנהל/ת בית-הספר. למנהל/ת בית הספר שמורה הזכות להסתייג מחוק, ובמקרה כזה יוחזר החוק בצירוף ההסתייגות לדיון מחודש בפרלמנט. החלטת הפרלמנט בדיון המחודש מחייבת. כל חוק יפורסם יום לאחר שהתקבל על גבי לוח המודעות של הפרלמנט עד למושב הפרלמנט הבא. במקביל יוכנס לספר החוקים של בית-הספר. תוקפו של כל חוק מיום פרסומו והוא חל על כל קהילת בית הספר, אלא אם צוין אחרת ברשומות. הרשות המבצעת:הרשות המבצעת של בית הספר תפעל מכוח סמכויות שהוענקו לה על-ידי הפרלמנט. הרשות המבצעת תורכב מוועדות נושא שונות, על-פי צרכי בית הספר ובכפוף לאישור הפרלמנט. תפקיד הוועדות לקיים את חיי בית-הספר באופן שלא יסתור את חוקת בית-הספר וחוקיו; בסמכותה של ועדה לבצע כל מה שהטיל עליה הפרלמנט ו/או פעולה אחרת הנוגעת לתחום עיסוקה ואשר אינה נוגעת לתחום עיסוקה של ועדה אחרת. כל ועדה תקבע את סדרי עבודתה ומועדי התכנסותה. הוועדות תדווחנה בפני הפרלמנט על פעילותן.
הרשות ליישוב סכסוכים ומשמעת: הרשות ליישוב סכסוכים ומשמעת תורכב מוועדת גישור, מוועדת משמעת, מוועדת ערעורים ומוועדה לענייני חוקה. סמכותן של הוועדות תחול על כל ענייני בית-הספר, לרבות הסעות ופעילויות המאורגנות על ידי בית הספר מחוץ לכתליו. הוועדות תקבענה את סדרי עבודתן, ותתכנסנה במהלך השבוע במועדים שייקבעו על ידן. עם זאת, יתכן שגישור יתקיים בבית הספר בכל זמן שהוא.
ועדת משמעת: תפקידה של ועדת משמעת לדון בתלונות שהוגשו אליה על-ידי חבר מקהילת בית הספר בנוגע לסכסוכים או לעבירות על חוקי בית הספר. בסמכותה של הוועדה לפסוק בסכסוכים ולהטיל עונשים. ועדת משמעת תדון על-פי חוקי מדינת ישראל, חוקה זו וחוקי בית הספר.דיון בפני ועדת משמעת יתנהל בפומבי, זולת אם מי מהצדדים לדיון יתנגד לכך. פרוטוקולי דיוני הוועדה והחלטותיה יהיו פתוחים לעיון בפני כל באי בית הספר, להוציא מקרים חריגים הפוגעים בצנעת הפרט על פי שיקול דעתה של הוועדה. חברי ועדת משמעת יתמנו על-ידי הפרלמנט. מי שייבחר להיות חבר בוועדת משמעת יצהיר הצהרת אמונים בפני הפרלמנט שזו לשונה:" אני מתחייב/ת לעשות דין צדק, לא להטות את הדין ולשפוט ללא דעה קדומה ".הצדדים שידונו בועדת משמעת יתחייבו לומר את האמת ורק את האמת.
ועדת ערעורים: האמור לעיל לגבי ועדת משמעת (זולת הפיסקה הראשונה) יחול בשינויים המחייבים גם על ועדת ערעורים. ערעור על החלטת ועדת משמעת יוגש לוועדת ערעורים. ועדת ערעורים מוסמכת: לקבל את הערעור כולו או מקצתו, או לשנות את החלטת ועדת משמעת, או לבטל את החלטת ועדת משמעת ולתת החלטה אחרת במקומה, או להחזיר את הדיון לוועדת משמעת עם הוראות, או לדחות את הערעור. ועדת ערעורים תעלה על הכתב את החלטתה המנומקת. ועדת גישור - תפקידה של ועדת גישור הוא לקדם את תהליך הגישור בבית הספר, לסייע, לתמוך במגשרים ולתאם ביניהם. הליך הגישור מראשיתו ועד סופו ייעשה בהסכמת הצדדים. כל אדם שהוכשר לכך ואושר על ידי הפרלמנט מוסמך להיות מגשר. ועדת גישור תתמנה על ידי הפרלמנט (הוועדה תהיה מורכבת ממגשרים, אולם לא כל מי שמגשר מחויב להיות חבר בוועדה). לא יינתן להליך הגישור פומבי ופרטי הגישור יהיו חסויים.
ועדת חוקה : תפקידה של ועדת חוקה לפרש את החוקים במקרים של חשש לסתירה בין חוקי בית הספר לבין האמור בחוקה זו. ועדת חוקה תמנה שבעה (7) חברים. היא רשאית לפעול בהרכב זה או בהרכב מצומצם יותר של חמישה (5) חברים בלבד. רשאים להיבחר רק אלה שלמדו את נושא החוקה במסגרות שיציע בית הספר. כל חבר בקהילת בית הספר רשאי לפנות לוועדת חוקה בבקשה לפסול חוק בשל סתירה לחוק הרשות המבקרת: ועדת ביקורת היא הרשות המבקרת של בית-הספר. ועדת הביקורת תקיים ביקורת על פעילות הרשות המבצעת של בית הספר. בין היתר תבחן הוועדה את חוקיות פעולותיה של הרשות המבצעת, טוהר המידות והניהול התקין שלה. בסמכותה של הוועדה לדרוש מידע מהגופים העומדים לביקורת. במילוי תפקידה תהייה הוועדה אחראית בפני הפרלמנט בלבד ולא תהייה תלויה ברשות המבצעת. הוועדה תגיש לפרלמנט בית הספר פעמיים בשנה דו"ח ביקורת ב- 1 באפריל וב- 1 באוקטובר. ועדת הביקורת תיבחר בהצבעה על-ידי הפרלמנט. הוועדה תפעל במשך שנה אחת למן האחד באוקטובר בכל שנה ועד ל- 30 בספטמבר בשנה שלאחר מכן. דוחות ועדת הביקורת יהיו גלויים לעיון כל המעוניין.


מקור: דמוקרטיפדיה, ערך " בית הספר הדמוקרטי כפר-סבא"

קישור:
http://demowiki.smkb.ac.il/index.php?title=%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99_%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%A1%D7%91%D7%90