26/09/2024
שלום לכולם ואנחנו בטור השבועי - יום 5 בשעה 5:05
אי אפשר להתעלם מכך שאנחנו נמצאים לקראת שנה חדשה,
שתיהיה לנו שנה טובה ומתוקה (ובאידיש – א זיס יאר), ולא סתם מתוק, אלא שנרגיש בפה שלנו את המתיקות של הטוב.
רגע, אבל מה זה קשור לקריאה?
אופס..
אבל במחשבה שניה, זה קשור ועוד איך קשור.
שמעתם על שיטת זיס (מתוק – באידיש)? 😉
ועכשיו ברצינות. כשאנחנו רוצים להקנות לילדים המתוקים את האותיות, הנקודות והתנועות, זה חייב לבוא עם טעם של מתיקות.
במשך דורות רבים נוהגים עם ישראל לקיים את טקס "הכנסה לחדר". כלומר, כאשר הילד נכנס לגן ומתחיל ללמוד את האותיות, עורכים טקס מיוחד.
אחד מהדברים המיוחדים שעושים בטקס, שהילד מלקק את האותיות כאשר מרוח עליהם דבש.
ובזה אנחנו מעבירים לילד את המסר, שהאותיות מתוקות מדבש.
אז אולי יעלה לכם מחשבה, טוב, עוד מנהג נחמד...
--
> יש לכם ילד שמתקשה בקריאה? אל תחכו לאחרי החגים! תורות ארוכים ועומס. עכשיו זה הזמן! צרו קשר עכשיו!03-9607707
--
אבל לא. זה ממש לא עוד מנהג נחמד. אלו מנהגים שיסודותם בהררי קודש.
ובהחלט יש כאן מסר חזק ועוצמתי שמשפיע על כל תהליך הקריאה, גם של ילדים מתקשים.
אבל לפני שאסביר את המסר הטמון כאן, תרשו לי לשאול אתכם: האם תהליך לימוד הקריאה הוא אמצעי או מטרה?
בטח תענו לי, מה זאת אומרת? ודאי שזה אמצעי. המטרה היא שהילד ידע לקרוא. כל התהליך שהילד לומד בהתחלה את האותיות, ואחר כך את הניקוד והצלילים, כל זה אמצעי למטרה הסופית.
המטרה הסופית היא, שהילד תכל'ס יודע לקרוא.
אז זהו, שזה לא בדיוק כך. תהליך לימוד הקריאה, הוא המטרה. זה שהילד לומד כרגע את את האותיות, זו מטרה. זה שהילד לומד את שמות הנקודות, זו מטרה.
נכון שאחרי שעושים עם הילד את כל תהליך הקריאה, נרצה לראות שהוא קורא בכוחות עצמו, אבל בל נמעיט מהשלבים הראשוניים של תהליך הקריאה. יש בהם מטרה קדושה וחשובה כשלעצמה.
מי שעקב וקרא את הטורים בשבועות האחרונים, הוסבר שם בהרחבה, שכאשר הילד לומד את האותיות והנקודות הוא מתחבר לה', הוא מתחבר לאנרגיה הרוחנית העוצמתית הטמונה בכל אות ובכל ניקוד.
--
> הכשרת מנחים ומנחות יוצא לדרך. הזדמנות פז עכשיו. אחר כך יהיה מאוחר מידי. צרו קשר 039607707
--
וזו הסיבה שכאשר עורכים את טקס "ההכנסה לחדר", אנחנו נותנים לילד לקק את האותית כאשר מרוח עליהם דבש, כדי לחבר אותו רגשית ללימוד האותיות והנקודות.
שהילד לא יראה את האותיות כדבר אמצעי וטפל חלילה. אלא שכל תהליך לימוד הקריאה יהיה מתוך רגש רוחני והשתוקקות, לפחות כמו שהוא מלקק סוכריה.
ומכאן אני הקטן פונה אליכם – מורים והורים יקרים. אל נא תמעיטו בערך של התהליך.
כל שלב הוא עולם ומלואו. לא רק בפן המקצועי – דידקטי, אלא גם בפן הריגשי.
בדיוק כמו שתינוק מתחיל לזחול, כולם מוחים לו כפיים מהתרגשות, כך כשאנחנו לומדים עם הילד, כל אות שהוא רוכש, כל ניקוד שהוא לומד, אנחנו צריכים להתרגש ולשמוח.
כל צעד זה עולם ומלואו. בכל המובנים. במובן הרוחני ובמובן המקצועי.
והכי חשוב, אנחנו צריכים לוודא שהילד חווה את הקריאה כדבר מתוק מדבש..
כי בכל אות יש מתיקות אין סופית.
ואז תהליך הקריאה נעשה בכיף ובשמחה פנימית עצומה.
שנה טובה ומתוקה, שנת גאולה וישועה
שלכם, נתניאל זיס
