אתי שפירר אימון אישי וקבוצתי מחברת הספר המשתתפת השביעית

05/08/2025

12/07/2025

גם אני חברה בכת החטופים

07/09/2023

עם מי לחגוג, עם אמא או עם אבא?
תתארו לעצמיכם שיחה של זוג נשוי לפני החג: "עם מי חוגגים, עם המשפחה שלי או שלך? של מי התור?" זה פשוט וברב המשפחות חוגגים לסירוגין פעם עם שלו ופעם עם שלה.
עכשיו תתארו לעצמיכם מה עובר על האישה שההורים שלה גרושים. זה כבר יותר מורכב: אם זה תורה לאן ילך הזוג, לבית אימה או לבית אביה?
ואם לא דיי בכך, אפשר לסבך עוד קצת את העניינים.
תתארו לכם שגם... ההורים שלו גרושים. ולזוג המקסים יש ארבע משפחות שכולם כולם רוצים שהם יגיעו לחגוג איתם בערב החג. ממש צריך לנהל יומן כדי שאף צד לא ירגיש מקופח.

לפני כמה שנים הבנתי עד כמה החשבונאות הזאת מכבידה על בתי הבכורה. יכולתי להרגיש את הייסורים שלה לפני כל חג שהייתה מספרת לי בטון מתנצל עם מי הם מתכוונים לחגוג. שוחחנו והבנתי איזה עול רגשי היא נושאת, החלטתי לא להכביד עליהם ולא "לעשות להם רגשי". בחרתי לשחרר.

הסיבה העיקרית שמקשה עלינו לשחרר בסיטואציות דומות יכולה לנבוע מפרשנויות שאנחנו מעניקים לבחירה שלהם. למשל: הם אוהבים את המשפחה שלו/שלה יותר. או- היא מעדיפה את אבא/אמא...

גם המחשבה שהם חייבים... יכולה לגרום לתסכול רב. מי אמר שהם חייבים? כשעולה מחשבה כזאת, אפשר להחליף אותה ב: היה טוב אילו היו באים, או- הייתי שמחה שהם יהיו אתנו. מחשבות כאלו כבר משנות את ההרגשה.

ברגע שאנחנו מפסיקים לחשוב על עצמנו ומעבירים את הפוקוס לקושי שלהם או לצרכים שלהם (למשל לחגוג עם חברים במדבר...), משהו בתוכנו נרגע ואז גם קל לשחרר.

אני שומעת מנשים רבות עד כמה הן מוטרדות ומתוסכלות לפני החגים, כבנות של... שמחויבות להוריהן ולהורי בני זוגן, או כאימהות של... שמשתוקקות לארח את ילדיהן הנשואים.

התסכול משפיע עלינו לרעה. הוא יכול לגרום לנו לכעוס ולהביע את הכעס באופן שמזיק למערכות היחסים שלנו, או לגרום לנו לאכול בלי מחשבה ולהזיק לנו לבריאות, או "להסתובב לנו בבטן במעגלים", שזה הכי גרוע.

אם נזכור שהכל בראש שלנו ושהמשמעות היחידה שיש ל- עם מי ילדינו חוגגים- היא המשמעות שאנחנו מעניקים לדבר, נוכל לחגוג ולשמוח בכל מקום, בכל זמן ובכל הרכב משפחתי.
מועדים לשמחה!

#עםמיחוגגיםהשנה #ילדיםלהוריםגרושים #משפחהמורכבת #פרשנויות #מודלאפרת #עיוותיחשיבה

30/04/2022

מה כבר אפשר לבקש משבוע כל כך טעון שעומד לפנינו.
שנזכור למה בחרנו לחיות כאן על האדמה הזאת, שנזכור לכבד את השונה, לכבד כל דעה ולהתמקד במשותף במקום במבדיל.
שנזכור שכמו שהטבע מחליף צבעים, מחליף מרקמים, כך גם האדם. לפעמים הוא מחוספס ודוקר ולפעמים מתגלה בו יופי נהדר.
מה אפשר לבקש משבוע כל כך טעון, שנהייה סובלניים, מתחשבים ואוהבים. זה מה שהיו רוצים אלו שבזכותם אנחנו כאן על האדמה הזאת. שבוע טוב

28/04/2022

הפעם היחידה ששמעתי סיפור אישי מניצול שואה הייתה לפני למעלה מחמישים שנה כתלמידה ביסודי. הרבה שנים אני רוצה להשתתף בסלון כאורחת או כמארחת ותמיד הייתה סיבה שזה לא קרה.
השנה אמרתי לא עוד. הייתי נחושה ופעלתי בזמן כדי שנארח ניצול שואה אצלנו ביישוב. הסלון התקיים אתמול בערב ובו ארחנו את זאב וינקלר מניר בנים ושמענו את סיפורו האישי מתקופת המלחמה בהונגריה. מספר האנשים שהגיעו לערב הצביע על הצמא של הקהילה לאירוע כזה. הבוקר דיברתי עם זאב והוא שיתף אותי שריגש אותו לראות כל כך הרבה בני נוער שהגיעו. אני מודה לקהילת זיכרון בסלון על המיזם, העזרה וההכוונה. כל כך חשוב, כל כך מרגש.

21/04/2022

חג שמח, חג של שלווה, פשטות והנאה מהדברים הקטנים❤

10/02/2022

לנשים של חיי מגיע להתארח במקומות מיוחדים. לקראת יום האישה בחרו להגיע לבוטיק 08 ביישוב עשרת, אחד הבוטיקים הכי יפים בארץ. מוזמנים לבקר גם🧡
#המשתתפתהשביעית #יוםהאישה #יוםהאישההבינלאומי

10/02/2022

לנשים של חיי מגיע להתארח במקומות מיוחדים. לקראת יום האישה בחרו להגיע לבוטיק 08 ביישוב עשרת, אחד הבוטיקים הכי יפים בארץ. מוזמנים לבקר גם💜
#גברתממהרת #יוםהאישה #יוםהאישההבינלאומי

04/01/2022

סוף סוף מצאתי את הכוחות לפנות מדף בשולחן הכתיבה שלי. שנים של כתיבה ועריכה, כמה שעות שואלים אותי, מי בכלל יכול לספור. תנודות חדות בין ספק לאמונה, בין שמחה לתסכול, בין היי מטורף לדאון לא פרופורציונלי, פיסת חיים מקופלת בין עשרות טיוטות, ים של דפים. תכף כל זה יגיע למיכל למחזור נייר, ולי מתפנה עוד קצת מקום בריאות, כך נדמה לי.

21/10/2021

יש החלטות שאני מקבלת מהלב. אני מקשיבה לצלילי נֵבֶל הַבֶּטֶן בסטודיו "שירת העץ" בראש פינה, מרגישה איך הצלילים משפיעים על הגוף ועל הנפש שלי.

משהו בתוכי מיד נרגע, מתרכך. פתאום אני נושמת בקלות, בית החזה מתרחב ובבת אחת כל תאי הגוף מקבלים יותר חמצן.

פיטר האומן לא מנסה לשכנע אותי לקנות נבל. אולי הוא מרגיש אותי.  

התלבטות קלה אם לרכוש את הנבל, מתפוגגת מיד כשאני נזכרת בדברי ענת, מנחת הקבוצה ברומן "המשתתפת השביעית" שהוצאתי לאור לא מזמן.
הנה מה שהיא אמרה לחברות הקבוצה שעברו שינוי ולמדו לזהות לְמָה הן באמת זקוקות:
.. ״ההבחנה בין רעב של הגוף לרעב של הנשמה נפלאה. הנשמה של רבות מאתנו כבר לא רעבה, אלא מורעבת. אנחנו מרעיבות אותה, ויש יחס ישר בין הרעב שלה לבין תחושות שליליות שאנו חוות. בעיניי הפתרון פשוט.״ היא מעבירה את מבטה ביניהן. ״אנחנו צריכות לזהות את הצרכים שלנו ולהזין את הנשמה שלנו על בסיס יומיומי.״ היא חוזרת להביט במיכל. ״אני שמחה שהערכים שלך מכתיבים את הבחירות שלך, ושהחלטת להשקיע גם בתחומים אחרים שחשובים לך, ולא רק בקריירה.״...
 
אין לי שום כוונה ללמוד תווים ולנסות לנגן יצירה כתובה. אני לא מציבה לעצמי שום מטרה ואין לי שום רצון להצטרף לתזמורת.
אני רק יודעת שנגינה בנבל והפקת צלילים קסומים שנכנסים לי ישר ללב, תהייה מעכשיו עוד דרך להזין את הנשמה שלי.

תודה לטלי שניר חברתי- פסיכותרפיסטית ומטפלת במוסיקה, שהכירה לי לראשונה את נבל הבטן.

#המשתתפתהשביעית    #נבל   #נבלבטן      #שירתהעץ