פסיכולוגיה עברית

הטיפולים, שנועדו לטפל ב"סינדרום מחנות הריכוז" של באסטיאנס, היוו נקודת מפנה בחייו של הסופר וניצול השואה יחיאל די-נור (ק. צטניק) בשנת 1976 ושינו את השקפת עולמו.
>>> https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=4923

המאמר של רן ספיר מתמקד במקרה הייחודי הזה כדי לחקור את הקשר בין פסיכואנליזה, פסיכדליה, טראומה ואתיקה טיפולית. הוא מתאר את הרקע הביוגרפי והפסיכולוגי של די-נור, כולל מנגנון הפיצול העמוק שפיתח כדרך התמודדות עם הטראומה. לבסוף, הוא מנתח את התהליך הטיפולי שדי-נור עבר, תוך שימוש בתיאוריו מספר הטיפול, "צופן: אדמע", ומציג כיצד טיפול ה-LSD איפשר לו להתמודד עם הטראומה באופן שאיפשר התבוננות עצמית מוגברת ותובנות עמוקות. השינוי המרכזי שחל בו היה מעבר מתפיסת השואה כאירוע לא אנושי, להבנה שהרוע שנחשף בה הוא תוצר אפשרי של טבע האדם.

פרופ' יואל אליצור בפניה פתוחה ומעוררת מחשבה אל כל הפסיכולוגים שבינינו, בנוגע לרפורמה לקיצור משך ההכשרה בפסיכולוגיה. כיצד למקסם את הפוטנציאל החיובי של התוכנית? וכיצד למזער נזקים פוטנציאליים של התוכנית?
https://www.hebpsy.net/blog_Post.asp?id=6581

סקירת מחקר שפורסם לאחרונה ונערך בקרב פסיכולוגים מומחים-מדריכים.
>>> https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=4790
המחקר בדק את בחינות ההתמחות בפסיכולוגיה בישראל, ומצא כי פסיכולוגים קליניים מומחים נוטים להטיות חשיבה רבות דווקא בתחום מומחיותם, יותר מאשר פסיכולוגים מהתמחויות אחרות. כמו כן, נמצא כי חברי ועדת הבחינה בפסיכולוגיה קלינית נוטים להטות לרעה אנשים בחמישה תחומים שונים, בין היתר בתחום המגדר ובולטות עדתית. במאמר זה ננסה לקשר בין הסיבות להטיות בקרב פסיכולוגים להטיות וקונספציות ששררו בקרב מומחי ביטחון בישראל לפני ה-7 באוקטובר. בנוסף, המאמר יציע גורמים שונים להטיות החשיבה וכן מחשבות לגבי פתרונות אפשריים להטיות אלו.

"אני זמר שחקן כותב שירים ומורה לכתיבת שירים. בשלוש השנים האחרונות אני עובד במסגרת עמותת מפתח סול - Soul בעזרת שירים עם קבוצה של אנשים שיש להם הלם קרב. המאמר הוא מעקב אחרי העבודה שלנו כולל השירים עצמם."

דן תורן Dan Toren, יולי 2023, https://www.hebpsy.net/blog_Post.asp?id=6384

ד"ר רות מלקינסון, פרופ' אליעזר ויצטום, פרופ' שמשון רובין וד"ר אלכסנדר מנביץ מציגים עקרונות התערבות אינטגרטיבית וקצרת-מועד לשכול טראומטי לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, וזאת דרך הפריזמה של המודל הדו-מסלולי לאובדן ושכול >>> https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=4712

ראשית, יתוארו מרכיביו של המודל, ולאחר מכן, תוצג גישה אינטגרטיבית לצד יחידות ההתערבות הכלולות בה (פסיכודינאמית, קוגניטיבית-התנהגותית ואסטרטגית). בהמשך, יתוארו שלושת שלבי ההתערבות (הערכה וכינון הברית, התערבות מודולרית והכנה לקראת סיום ופרידה) והתימות המרכזיות שמאפיינות אותם. לבסוף, יוצג תיאור מקרה הממחיש את יישום עקרונות ההתערבות האינטגרטיבית הנמצאת במוקד הדיון הנוכחי. אנו מלאי תקווה שהמסמך הנוכחי יסייע בהכוונת תהליכי ההערכה וההתערבות של המטפלים, ובכך להקלת הסבל הקיומי וקידום איכות החיים של אלו שאיבדו את היקר להם מכל.

מבין הסרטים הישראליים על הלם קרב בולט בייחודו הסרט של ארי פולמן 'ואלס עם באשיר', ייחודו הוא בטכניקת האנימציה הייחודית שלו – טכניקת הנפשה, ובהיותו בתפר של דוקו-מלחמה ודוקו-תרפיה. הסרט מתייחס לשני חלומות (של הגיבור וחברו), לתהליכי שכחה והיזכרות, במובנם החיובי והשלילי, ומייצר תהליך היזכרות של הגיבור (המפיק ארי פולמן) בטראומת טבח, תהליך שמלווה על ידי פסיכולוג. מתקיימת שמירה על מרחק הקירבה אל הטראומה, שניתן לגיבור ולקהל לעמוד בהם. אנו נעסוק כאן בחשיבותה וייחודה של החלימה באשמה מוסרית פוסט טראומטית, באשמה קולקטיבית, ובאופן בו הקולנוע מהווה סוכן ריפוי לטראומה.

>> רות נצר >> https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=4695

"כאשר אנו, השותפים להוויה הישראלית, שומעים את המילים "חייל בודד" אנו רגילים לחשוב על חיילים אשר אין להם משפחה פה בארץ. בדרך כלל אלו חיילים אשר הגיעו מחו"ל להתגייס לצה"ל ולוקחים חלק במאמץ הקיומי של מדינת ישראל. עם זאת, ישנה משמעות נוספת למילים אלו, משמעות בסיסית יותר, טריוויאלית יותר, אוניברסאלית יותר, כאובה יותר. חיילים בודדים אלו חיילים אשר שבו מין המערכה וחשים בדידות איומה במפגשם עם החברה. ברצוני להקדיש את המאמר לחיילים אלה בתקווה כי יוכל להקל במשהו על בדידותם"
יעקב שטיין | https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3176

בתקופת המשא ומתן על עסקת החילופים בין מדינת ישראל לחמאס בנובמבר 2023, שבה הוחזרו ילדים ואימהות חטופות, כמעט ולא התפתח דיון ציבורי על שאלת האבות. המיקום של האבות כמשניים לאימהות ברשימות השחרור של חטופים נקשר במאמר זה לקושי החברתי לעכל את השינוי הדרמטי שחל במאה האחרונה בתפקיד האב. במאמר מוצגת השתקפותו של קושי זה בתמורות שחלו לאורך השנים בתיאוריות פסיכואנליטיות בחשיבה ובכתיבה על אבות ואבהות - שעדיין מותירות את האבות בתחתית הרשימה.
יעל שדה (המאמר המלא בתגובה הראשונה)

"הישיבה המשותפת בתוך הקופסה, כמטאפורה לטיפול, לא נועדה לשאוף אל החיים ולא אל המוות; מטרתה הייתה לאפשר את החיבור אל הלא-מודע והתהליכים הראשוניים כדרך אל ה"סופר-פוזיציה", אל מצב נפשי של גל תוך כדי הימצאות משותפת בשזירות קוונטית. מצב זה מאפשר חיבור אל הרצף של חיינו עד המוות, ויכולת לחוש את המוות המתקרב לכל אורך הדרך ולהיות עימו בקשר ומגע, כדרך אל חיבור אותנטי וחיים מלאים יותר הנעים תמידית בין המציאות לפנטסיה"
שגיא ברגר (המאמר המלא בתגובה הראשונה)

שיחות, כתב עת ישראלי לפסיכותרפיה, הוציאו לאור חוברת מיוחדת בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר. החוברת שזמינה לעיון למנויים ולקהל הרחב כאחד, מנסה לתת מילים או התחלה של מילים ולחרוג ממצב ה־"אין מילים"
>>> https://www.hebpsy.net/blog_Post.asp?id=6276

השנה חלה התייקרות קלה של כ-1% בתעריף הטיפול הנפשי - מממוצע של 374 ש"ח ל-377 ש"ח לפגישה טיפולית (ממוצע לכלל המקצועות). כאשר אצל עובדים סוציאליים ומטפלים באמצעות אמנויות נרשמה התייקרות בתעריפי הטיפול, בעוד שתעריף הטיפול אצל פסיכולוגים ירד השנה בכ-1%.

ניכר שמפרוץ מלחמת "חרבות ברזל" חלה ירידה בתעריפי הטיפול הנפשי ביחס לתעריפים לפני פרוץ המלחמה.

למחירון המלא >>> https://www.hebpsy.net/page.asp?id=101

"לב...דואב וחדווה פראית הופכים לזוג..., רחוק מאילוף, משהו שאני יכול לומר לו 'כן'..." >>> https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=4669

ברשימה זו ניסיתי להאיר את הדינמיקה של הדואט הזוגי, עליה עמד גם הבעש"ט, מייסד החסידות במאה ה-18 בניסוח הבא: 'שאחר פנים לפנים וקירוב מוכרח להיות הסתר, בכדי שאז דווקא יכול לבוא לבחינת פנים לפנים בקירוב יותר. וכדרך הריקוד שמתקרבים וחוזרים ומתרחקים' (כתר שם טוב, אות מ). מבעד לסיפורי הזוגות: אכילס ופנתסיליאה, סלנה ואנדימיון ומקצת סיפורים נוספים שנזכרו, עסקנו בריקוד הזוגי הנמשך של שניים הנעים בין מצבי מפגש דיפוזיים הכוללים רגעי התפרקות והתכללות, הנעים בין תרדמה להתעוררות, שניים הנכונים ללמוד מחדש בכל פעם את הצעדים והמקצב הזוגי והאישי על מנת שלא להסתיר זה לזה את 'הפתוח' בלשון האלגיות של רילקה, להסכין עם התמלאות והתמעטות הקשר, בדומה לירח המתמלא ומתחסר באופן מחזורי, או בדומה לדיאלקטיקה שבין קוניונקציו - זיווג הניגודים לבין מורטיפיקציו - מוות במונחי האופוס האלכימי שהוזכר.