דרכים לקשר - התפתחות תקשורתית בגילאי 0-2

אם יש ספק אז אין ספק!
אם יש לך ספק לגבי התפתחות תינוקך,
הקשיבי לעצמך ובדקי זאת.
אל תקשיבי לדודה ולחברה שממהרות להרגיע,
האחריות לתינוק שלך אינה עליהן, היא עליך.

כל כך קל ונעים לאמר לאמא דואגת-
שזה רק בראש שלה, שבסוף הכל עובר..
כל כך לא נעים לפגוש הרבה אמהות
שמספרות לנו שוב את אותו הסיפור:
"אני הרגשתי.... אבל כולם מסביבי אמרו שאני משוגעת והכל בסדר... היום הוא כבר מאובחן"
והנה מתחיל עוד טיפול באיחור,
טיפול שהיה צריך להתחיל ברגע שהספק הגיע.

אם יש לך תהיות לגבי התפתחות תינוקך,
בכל גיל, ניתן לערוך הערכה התפתחותית
שתאתר פערים והתפתחות של קשיים,
לא באיחור... בזמן!

פרשנות להתנהגות ומשחק של פעוטות:

במהלך השנים מצאנו כי חלק מהסימנים לאוטיזם פורשו לא נכון ע"י ההורים והמטפלים,
ורק לאחר האבחנה, בהסתכלות אחורה, יכלו לראות כי התנהגויות אלו היו סימנים מוקדמים להתפתחות אוטיזם.

דוגמה נפוצה - "תינוק עצמאי", כל היום שוכב בשקט, לא בוכה הרבה, נהנה להיות עם עצמו ולבהות, לכשגדל נהנה לשחק עם עצמו ולחקור צעצועים, בכלל לא נודניק, אוהב לשבת בעגלה לאורך זמן, מרדים את עצמו, ממש עצמאי!
האמנם? אותו "תינוק עצמאי" עלול גם להיות תינוק שמפתח אוטיזם!
תינוקות שמפתחים אוטיזם לא מרבים להשתמש בקשר עם ההורה על מנת לחוות את חוויות החיים, על מנת ללמוד ולעבד חוויות רגשיות, לא תמיד הם מערבים את ההורים בתהליך ההתפתחות שלהם מיוזמתם.
תינוק בהתפתחות טיפיקלית תמיד יגדל ויצמח דרך קשר, יפתח עצמאות במינונים קצובים ובשלבים שונים, ועל כן חשוב מאוד לבחון את ההתנהגות של התינוק לעומק ולהבין מה המקור לה.

חלון ההזדמנויות !

מרגע הלידה ועד גיל שנתיים מתרחש במוח של התינוק תהליך מופלא ! בתקופה זו מתרחשת הצמיחה המהירה והמשמעותית ביותר של תאי עצב ומסלולים עצביים. תהליך זה לא נעשה בחלל ריק אלא על בסיס ההתנסויות הרגשיות, החושיות, המוטוריות של התינוק.

המוח של תינוק עם קושי תקשורתי לא יצליח ללא התערבות טיפולית לבנות קשרים נויורולגיים מספקים שיתמכו ביכולות תקשורתיות.
על כן אנחנו עוסקות באיתור מוקדם בשנתיים הראשונות לחיים ובהתערבות טיפולית אינטנסיבית המכוונת ליצירת מסלולים חדשים ותקינים ולפיתוח יכולות תקשורתיות תקינות.

"בואו ניתן לו עוד זמן" - האמנם ?

אמהות רבות הפונות אלינו עושות זאת לאחר שהתייעצו כבר עם רופא המשפחה או אחות טיפת החלב.
הגישה הרווחת היא שכאשר מדובר בתינוק לפני גיל שנה או תינוק שמראה תמונה מעורבת ("מבלבל"), היא להמליץ להורה המודאג להמתין. "בוא ניתן לו עוד קצת זמן " ואז נראה .
הכוונת טובות - לא רוצים להבהיל את ההורים לחינם.
אולם במקרה והתינוק כן מפתח אוטיזם, אמירה כזו עלולה לעשות בדיוק את ההיפך - היא שוללת מהתינוק ומההורים שלו את האפשרות לתפוס את התפתחות האוטיזם בזמן ! ולכן שוללת את ההזדמנות לטיפול בתוך חלון ההזדמנות של התפתחות המוח וכתוצאה מכך שוללת את ההזדמנות לחזור או להתקרב עד כמה שניתן להתפתחות תקינה.

תפקיד ההורים בטיפול:

בעולם הטיפולי קיימות כמה אסכולות:

האחת - המטפל המקצועי הוא סוכן השינוי המרכזי,
הילד מגיע לטיפול בין פעם למספר פעמים בשבוע
והשינוי מתרחש בזמן הזה ובאחריות המטפל המקצועי.

השנייה - המטפל המקצועי מעורר השראה אצל ההורים,
הילד מגיע לטיפוליים שבועיים וההורה צופה ומקבל השראה,
ההורה יכול להיות מעורב ולקחת חלק בטיפול אך אין עליו את האחריות הטיפולית.

השלישית - ההורה והמטפל המקצועי בחלוקת אחריות משותפת:
המטפל המקצועי מנחה את ההורה, עוזר להורה למצוא את הדרך שלו לקדם את הילד שלו,
מכוון ובנוסף נותן השראה.
ההורה נמצא בשהות משותפת מקסימלית עם הילד, וזהו התנאי ליצירת השינוי המיוחל.

האסכולה השלישית היא התפיסה הטיפולית של דרכים לקשר.

מדוע ההורה צריך להיות המטפל? והאם הוא יכול?
כאשר מדובר בהתפתחות הקשר והתקשורת - המרחב בין ההורה לילד
הוא הקרקע לצמיחה ואתחול מחודש של מערכת שסטתה מהתפתחות תקינה.

יצירת מסלולי חשיבה חדשים ותקינים צריכה להיעשות
בתוך סביבות החיים הטבעיות של הילד, עם הדמויות המרכזיות שמטפלות בו, הוריו ומשפחתו. ורק כך ניתן לייצר השפעה דרמטית על התפתחות המח. אין זה טיפול במובן המקובל אלא בניית קשר בין ההורה לילד שלו והוא שיוצר את השינוי המיוחל.

מהו הטיפול הנכון?

בבואנו לטפל בתינוק שמראה סימנים לאוטיזם אנו מחזיקות בשתי תפיסות שהן קריטיות לטיפול:
הראשונה היא - שאנחנו במירוץ נגד הזמן!
השנייה היא - שיש את כל הזמן שבעולם!

זה נשמע סותר, אך נסביר כעת למה מתייחסת כל אמירה:

אנחנו במירוץ כנגד הזמן-
משמעות הדבר היא שאנחנו במירוץ לא לפספס את חלון ההזדמנויות של המח. בין גילאי 0-2 קיים חלון הזדמנויות בו התערבות טיפולית תניב תוצאות מרחיקות לכת, התפתחות תקשורתית שסוטה מהתפתחות תקינה יכולה להגיע או להתקרב למסלול התפתחות תקין, בתנאי שנעשית התערבות טיפולית אינטנסיבית בתוך חלון ההזדמנויות.

יש את כל הזמן שבעולם -
בתוך סיטואציה טיפולית אנו מתנהלים בנחת רוח, לא רודפים אחר תוצאות תפקודיות, לא מאיצים בתינוק לייצר הצלחות, (בניגוד לאסכולות טיפוליות אחרות),מתמקדים בשהות משותפת נינוחה, בהתקשורת, בהנאה ממשחק, מאפשרים לתינוק לעבד את הסיטואציה ולהשתתף בקצב שלו, למצוא בתוכו את הרצון והמוטיבצייה לנוכחות משותפת.
רק כך יכולים להווצר מסלולים תקינים במח !

שתי תפיסות אלו הן קריטיות על מנת לאפשר למוחו המתפתח של התינוק לייצר מסלולי חשיבה (מסלולים נויורולוגיים) טיפיקליים שהם התשתית לתקשורת בריאה וטובה!

האם אפשר באמת ללמד ילד להביע ולהבין הבעות פנים דרך תמונות ?
למי מכם שקוראים את התכנים בדף הזה אנחנו מרבות לדבר על חלון ההזדמנות או במילים אחרות על הקריטיות של איתור מוקדם של אוטיזם.

הפוסט הזה מוקדש לחלון ההזדמנות של הבעות הפנים !

5 עובדות על הבעות פנים:
1. זוהי מיומנות חברתית חיונית, המאפשרת לנו לשתף את העולם הפנימי עם הזולת, ולהבין רגשות של הזולת.
2. תינוקות נולדים עם הצורך והרצון לפענח פנים אנושיות.
3. דקות לאחר שנולדו תינוקות יעדיפו את פני אמא (או אבא) שלהם וכעבור מספר ימים הם יצליחו להבדיל בין רגשות שונים על פי ההבעה שהם פוגשים.
4. בתוך 5 החודשים הראשונים לחייהם, תינוקות לומדים ומצליחים לסנכרן בין הבעת הפנים שלהם לקול שהם מפיקים. בהמשך ילמדו לסנכרן גם את מחוות הגוף שלהם.
5. כבר בגיל מס' חודשים תינוקות יסתכלו על הפנים של ההורה שלהם, כדי לקבל את אישורו כשהם פוגשים סיטאוציה חדשה או צעצוע חדש שהם לא בטוחים לגביו.

תינוקות עם התפתחות תקינה ילמדו לעשות את כל הדברים המופלאים האלו במהלך שנת החיים הראשונה ! הם לא צריכים שנלמד אותם, המוח שלהם תומך בלמידה שכזו באופן טבעי וספונטני.

ילדים ובוגרים עם אוטיזם מתקשים לרוב מאוד בהבעת מגוון רגשות בעזרת הבעות הפנים, מתקשים לפענח ולפרש הבעות אצל הזולת ומתקשים לסנכרן בין הבעות, קול ומחוות גופניות. זאת למרות שעות טיפול רבות שבהם מנסים ללמד אותם בעזרת תמונות.

אבל הנה ההפתעה ! לא ניתן ללמד את זה דרך תמונות !
כדי שתינוק שמגלה סימנים לאוטיזם יצליח לפתח יכולות אלו צריכים להתקיים 2 תנאים:
1. התחלת טיפול בתוך חלון ההזדמנויות של התפתחות המוח (0-2)
2. המון (כן, המון !!! ) שעות אינטראקציה של 1:1 עם דמות קבועה (או 2,3 דמויות קבועות) במסגרת של תכנית טיפול ביתית אינטסיבית הבנויה לתמוך ביצירת קשר ותקשרות בסביבה בטוחה.

גן טיפולי לפעוטות -
האם זה הגיוני להנחית פעוט שמתקשה לייצר קשר עם דמות אחת ומתקשה בוויסת הגירויים המגיעים אליו, בתוך החלל המציף הזה?

התפתחות הקשר אצל תינוקות:
קשר הוא צורך מולד! הוא משפיע על תחומי ההתפתחות הנוספים, הקוגניטיבי, הפיזי והרגשי. הקשר שנוצר בין תינוק להוריו הוא הבסיס ללמידת העולם, להבין מה קיים בעולם וכיצד העולם פועל, כל מה שהתינוק לומד בחודשיו הראשונים נוצר מתוך הקשר שנרקם עם הוריו ו/או מטפליו הקרובים.
קשר נוצר מתוך נוכחות משותפת בפעולות יומיומיות חוזרות ונשנות, במעגלי תקשורת חוזרים ונשנים כבר מגיל 0 (גופנים ותקשורתיים), תוך שימוש במיומנויות קשר: קשר עין, הבעות פנים, ג'סטות, מגע חיובי, שפה מכוונת ועוד. כל פעילות משותפת עם התינוק מאפשרות לקשר להייווצר ולהתפתח, משחק, מקלחת, ארוחה, הנקה, הרדמה, טיול, שהות משותפת, כל רגע במהלך היום מעבה את הקשר בין התינוק והוריו ומחזק את התפתחות הקשר והתקשורת של התינוק.
איך יודעים שיש קושי בהתפתחות הקשר?
הורה לילד עם קושי בהתפתחות הקשר מרגיש זאת, גם אם אינו יודע לתאר זאת במילים מדוייקות. " משהו לא בסדר, אני מרגישה , זה לא כמו עם הבן הגדול שלי" זהו משפט מאוד נפוץ של הורים שחווים קושי ביכולת של התינוק ליצור קשר נכון ובריא. בייעוץ מקצועי ניתן למקד את התחושה לפרמטרים שהם אבני היסוד של התפתחות הקשר והתקשורת אצל תינוקות.

פרה - אוטיזם / דגלים אדומים

מצב של פרה – אוטיזם הוא השלב הראשוני בו התינוק מתחיל להראות סימנים ראושניים להתפתחות שאינה תקינה.
סימנים אלו מתבטאים בקשיים בהתפתחות הקשר והתקשורת של התינוק עם הוריו/מטפליו ועלולים להתפתח בהמשך לאוטיזם.
במחקרים נמצא כי כבר בגיל מוקדם מאוד של חודשים ספורים, קיימים סימנים מוקדמים להפרעה התפתחותית בתחום הקשר והתקשורת שבשלבים מאוחרים יותר מתפתחת לאוטיזם.
במרבית המקרים, בשלבים מוקדמים אלו מדובר בסימנים מינוריים יחסית, שאינם מאובחנים בעין בלתי מקצועית. הרשימה הבאה יכולה לשמש כדגלים אדומים לאיתור ראשוני של תינוקות הנמצאים בסיכון לפתח אוטיזם.
במידה ואתם רואים חלק מהדגלים האדומים האלו אצל התינוק שלכם, פנו לייעוץ מקצועי בהקדם:

• קושי בקשר עין
• פאסיביות יתר
• קושי בהדדיות / משחק משותף
• עיכוב במלמול ושפה
• רתיעה ממגע
• אינו מחקה הבעות פנים.
• אינו מחייך חיוך חברתי.
• אינו מגייס את תשומת הלב של הזולת בבכי / השמעת קולות
• איו מגיב לקריאה בשמו

זוהי רשימה חלקית בלבד של דגלים אדומים. במידה ואתם מרגישים שמשהו אינו תקין בהתפתחות הקשר והתקשורת של התינוק שלכם, אתם מוזמנים לפנות אלינו.

למה טיפול מוקדם חשוב כל כך?

אצל ילדים רבים המאובחנים עם אוטיזם בגיל שנתיים או מאוחר יותר, ניתן היה לראות סימנים להתפתחות אוטיזם כבר בשנת החיים הראשונה. ולמה זה חשוב ? כי ניתן וצריך להתחיל בטיפול מייד עם הופעת הסימנים הראשונים ! !

בשנתיים הראשונות לחיים המוח נמצא בהתפתחות מואצת, טריליוני קשרים ומסלולים נויורולגיים חדשים נוצרים. התפתחות זו נעשית על סמך התנסויות וחוויות שהתינוק נחשף אליהם.
בתקופה זו יש לנו את היכולת המשמעותית ביותר להשפיע על מוחו המתפתח של התינוק המראה סימנים לאוטיזם. תקופה קריטית זו בהתפתחות המוח מהווה חלון הזדמנויות שלא יחזור על עצמו.

אנו משתמשים בתכונה זו של המוח (המכונה גם גמישות מוחית), על מנת להתחיל בטיפול באופן מיידי עם זיהוי הסימנים לאוטיזם. בכך ניתן למנוע החמרה של הסימנים ולאפשר לתינוק להתקרב אל מסלול התפתחות טיפיקלי (עד כדי התפתחות תקינה בחלק מהמקרים). בכל חודש שעובר מוחו של התינוק מאבד מעט מגמישותו ומיכולת זו. על כן ההתערבות הטיפולית המוקדמת היא גורם מכריע במסלול חייו של התינוק!

מחקרים ונסיון בשטח מראים כי התערבות מוקדמת בשנתיים הראשנות לחיים מביאה לשיפור דרמטי בתפקוד הילדים. ככל שהתערבות זו מתחילה מוקדם יותר (כבר בשנת החיים הראשונה), השיפור בכל תחומי ההתפתחות יהיה מהיר ורב יותר.

אם אתם מודאגים, פנו לעזרה מיד עם הופעת הסימנים המדאיגים!