רוני לנגרמן זיו מדריכת הורים ומאמנת אישית

בראשי של ynet הבוקר, איזה כיף! כנראה שאין חדשות חשובות יותר מאיך מתמודדים עם ילדים כועסים ;)
--
הילד כועס, זועם וזועף. זה יכול להיות בן השנתיים שמשתטח בסופרמרקט כי לא נתנו לו עוד ממתק, בן החמש שרצה ללכת לחבר והחבר אינו פנוי, בת השמונה שרצתה לישון אצל חברה ולא אפשרנו לה כי מחר לימודים, בן העשר שדורש שנוסיף לו זמן מסך או בת ה־12 שרותחת בלי סיבה נראית לעין. יו ניים איט. ילדים ומתבגרים כועסים ומתפרצים, צועקים וצורחים, טורקים דלתות, זורקים חפצים, מטיחים האשמות ("את האמא הכי גרועה!"), איומים ("אני עוזב את הבית!") ומילים לא יפות, ולעתים אפילו מרימים יד. איך מתמודדים עם כל הכעסים האלה?
קישור להמשך קריאה >> https://www.ynet.co.il/laisha/article/hytvmsnfzx

כשהעורכת שלי מלאשה ביקשה שאכתוב את האייטם השנתי לכיפור "על מה את מבקשת סליחה מהילדים", לא כתבתי את הדבר האמיתי: שאני מבקשת סליחה שהבאתי אותם לילדוּת, לנעורים ולגיוס לצבא בתקופה נוראית כזו בחיי המדינה. לגדול בשנות ה-80 היה קצת יותר נעים...

הינה מה שכן כתבתי, ממרומי 21 שנות הורות:
בואו נודה על האמת, הורות היא ניסוי וטעייה. כל יום מביא אתגרים חדשים, וכשלא יודעים ועושים – הרבה פעמים טועים. וכשטועים, צריך להתנצל.

אך האמת שלהתנצל בפני הילדים זה החלק הקל: סליחה שאיחרתי ונשארת אחרון בגן, סליחה שפספסתי את מסיבת יום המשפחה בגלל ישיבה בעבודה, סליחה שהבטחתי לקחת אותך לסרט וקבעתי עם חברה, סליחה שנשרפה לי העוגה ואביא לך לגן עוגה קנויה, סליחה ששכחתי שהיה צריך היום חולצה לבנה, או חסה ותפוח אדמה, סליחה שלא הספקתי לרשום אותך ונסגרה ההרשמה...

אין סוף לפרטים הקטנים של היום־יום שאנחנו מפספסים, מפשלים, שוכחים... כי פשוט יש כל כך הרבה מהם! וכשאנחנו עסוקים בג'ינגולים, במיוחד עם כל הטירוף של החיים הנוכחיים, חלק מהכדורים שבאוויר - נופלים.

מה שחשוב הוא לא לטייח בפני הילד, לא להתווכח או לתרץ תירוצים, אלא לומר לו פשוט ומייד (לא לחכות ליום הכיפורים): "סליחה, אני מצטערת מתוק שלי, אני טעיתי".

זה חשוב לא רק בשביל לנקות את המצפון, אלא בעיקר כדי ללמד אותו שני דברים:
א. שאמא לא מושלמת אלא אנושית.
ב. וחשוב יותר: ללמד אותו או אותה לבקש סליחה מאחרים כשהם טועים ומפשלים, בכוונה או לא.

ולמה פתחתי ואמרתי שלהתנצל בפני הילדים זה החלק הקל? כי החלק הקשה יותר הוא להתנצל בפני עצמי. לקבל את סעיף א מפסקה הקודמת, להפנים שאני לא מושלמת ושאני טועה, שוכחת, מתבלבלת ומפשלת.

את הטעויות שלי קשה לי לקבל בעצמי יותר מאשר לאחרים. להבין שזה בסדר לעשות ולטעות, ליפול (וללמוד מזה!) ולקום אחר כך. לסלוח לעצמי על הטעויות שעשיתי זה בעיניי השיעור האמיתי.

שנה טובה וחתימה טובה
ושיחזרו כבר כולם, די.

הילד חייב, פשוט מוכרח, את הדבר הזה שלכו־לם יש: משחק מחשב, טלפון, אופניים, קורקינט, נעליים, בובה טרנדית - מה עושים?
בספרו החדש לילדים פרופ' דן אריאלי מתייחס לנושא מהצד של הילד; בכתבה ב שבועון לאשה התייחסתי לדילמות שעלו בספר - מהצד שלנו ההורים:
דמי כיס, עבודה, חיסכון... חינוך כלכלי על קצה המזלג
https://www.ynet.co.il/laisha/article/s1h06e2qel

שתהיה לנו שנה. לא שנה משהו מי יודע מה. לא שנה מוצלחת או מדהימה.
שנה שבה הילדים פשוט יילכו לבית הספר כל יום. שנה רגילה.
שנה מובנת מאליה. מזמן לא הייתה לנו. רק שגרה. זה בכלל לא רע.
וולקאם שנה"ל תשפ"ו, שתביאי איתך רק טוב.
(צילמה בכישרון lilach baram)

עוברים דירה?
עצרו רגע לחשוב איך זה משפיע על הילדים.
כמה עצות למעבר קל בכתבה שלי ב שבועון לאשה

עוברים דירה? עצרו רגע כדי לבדוק איך זה משפיע על הילדים מעבר לעיר אחרת, מרוחקת מהחברים, עלול לעורר חששות ואף התנגדויות בקרב הילדים. איך צולחים אותו בקלות ומוצאים מקום לשתף אותם בין אינספור המטלות?

אתמול ב רוקדים עם כוכבים שיתף בכאב הרקדן חיים פרשטיין על התעללות שבנו התינוק עבר בגן הילדים בתל אביב עד שידו נשברה, ואמר בעצב: "אני אשם ששלחתי אותו למקום הזה!"
רגע לפני תחילת שנה"ל הורים רבים חרדים לשלוח את התינוקות והפעוטות שלהם לגנים הפרטיים, שרובם כמובן נפלאים ואוהבי ילדים, אבל חשוב לבדוק היטב ככל שאפשר. "כבדהו וחשדהו" אמר לי עמרי גיגי, אבא ששולח את בתו לגן בפעם הראשונה בספטמבר: "אני מבין את הצורך של ההורים במכשירי הקלטה". וזוגתו בר הוסיפה: "אני חוששת שיגרמו לה לעשות דברים בכוח. אני מעדיפה לשלוח אותה לגן בפיקוח".
השבוע ב שבועון לאשה ראיון עם הורים צעירים וכמה עצות לפרידה קלה בגן לקראת החזרה המתקרבת למסגרות החינוך, בתקווה שתהיה טובה ובטוחה.
(לצערי עדיין אין קישור לקריאה נוחה)

בין כל החדשות הקשות, גם הכתבה שלי מ שבועון לאשה הצליחה להגיע לראשי של Ynet הבוקר. כי בכל הבלגן אנחנו ממשיכים לגדל ילדים, והם מצידם ממשיכים להשתטח בסופר... ;)
--
כשהילדים לא עושים מה שביקשתם או לא מקבלים מה שהם רוצים, הם (אפשר לבחור יותר מתשובה אחת):
א. בוכים ומייללים שעות בלי הפסקה
ב. צורחים בווליום שכל השכונה שומעת, ועוד רגע קוראים לרווחה
ג. זורקים חפצים לכל עבר
ד. מרביצים לאחרים או לעצמם
ה. מדברים לא יפה
נשמו עמוק ונראה מה אפשר לעשות...
להמשך קריאה בקישור
https://www.ynet.co.il/laisha/article/r1k2uxksee

איך אתם מרגישים כשאומרים לכם "תאמין בעצמך, אתה יכול"?
ומה בנוגע ל"תסמכי על עצמך, אני סומכת עלייך?" - עושה טוב, נכון?
ככה מרגישים הילדים שלנו כשהאנשים הכי משמעותיים בחייהם - אנחנו - אומרים להם משפטים מעצימים.
לעודד בלי לפנק: כך תרימו את הביטחון העצמי של הילדים ברגעים קשים
השבוע כתבה שלי ב שבועון לאשה וב ynetהורים
קישור לקריאה

לעודד בלי לפנק: כך תרימו את הביטחון העצמי של הילדים ברגעים קשים מדריכת ההורים רוני לנגרמן-זיו מסבירה את חשיבות הפידבק החיובי גם ברגעים הכי מאתגרים, ונותנת דוגמאות פרקטיות מחיי היום-יום בבית

"היא קטנה, תוותרי לה"
"מי מגיע ראשון למקלחת?"
"הוא הולך לכדורגל, אז אתה תלך לכדורסל"
"למה אתה לא יכול להיות יותר כמו אחותך?"
"תיתן לו, הוא מסכן"
על המשפטים האוטומטיים שאנחנו אומרים לילדים שלנו, ואיך הם עושים ליחסים ביניהם בדיוק ההפך ממה שהיינו רוצים...
השבוע ב שבועון לאשה כתבתי על הנושא החביב עליי - יחסי אחים!
ובהחלט יש לנו הרבה מה לתרום שם.

למה אף פעם אי אפשר לצאת בזמן בבית הזה?!
ואיך מתמודדים עם כל המשפחתולוגיה הצפופה של החגים והביקורת שבאה איתה?
רגע לפני שנוצף בתמונות של משפחות מחויכות בבגדי חג ובשולחן ערוך - נזכור שהרבה בלגן מסתתר מאחורי הסדר הזה.
במדור שלי "הדרכת הורים" השבוע ב שבועון לאשה
(לצערי עדיין אין קישור לקריאה נוחה, תשאילו עיתון מהשכנה...)

ולא שוכחים שחג שמח באמת לא יהיה פה עד שכולם יחזרו.

מה בסך הכול אנחנו רוצים? שהילדים שלנו יהיו מרוצים!
וכדי שיהיו מרוצים, מה אנחנו עושים? הכול!
אם גם אתם מוצאים את עצמכם עושים בשביל הילדים דברים רק כדי שלא יאכלו לכם את הראש, קחו בחשבון שזה מזיק גם לכם וגם להם, ותחשבו פעמיים לפני שתגידו "כן" - כי הורים מרצים מגדלים ילדים *לא* מרוצים!
כתבה במדור שלי "הדרכת הורים" ב שבועון לאשה
קישור לקריאה נוחה ב- ynet >>

הורים מְרצים מגדלים ילדים לא מרוצים: איך עושים את השינוי לטובת כל הצדדים? האם אתם מוצאים את עצמכם עושים בשביל הילדים דברים רק כדי שלא יאכלו לכם את הראש? הביאו בחשבון שזה מזיק גם לכם וגם להם, וחשבו פעמיים לפני שתגידו "כן"

הבהרה חשובה לפני שתקראו: הסבים של הילדים שלי (משני הצדדים) הם הכי הכי שאפשר לבקש...
ואילו סבים יש לילדים שלכם? או: אילו סבים אתם?
על המשולש המשפחתי סבים-הורים-נכדים, או: מצאו את הדרמה המשפחתית שלכם, בכתבה שלי השבוע ב שבועון לאשה
קישור לקריאה:

קנאים, בליינים או משקיענים: איזה סוג סבים יש במשפחה שלך? על חמישה סוגי סבים וסבתות סובבת המשפחתולוגיה. מדריכת ההורים רוני לנגרמן זיו משרטטת קווים לדמותם ומסבירה איך לשמור איתם על יחסים טובים