מחנכים לדמוקרטיה

את אחי אני מבקש #עדהחטוףהאחרון

דגל שחור

חברים יקרים
להלן לינק לשידור ביוטיוב:
https://youtube.com/live/L2N-BxVZ4sg
הלינק הזה מיועד להפצה רחבה. בבקשה שילחו לכל מי שלא יכול או רוצה להגיע לאחת ההקרנות ומעוניין במקום זה לצפות מהבית.

שידור ישיר - טקס הזיכרון הלאומי של משפחות ה-7/10 השידור הישיר הרשמי של טקס הזיכרון הלאומי, משפחות ה-7/10שני 7/10, 7:10 בערב.

בבקשה קראו.

נתבקשתי לכתוב לישראל היום את עמדתי לכניסה קרקעית לפני שנכנסו.
#ישראלהיום

כתבתי.

הגיע אליהם, אמרו שלא נשאר מקום.

ניסיתי לתת לידיעות אחרונות, #ידיעותאחרונות

לקחו כדי להכניס לפני החג. זה כבר היה אחרי שנכנסו קרקעית ואולי לכן לא פרסמו.
כתבתי לכל ערוצי התקשורת לעורכים ולמגישים, לא יכולתי להרגע, כתבתי עצות
שאולי תגידו "הילד אמר המלך ערום"
מחלתי על כבודי וןיעצתי עצות של "אשה מה היא מבינה" התערבתי ללא זכות בטקטיקה הצבאית, מה לעשות חשבתי שזו אסטרטגיה מדינית, שוב מוטעית ודוהרים למלכודות. דוהרים כי היו הצלחות.
דוהרים ואח"כ מכריזים גיבורים אבל הם כבר לא חיים.
אני לא נרגעת, ניסיתי להזהיר ככל יכולתי ממה שקרה ביום הראשון של הכניסה הקרקעית,
ליבי ונפשי וכל נים בתוכי עם המשפחות שיש להם גיבורים אבל לא יחזרו לדבר איתם. אני לא מפסיקה לבכות עליהם.
ואפשר היה אחרת. קצת סבלנות.
לא אחרי ההצלחות הגדולות של השבועיים האחרונים לדהור ועכשיו ומיד.
עכשיו ומיד רק להחזרת החטופים כולם. לתכנון קרקעי בלבנון יש זמן .
כמו שהדובר הגרי תאר הצלחות אדירות משך שנה, בשקט ללא ידיעת התקשורת וללא ידיעתנו. כך צריך, כך חייבים. חייבים היו להמשיך עם חיל אויר ואכן לפגוע חזק בכפרים הקרובים לגדר שתושביהם כבר פונו. ברור היה ששם ממשיכים לחכות לנו החיזבאלה עם בתים ממולכדים, מטענים, ר.פ. ג וכל מה שצריך כדי לפגוע בחיילנו הגבורים.
כן אני יודעת צה"ל הוא כדי להגן על האזרחים. ולתת אפשרות לגולים בארצם שנה, לחזור לבתיהם.
אבל לא כך, לא כך,.. גולים כבר שנה בארצם וסובלים, אפשר היה עוד חודש ולעסוק בהכנות
והעיקר העיקר העיקר בהחזרת החטופים.
התעייפתם לקרוא בבקשה תמשיכו. חייבם למלא את נשמתכם באי צדק מול ילדיינו נכדיינו הגיבורים, הם רוצים להגן על המדינה ולהיות גיבורים אבל בהכנה נכונה ובלי יהירות אחרי הצלחות.
שקט מתכוננים.
בבקשה תקראו מה כתבתי לפני הכניסה הקרקעית. בבקשה תקראו:
לא לכניסה קרקעית. 27.9.24
לא לחזור ליהירות של ה 6 באוקטובר.
להשאר עם הכוח האוירי ובכוח המשא ומתן.
משא ומתן עם לבנון ארהב וצרפת ומדינת ערב המתונות והסכם על עזה מיידית, עם החזרת החטופים כולם,
במקביל, עבודה מדינית לאחר המכה החזקה על דאכיה וחיסולו של נאסראלה.
המשך פעילות שקטה כמו שתאר הדובר הגרי שחיסלה כח גדול של כוח חיזבאלה.
ולא לכניסה קרקעית. אם יהיה צורך להכנס אחרי הכנה גדולה במכה גדולה על כל הכפרים השכנים לגדר מהם הסכנה לתושבי הצפון וכל זה אחרי שפונו כל האזרחים הלבנונים ונשארו רק חיזבאלה עם המלכודות.
לפעול חזק בשקט ובלי חשיפה הכל אצלנו על מסך הטלויזיה, בלי לעודד לכניסה קרקעית וליפול לכל המלכודות הידועות לנו מבעבר ולא השתנו גם היום (זוכרים לפני 30 שנה, ולפני 18 שנה מלחמת לבנון השניה, התקדמנו מאז). ישנם קבוצות מסתתרות בבתים ממולכדים ושם מחכים לצבאנו. כשנהרגים נשארת רק הגבורה. .ואני רוצה את הגבורים חיים.
תמיד סופה של מלחמה הוא הסכם. ואני לוחצת תמיד - שמירה על הסכם.
אם יפרו את ההסכם, כוחו של צהל קיים, יגיב!
על כל הפרה עם אוהל, תהיה תגובה מידית.
אל ניפול במלכודות שהוקמו שנים על ידי החיזבאלה. כניסה לבתים תמימים ומשם מחכים עם רצח בעיניים ומצליחים לפגוע בחיילנו המובחרים. מטעני חבלה בכל דרכי המילוט שמוכנים שנים, בודדים עם r.p.g
וכל יום "הותר לפרסום" די!
הפרסום הוא לחיילים הרוגים-
הילדים של כולנו. די!
די לחיות ממלחמה למלחמה . כל משפחה בישראל היא שכולה. אבות, בנים, נכדים. די!
תמיד סופה של מלחמה הוא הסכם. שנה של מלחמה, הזמן הוא להסכם והחשוב מכל
החזרת 101 חטופים. שכחו אותם!
שיכורים מהישגים של השבועיים האחרונים! חוזרים ליהירות. חייבים להחזיר את 101 החטופים,
בינינהם 4 חטופים מעל 10 שנים, שני חיילים שהופקרו ואחד מהעדה האטיופית חולה, שזו הפקרה של גזענות ואחד בדואי גם הוא חולה וחי גם זו הפקרה.
חייבים להחזיר את כולם, הנמקים בעזה, משפחותיהם חטופות בעזה, נגמרות מכאב ודאגה ומסע מפרך להצלתם. בלעדם אין לנו מדינה. החזרתם של 101 היא החזרת הרעות, הערבות ההדדית, תיקון ותקומה למדינת ישראל.
אורנה שמעוני

לא קצר
אבלנחשוב אז תקרא עד הסוף

זה או אנחנו או הם - כתבה את הפוסט החשוב הזה ד"ר מאיה מארק

"בישראל מתרחשת תופעה מדהימה. חברה שלמה מוצאת את עצמה במצב של fight or flight ובוחרת כרגע באפשרות השניה - בריחה. הסיפורים חוזרים על עצמם - צריך להציל את הילדים, גם אם ננצח עכשיו הדמוגרפיה נגדנו, הכל מתפרק, אין פה עתיד. מדובר בהבלים. הבלים שנובעים מקמפיין שקרי שהצליח לשכנע את הרוב שהוא מיעוט, מחוסר הבנה עמוק של התהליכים שקרו כאן, מטעות בזיהוי היריב שמולו אנחנו עומדים ומהיעדר הנהגה פוליטית שתסביר את כל זה לציבור המבוהל.

מקובל עכשיו להגיד שהתקופה הזו דומה לזו של אחרי מלחמת יום הכיפורים. זו טעות. התקופה הזו מקבילה לתחילת שנות התשעים - אלימות ברחובות, טרור משתולל, יאוש מהול בתקווה וריח של מלחמת אזרחים באוויר. בתקופה ההיא כיהן בישראל המנהיג האחרון, יצחק רבין שמו, שאמר לציבור הישראלי את האמת: אי אפשר יותר גם וגם. הגיע הזמן להכריע בשאלה שישראל מתחמקת מלהשיב עליה מאז שהוקמה – מי אנחנו. מדינה יהודית ודמוקרטית או מדינת הלכה; מדינת שלטון החוק או מדינת שלטון הרבנים; מדינת ישראל או מדינת המתנחלים; מדינה עם רוב יהודי או מדינה עם רוב ערבי; גבולות קבע ברי הגנה או מלחמה נצחית; מדע או נחשלות; הפניית משאבי המדינה למתנחלים ולחרדים וחורבן כלכלי או רמת חיים גבוהה לכולם.

אלה השאלות, הן לא השתנו מאז שנות התשעים והן לא הולכות לשום מקום. כשקם כאן מנהיג שהיה גדול מספיק ואמיץ מספיק כדי לבצע הכרעות היסטוריות - נפתחה מלחמה ברחובות. וכשהמנהיג הזה הוביל להכרעה – טרוריסט מהימין הדתי רצח אותו. למי שעדין לא הבין – אנחנו נמצאים עכשיו בדיוק באותו מאבק, על אותם דברים, ללא מנהיג בשיעור הקומה הנדרש ואחרי שלושים שנים שבמהלכן הימין הדתי בנה את כוחו במימונו הנדיב של הציבור הדמוקרטי העיוור והפראייר, והפך לגורם המשפיע והחזק ביותר בישראל.

מתחת לקמפיין האחדות שמתנהל כיום, מסתתר פחד גדול משובו של המאבק ההוא שהתפרץ שוב אחרי שלושים שנה, עם ההפיכה המשטרית. אסור לפחד מהמאבק הזה. למעשה, כל ישראלי שרוצה לגדל פה את ילדיו צריך לייחל לשובו. לשובו של דבר שאנחנו כבר לא זוכרים איך הוא נראה – מערכת בחירות שבה עומדים זה מול זה שני צדדים שמציעים חזון ועתיד ותכנית פעולה לישראל ומכריחים את הציבור לבחור בין שתי דרכים. לרגע שבו תקום כאן שוב הנהגה אמיצה שתקבל את ההכרעות ההכרחיות.

בישראל קיימת מחלוקת אמיתית ועמוקה שאינה ניתנות עוד לשטוש. גם אלף שיחות גישור בבית הנשיא וגם מליון מעגלי שיח ופיוס וגם אלף קמפיינים על אחדות לא ישנו את העובדה הזו. זה איננו רגע של אחדות. רוב מכריע של הציבור הישראלי רוצה מדינה יהודית ודמוקרטית. אבל בצידו של הרוב הזה מתקיים מיעוט מסוכן של ימין דתי שאינו מקבל עליו את חוקי המשחק הדמוקרטיים, שמנסה לחרב את מוסדות המשפט ושלטון החוק, שחותר לשנות את אופיה וזהותה של ישראל, שנקט באלימות, ונוקט באלימות, ושלא יהסס לנקוט באלימות גם בעתיד. זו הקבוצה הרעיונית והפוליטית ששולטת היום בימין ועם הקבוצה הזו ותומכיה לא צריך לחתור לאחדות ופיוס. מול הקבוצה הזו יש רק שאלה אחת: איזה צד ינצח ואיזה צד יובס. מול הימין הדתי חייב להתייצב רוב ישראלי שפוי וחפץ חיים שיאמר את מה שרבין אמר אז אבל מעטים מדי הבינו - אתם מיעוט קיצוני קטן ומסוכן שצבר הרבה יותר מדי כח פוליטי, הציבור הישראלי לא תומך בעמדות הדתיות הקיצוניות, המשיחיות וההזויות שלכם, אתם מהווים סכנה לחיים של כולנו, למדינה ולמפעל הציוני ואנחנו לא ניתן לכם להחריב את הריבונות היהודית בפעם השלישית בהיסטוריה.

לא סתם התפרצה המחלוקת האלימה ההיא בשנות התשעים ולא סתם היא פסקה לשלושים שנה. מאז רבין וברק המחנה הדמוקרטי בחר מנהיגים שבזבזו שנים יקרות בהתקרנפות, בהובלה של מדיניות שגויה, בחוסר הבחנה בין עיקר לתפל. הם מעלו בתפקידם ובאחריות ההיסטורית שלהם בכך שקיפלו את שני הדגלים הכי חשובים של המחנה הדמוקרטי בישראל – חתירה לשתי מדינות ומאבק בהדתה של ישראל. הם כשלו במשימתם להזהיר את הציבור מפני קבוצות שוליים קיצוניות שפעלו בגלוי למיטוט הדמוקרטיה הישראלית. הם אלה שאפשרו לימין הדתי לבנות כוח אדיר בזמן שהציבור הדמוקרטי חי את חייו השלווים בבועה, לא מודע לסכנה. בגללם מליוני ישראלים מרגישים עכשיו כאילו נפלו להם השמיים על הראש. זיהוי כתובות מהבהבות על קירות הוא תפקידם של מנהיגים. שלנו כשלו.

ועכשיו הגענו לרגע ההכרעה שבו הציבור הדמוקרטי בישראל זקוק יותר מאי פעם להנהגה שתשליך אל פח הזבל של ההיסטוריה את האחדות המדומה ותאמר לציבור את האמת: אם ישראל לא תשנה כיוון – היא תהפוך למדינה דתית, עניה ונחשלת שטובי בניה ובנותיה ימלטו ממנה. אם הימין הדתי ינצח אנחנו וילדינו לא נוכל לחיות כאן. אם נמשיך להפנות את משאבי המדינה אל מטרותיהם המגזריות של הדתיים והחרדים לא תהיה יותר ישראל. אם לא נחתור למהלכים מדיניים ובריתות איזוריות נושמד.

בני גנץ איננו האיש הזה. הוא אולי האיש שיקים את הליכוד ב' או שיצליח להחזיר את ההדר למפלגת השלטון שנרקבה תחת נתניהו, ואני מאחלת לו הצלחה בפרוייקט החשוב הזה. אבל בני גנץ לא מסוגל ולא מעוניין להוביל את ההכרעות הגדולות שאנו ניצבים בפניהן. הוא אפילו לא מסוגל לנסח אותן. האיש שפעם אחר פעם הציל את נתניהו, ושבמפלגתו יושבים אנשים כמו חילי טרופר ומתן כהנא שישב עד לפני רגע עם סמוטריץ' – לא מייצג, לא יכול לייצג ולא ראוי לייצג את הציבור הדמוקרטי בישראל.

כדי להציל את ישראל המחנה הדמוקרטי חייב להגיע אל הבחירות הבאות עם מפלגת שלטון – וכרגע אין לנו כזו. מאז שבתהליך שלקח עשרות שנים מפלגת העבודה נרצחה והתאבדה (ובכך הוכיחה שניתן לבצע את שני הדברים גם יחד) אין למחנה הדמוקרטי מפלגת שלטון וזה חלק גדול מהסיבה שהגענו להתפרקות הנוכחית. כל המחאות שבעולם וכל ההפגנות שבעולם לא יעזרו לנו אם לא ימצאו מנהיגים שיהיו גדולים כגודל הרגע ההיסטורי וכגודל האחריות שמוטלת על כתפיהם.
לא נתניהו יגזור את גורל העם הזה, אלא ההכרעות שיקבלו בשבועות ובחודשים הקרובים כמה אנשים ששמותיהם ידועים ולכן אנקוב בהם – יאיר לפיד, ציפי לבני, גדי אייזנקוט, יאיר גולן. זה עליהם. אבל זה לא רק עליהם. האחריות מוטלת על כולנו. לקרוא להם בכל דרך. לסייע להם בכל דרך. לדחוף בכל הכוח ובכל האמצעים אל עבר היעד הזה. להפגין להם מול הבית, לכתוב להם הודעות, להציף את הרשתות, להפעיל לחצים אדירים. האחריות מוטלת גם על מנהיגי המחאה וחברי הכנסת של האופוזיציה ואנשי ציבור וידוענים ואנשי תקשורת וכותבי טורים. השאיפות האישיות והאגו של אף אחד לא חשובים עכשיו. אם לא תקום פה מפלגת שלטון שתשנה את הכיוון שאנחנו דוהרים אליו, ממילא לאף אחד לא תהיה עבודה. זו המשימה, היחידה, הקריטית שצריך לכוון אליה עכשיו את כל המאמצים: הקמת מפלגה דמוקרטית רחבה שתעמיד אלטרנטיבה פוליטית ורעיונית לברית הדתיים-החרדים והמושחתים.

אפשר להציל את ישראל. ישראל יכולה עדין להיות מדינה דמוקרטית, ליברלית ויהודית עם כלכלה משגשגת ובטחון אישי. אבל בשביל שזה יקרה הישראלים צריכים להאמין שהעתיד הזה אפשרי, וצריכים לבחור להלחם על העתיד הזה."

נדרשת הכרעה!!!

הגענו לקיסריה
חכו לעידכונים
או צאו להפגין איפה שאתם לא נמצאים

https://www.facebook.com/stories/1914119718605904/UzpfSVNDOjM3MDQyNDc4MDY0NTkwMDc=/?view_single=1

www.facebook.com

*אני מפיץ בעיקר קריאה לפעולה או להפגנה, מאיה מארק קוראת לפעולה!!
קומו מהספה!!*

*מאיה מארק כותבת הבוקר:*
נניח שמישהו היה נכנס אליכם הביתה, פותח תיק-מרי-פופינס, כזה שאין לו תחתית, ומתחיל להעמיס מכל הבא ליד. ספרים, אלבומי תמונות עם כל הזכרונות שלכם, מוסיקה, נעלי ההליכה שטיילתם איתם עם הילדים. מוריד את התמונות מהקירות, שורף מזכרות. אחר כך הוא היה עובר למזומנים, קצת תכשיטים, הפמוטים של סבתא, מתיישב לכם באמצע הסלון פותח מחשב ומתחיל לרוקן לכם את החסכונות.

אני לא יודעת מה הייתם עושים אבל אני יודעת מה לא הייתם עושים: לא הייתם יושבים על הספה ובוהים בו בחוסר אונים תוך כדי שאתם אומרים לעצמכם: אני מדוכדך, אני מותש, אני מיואש, אין לי כוח יותר, כמה אפשר, אלה היו חודשים ממש קשים למי יש אנרגיה. אני פשוט אשב לי הספה ואתן לו לקחת ממני הכל. לא סביר? לא רציונלי? משל מפגר? לא, אתם.

זה בדיוק מה שעושה ממש עכשיו כל אחד ואחת מכם מינוס כמה אלפים בודדים שיוצאים מהבית כל מוצ"ש כדי לעמוד כמעט לבד בקור. עכשיו, ממש עכשיו, מרוקנים לכם את הבית ואם לא תעוררו בזמן גם יקחו אותו קומפלט.

נתניהו מנהל נגד העם שלו מלחמת התשה והוא מנצח. מעולם לא הושקעו כל כך הרבה אנרגיה, תכנון וכסף בהרדמה של ציבור. ככה הם מפקירים את החטופים לגורלם, ככה הם מנהלים את מלחמת ישראל הראשונה שמתנהלת ללא אסטרטגיה, ככה הם מרסקים את הכלכלה, ככה הם לקחו את התקציב וככה הם יקחו עוד רגע את הבחירות לרשויות המקומיות (אה, שכחתם שזה קורה עוד שבועיים? זה לא מעניין אתכם? אספר לכם את מי זה מאוד מעניין – את מי שמשקיע מאמצים כבירים כדי שתרגישו בדיוק ככה ולא תלכו להצביע). אז אני מציעה שמי שמרגיש שאין לו כוח לצאת לרחובות להלחם שישאל את עצמו אם יש לו כוח לחיות במדינת עולם שלישי דתית ונכשלת או אם יש לו כוח לשלוח את הילדים שלו למות במלחמות קודש של המיעוט המשיחי המטורלל שהשתלט על המדינה, או אם יש לו כוח להיות מהגר עני, ללא פנסיה וביטוח בריאות כי זה מה שיקרה לכולנו אם לא נעצור את השוד לאור יום שמתרחש כאן. גונבים לנו את העבר ואת ההווה ואת העתיד.

יאוש הוא לא תכנית פעולה ועייפות היא לא פריווילגיה שיש לנו. זה הזמן להתעורר, *ההיסטוריה לא מחלקת הזדמנויות שניות.*

100 דקות לעצור הכל
גם אם זה דורש לקחת חצי יום חופש
100 דקות נראות כמו נצח
אז
תחשבו
על
100 ימים
בידי מרצחי החמאס
#המשךההפקרה
#בושה

יש פער בלתי נסבל
בין האמונה החזקה כל-כך שלנו ביכולת שלנו להשיג הישגים בכלים צבאיים,
לבין חוסר האמונה הפטאלי כל-כך ביכולת שלנו להשיג הישגים בכלים מדיניים.