ICAMH Huji - המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש

  • Home
  • Israel
  • Jerusalem
  • ICAMH Huji - המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש

ICAMH Huji - המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש מקדמים מחקר וטיפול בבריאות הנפש והתמכרויות, למען שיפור איכות החיים וריפוי החברה

האם אמונות מטא-קוגניטיביות מהוות גורם מפתח בהסבר הבדלים בין-אישיים בוויסות כעס ותוקפנות?מחקר חדש שפורסם בכתב העת Psychol...
27/09/2026

האם אמונות מטא-קוגניטיביות מהוות גורם מפתח בהסבר הבדלים בין-אישיים בוויסות כעס ותוקפנות?

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Psychology of Violence על ידי צוות חוקרים בינלאומי וביניהם ד"ר גדי גילעם חוקר במרכז, וראש מעבדת tSCAN במכון הביו-רפואי של הפקולטה לרפואת שיניים (https://tscan-lab.huji.ac.il/), בוחן את תפקידן של אמונות מטא-קוגניטיביות בוויסות רגשי. המחקר מתמקד בהשפעתן של תפיסות הפרט אודות תהליכי החשיבה שלו, על נטייתו לחוות רמות כעס גבוהות ולהפגין התנהגות תוקפנית.

החוקרים העריכו מדגם של 222 משתתפים באמצעות שאלוני דיווח עצמי, אשר אמדו אמונות מטא-קוגניטיביות לגבי תהליכי חשיבה, בייחוד אלו הקשורים למצבים רגשיים; נטייה ל"רומינציה כעוסה" (Angry Rumination) – הנטייה למחשבות חוזרות ונשנות על מגוון ההיבטים של אירועים מכעיסים, כגון עד כמה התנהגו אליי בצורה לא-הוגנת; ודפוסי תוקפנות מסוגים שונים, כגון מילולית, פיזית, עקיפה. כמו כן, תת-מדגם של 103 משתתפים ביצע מטלה מעבדתית מתוקפת (aiUG- anger-infused Ultimatum Game), שנועדה לעורר כעס בזמן אמת ולמדוד תוקפנות תגובתית כלפי הצעות חלוקה כלכליות לא הוגנות.

ממצאים:
• אמונות מטא-קוגניטיביות לקויות, בייחוד אלו הקשורות ליכולות שליטה או חוסר שליטה במחשבות, נמצאו קשורות סטטיסטית לרמות גבוהות של כעס, הן בדיווח העצמי והן בהתנהגות כעוסה בעת השראת הכעס באמצעות המטלה המעבדתית, וכן למגוון צורות של תוקפנות מדווחת (כגון פיזית ומילולית).
• התוצאות מצביעות על כך ש"רומינציה כעוסה" מהווה משתנה מתווך המקשר באופן הדוק בין אמונות מטא-קוגניטיביות לקויות לבין התעצמות הכעס והנטייה לתוקפנות. במילים אחרות, ככל שנטו המשתתפים לאמונות מטא-קוגניטיביות לקויות גבוהות יותר, כך גם נטו להישאר "תקועים" בכעס ובכלל ההיבטים הקשורים לאירוע שעורר כעס, ולכאורה כתוצאה מכך, יש קושי גדול יותר להתנתק מהכעס וזה מגביר את הסיכוי להתנהגות אגרסיבית.
• לאחר שפותח לראשונה בישראל במחקריו הקודמים של ד"ר גילעם, הגרסה הספרדית של משחק האולטימטום מעורר-הכעס (aiUG) אוששה כפרדיגמה יעילה ומהימנה על מנת לעורר כעס ומדידת תגובות תוקפניות בתנאי מעבדה מבוקרים, ומצטרפת לגרסאות שתוקפו באוסטרליה ובשוודיה.

לסיכום
ממצאים אלו מספקים תמיכה אמפירית מוצקה למודל המטא-קוגניטיבי בהקשר של קשיי וויסות כעס. ד"ר גילעם מדגיש כי מודל התווך אושרר באופן סטטיסטי שאינו מאפשר להסיק על סיבתיות ודורש שחזור ניסויי. יחד עם זאת, הממצאים מצביעים על מודל התערבות קלינית אפשרי שיכול לספק תמיכה סיבתית שכזו. בהתאם לכך הסיקו החוקרים כי שילוב התערבויות קליניות הממוקדות בשינוי אמונות אלו (כגון טיפול מטא-קוגניטיבי), ובפרט אלו הקשורות לתהליכי רומינציה, עשוי לפתוח אפיקים טיפוליים יעילים עבור מטופלים הסובלים מהתפרצויות כעס ותוקפנות.

קישור למאמר המלא: https://psycnet.apa.org/fulltext/2027-99352-001.html

האם המפתח להבנת אוטיזם וסכיזופרניה מסתתר במחסום שמגן על המוח שלנו? מחקר סקירה שיטתי חדש, שפורסם בכתב העת Fluids and Bar...
23/09/2026

האם המפתח להבנת אוטיזם וסכיזופרניה מסתתר במחסום שמגן על המוח שלנו?

מחקר סקירה שיטתי חדש, שפורסם בכתב העת Fluids and Barriers of the CNS, מציע זווית ראייה פורצת דרך על הפרעות נוירו-התפתחותיות. צוות חוקרים בינלאומי ביניהם פרופ' חרמונה שורק חוקרת במרכז, בחן כיצד שיבושים במחסום הדם-מוח (BBB) קשורים לסכיזופרניה ולאוטיזם. המערכת החיונית הזו אמורה להגן על המוח מחדירת חומרים מזיקים, ופגיעה בה עשויה להסביר מנגנונים משותפים לשני המצבים.

החוקרים פעלו לפי הנחיות ה-PRISMA, סקרו כ-1,988 מאמרים מביניהם נבחרו 22 מחקרים בבעלי חיים שפורסמו בעשור האחרון. הם השוו מודלים של מכרסמים המציגים מאפיינים דמויי סכיזופרניה ואוטיזם לקבוצות ביקורת. הניתוח התמקד במדדים של חדירות המחסום, יציבותו המבנית ורמות חלבוני האיטום שלו.

ממצאים
• מכנה משותף מולקולרי: בשני המצבים נמצאה ירידה בחלבוני מפתח השומרים על שלמות המחסום (בייחוד ב-calaudin-5, occluding ו-ZO-1) מה שהוביל לחדירות מוגברת שלו.
• השפעה סביבתית חזקה: גורמים סביבתיים (כמו הפעלת מערכת החיסון האימהית או חשיפה לחומרים בהיריון) פגעו במחסום בצורה קשה ועקבית יותר מאשר גורמים גנטיים מבודדים.
• חלון זמן קריטי: פגיעה זמנית במחסום בשלבי החיים המוקדמים מספיקה כדי לשבש את החיווט העצבי לטווח ארוך, גם אם המחסום עצמו משתקם בבגרות.

לסיכום
החוקרים מסכמים כי מחסום הדם-מוח אינו רק מגן פסיבי, אלא מהווה מטרה טיפולית אקטיבית ומבטיחה. התערבויות מוקדמות לייצוב המחסום עשויות למנוע פגמים התנהגותיים בעתיד. הבנה זו סוללת דרך לפיתוח טיפולים ממוקדים וחדשניים כבר בשלבים מוקדמים.

כמה מילים מהחוקרת
מציאת החוקים הקונספטואליים ואת המיקרו RNA הבקרתיים אשר שולטים בחסימה הגמישה של חדירות חומרים למוח, חשפה כיצד פגיעה בחסימה זו עלולה להוביל להפרעה בתהליכים המבוקרים על ידי המוח ומאפשרים תקשורת בריאה בין הגוף למוח, כמו גם את הבריאות הנפשית בכללותה.

חשוב מכך, ממצא זה מזהה את מולקולות ה-RNA הקטנות השולטות בחסימה זו כמטרות פוטנציאליות לטיפולים תרופתיים במוח. מכאן, שחקר התהליכים המווסתים טיפולים במוח עשוי לכלול זיהוי של רצפי RNA הפועלים להעברת הנחיות המבקרות את התקשורת בין הגוף למוח. תהליך זה עשוי להוביל לגישות טיפוליות חדשניות, ומייצג יעד מרכזי במחקר הביולוגי ככלל.

לפיכך, חקר מולקולות ה-RNA המבקרות את בריאות המוח עשוי להוביל לגילויים של טיפולים חדשניים, שיסייעו לתמוך בתהליכים הרגישים השומרים על תפקוד מוח תקין ועל בריאות הנפש.

קישור למאמר המלא: https://doi.org/10.1186/s12987-026-00818-1

16/09/2026

טעימה קטנה מהסימפוזיון הדו-שנתי של ICAMH ו-BDRC בנושא מחלות מוח לשנת 2026

ממערכת החיסון ומעגלים עצביים ועד לניוון עצבי ופסיכיאטריה 🧠

הסימפוזיון התקיים בתאריכים 2-3 בספטמבר 2026 במרכז התרבות משכנות שאננים

אנו מודים לכל המרצים והמשתתפים שהגיעו לאירוע 📚

מה באמת גורם לנו להתאמץ כדי להרגיש טוב יותר – וכיצד המנגנון הזה משתנה בדיכאון?מחקר חדש בהובלת ד"ר דנפיי הו ופרופ' מאיה ת...
14/09/2026

מה באמת גורם לנו להתאמץ כדי להרגיש טוב יותר – וכיצד המנגנון הזה משתנה בדיכאון?

מחקר חדש בהובלת ד"ר דנפיי הו ופרופ' מאיה תמיר מהאוניברסיטה העברית, שפורסם בכתב העת Emotion, מציע מבט מרתק על המניעים להשקעת מאמץ בוויסות רגשות. החוקרים בחנו כיצד הרצון להפחית רגש והאמונה ביכולת להשיג מטרה זו קשורים למידת המאמץ שאנו משקיעים בוויסות הרגשי. בנוסף, הם בדקו האם מערכת קבלת ההחלטות הזו פועלת באותו אופן אצל אנשים המתמודדים עם דיכאון קליני.

כדי לבחון זאת, החוקרים שילבו ניסוי מעבדתי מבוקר שבו משתתפים בחרו האם להתאמץ כדי לווסת את רגשותיהם בתגובה לתמונות רגשיות, לצד מעקב יומיומי בזמן אמת (EMA) בטלפונים הניידים. במעקב היומיומי השתתפו 184 אנשים (כמחציתם בריאים וכמחציתם מאובחנים עם דיכאון) שדיווחו לאורך עשרה ימים על עוצמת רגשותיהם ועל המאמץ שהשקיעו בפועל בוויסות שלהם. שילוב שיטות זה אפשר לבחון את מנגנוני הכיול המוטיבציוני הן בתנאים מבוקרים והן בחיים האמיתיים.

ממצאים:
• ככל שהרגש השלילי שחוו המשתתפים היה חזק יותר, כך עלה הרצון שלהם להפחית אותו, אך במקביל פחתה האמונה שלהם ביכולתם להצליח לעשות זאת.
• אנשים בריאים השקיעו יותר אנרגיה רגשית בוויסות ככל שהמטרה הייתה חשובה להם יותר וגם ככל שהיא נתפסה כיותר בת-השגה.
• אנשים שסובלים מדיכאון קליני נטו להשקיע מאמץ רב בוויסות רגשותיהם, אך ללא התאמה אופטימלית בין החשיבות של מטרת הוויסות ויכולת ההשגה הנתפסת שלה. לעיתים הם השקיעו אנרגיה דווקא בניסיון להשיג מטרות ויסות שהיו פחות רצויות עבורם באותו הרגע.

לסיכום
המחקר מראה כי קושי בוויסות רגשי בדיכאון אינו נובע מחוסר מאמץ, אלא מחלוקת משאבים וכיול לא יעילים. הבנת הכשלים הללו יכולה לסייע לקלינאים לפתח התערבויות טיפוליות ממוקדות, שיעזרו למטופלים לנהל מאמצים בוויסות רגשי בצורה בריאה, מותאמת ונכונה יותר בפועל.

כמה מילים מהחוקרת
מחקר מראה לראשונה שהשקעת מאמץ בוויסות רגשי מערבת תהליך קבלת החלטות, המונע מהחשיבות או הרווח הצפוי של הוויסות ומתפיסה של סיכויי ההצלחה שלו. שני המשתנים הללו קשורים למאמץ המושקע, אבל הקשר ביניהם למאמץ שונה אצל אנשים בריאים ואצל אלו שסובלים מדיכאון. מבחינה פרגמטית, הממצאים מציעים שיתכן שהמאמץ שאנשים הסובלים מדיכאון משקיעים בוויסות רגשות פחות מותאם לצרכים ולסיכויי ההצלחה באותו הרגע.

קישור למאמר המלא: https://doi.org/10.1037/emo0001700

כיצד טיפול ממוקד משקם את התקשורת העצבית באוטיזם בעכברים?מחקר פורץ דרך שנערך באוניברסיטה העברית בירושלים על ידי פרופ' היי...
09/09/2026

כיצד טיפול ממוקד משקם את התקשורת העצבית באוטיזם בעכברים?

מחקר פורץ דרך שנערך באוניברסיטה העברית בירושלים על ידי פרופ' היית'ם עמל חוקר במרכז והדוקטורנט ויסאם בזבז מלגאי במרכז, חושף מנגנון ביולוגי חדש להפרעות בספקטרום האוטיסטי. המחקר, שפורסם בכתב העת Molecular Autism, מראה כיצד הפחתת רמות תחמוצת חנקן (Nitric Oxide) במוח עשויה להוות בסיס לטיפול עתידי. ממצאים אלו פותחים פתח לטיפולים ממוקדים המבוססים על הבנה מולקולרית עמוקה של תפקודי המוח.

החוקרים השתמשו בשני מודלים של עכברים בעלי מוטציות גנטיות שונות המדמים אוטיזם, וטיפלו בהם בתרופה מיוחדת (7-NI) החוסמת את ייצור תחמוצת החנקן במוח. לאחר מכן, הם ביצעו בדיקות התנהגותיות קפדניות וניתחו את רמות אלפי החלבונים במוח באמצעות טכנולוגיית ספקטרומטריית מסות מתקדמת. בדרך זו, הצוות הצליח למפות בדיוק מרבי את השינויים שחלו במוח בעקבות הטיפול ברמה המולקולרית.

ממצאים:
• שיפור התנהגותי מובהק: הטיפול הפחית את רמות החרדה של העכברים ושיפר משמעותית את היכולות החברתיות שלהם ואת הזיכרון לזיהוי חפצים חדשים.
• נרמול החלבונים במוח: מאות חלבונים בקליפת המוח שהיו ברמות לא תקינות חזרו לתפקוד ולרמות ביטוי הדומות לאלו של עכברים בריאים.
• תגובה מולקולרית משותפת: למרות השוני הגנטי המקורי בין שני מודלי העכברים, שניהם הציגו תגובה דומה מאוד לטיפול, המצביעה על מנגנון מולקולרי משותף.
• רלוונטיות קלינית לבני אדם: החלבונים שהשתפרו בעקבות הטיפול חופפים באופן מובהק לגנים המהווים גורמי סיכון מוכרים לאוטיזם אצל בני אדם.

לסיכום
המחקר מוכיח כי עודף של תחמוצת חנקן משחק תפקיד מרכזי בשיבוש התפקוד המוחי באוטיזם, וכי חסימתו יכולה להחזיר את המערכת לאיזון. ממצאים אלו מסמנים את חסימת האנזים nNOS כחזית טיפולית חדשה ומבטיחה בעלת פוטנציאל יישומי עבור בני אדם בעתיד.

קישור למחקר המלא: https://doi.org/10.1186/s13229-026-00716-1

מוזמנים לצפות בסרטון של פרופ’ הייתם עמל מסביר ומתאר את המחקר שמתקיים במעבדתו בקישור:
https://youtu.be/72-iJW64Gtg?si=ZykszcQHH67POEB1

07/09/2026

יומנא אבו-גאנם מלגאית של המרכז ודוקטורנטית בחוג לרוקחות מציגה את מחקרה ביום ההוקרה למלגאים.
המחקר בחן את תפקידו של נוירנסין-2 (חלבון במוח) בוויסות רגשי בדיכאון

מזמינים אתכם לשמוע על המחקר המרתק של יומנא🔬

האם רווחת בעלי חיים היא מצב או תהליך?גם כאשר תנאי החיים משתפרים, השפעת השינוי אינה נשארת תמיד באותה עוצמה. בני אדם נוטים...
01/09/2026

האם רווחת בעלי חיים היא מצב או תהליך?

גם כאשר תנאי החיים משתפרים, השפעת השינוי אינה נשארת תמיד באותה עוצמה. בני אדם נוטים להסתגל גם לשינויים חיוביים, תופעה המכונה ״הסתגלות הדונית״. אך האם תהליך דומה מתרחש גם אצל בעלי חיים, וכיצד אפשר למדוד אותו בלי לשאול אותם כיצד הם מרגישים?

מחקר חדש בהובלת ד"ר אורן פורקוש מהאוניברסיטה העברית ומהמרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש, וד"ר יעל זלצר ממכון וולקני, בחן כיצד רווחתן של פרות משתנה לאורך זמן לאחר מעבר לסביבה חדשה ומועשרת. במחקר השתתפו גם חוקרים ממכון וולקני, משרד החקלאות והמכון למדעי בעלי החיים בצ'כיה.

פרות חולבות מתאימות במיוחד למחקר כזה: הן חיות חברתיות, תנאי חייהן מושפעים במידה רבה מניהול האדם, וניתן לעקוב לאורך זמן אחר התנהגותן ומצבן הפיזיולוגי. במחקר, שהתקבל לפרסום בכתב העת Animal, עקבו החוקרים במשך 14 ימים אחר 36 פרות שהועברו לסככה מועשרת בקבוצות חברתיות קטנות יותר. באמצעות מערכת מיקום בזמן אמת, חיישני פעילות, נתוני תנובת חלב ובדיקות דם, נותחו 86 מדדים, ובהם תנועה, מנוחה, העלאת גירה, שימוש במרחב, תיאום חברתי ורמות קורטיזול.

ממצאים
• ארבעה דפוסי הסתגלות (מוטיבים): החוקרים זיהו ארבעה דפוסים של שינוי לאורך זמן. חלק מהמדדים הראו שינוי חולף שנחלש במהירות, אחרים השתנו תחילה בכיוון אחד ובהמשך בכיוון ההפוך, חלקם השתנו בהדרגה לאורך כל התקופה, ואילו אחרים נותרו יציבים. הממצא המרכזי הוא שמדדי רווחה שונים אינם מתפתחים באותו קצב ואינם מספרים את אותו הסיפור.
• הארגון החברתי השתנה עם הזמן: בתחילת המחקר נמצא תיאום תנועתי חזק יותר בין פרות שהכירו זו את זו קודם לכן. בהמשך, התיאום נקשר יותר לדמיון בגיל. הדבר מצביע על כך שגם הדינמיקה החברתית בקבוצה אינה קבועה, אלא מתארגנת מחדש במהלך ההסתגלות לסביבה החדשה.
• מדדי הרווחה סיפקו מידע שונה ולא חופף: כמעט שלא נמצאו קשרים בין מדדי הרווחה המרכזיים שנבדקו, ובהם קורטיזול, תנובת חלב, העלאת גירה, משקל גוף ומדדים התנהגותיים. כלומר, כל מדד עשוי לשקף היבט אחר של מצבו של בעל החיים, ולכן הסתמכות על מדד יחיד או על נקודת זמן אחת עלולה להחמיץ חלק ניכר מהתמונה.

לסיכום
לסיכום, המחקר מראה כי רווחת בעלי חיים אינה מצב קבוע, אלא תהליך דינמי המתפתח בקצבים שונים לאורך זמן. מדדים פיזיולוגיים, התנהגותיים וחברתיים עשויים להשתנות בדפוסים שונים, וגם היחסים החברתיים בקבוצה מתארגנים מחדש במהלך ההסתגלות. מכיוון שכל מדד מספק מידע אחר, הערכה אמינה של רווחה דורשת שילוב של כמה מדדים ומעקב מתמשך, ולא הסתמכות על מדידה יחידה בנקודת זמן אחת. נוסף על כך, שמירה על רווחה לאורך זמן אינה מסתכמת ביצירת שינוי חיובי חד־פעמי, אלא עשויה לדרוש התאמה וריענון מתמשכים של הסביבה כדי למנוע התרגלות ולשמר את מעורבותם של בעלי החיים.

מנקודת מבטו של החוקר
בעיניי, חשיבותו המרכזית של המחקר היא בכך שהוא משנה את השאלה שאנו שואלים על רווחה. בדרך כלל אנו שואלים האם תנאי מסוים טוב או רע, אך שאלה חשובה לא פחות היא כיצד התגובה אליו משתנה לאורך זמן. גם שינוי חיובי יכול לעורר תגובות שונות בטווח הקצר והארוך, והשפעה שנראית משמעותית בתחילה אינה בהכרח נשמרת באותו אופן.
בבני אדם, הסתגלות לשינויים חיוביים נחקרת בדרך כלל באמצעות דיווח עצמי, כלומר באמצעות השאלה כיצד אנשים מרגישים. כאן ניסינו לעקוב אחר תהליך דומה בלי לשאול את בעל החיים כיצד הוא מרגיש, אלא באמצעות דפוסי תנועה, מנוחה, שימוש במרחב ומדדים פיזיולוגיים. אף שהמחקר נערך בפרות, השאלה העומדת בבסיסו רחבה יותר: כיצד ניתן למדוד באופן אובייקטיבי את תהליך ההסתגלות עצמו, ולא להסתפק בתמונת מצב רגעית.

קישור למאמר המלא: https://doi.org/10.1016/j.animal.2026.101891

כיצד פוסט-טראומה משפיעה על חוויית העשייה והתפקוד ביומיום?מחקר חדש של דר׳ לנה ליפסקיה-וליקובסקי ופרופ' עדינה מאיר חוקרות ...
27/08/2026

כיצד פוסט-טראומה משפיעה על חוויית העשייה והתפקוד ביומיום?

מחקר חדש של דר׳ לנה ליפסקיה-וליקובסקי ופרופ' עדינה מאיר חוקרות במרכז והדוקטורנטית סתיו לוי מהאוניברסיטה העברית בוחן זווית שלרוב נותרת ללא התייחסות ממוקדת בהתייחסות ובטיפול בפוסט-טראומה (PTSD). במקום לבחון רק אילו תסמינים חווה האדם, המחקר מעמיק בחיי יומיום של אדם עם PTSD ומתייחס לממד עיסוקי תוך התמקדות ב"חווית העשייה הסובייקטיבית" בקרב האוכלוסיה הזאת. החוקרות מראות כי החוויה הפנימית בזמן ביצוע משימות יומיומיות היא מפתח קריטי להבנת המתמודדים עם PTSD ולשיפור איכות חייהם.

כדי להבין לעומק את חוויית החיים והעיסוקים, החוקרות השתמשו בגישה איכותנית המבוססת על פנומנולוגיה תיאורית. הן ערכו ראיונות עומק רגישי-טראומה שנמשכו כשעתיים עם 10 מבוגרים המאובחנים עם PTSD ומתגוררים בקהילה. הראיונות המוקלטים תומללו ועברו ניתוח תמטי קפדני כדי לתאר את התופעה, לזהות את האתגרים והמשאבים המשותפים למשתתפים.

ממצאים:
• משימות יומיומיות פשוטות דורשות מאמץ אדיר, והמוטיבציה לפעול נובעת לרוב מכורח ומחויבות חיצונית ולא משמעות אישי.
• קשיים בוויסות קוגניטיבי, רגשי ותחושתי מהווים אתגר משמעותי עבור השתתפות בעיסוקים וחוויה מיטיבה בהשתתפות עם השלכות מורכבות כמו עבודה על "טייס אוטומטי" או הצפה רגשית פתאומית.
• השתתפותם של המתמודדים משתנה לאורך זמן ומאופיינת בעליות ומורדות חדות, המושפעים מטריגרים צפויים ואקראיים כאחד.
• המשתתפים משתמשים בכלים כמו קבלה עצמית וניהול עצמי, בניית שגרה מובנית, איזון בין מאמץ למנוחה, ועשייה משמעותית למען אחרים.

לסיכום,
המחקר מוכיח כי החלמה מפוסט-טראומה אינה נמדדת רק בהפחתת תסמינים בקליניקה, אלא באיכות החוויה של חיי היומיום עצמם רוויים עיסוקים. הממצאים מדגישים את החשיבות של שילוב ראייה עיסוקית מעמיקה בטיפול בטראומה. ליווי ממוקד בבניית שגרה, ויסות עצמי בעיסוקים ובאמצעותם, ואימוץ משאבים תומכים הם המפתח להחזרת תחושת המסוגלות והרווחה האישית למתמודדים.

בנימה אישית, צוות החוקרות מתרגש מההזדמנות להפנות זרקור לממד חשוב בחיי האדם – ההשתתפות בעיסוקים משמעותיים, המהווה חלק בלתי נפרד מבריאות והתמודדות של כל אדם. כיום, כאשר התמודדות עם תסמיני טראומה כה נפוצה וגובה מחיר משמעותי מאנשים ומהחברה, נושא זה בעל חשיבות רבה. ממצאי המחקר תורמות להבנה מעמיקה יותר של חוויית החיים עם PTSD ושל השפעתה על ההשתתפות בחיי היומיום, ומספקות ידע משמעותי הן לאנשים המתמודדים עם ההפרעה והן לאנשי המקצוע המלווים אותם. אנו מקוות כי הידע שיצטבר יסייע בפיתוח מענים, התערבויות ומדיניות שיקדמו השתתפות, בריאות ואיכות חיים.

קישור למאמר המלא: https://doi.org/10.1177/15394492261459956

אנו מזמינים אתכן ואתכם לכנס המשותף של ICAMH יחד עם המרכז לחקר מחלות מוח (BDRC) שיתקיים ב02-03.09.26 באודיטוריום שבמרכז ת...
25/08/2026

אנו מזמינים אתכן ואתכם לכנס המשותף של ICAMH יחד עם המרכז לחקר מחלות מוח (BDRC) שיתקיים ב02-03.09.26 באודיטוריום שבמרכז תרבות משכנות שאננים. הכנס יעסוק בחקר מחלות המוח – ממנגנונים חיסוניים ומעגלים עצביים ועד לפסיכיאטריה וניוון עצבי

ניתן להירשם לכנס בקישור הבא: https://forms.gle/tfM8zmuuGgFPKBo47

23/08/2026

ד"ר דניס רוזנברג מלגאי של המרכז מציג את מחקרו ביום ההוקרה למלגאים.
המחקר של דניס בחן את הקשר שבין פגיעה חושית ובריאות הנפש בקרב מבוגרים ואת התפקיד הממתן של פעילות גופנית על קשר זה.

מזמינים אתכם לשמוע על המחקר המעניין של דניס🔬

Address

1 Shoken Street , Mount Scopus
Jerusalem

Telephone

+97223730088

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when ICAMH Huji - המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Shortcuts

Share

Category